מכושף

פרק חמישי.
באותו הלילה בקושי הצלחתי להירדם.חלמתי שאני מגלה על דודה שלי סוד נוראי. הייתי במסדרון חשוך, התהלכתי בו כשרגליי יכפות ורק כותונת לילה לגופי. ואז שתי עיניים אדומות ניצתו מן העלטה, ולפתע אור לבן נדלק ודודה שלי, אלינור עמדה מולי כשעינייה האדומות נעוצות בי וחיוך שבור על פניה. היא החלה ללחוש משהו שלא הצלחתי לזהות. היא כיסתה את פלג גופה העליון והעירום בזרועותיה היא סגרה באגרופה שרשרת. ולאט לאט הסתובבה והפנתה לי את גבה. רוח קרה נשבה. על גבה העירום היה קעקוע: עיגול ובתוכו נחש שמתפתל סביב שרביט.
"אלי".קולה של לונה העיר אותי בבת אחת. פקחתי את עיניי במהירות ועלומת אור הכאיבה בעיניי. "את נרדמת". לונה לחשה ומירפקה את צלעותי. הזדקפתי בכיסא. אני בכיתה. "יש לך מזל שהמורה לא שמה לב". לונה המשיכה. "בקושי הצלחתי לישון בלילה". החנקתי פיהוק לפי. "שמעת על המסיבה הערב?". לונה נראתה נרגשת מעט. "כן. זה לא הקטע שלי ממש". משכתי בכתפיי. "נו קדימה! אל תהיי כזאת". לונה הרימה את קולה מעט. "לונה ואלי. אזהרה אחרונה". המורה נזפה עלינו. "מצטערת". מלמלתי אליה והמשכתי להביט בלונה. "קדימה,בבקשה". לונה לחשה.
"איך אני נראת?". עמדתי באמצע גרם המדרגות. אלינור הרימה את מבטה מהספר והסתכלה אלי. "את נראת מדהים". אלינור חייכה מעט. היא הניחה את הספר על שולחן האוכל. "בואי הנה". היא סימנה לי להתקרב. המשכתי לרדת במדרגות. היא קמה על רגליה. "יש לי משהו בשבילך". היא אמרה וניגשה לארון קטן מעץ. היא הוציאה מתוכו קופסאת תכשיטים קטנה והניחה אותה על השולחן. היא פתחה אותה והוציאה מתוכה שרשרת בעלת אבן כחולה. לפתע החלום שחלמתי אמש הבזיק בראשי כמו מכת ברק. זאת אותה השרשת מהחלום שלי. סחרחורת תקפה אותי. "נו, מה את חושבת?". אלינור חייכה אלי בציפייה. "היא יפה". בלעתי את רוקי. "תסתובבי. אני אענוד לך אותה". היא אמרה.