מלאכים נופלים – הקדמה והרשמה.

חוח, זה נשמע מעניין בהחלט. הייתי רוצה לקרוא המשך, אז תמשיכי, טוב?
=]

שם: רוקי בלאק
גיל (6-30): 15
גזע (בן תמותה, מלאך נופל): מלאכית נופלת
מראה: שיער שחור עם ברק כחול, עור לבן, עיניים כחולות בוהקות.
אופי: סקרנית, אמיצה, נחושה, חכמה, מתוחכמת, כריזמטית, סוחפת אחריה אנשים, אוהבת בעלי חיים, רודפת צדק, אופטימית, מצחיקה, לא מוותרת בקלות,
רקע: אמממממ… נפלה?
נשק (לא חייב): רובה מגניב שיורה כדורי אור כחולים! D:

נשמע נחמד, ממש אהבתי והייתי שמחה להצטרף. :-)

שם: דרו, ושם החיבה שלה הוא דר.
גיל: 16
גזע: בת תמותה ( בהמשך הייתי רוצה, אם זה אפשרי, להתייעץ איתך בנוגע לרעיון מסוים שרשור לגזע שלה XD )
מראה: יפיפה. שבתה אל ליבם של רבים. שיערה השופע והשטני גלי במעט ונופל על כתפיה בשלמות, עיניה קרות כקרח, כחולות, אך עם זאת ישנה אהבה בעיניים הללו. גופה חטוב וצבע עורה בהיר. תווי פניה רכים, ריסיה ארוכים ושפתיה מגרות.
אופי: חכמה ואמיצה. תעזור תמיד לאהוביה כם אם חייה יעלו לה בזה ואינה החלטתית. היא מסתגלת בקלות למצבים חדשים ובעלת כישורים רבים. אינה יודעת לשחות.
רקע: דרו הייתה בת להורים נהדרים. בת ממשפחה ממוצעת. בגיל 7 עברה טראומה. היא יצאה טיול מים עם המשפחה, והיא ואחיה התאום, ג'ייק, כמעט וטבעו. מאוחר יותר, בהיותה בת 9, הייתה עדה לצונאמי שגרם למותם של אביה, אחיה הגדול, סבתה ואחותה הקטנה. רק היא, אמה וג'ייק נשארו בחיים. מאז, היא פוחדת מהמים. אפילו כשהיא מתרחצת היא עושה זאת בזריזות רבה ומיד יוצאת, מתנגבת ורק כשהיא מוודאת שאין עליה טיפת מים היא חוזרת לעיסוקיה. בחטיבה, היו לדרו חברות רבות, אך הבנים המאוהבים בה עוררו את קנאת הבנות והיא נשארה בלי חברות. מעולם לא היה לה חבר, אחיה מגונן עליה, ולא מוכן לכך. עקב כךמעולם לא התנשקה והיא בתולה. את מרבית זמנה היא בילתה בקריאת ספרים וזה מה שנתן לה את הידע הרב שלה..
נשק: דרו מומחית לסכינים, או לכל דבר בעל חוד מחודד- כידון, חנית, גרזן- יש לה פשוט גישה לדברים האלו. היא יודעת להשתמש בחץ וקשת ברמה סבירה, וסביר להניח שתשתמש בנשק זה רק כשתהיה חייבת.

אשמח אם תנסי לשלב עם הדמות שלה אהבה מסוימת עם דמות אחרת, נגיד מלאך נופל.

מקווה שתשמשי בה! ( ואם לא חסר לך! )

Love Life <3

אה ושכחתי כמה דברים באופי…. ( כן, אני חופרת )

אופי: ( תוסיפי את זה לתכונות הקיימות ) סקרנית ומנהיגותית, יודעת לשמור על קור רוח כשצריך. לא מוותרת בקלות על דבר שהיא רוצה בכל לבה ויש בה שמץ של פראות. יכולותיה הגופניות מרשימות ביותר. בעלת חוש דיבור והומור, ולא סומכת על אנשים בקלות. חשדנית אך לא חטטנית. ביישנית מעט וחכמה מאוד!! ( כבר אמרתי את זה? חח לא נורא )
צנועה ודרמטית.

ממש אהבתי את הדמות שלך, לוב לייף. אני אנסה לשלב אהבה בסיפור (הרי חייבים מעט רומנטיקה!) האופי שלה יתאים לי ביותר.
ותודה רבה ריקס, דמות מקסימה (:
תודה לכולכם

תשמרי לי דמות!

