מילמולי איש הטווס

הוא לא יכול יותר. הפצע לא מגליד וכוכב הכוח המחיה נאבד בין הגלקסיות.
הוא מדמם, מנסה לתפוס חבל, אבל החור השחור בולע אותו.
עוד רגע הוא ימחץ, הכל נגמר.

מעולם לא היו לו רגעים כאלו. לפעמים הוא רב עם המכשפה הדגולה.
היא גורמת לו לנזק. מוציאה ממנו רוח נשמה.
עכשיו הוא לבד. דם זולג מידו שאוחזת בחבל. מלאך המוות נושך את פניו וקורע את עיניו.
הוא אבוד. החור השחור חזק יותר מכל דבר אחר.

רוחות השמיים בועטות בו, והוא נלחם, הוא חזק.
"אל תצפה", קוראות הרוחות, "הנסיכה לואינה לעולם לא תהיה שלך".
קולה של המכשפה מדברת מתוכן. צחוק מצמרר עופף אותו והוא מאבד מכוחו.
שפתיו ננשכות בשיניו, הוא מכה במערבולת הרוחות בנעליו, ברגליו, בכנפיו הפצועות,
אך לשווא.

הוא נמעך ונספג בחור השחור הנורא מכל.
"פקח עיניים, יצור.", נשמע קול.
חרב חדה נגעה באפו ששוטטה דם. הוא פירפר, ניסה למלמל כשפיו כוסה בדם.