מימד רביעי } הקדמה (הסיפור שלכם!!!!!) +דמויות

אוקיי:
דמויות:

שם:שחר.
גיל:16
תיאור חיצוני: גבוהה,רזה,שיער עד הכתפיים בצבע חום שוקולד.
אוהבת לצייר כי זה מרגיע וכי היא טובה בזה..

שם : אור
גיל: 16
תיאור חיצוני : שיער שטני חלק עד לאמצע הגב עיינים כחולות רזה אבל לא יותר מידי וגבוהה ( אבל לא יותר מידי )
תחביבים : היא אוהבת לישון הרבה , ומנגנת בגיטרה

שם: רומי
גיל: 16
תיאור חיצוני: שיער מתולתל בצבע חול אדום, עינים ירוקות, שזופה, לא ממש גבוהה ולא ממש רזה.

תאריך: 02.05.13

שם :ארמיד
גיל: 16
תיאור חיצוני: גבוה (מטר 92) שער שחור עניים חומות שמנמן אבל חזק ושפתיים מעוותות (פשלה ביצור סליחה בלידה…)

שם: מייק
גיל: כמו כולם
תיאור חיצוני: שער שחור כפחם, עניים ירוקות, שרירי.

(יש עוד מישהי…אבל היא עוד לא נתנה לי תיאור-הדר!!!!.)

***

"כמה עוד יש ללכת?!" רומי יללה בעוד היא נשרכת מאחור.
"תפסיקי לילל כבר!" צרח אלכס.
"למה?" הא אמרה זה ביללה ארוכה.
אכלס עצר בצד הדרך ונעץ ברומי מבט זועם.
"תפסיקי שניכם." מייק דחף את שניהם לצדדים והמשיך לבחון את המפה המוזרה.
"אתה בטוח שזה הכיוון הנכון?" אור הסיגה אותו לאחר שעצרו לנוח.
"אממ," הוא אמר בחשש, הוא לא רצה להבהיל חבריו.
הוא לא רצה שהם ידעו.
שהם נאבדו בתוך היער המסתורי הזה…
"באו נעצור לנוח!" ארמיד פתח את פיו בפעם החמישים לאותו היום המתיש.
"עצרנו לפני חמש דקות!" אלכס נתן לעצמו כאפה במצח.
"אבל אני רעב!" ארמיד צעק וציפורים התעופפו מן העצים הגבוהים.
"היי!" שחר רצה לכיוון העצים ונעלמה. "לאן היא הלכה?" שאלה רומי, "אל יודע, אבל נראה לי שכדי שנלך אחריה." מייק החל לרוץ אחרי שחר עד שנעלם גם הוא מאחורי העצים העבים שהתנוססו עד סנוור השמש הלוהטת של הצהריים.
"באו!" החברים החלו גם הם לרוץ למקום בו נעלמו שחר ומייק.
"שחר!" צעקו אור ורומי בחיפוש אחרי חברתם.
"מייק!" צעק אלכס אשר המשיך לפלס את דרכו בין השיחים.
"הנה הם!" קרא ארמיד. כולם נאספו מאחוריו עד שהגיעו אל חבריהם.
" מה אתם..-" אך אור נקטעה על ידי כך שהבינה במה בוהים שני חבריה הטובים.
"מה אתם חושבים שזה?" מלמל מייק בעודו בוחן את העיגול הגדול שפשוט ריחף במקומו.
הוא היה בצבע סגלגל תכול והתערבל בתוך עצמו כך שלא ראו את צידו השני.
"באו ננסה לגלות." הציעה רומי.
"אבל עם זה אומר של חוזרים הביתה….טוב. לא נורא." ארמיד שינה את דעתו בעודו מדבר.
"מוכנים?" שאל בחשש אכלס שהחזיק בידה של אור. כולם הנהנו פרט למייק, שהמשיך לבהות בחור המוזר כאילו היפנט אותו.
"באו כבר!" שחר משכה בידו והם נעלמו לתוך מערבולת משונה ומסחררת לחלוטין….