שומרת (:

תשמרי לי דמות…

שם: קיילרין
גיל (6-30): 15
גזע (בן תמותה, מלאך נופל): מלאכית נופלת
מראה: שער שחור ומעט גלי אשר מגיע עד מותניה, עיניים ירוקות-זהובות שלמרות שהן נראות תמימות הן לא, עור חיוור, שפתיים ורדרדות, מעט נמוכה.
אופי: עקשנית, בעלת ביטחון עצמי רב, מתעצבנת בקלות, מתוחכמת, טובה בלגרום לאחרים לעשות כמבוקשה – " העבודה השחורה" , טובה בלשקר, תחמנית, חכמה ושומרת סודות.
היא אוהבת את הטבע והחיות ושונאת אי שוויון או כאשר לא עושים כמבוקשה
רקע: היא נפלה כבר בגיל שש, היא כבר הספיקה לבנות סביבה אימפריה. היא מסוכנת ופוחדים ממנה. לא ידוע מדוע היא נפלה, רק היא יודעת
כשנפלה, הגיעה לבית היתומים המחוזי ואומצה על ידי אישה שגם היא מלאכית נופלת (שמה מאגן והיא בת 30 היום – עיניה אפורות וחמימות ושערה זהוב, היא גבוהה ומבנה פניה בובתי ושמנמן)
קיילרין מעמידה פני ילדה טובה, למרות שהיא לא כזאת והיא יודעת הרבה מאוד.
בגיל שמונה קיבלה שרשרת כסופה בעלת כוכבת מחומש דקיק שאותו היא נושאת תמיד. הוא הדבר שמחזק אותה, היא מעולם לא הורידה אותו, כאשר הוא לא איתה היא משתגעת ולכן מדי יום נוטלת כדורים ומדי שבוע נלקחת לאבחון.
נשק (לא חייב) אין לה ממש, היא יודעת לקרוא מחשבות בזכות עצמה ..אבל התליון מעניק לה את כישרון הכאב, במבט אחד או מחשבה על אדם מסויים היא עלולה לגרום לו לכאבים איומים ומוות ( ככה מת הנער שהתעלל בחתלתולה ג'ינג'יץ' )

לפני הדמות אני רוצה להגיד את זה, ראיתי פרק של 'חייזרים מן העבר.' (תוכנית מעניינת להפליא בערוץ ההיסטוריה.) שהתעסקה כמעט לגמרי בנושא של המלאכים הנופלים. אז צפו למלאך אותנטי ומותאם לסיפור המקורי של המלאכים שהושלכו מגן עדן כיון שתמכו בשטן בריב שלו עם אלוהים.

