מי הנביאה?! – פרק 3
"אחותה התאומה מנסה למצוא אותה ולחסלה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים על הנביאה זה שיש לה יותר מכוח אחד" אמר לוק. נדהמתי. לא זה לא יכול להיות שאני הנביאה, אני הנביאה? לא לא לא כנראה שזאת טעות. אולי אני אספר להם? "לוק ….א-אני…. יש לי….לא משנה" התחרטתי כי אולי אני לא באמת הנביאה? ואם הנביאה נמצאת בעולם ופתאום לוק יחשוב שזאת אני אז מה יקרה לנביאה האמתית? עדיף שאני אשתוק. "אש את לכולה לעזור לנו!" הציעה ג'ייק "יש לך כוחות מדהימים אפילו אנחנו לא יכולנו לנצח את שלושת האנשים בעלי החליפות השחורות ואת עשית זאת תוך כמה שניות" אמר דרק "את מסכימה?" שאל לוק "א-אני לא י-יודעת" גמגמתי "נו אש את חייבת לעזור לנו" "אנחנו צריכים את עזרתך" התחננו בפני. אף פעם לא אהבתי מצבים כאלה שמישהו מתחנן בפניך או מתחנף. "בסדר בסדר רק תפסיקו" בסוף אני התחננתי שיפסיקו.
"יש" "יש" "יש" כולם צעקו "תפסיקו לצעוק אבא יושן!" צעקה אמי מהחדר של הורי בקומה השנייה. "סליחה" אני ולוק אמרנו ביחד. כולנו עלינו לקומה השלישית. כל הקומה הייתה החדר שלי ושל לוק.(נכון גדול) לי וללוק היו צדדים בקומה הצד שלי בקומה הייתה הצד השמאלי ושל לוק היה הצד הימני וכדי שנוכל לקבל קצת פרטיות התקנו וילון ארוך שעובר על חצי החדר כך שפרטיות נוכל לכבל. (תתערו לעצמכם בית רגיל ללו חדרים רק שטח גדול ומרובך שחצי ממנו זה חדר וחצי) לוק הניח ארבע מזרנים על הרצפה והניח על כל מזרן כרית וסמיכה. ועברתי את הווילון על חצי החדר כך שלא יוכלו לראות אותי. החלפתי בגדים לפיג'מה צחצחתי שיניים והלכתי לישון.
"אש,אש" שמעתי מישהו קורה לי "אש,אש"
"מי אתה?" שאלתי "מה אתה רוצה מימני?"
"בואי" אמר הקול "לאן?" שאלתי. ראיתי דלת מופיע מולי.
פתחתי את הדלת ונכנסתי לתוכה. זה היה חדר לבן ובמרכזו
מונחת מראה גדולה. נגשתי את מול המראה וראיתי את דמותי.
כעבור כמה שניות ראיתי דרך הראי שמתוך גבי צומחות להן
כנפיים גדולות יותר מגופי ושחורות כפחם. ולאחר כמה שניות צבע
עיניי השתנו לצבע אדום כדם…….
נשמעה צרחה……
תגובות (0)