החצר השחורה- פרק 1: הבחירה

פרק 1
הבחירה

שני אנשים ישבו על יד שולחן שחור בחדר- חשוך, הם ישבו אחד מול השני, צחקו ושיחקו במשחק השחור. שומר החדר שעמד מולם, התקרב אליהם ואמר: "אסור לשחק במשחק השחור, זה חוק! אורגלי וקשת אתם עצורים, אבל קודם כל אני אקח אתכם לחדר החקירות!" אחרי עשר דקות אורגלי וקשת מצאו את עצמם בחדר החקירות של הדרקון קינבא. "שיחקתם במשחק השחור" אמר קינבא בקול מסתורי, "למה? טוב, זופ נמצא כאן הוא יסביר מה העונש של המקרה" זופ, שישב ליד קינבא הסתכל על קשת ועל אורגלי ופניו קפאו, שערותיו סמרו ואז הוא אמר: "אם אתם מוצאים לי אישה בשם רדגה, בעולמות הפנטזיה, אני מוציא אתכם מזה." "אנחנו נמצא אותה ונביא אותה לכאן, אל תדאג, תסמוך עלינו!" אמר אורגלי. "קדימה, צאו לדרך!" צרח זופ. אורגלי וקשת יצאו מחדר החקירות בריצה, הם ירדו במעלית ואז הם עצרו, כי הם ראו על ספסל אחד, מעטפה כחולה. "אני פותח!" צרח אורגלי הוא קפץ בהתרגשות ופתח את המעטפה. מתוך המעטפה יצא שד, הוא צחק צחוק מרושע קשת ואורגלי נבהלו, ואז הם ראו את רדגה עומדת מול המכשף והיא שואלת אותו: "אתה חי?" "כן" אמר המכשף. "מכשף, חזרת!" צרח אורגלי. "רגע, מאיפה אני? מהחצר או אולי מהמשחק השחור?" "אתה משלנו!" צרחו אורגלי וקשת. "מכשף יקר, היית איתי מאז ומעולם!" אמרה רדגה. "אני לא יודע באיזו קבוצה לבחור, בטח זופ גם מתגעגע אליי ובשנים האחרונות אני ביליתי עם רדגה, אבל אני זוכר גם את קינבא, אורגלי וקשת, זאת בחירה באמת קשה, אני לא יודע במי לבחור." "אולי אני אבחר" אמר השד. "נו!" אמרו כולם. "אם לרדגה ולמכשף יש סיפור אהבה, אז זה אומר שהם צריכים להיות ביחד." רדגה הסתכלה על המכשף בביישנות. "אבל יש לי חברים ותיקים מהחצר, חבל שאני צריך לבחור רק באפשרות אחת, מה אתם אומרים חברים שלי, מחצר הפנטזיה?" "מה שאתה בוחר" אמרה קשת ואז המכשף נזכר בפגישה הראשונה שלו עם קשת, הוא נזכר בחוויות שהוא חווה עם אורגלי וקינבא, הוא נזכר בדרקונים הקטנים שהיו חברים מאוד טובים שלו, אבל הוא חשב גם על רדגה שחשבה שהוא מת, שברחה מהנחשים ועל ההרפתקאות שלהם במונסטרלנד, זה היה רגע של שתיקה, רוח קרה של זיכרון הקפיאה את פניו ואת עיניו של המכשף, העיניים שמספרות את שני הסיפורים. "נו, אז במה אתה בוחר?" שאלה קשת, קולה הידהד בראשו של המכשף, הוא חשב על קדרה שחורה ועשן, כישופים, קסמים, ערפדים, אבל הוא לא הצליח להיזכר בחצר עצמה. "תנו לי לחשוב על זה יום אחד ואז אנחנו ניפגש כאן, בדיוק באותו מקום (שזה המקום הזה) ובדיוק באותה השעה" כל אחד חזר לבית שלו. רדגה והמכשף נכנסו לבית עץ גדול ביער האקליפטוס, הם שמעו את משק הכנפיים של הדרקונים השחורים ואז הם שמעו קול נפץ חד, "אוי ואבוי, ערפדים וכלי הנשק שלהם, חשבתי שחיסלנו את כולם! אפילו הרגנו את מלך הערפדים!" אמר המכשף. "אולי אלו ערפדים מעולם אחר" אמרה רדגה. "אני חושב שאת צודקת" אמר המכשף, הוא אירגן לו כלי נשק והוא יצא חמוש למלחמה, הערפדים התחילו לתקוף והקיפודנים רצו אחריהם. "אוי ואבוי יש פה גם קיפודנים, יצורי פנטזיה עם קוצים." אמר המכשף, "ושליחים של אנשי הזאב" אמרה רדגה. "קנטאורים!" אמר המכשף בפחד, הם ברחו ואחר כך הם התחילו לתקוף , המכשף שלף את אקדחו, זה היה אקדח זהב נוצץ, הוא התחיל לירות, אבל הערפדים עפו ואז הם צללו והעיפו חול חם על רדגה והמכשף. אבל לא קרה להם כלום. אז הערפדים עלו שלב ורצו למצוץ דם מרדגה והמכשף. "דם מתוק ועסיסי" אמרו הערפדים וצחקו, רדגה והמכשף, רצו, דילגו מעל אבנים וסלעים, ואז הם נפלו לתוך הים הכחול, בטעות, כשהם דילגו מעל אבן. "מכשף, אוי ואבוי, תסתכל לאחור רגע!" צרחה רדגה, המכשף הסתכל לאחור וראה מפלצת ענקית, המפלצת אמרה: "ארטיקים של דרקונים, ארטיקים של מפלצות! פשוט ללקק את האצבעות, ארטיק בטעם ערפדים, ארטיק בטעם אנשי זאב, מי רוצה לקנות ארטיק?" "מכשף יקר, תענה לי, עכשיו, זה הזמן, במי אתה בוחר? בי? או מהחברים שלך מהחצר?" אמרה רדגה. "אל תלחצי עליי, אני באמת לא יודע במי לבחור וחוץ מזה אני אודיע לכל החברים מחר." אמר המכשף. "נו תספר רק לי, אני לא אגלה לאף אחד, מבטיחה" אמרה רדגה.