שם: טוליאל, מכונה טווי בקיצור.
גיל: 17
גזע: מלאך נופל, אם זה לא היה ברור.
מראה: שיער חום ופרוע, עור בגוון זית כהה, דומה לשל בני אנוש ממוצא הספני. עיניים ירוקות-אפורות גדולות ומימיות, שהאישון בהן תמיד מוגדל, דבר שמעניק לו חזות של ילד. רזה, וגם לא גבוה במידה חריגה. מעדיף שמשהו מסתיר את פניו חלקית (כובע, השיער שלו, קפוצ'ון וכ'ו) נוהג לשפשף את ידיו זו בזו לעיטים קרובות. בדרך כלל עומד חצי מאחורי משהו או מישהו, תמיד משפיל את מבטו. לובש בעיקר שחור, יש לו צמיד חוטי עור שחור-אדום עם הסמל של כת השטן מכסף בתור 'תליון.' שהוא אף פעם לא מוריד.
אופי: חששן, עדין, חלש אופי, כנוע, שקט, אפילו פחדן לפעמים. חסר בטחון או הערכה עצמית. קל לגרום לו לעשות משהו, כמו חמר שניתן לעצב לאיזו צורה שאתה רוצה. עדין, שונא רעש, מבחינתו להביט למישהו בעיניים זו קריאת תיגר, וזו אחת הסיבות שהוא משפיל את מבטו כל הזמן. עם הוא באמת מביט למישהו בעינייך סימן שהוא בוטח בו מאוד. הוא עושה מה שאומרים לו, אבל בדרך כלל נתקל בקושי ברגע שהוא צריך לנהוג על דעת עצמו במסגרת משימה שמישהו אחר נתן לו, בגלל שהוא כל כך מפחד לטעות ולאכזב או להכעיס את מי שנתן לו אותה. לכן בדרך כלל הוא מבקש הוראות נוספות כל פעם שעליו להחליט משהו בעצמו. מבחינתו העונש הכי גרוע שמישהו יכול לתת לו זה להגיד שהוא מאוכזב ממנו, אין דבר שמכאיב לו יותר מזה. קשה לו מאוד שצועקים עליו, ובמיוחד עם מקללים אותו בדרך זו או אחרת, הערכה העצמית שלו נמוכה מספיק גם בלי שמורידים אותה. הדבר שהוא הכי רוצה בעולם זה שיהיו גאים בו.
רקע: לפני זמן רב הוא חי בגן העדן, כמו שאר המלאכים. גם אז הוא היה עדין וחלש אופי, אבל פחות מעכשיו. לילה אחד, ניגש אליו אחד המלאכים הבכירים, שטנאל (הכל כאן זה עובדות. השטן באמת היה מלאך שהושלך מגן עדן.) והתחיל לדבר איתו על כך שאלוהים מונע מבני האדם את הידע והחוכמה שהם זקוקים לו, שהוא מנסה להשאיר אותם תמימים בכוח. (שוב חייזרים מן העבר, סיפור אמיתי.) ועל כך שהוא רוצה לתת להם את הידע הזה. גם אז טווי לא היה בחור קשה לשכנוא, ושטנאל היה כריזמטי מאוד ואמר דברים חכמים והגיונים. וכך הפך טווי לחייל הראשון בצבעו של שטנאל, שמטרתו היא להביא את האור לאנושות. (אהמ אהמ, חווה הנחש, פרי עץ הדעת. אהמ אהמ.) בסופו של דבר אלוהים הבין מה קורה (אני אשאיר לשלי את שאר העובדות כי אני כבר מכתיבה לה את הסיפור שלה.)
בתור התומך הראשון של שטנאל קיבל טווי שתי מתנות. הראשונה, הצמיד. כל עוד הוא לובש את הצמיד הזה יש לו את ההגנה של שטנאל, שמעניקה לו את רוב כוחותיו הפיזיים או המיוחדים. ככה שבלי הצמיד הוא די חסר תועלת. והשנייה, חרמש שחור-להב וחד כתער. שבדרך כלל תלוי על גבו של טוי ועטוף בבד בצורה כזו שאי אפשר אפילו לנחש שזה חרמש. בלי הכוחות של הצמיד הוא בקושי מסוגל להרים את החרמש, בטח שלא להילחם בו.
נשק (לא חייב): החרמש, מן הסתם.

עכשיו, מצטערת עם סיבכתי אותך, תשני מה שאתה צריכה, אה, ודבר אחד אחרון…

איך-משנים-את-השם-משתמש?!?!?!?!

גם אני ראיתי את הפרק הזה בחייזרים מהעבר! יאי! לא סיבכת אותיXS
בכל מקרה, תודה תודה תודה לכן על דמויות מדהימות! ואגב, כוכב מחומש זה לא סמל השטן.
וטדי, תשלחי להם הודעה בצור קשר שאת רוצה לשנות את השם משתמש עם המייל, שם משתמש ישן ושם משתמש חדש.

שם:תומס
גיל: 17 וחצי
בן תמותה
אופי:
תומס הוא מרדן. אין לו גבולות.
הוא אמיץ ונועז. הוא גדל בלי הורים בתור גנב. אף פעם לא ידעו מי הוא.
זה לא שההורים שלו מתו, אבל הוא ברח מהבית בגיל שבע כי הוא רצה להיות עצמאי.
תומס עבר ועובר בין עיר לעיר. תמיד עם חיוך על הפנים.
הוא לא היה עני בכלל, בגלל הגניבות שלו, אבל הוא שמר את הכסף רק למקרי חירום, מים ואוכל.
לתומס יש עינים כחולות ועמוקות, שיער בלונדיני והרבה שרירים.
תומס שחצן ויהיר. חושב שהוא יותר טוב מכולם.
החלום שלו זה זה לחיות כמו שהוא עכשיו. ללא שינוי.
בשלב זה בחייו יש לתומס חזיונות.
והוא תמיד צודק.
אנשים חושבים שהוא מטורף ומנסים להכניס אותו לבית חולים, ללא הצלחה.

