מלאכים מאור ספר I – הקדמה והרשמה
"זה כבר המון זמן מאז ראיתי את אור השמש." אני לוחש בחרישות, מדבר לעצמי על מנת להחזיק את עצמי שפוי. "אני.. אני לא יודע מה קורה פה, איך הגעתי הנה."
הרגשתי פתאום כאב כה נורא וכה כואב עד כי רציתי ממש לצרוח, לזעוק. אבל במשך השנים שלי כאן אני מבין שאין לי למה לצעוק.
הרמתי את מבטי וראיתי את כפות ידיי קשורות בחבל אחד חזק שחותך את עורי בכל תזוזה של גופי, דם אדום וסמיך נופל אט אט מפרק כף ידי וידיי מתחילות להיות חיוורות אפילו עוד יותר.
הייתי תלוי במשך כל שניי כאן, ואני עדיין תלוי. אני אומר במשך כל שניי, שבעצם אין לי מושג כמה זמן עבר. אבל אני יודע למה הוא לכד אותי.
הוא רוצה שאני אאבד את השפיות שלי,
הוא מחכה שאני אתן ליצר הרוע שבי להשתלט על עצמי.
לעולם לא.
לעולם לא.
הרשמה:
אוקי אז אני יודע זה קצת מעורפל אבל אני אסביר בכמה שורות על מה שהלך פה,
האדם שמדבר הוא מלאך מסוג אש, כשהוא מתעופף כנפיו עולות באש ועיניו זוהרות בכתום.
הוא האחרון מסוגו. יש גם מלאכים רגילים שלהם יש כוח משלהם אבל הם לא סוג שונה של מלאכים כמוהו.
יש גם סוג של מלאך חייתי, שהמלאך החייתי הוא בעל שיניו חדות כטפרים וכנפיו שחורות כפחם, זה נוצר מערבוב של שני זנים (כמו מלאך ובת אדם או להפך.)
אני לא יכול להסביר לכם על יצר הרוע שעליו הוא דיבר בסוף אבל מה שכן הוא לתת לכם להירשם.
שם:
מלאך / מלאך חייתי:
גיל: מעל ה200 אבל נראים כמו בני +20
מראה:
אופי:
כוח : רק אם הוא מלאך רגיל
רקע:
משהו להוסיף:
תגובות (11)
מלאך: מישל תור
גיל: 302 נראה כמו 25
מראה: עיניו ירוקות כמו הדשא, שיערו לבן וקצר אך יש לו פוני לצד, גופו רזה והוא בהיר.
אופי:עוזר, חכם, לא עושה שטויות, אך מצחיק ומציק לאנשים שלא נראים לו טוב לעין אך בפעם האחרונה שהציק למישהי הוא התאהב בה.
כוח: יש לו את היכולת להכניס את עצמו ואת כל המלאכים אחרים לתוך חלום ולשלוט על החלום מבפנים ומבחוץ.
רקע: הוא נולד מלאך. הוא כל החיים שלו לא למד בבית הספר. כמו "באד בוי" רק סוג של "באד אנג'ל". בגיל צעיר יחסית- 115, הוא התחיל להפעיל את כוחותיו, שלא ידע שקיימים, לרשותו. הוא ראה איך הוריו הלכו יום אחד החוצה ותקף אותם מלאך חייתי. הוא רצח את שניהם. מאז הוא נהיה "באד אנג'ל" יותר גדול, ופחות שם לב לאופיו האומר לו להירגע ולחשוב ברצינות יותר.
משהו להוסיף: כלום! מקווה שהדמות תצטרף לסיפור!
שם: אנג'ל (דווקא ^^) הל (אני אוהבת שמות מיוחדים, תתמודד עם המוזרות שלי^^)
מלאכית
גיל: 260, נראית כמו 22
מראה: שיער אפור בהיר באור נראה כמו לבן, עיינים אפורות, רזה ויפה מאוד.
