מישהו מעולם אחר – פרק 2

"כן, יקירי" אמרה במהירות ושקעה במחשבותיה. פיליפ , פיליפ המעצבן הזה, אבל בליבה היא חיבבה אותו לא כאהובה או כאח פשוט אהבה את מראהו החיצוני , איך אפשר שלא?, הוא היה עם שיער שחור כפחם ומבריק כיהלום , גוף שרירי ומעוצב , גבוה ועם עיניים כחולות ,מהמראה החיצוני שלו היה אפשר להתאהב, אבל הלב שלו היה שחור כמו שערו , הוא התעניין רק בהריגות ומלחמות, אהב לצעוק על המשרתים שלו ובעיקר לפטר אותם. עד כמה יהיה אפשר לסבול איש כזה , והיא עוד צריכה להתחתן אתו. מדוע אימה גרמה לה לכל כך סבל? מדוע? ואז עלתה לה מחשבה נוראית שגרמה לבושה, היא רצתה שהיא תתחתן אתו רק בשביל הכסף? היא רצתה שהיא תסבול רק בשביל הכסף הרב שתקבל והמעמד הגבוה שאליו תשתייך?
" ולכן, יקירתי , אני לא מסכים שיהיה לנו, ביום חתונתנו, את הפרחים האלו, את מבינה?!" סוזן התעוררה ממחשבותיה וענתה "כן, כן, אתה צודק " היא נשמה עמוק ובלעה את רוקה לפני שאמרה את המילה הבאה, "אהובי".
היא שנאה את המילה הזאת, אהובי , ובמיוחד שנאה להעניק אותה למישהו שהוא בבירור לא אהובה וכמובן, הוא בחיים גם לא יהיה . דרך אגב, שכחתי להזכיר, המעמד לא היה משנה. משררת יכלה להתחתן עם מלך. אהה ועוד משהו, לפני כל חתונה היו חזרות מיוחדות שהבטיחו ששום דבר לא ישתבש.
הם נכנסו לחצר הארמון, הוא היה בוודאות המקום הכי יפה בממלכה. בכניסה היו מפוזרים כל סוגי הפרחים בממלכה, חרציות ,ורדים לבנים ,צהובים ,ורודים ואדומים, פלוקסים, רותמים, שושנות, רוסקרוסקים ועוד הרבה . באמצע היה שטיח לבן ארוך שהגיע עד לחופה ועליו היו מפוזרים ורדים אדומים וחרציות בצבע דבש. בצידו היו יצורים משונים. הם היו בגול של כד ושמם היה נארקים. הנארקים אהבו חתונות ועבודתם העיקרית הייתה בחתונות מרכזיות וגדולות. מקומות הישיבה היו מפוארים כמעט כמו כיסא המלוכה. הם היו מקושטים בחוטים ורודים ולבנים והיו מכוסים בשכבת בד דקה לבנה , הם היו מעוטרים בקצותיהם ביהלומים . החופה ,המקום הכי חשוב בטקס החתונה, היה מהודר באותו רמה של חשיבותו. החופה הייתה מלאה בפרחים לבנים, ורודים ואדומים , ומערוגות פרחים הם יצרו את המילה "love".
"מקום נפלא" אמרה סוזן בחיוך מהרהר. היא אמרה את זה רק בשביל להיות מנומסת, בליבה היא שנאה את המקום, המקום נראה לה כל כך מזויף , כאילו הם באמת אהבו אחד את השני, המקום ששנאה ביותר היה החופה, מכיוון שהיא שנאה דברים מזויפים , במיוחד כשזה קשור באהבה , היא לא אהבה את הנסיך חסר הלב הזה , אבל אולי עם הזמן היא תחבב אותו יותר, אולי הוא יהיה יותר נחמד אליה, אבל , כמובן, המחשבה נרמסה תוך שניה כאשר שמעה אותו צועק על המשרת.