אוי שיט שחכתי רקע…
די שליבתי אותו באופי.
סורי

אוי שיט שחכתי רקע…
די שליבתי אותו באופי.
סורי

אני יודעת שכוכב מחומש – פנתגרם לא קשור לשטן כלל..
( דיברת איתי כן? )

פאק.

מתי תתחילי את הסיפור? אני גם ממש חייבת לדבר איתך בנוגע לרעיון מסוים בסיפור!

ומה קרה moon light?

תודה רבה שחר על הדמות! ואגב, אני כנראה משנה בכמה את המראה, כי זה די דומה. וכן לונה, דיברתי אתך. לוב לייף, אני מתחילה את הסיפור בקרוב ואם את רוצה לדון אתי על משהו, תשלחי לי הודעה למייל: [email protected]

שם: ויטה (בלטינית: חיים).
גיל (6-30): 21
גזע (בן תמותה, מלאך נופל): בת תמותה.
מראה: ויטה היא נערה יפהפייה. צורת גופה היא כשעון חול, היא אינה שמנה ואינה רזה. שיערה התכול והמעט מתולתל נופל בתלתלים יפים ועבים עד למותניים שלה, שבדרך כלל מכוסה בכובע ברט (כובע של צרפתים XD). עייניה ירוקות, מסביב לאישונייה יש פס אפור, דק ומתוח היטב, שגורם לעייניה להיראות כה עמוקות. כתפייה רחבות וצבע עורה בגוון שמנת בהירה, היא חטובה וגבוהה ונראת כבת 16.
אופי: ויטה היא נערה נמרצת ומעט פזיזה. לא אכפת לה מה אנשים חושבים עלייה, היא תגן בחירוף נפש על חברייה והיא מוכנה להקריב את עצמה למענם.
רקע: ויטה נולדה למשפחה פשוטה, לא עשירה ולא ענייה. אחייה הגדול, ג'ייסון, נעלם באופן מסתורי. היא ומשפחה עברו מעיר לעיר, ובסוף התיישבו בעיירה נטושה ב(מקום שהסיפור מתרחש בו XD) ויטה תמיד התעניינה במדעיי החלל, ובילתה את רוב זמנה בלחקור על החלל וכ'ו.
נשק (לא חייב): ויטה אלופה בהטלת סכינים, חץ וקשת, פגיונות וכד'ו, לעולם לא תראו אותה מפספסת מטרה.

ועכשיו בן XD
שם: אנדי, ללא שם משפחה. (כי את רצית XD)
גיל (6-30): 14. קטן, נכון?
גזע (בן תמותה, מלאך נופל): בת תמותה
מראה: אנדי לא יפה, הוא חמוד. לאנדי פנים יש ילד – יש לו מעט שומן ילדות בלחיים, וכמה נמשים קטנים וחמודים שגורמים לו להיראות עוד יותר ילדותי. שיערו שחור, שלפעמים נראה כחול או סגול (תלוי בתאורה) ומעט ארוך (משהו באורך שלי XD), יש לו פוני לצד שמכסה את עין ימין, שם יש לו צלקת גדולה ואדומה, שגורמת לעיינו הימנית להיראות קצת יותר סגורה מעין שמאל. עייניו שחורות – כצבע המוות. כלומר, הן חומות כל כך כהות, ונראות שחורות. עייניו קצת יותר גדולות מעייניו של בן אדם רגיל, ושהוא עושה פאפי – פייס, אי אפשר להתנגד לו. אנדי רזה בצורה מחרידה, אין לו שרירים בכלל, והוא גם לא רוצה שרירים. אנדי מעט נמוך, ולא נראה ממש כמו נער בן 14.
אופי: לאנדי יש התנהגות של ילד קטן בן 6. שהוא לא מעוצבן, יש לו תמימות של ילד קטן, ותמיד נזהרים לא להרוס לו אותה אנדי קופצני ורועש, ואי אפשר שלא לשים לב אליו. אנדי אכזרי, במיוחד שהוא עצבני, ושהוא מחייך את החיוך הזה שלו, כל הילדותיות והתמימות נעלמת, והוא נראה אכזרי, ודיי מרושע, ותמיד חשבו שיש לו פיצול אישיות. אנדי נחמד רק לאנשים מסויימים, ויכול להיות דיי תוקפני לאנשים זרים.
רקע: אנדי נולד לזוג הורים. אביו היה מתעלל באימו באופן קבוע, ושאנדי נולד הוא ואימו ברחו לרחוב אחר. לאנדי לא היו חברים אף פעם – הוא התקשה להסתדר עם ילדיי הרחוב, והוא לא היה מי יודע מה חברותי, את רוב זמנו הוא בילה בציורים ובקריאת ספרים, והפך לחובב מושבע של ציור וקריאה.
נשק (לא חייב): אנדי אלוף בסכינים, וברובים. תמיד מתחת לחולצה שהוא לובש, יש לו חגורה עם 2 סכינים\רובה קטן, למקרה חירום.