אופי: סרקסטית, חברותית, בדרך כלל בציבור היא נראית הכי נחמדה וכיפית אבל היא מעדיפה להישאר לבד כמה שעות ביום בגלל שיש לה בעיות דיכאון שהיא מסתירה ומפחדת שיגלו, אבל לפעמים היא פשוט נשברת ומוציאה את זה החוצה בלי שליטה.
כוח: שולטת במזג האוויר (דווקא היום אין לי כוח מקורי).
רקע: היא נולדה בסיביר בכפר נידח עם האח התאום שלה, אחרי שמסוק התרסק לתוך הבית שלה היא נעלמה וכולם היו בטוחים שהיא מתה, לכן רשמו בתיק האישי שלה שהיא נפתרה. בגלל שרשמו אותה בתור מתה היא נחשבת מבחינת ממשלה ומבחינת כל דבר רישמי אחר כלא קיימת, אז היא לא יכולה להיכנס לכלא, אבל זה לא מנע ממוסד כלשהו לא חוקי לכלוא אותה בכלא בערך כמו זה שתיארת למשך רוב חיה, אבל היא הצליחה לברוח משם בסופו של דבר.
אני בכל מקרה אקרא, גם אם לא תכניס את הדמות המסובכת הזו, אתה מכיר אותי ויודע שאני אוהבת לסבך XD בכל מקרה הסיפור נשמע מגניב!
שם:זוראל מרילסט.
גיל:211
מלאך
מראה:עיניים ירוקות,זיפים שחורים קטנים,שיער שחור פרוע,עור בהיר שזוף,משקפי שמש שחורות נמצאות כמעט תמיד על עיניו,שרשרת קטנה עם צלב נמצאת מסביב לצאוורו והוא לובש חולצות שחורות קצרות שמבליטות את השרירים שלו ומכנסי ג'ינס קצרות.
אופי:רגוע,ואופטימי,מלא הומור ולא מתייחס לדברים ברצינות אלא אם פוגעים בחברים שלו,אז הוא רציני.מאוד יודע לפגוע בעזרת מילים ואם בת מוצאת חו בעיניו הוא יפגע בה.
כוח:מוציא גלי חום מכל מקום בגופו כשרוצה.החום מסוגל להמיס מתכת קשה מאוד אם הוא מאוד מתאמץ.אוהב להשתעשע בכוח שלו בכל זמן אפשרי.
רקע:יתום מהורים,עבר ילדות קשה,בריונים הציקו לו והרסו לו את החיים עד שגילה את הכוח שלו,הרס להם את הרגליים וברח.לא מאמין בשום דת ולא יודע שהוא מלאך,ולא יודע להסביר את זה שהוא חי הרבה זמן אף פעם לא מדבר על עצמו אלה מנתב את השיחה לנושא אחר.
מה להוסיף:הוא פגש מישהי פעם והיה מאושר עד שהרג אותה,מאז הוא לא התאב באף אחת.
גיל: 205 נראה כמו: 21
מלאך
שם: סורה יגאר
מראה: עיניים שחורות, מוקפות בשחור (מחוסר שינה) שיער כחול בהיר כמעט לבן פרוע קצר (לא קצוץ) שנופל לו על העיניים
אופי: לא מדבר הרבה, קשה להפתיע אותו , כשהוא מדבר אז הוא נורא סרקסטי (קיצר לא הטיפוס שערסים אוהבים) יש לו נדודי שינה, אוהב מאוד חתולים מתעב כלבים, פסימי , קר מאוד , המוטו שלו זה "העולם הוא מקום קר ואכזר וכדי לשרוד בו אתה צריך להיות קר ואכזר כמוהו"
שונא אנשים כמו: ערסים, משוררים גותיים, פרחות.
כוח: יכול לשלוט בגוף של מישהו, לזרוק אותו על קירות ודברים כאלה בלי לגעת בו וכן גם להרוג אותו.
