החצר השחורה – פרק 2: שדה התעופה על שם ברקיוס מלך הערפדים

"אני לא יכול להגיד לך עכשיו, נו יש כאן מפלצת ואנחנו צריכים לברוח, אז למה את לא בורחת?" שאל המכשף.
"צריך לשחות, אנחנו בתוך המים שכחת?" שאלה רדגה, "ושחכת שאני לא יודעת לשחות?" המכשף שחה אל רדגה והביא אותה ליבשה, למקום בטוח. "וואו, תודה," אמרה רדגה.
"טוב, תקשיבי, זה המצב, אנחנו הולכים לגור בבית מלון" אמר המכשף.
"בית מלון?" צרחה רדגה, "מה? יש לנו חדרים והכל? ואיפה בית המלון הזה?"
"אל תילחצי," אמר המכשף, "הכל כבר מסודר, לא צריך לעבור שום בדיקות"
"יופי, יש עוד חדשות?" שאלה רדגה.
"אנחנו הולכים לטוס, כי העולם הזה רחוק, קוראים לו כדור הארץ" אמר המכשף.
"כדור הארץ? איזה שם מוזר? למה קוראים לו ככה? מה זאת ארץ קופצנית?" שאלה רדגה. "לא יודע, ככה קוראים לעולם הזה" אמר המכשף, "ויש שם המון בני אדם."
"אני בת אדם!" אמרה רדגה, "בטח אני אכיר שם חברים חדשים."
"או חברות" אמר המכשף, "אנחנו לא צריכים לעבור שום בדיקה בטחונית, אבל אנחנו נצטרך לעבור בשדה התעופה ולמלא פרטים"
"רגע ומה עם הבחירה? אתה לא רוצה לספר לחברים?" שאלה רדגה.
"אני בוחר בך, יש לנו שני כרטיסים ואת טסה איתי במטוס" אמר המכשף.
"אבל אתה לא רוצה לספר לחברים שלך, מהחצר?" שאלה רדגה.
"לא, כי הם יעלבו ואני גם לא רוצה שהם יתאכזבו, לא נעים לי" אמר המכשף.
"רק שתדע, מכשף יקר, עשית את הבחירה הנכונה, בחרת במישהי הנכונה, אני אפילו אקנה לך מתנה בדיוטי פרי" אמרה רדגה, "אני אקנה לך טאבלט מתפוצץ"
"אני לא רוצה שתקני לי כלום, אני רק הודעתי לך, עוד שעה בערך אנחנו צריכים להיות בשדה התעופה על שם מלך הערפדים" אמר המכשף.
"מלך הערפדים? כבר הספיקו לבנות על שמו שדה תעופה?" שאלה רדגה.
"מלך הערפדים שמלך על עולמות הפנטזיה לפני שבע עשרה שנה, ברקיוס" הסביר המכשף, "בסדר, יש לי כבר כרטיסים, חבר שלי נתן לי אותם."
"מי זה חבר שלך?" שאלה רדגה.
"מארק, הקוסם הדגול, היפה והמהולל" אמר המכשף.
"אה אוקיי, הבנתי, פשוט חשבתי שאלו אחד מהחברים שלך בחצר הקסומה והטיפשית, שלא הפקת ממנה שום תועלת ולא חווית בה שום חוויות" אמרה רדגה.
המכשף הסתכל על רדגה במבט זועם. "זאת פעם אחרונה שאת אומרת את זה!" הוא אמר, "טוב, תשמרי על הכרטיס שאני אתן לך עוד מעט, תתנהגי רגיל, אל תדברי איתי שם על דברים אישיים שלנו ואל תשאלי אותי מה אלו מזוודות."
"מה אלו מזוודות?" שאלה רדגה.
"בואי כבר!" צרח המכשף ומשך את רדגה, הם עלו על ההר, הלכו על השביל עשר דקות ואז הם הגיעו לשדה התעופה על שם מלך הערפדים, הם נכנסו לתוכה, הייתה אווירה של שדה תעופה, ציורים ושלטים של מטוסים, שלטים של יציאות.
"טוב, אני אתן לך את הכרטיס" אמר המכשף.
"ואני אקנה לך טאבלט מתפוצץ" אמרה רדגה.
"תפסיקי עם חוש ההומור הזה" אמר המכשף, הוא נתן לרדגה את הכרטיס שלה והוא החזיק את הכרטיס שלו. "כמה אתם?" שאלה אישה אחת עם שמלה פרחונית ומגבעת בצבע תכלת. "נעים מאוד…" אמרה רדגה.
"שקט!" לחש המכשף ואז הוא אמר בקול רם: "אנחנו שניים ואנחנו טסים, לכוכב כזה, עולם ענק שקוראים לו כדור הארץ."
"איזו ארץ? יש כמה ארצות בכדור הארץ" אמרה האישה וחייכה.
"אה, בוקגליה" אמר המכשף בקול רם.
"אין ארץ כזאת בכדור הארץ" אמרה האישה.
"בטח שיש, בחלק הפינתי של כדור הארץ, זאת ארץ קטנה כזאת" אמר המכשף.
"תן לי רגע לבדוק את זה במחשב שלי.." אמרה האישה ובדקה במחשב שלה.
"רגע, מתי אני קונה לך טאבלט מתפוצץ?" שאלה רדגה את המכשף.
"אנחנו לא מסתובבים בדיוטי פרי" אמר המכשף בקול רם.
"כן, יש, אני רואה בגלובוס האלקטרוני שלי, כמעט ולא רואים את הארץ הזאת, טוב, אם יש לכם כרטיסים, תראו לי אותם בבקשה" אמרה האישה.
המכשף נתן לאישה את הכרטיסים שלו ושל רדגה. "אהה! אני מתרגשת!" אמרה רדגה בהתרגשות וקפצה מרוב שמחה. "תירגעי" אמר המכשף, רדגה הפסיקה לקפוץ.
"תודה רבה, אתם יכולים לעלות למטוס" אמרה האישה, המכשף לקח את רדגה, הם הלכו וראו את החנויות של הדיוטי פרי. "איפה המטוס?" שאלה רדגה.
"אני לוקח אותך עכשיו למטוס, אני יודע איפה זה" אמר המכשף.
"ומתי אני קונה לך טאבלט מתפוצץ?" שאלה רדגה.
"תפסיקי כבר לשאול שאלות טיפשיות, אם תאמרי את זה עוד פעם אחת…"
"חשבתי שאתה אוהב אותי" אמרה רדגה.
"אני אוהב אותך, אבל אני רוצה שתהיי יותר קלילה, אל תתרגשי יותר מדי" אמר המכשף. "בסדר," אמרה רדגה, "אתה עוד תראה, אני לא אתרגש, אני אשמור את זה בלב שלי."