שם: דויד (נטול שם משפחה).
גיל: שש-עשרה.
גזע: בן תמותה.
מראה: שיערו אדום כעגבנייה בשלה ופוני סותר את עינו השמאלית. גופו מקועקע, יש לו צלקת שמתנוססת על זרוע יד ימין. גופו צנום, ולא חסון כמו גופם של האנשים שנמצאים בחייו. שיניו לא בדיוק השיניים שכל אדם היה חפץ בהן – שיניים צהובות על סף ריקבון.
צבע עיניו הן סגולות וצבע עורו הוא לבן כסיד.
הוא נועל מגפיים שחורים בעלי שרוכים רבים. הוא לובש את אותה חולצה כל הזמן – חולצה אדומה, שבדש החולצה מתנוססת רקמה של עקרב שחור. והמכנסיים כמובן, הם שחורים.
אופי: מרדן, דכאוני, עצלן, אדיש לרוב המצבים, אטום מבחינה רגשית, בעל עקרונות, רחמן, עקשן.
רקע: מסתגר בחדרו הקט, בשל שנאה לאנשים. לא מוכן לראות את אמו ואביו.
אביו הוא סוחר סמים, לא פעם ולא פעמיים נקלע לחובות, ונאלץ לברוח עם משפחתו לערים אחרות ואף למדינות שונות. בעקבות המקרה הזה, דיויד החל לפתח שנאה אכזרית כלפי אביו. ועל עף שאביו הכה רק כי אמר, "אני שונא אותך!" הוא המשיך לשנוא אותו עוד יותר. הפחד הכי גדול של דויד הוא להיות כמו אביו. אדם ללא עקרונות, אדם שלא חושב לפני שמבצע מעשה מסוים. פחד שממשיך להטריד אותו ללא הפסקה.
ההסתגרות בחדר החלה עוד מהיותו ילד. כשילד נורמלי בן שש משחק בכדור עם חברים, דויד היה מסתגר בחדרו ומדבר אל העציץ שנמצא על אדן החלון. והדבר הכי מוזר בשיח הזה, הוא שהעציץ היה משיב לשאלותיו של דויד.
הוא חווה אלימות מצד נערים שבגילו, רק בגלל מראו החיצוני השונה.
מקרים מסוימים, יכולים להשפיע על מצבי הרוח שלו.

שלי, כדאי לךךך מאוד, שהדמות שלי תיבחר ((:

לעזאזל. מה יש לכם מבני תמותה? אני הופכת שניים או אחד למלאכים נופלים…. טוב? בכל אופן, תודה רבה על הדמויות, הן ממש אדירות. ויאי ביאנקה דמות פסיכית XD