רקע: ראה איך רוצח הורג את ההורים שלו, מאז הוא בפנימייה שם התעללו בו כמה ילדים עד שהוא גילה את הכוח שלו והרג אותם. הוא חי כמו בן אדם למרות שהוא חושב שהם מוזרים וטיפשיים. הוא לא יודע שהוא מלאך אבל הוא יודע שמשהו לא בסדר איתו.
מקווה שזה לא מאוחר מדי…
שם: אייזיק נלסון
מלאך
אופי: בפעמים מעטות מתנהג כמו ילד, ואוהב להתלונן. נחמד, ציני, אמיץ, בעל חוש הומור נהדר, יעשה הכל בשביל חבריו, או הכל בשביל להשמיד את אויביו… קולט מהר, לא חושב יותר מדי, מסתכל לסכנה בעיניים. ויש לו פחד גבהים (כאשר הוא עומד באדמה גבוה כגון הר, הפחד יתחיל.)
מראה: שיער שחור מטולטל, עיניים שמחליפות צבעים. בעל גומות חן, מעט שרירי, פנים קצת מפוסלות, אבל לא במידה מוגזמת.
גיל: 210
כוח: מין הסתם, שולט בכל יצור חי שהיה או נמצא על כדור הארץ.
מסוגל לראות דרך עיניו של כל יצור חי, ומלאכים, למשך כעשר דקות. אם ימשיך, יסתכן במוות. ולפעמים, במקרים מעטות מסוגל להעביר את מחשבותיו אל חפצים, או זכרונות.
משהוא להוסיף: אשמח אם יוכל שיהיה לו בז שחור עם עיניים זהובות בתור חיית מחמד :) אה, וסליחה שזה קצר כל כך. אני על שש אחוז..,
כולם נכנסו. אני צריך עכשיו יותר מאלכים חייתים מאשר מלאכים רגילים. תודה.
אממ אם ההרשמה עדיין פתוחה, אני בכיף יכולה להביא לך מלאך חייתי :)
*נ.ב. למלאכים חייתים יש איזשהם כוחות? כי כתבת לכתוב כוח רק אם הוא מלאך רגיל. והם רעים או שהם ניטרליים או טובים?
שם: סיירוס קלר
מלאך / מלאך חייתי: מלאך חייתי
גיל: 324 (נראה כמו בן 25)
מראה: שיער שחור חלק וקצר. עיניים תכולות בהירות ממש. עור שזוף במקצת. גובה ממוצע.
אופי: בעיקרון הוא רודף בצע. הוא יעשה הכל אם יוצא לו משהו מזה, ולא אכפת לו אם זה משהו טוב או רע. הוא אדיש מאוד ולא אכפת לו מאף אחד. הוא "זאב בודד" והוא מומחה במעקבים והשגת מידע.
רקע: לא ידוע בדיוק. הוא לא נוהג לדבר על עצמו עם אף אחד, ככה שאף אחד לא יודע מה באמת קרה לו לפני. (ככה שאם בא לך, אתה מוזמן להמציא מה שעולה לך לראש P:)
משהו להוסיף: מצטערת שאין הרבה פרטים, לא הכי הבנתי מה הולך בסיפור חח אז עשיתי דמות כללית כזאת, שאתה מוזמן לפתח אותה איך שתרצה :)
שם: האנה
מלאכית חייתית
גיל: 235
מראה: שיער שחור קצר שפס אדום גס עובר בצידו הימני, עיניים כמעט שחורות מלוכסנות מעט, תמיד לבושה בשחור או באדום, גבוהה ומאיימת.
אופי: בעלת פתיל קצר, עובדת לבד, שונאת חברה, אמיצה, חכמה, היא לא תעזור לאף אחד אם היא לא מקבלת משהו בתמורה, אסטרטגית ולא אכפת לה משום דבר אלא אם כן זה קשור אליה.
רקע: אין לה הורים מהיום שהיא זוכרת את עצמה. היא די בטוחה שהם נטשו אותה, כי רוב ילדותה (איך שלא מגדירים ילדות בשנות מלאכים) היא העבירה אצל דודה שלה שלא הייתה מוכנה לדבר על העניין.