שם: אקיסה
גיל: 23
גזע: מלאך נופל
מראה: שיערו אדום-סגול כהה, ארוך וחלק, מגיע עד לאמצע בטנו. הוא *בדרך כלל* אוסף אותו לצמה, אבל אני מציע לך שהוא יאסוף אותו לקוקו מרושל כי זה תמיד חושני. עורו חיוור בגוון חולני, ועיניו אדומות כהות, בצבע הדם. הוא רזה, אך שריריו מפותחים מעט. הוא מתלבש כמו פאנקיסט (punk) למרות שהוא כבר לא נער. בעיקר גופיות גזורות ושחורות, ג'ינסים קרועים ושחורים, מגפיים שחוקים ושחורים. על גבו מקועקעים כנפיים ארוכות ומרוטות-נוצות בצבע שחור, לתזכורת של מי שהוא. יש לו נזם באף, ופירסינג בצד השמאלי של השפה. גבוה, מעל הממוצע.
אופי: קשוח, מנוכר, לא מדבר הרבה, שונא מלאכים נופלים ויש לו חיבה רבה לסוג מסוים של בני אדם. ה-"חברה" האנושית מאוד משעשעת אותו, וכל ה-"לא מקובלים" הם אמנם האנשים המעודפים עליו, אבל הם גם משעשעים אותו מאוד. הוא לא נפתח בקלות, לא מחייך הרבה, מתעלם ממה שקורה מסביבו. לא יקריב את עצמו למען אף ידיד ולא סומך על אף אחד מלבד עצמו. (אבל את מוזמנת ליצור לו בן זוג, ואז הוא יקריב את עצמו למענו. אני נותן לך את הרשות להרוג את אקיסה למען האהבה או החברות או למען הקרב. באופן קיטשי, מדמם, וקסום.) הוא *מעדגיף בנים* (אהמ הומו) אבל עדיין לא מודע לזה, ומכחיש את כל החלק הזה בחייו. מיומן מאוד עם סכינים ארוכות, שונא חרבות, ומוכן להלחם רק עם סכינים, בעיקר עם הסכין האהובה עליו, שלה נתן את השם ויאולה, על שם ידידת הנפש שהשאיר בגן עדן. הוא די מרדן, קצת בוגדני, משכנע בקלות, וסדיסט. מאוד מאוד סדיסטי. (אני מבקש ממך לגרום לו להרוג הרבה, לצחוק מדם, ודברים כאלה.)
רקע: למרות שמעולם לא ראה או דיבר עם השטן, אלוהים תמיד חשד בו. מכיוון שהוא מאוד דומה לשטן עצמו. אותן עיניים, אותה ערמומיות משונה, אותו יצר הרג, יכולת שכנוע מדהימה. במשך זמן רב אלוהים בטח באקיסה, אבל תמיד היה לו חשש, ולבסוף מרוב דאגה, אלוהים זרק את אקיסה מן השמיים, וכנפיו נשברו. אקיסה אהב את אלוהים, והתייחס אליו כמו אב, ניסה לרצות אותו תמיד. אבל אלוהים לא בטח באקיסה, כל מה שהוא ראה בו היה עוד זרע שטן, מלאך שעלול להתפרץ בלהבות ולתמוך בגיהנום. כשאקיסה נפל אל האדמה, הוא החליט להשתנות. למחות נגד האמונה והדת, זה לא יפריע לאלוהים ורק יגרום לאמונה חזקה יותר, הוא ידע את זה. אבל הוא יכול להכאיב לאלוהים בעצמו. הוא הפסיק להאמין. הוא התייחס אל עצמו כבן אדם, אל כולם כבני אדם, למרות שידע בתוכו שישנם יצורים חזקים וישויות עליונות. הוא החליט לא לתמוך באף צד. אם יתמוך באל אחרי כל מה שעשה לו, יהיה טיפש. אם יתמוך בשטן, יוכיח שהאל צדק. לכן הוא תומך בבני האדם, מטופשים ושטחיים אשר יהיו. בגן העדן הייתה לו רק ידידה אחת, וזו ויאולה. הוא הכיר אותה מאז שהיה תינוק, והם גדלו יחדיו. היא לא דמתה לו כמעט בדבר, אבל היא לא יכלה לעזוב אותו, והוא לא יכל לעזוב אותה. אבל כשאקיסה הדרדר לאט, ואלוהים החל לשנוא אותו יותר ויותר, ויאולה הייתה נואשת. היא פחדה לאבד אותו. לכן, היא דיברה עם השטן, ביקשה ממנו להציל את אקיסה. השטן לא התכוון לסייע באמת, אך אלוהים לא היה מוכן לסלוח לאקיסה על הדמיון הבלתי נשלט בינו ולבין השטן, לכן לא יוכל לעזור. אך כשאלוהים גילה שויאולה זימנה את השטן אל ממלכתו, אלוהים ערף את ראשה בעזרת חרב הטוהר. מאז, אקיסה שונא חרבות.
נשק: סכינים ארוכות, לא מוכן להפרד מהסכין שלקח איתו מגן עדן (ויאולה).
מצטער שאין הרבה דמות, לא היה לי כוח לעשות דמות יותר ארוכה ברגע זה… מוזמנת לפנות אליי בנוגע אליו או לא כי זה הסיפור שלך ואסור לי להתערב.
(אם את מתארת את ויאולה, היא בלונדינית, נמוכה, עם עיניים חומות כהות, ועור די שזוף)