אין דברים להוסיף.
סליחה שזה לא מפורט במיוחד, אבל אני מקווה שהדמות תיכנס.
קטניס אוורדין, סוף.
אם זה לא מאוחר מדי אני רוצה לתת דמות, אבל אני לא בבית כרגע ולא נוח לי לכתוב בטלפון הזה שקנו לי לפני יומיים…
אני מניחה שכבר אין מקום לעוד דמות אבל אני בכל זאת אתן :)
מלאך חייתי
שם: דייר ריתאקה
גיל: 389 (נראה כמו 27)
מראה: בעל שיער חום כהה עם גוונים זהובים ועיניים צהובות-חומות. בלובן של עין שמאל יש לו כתם חום בהיר (כתם לידה אם יש למלאכים דבר כזה) ואת עין ימין מכסה שכבה צמיגית עכורה והוא לא רואה בה. צבע עורו אפרפר כהה והוא די גבוה. לובש בעיקר בגדי 'טיולים', מכנסיים בצבע חאקי, חולצות חומות ואפודים ירוקים.
אופי: אוהב מאוד לצאת למסעות ארוכים הדורשים מאמץ רב, יודע לשרוד בטבע היטב. אוהב מאוד גם אקסטרים. מתבודד, לא אוהב חברה ומעדיף להימנע ממנה עד כמה שאפשר. לא מתערב בדברים שלא קשורים אליו, הוא חושב שזה סתם בזבוז זמן (למרות שיש לו את כל הזמן שבעולם ואפילו יותר מזה). ייתן הכל כדי לקבל בחזרה את תמימותו שאבדה לו ברגע שהפך למלאך והבין את משמעות החיים.
רקע: כשעוד היה בחיים הוא היה בעל כל כך הרבה פחדים וקשיים שחשב שאין לו טעם לחיות. כל היום הסתגר בחדרו מפני שאפילו לבית הספר פחד ללכת. בגיל 13, כשהגיע לכיתה ח' אביו הכריח אותו ללכת לבית הספר ולו ליום אחד ולנסות להסתדר. הוא ניסה, ניסה ולא הצליח. כולם התרחקו ממנו בסלידה בגלל מראהו ואלה שלא רק נעצו בו מבטים, קפואים מבהלה. הוא לא יכל לסבול את זה ובאחת ההפסקות הלך למקום מבודד והביט על עצמו באחד החלונות, זה היה הרגע בו הבין למה כולם מתרחקים ממנו. הוא ראה את שיניו, צהובות וחדות כתער. הוא התחיל לפחד מעצמו. בסוף יום הלימודים הראשון והאחרון שלו הוא ברח, ברח מבית הספר, מביתו ומהעיר. הוא ברח ליער ולמד לשרוד, להתגבר על פחדיו ועל קשייו. כשהיה בן עשרים החליט לצאת למסעו הראשון, הוא טייל בכל רחבי העולם והבין עד כמה הוא גדול ואיזה פרט קטן ושולי הם חייו בתוכו. בגיל עשרים וחמש הוא כבר לא פחד, הוא התגבר כבר על כל פחדיו, כמעט. בסוף חייו, כשיצא להתגבר על פחדו הכמעט אחרון -פחד גבהים-, יצא לעשות צניחה חופשית. המצנח נקרע הוא נפל, נפל אל הים, נפל אל מותו. כך לפחות חשב, עד שגילה שהוא עוצר, עוצר באוויר, מנופף בזוג כנפיים שחורות כלילה ומגלה שגם על פחד הגבהים התגבר. עכשיו, בצורתו המלאכים, נותר לו רק עוד פחד אותו עדיין לא דחק הצידה אל שולי מחשבותיו, הפחד מעצמו.
משהו להוסיף: אם יתמזל מזלי ובכל זאת תכניס אותו, אני אשמח אם תוכל לעשות שיתגבר גם על הפחד שלו מעצמו :)