וואו. הדמות הזו אדירה. גם הרקע מתחבר לסיפור ומקורי; אני ממש אוהבת אותו! רק אני אצטרך מעט עזרה עם האהבה, כי אני די כושלת בדברים כאלה…

אני קצת טובה בדברים כאלה (אהמאהמשנהשעברהכתבתירומנטיקהאהמאהמ) אז אני אהיה שמחה לעזור לך ^^

שם: ניגרום פלומה (נוצה שחורה בלטינית)
גיל (6-30): 16 ו7 חודשים.
גזע (בן תמותה, מלאך נופל): מלאכית נופלת
מראה:שער אדום כהה, יותר מידי חלק, נראה נופלת ודומה באופן מחריד, מפחיד ומעורר דאגה לדם שנוזל על ראשה. עניים זהובות כמו זהב מותח שקטות וחסרות רגש ועור שנע בין שזוף לבהיר.
היא די גבוהה, גוף מחוטב,שרירי ומלאת צלקות.
אופי: היא מרבה להתבודד, אדישה לדם וכאב, שונאת בני אדם ורוב הזמן כופה על עצמה להישאר קרה ומחושבת אבל צעקות הקרב והדם חסרים לה.
רקע: היא הייתה מלאכית לוחמת מאז ומתמיד. היא נולדה לגיבור בקרב המלאכים הנופלים וגילתה יכולות מיוחדות בכל סוגי הנשק אך באחד הקרבות שלה איך שהוא היא ראתה אדם ששערו היה שחור ועניים כחולות והיא התאהבה בו מיד.
הם נפגשו בחשאי כמה פעמים עד שהוא רצה להיכנס לגן עדן. ילה אמר שהיא לא יכולה והיא תרד עליו והוא הסכים אבל כשירדה היא ראתה אותו עם בת אנוש אחרת. כעסה בער בה אז היא הרגה אותו ואת בת זוגו וניסתה לחזור אך זה היה מאוחר מידי בשבילה. היא נחשבה ל… בוגדת. מאז היא שונאת שנאת מוות את בני אנוש ונשבעה בכאב לא ליצור קשר עם בני אדם.
אחרי המקרה הזה היא תקפה את בני האדם בכל דרך שהצליחה להעלות על דעתה ובצורה שלא יגלו אותה אז היא השתמשה במחשב נייד או במחשב ציבורי.
נשק (לא חייב): יש לה כוכב שחר גדול ומאיים, זוג חרבות, 3 סכינים וחץ וקשת כסופים ומחשב נייד(אתם לא רוצים לדעת מה היא עושה בזה)

וואו. זו דמות מדהימה!

תודה, אבל היא לא כל כך מקורית. זה מבוסס על כל הקטע הזה של אהבה אסורה.
אוי ובטעות כתבתי ילה כשזו ניגרום אבל את יכולה לשנות את השם עם את רוצה. לדעתי שני השמות מתאימים לה.

את יודעת מה, קראתי את כל התגובות ולדעתי את צריכה לעשות את טווי חבר טוב של אחד הסדיסטים. אולי עם אקיסה, בגלל שהוא כל כך דומה לשטן.
נ"ב, שחכתי לכתוב שהוא בין המלאכים הנופלים היחידים שעדיין אוהבים את השטן, טווי מעולם לא הפסיק להאמין שהשטן יותר טוב מאלוהים, ואם שואלים אותו על זה הוא תמיד אומר אותו דבר "שטנאל היה זורק אותנו מגן עדן?". (הוא לא מוכן לקרוא לשטנאל השטן. כי לדבריו השטן הוא השם הנורא שנוצר לו, של מישהו אכזרי ורשע.) והתמיכה בו היא אחד הנושאים היחידים שהוא באמת עומד בהם על דעתו.
בגלל ששטנאל נאלץ לנטוש את תומכיו, טווי מחפש תמיד מישהו שיחליף את האדון שהוא איבד. במילים אחרות, הוא מחפש מישהו שיגיד לו מה לעשות.

נשמע מעניין מאוד :)
אין לי רעיון לדמות, אבל נתנו לך פה דמויות אדירות ^^
תתחילי :)