מילונקטוס- פרק 1

המורה קראה לכולם להיכנס לכיתה, ופתחה את המקרן והתחילה להסביר דברים, אבל אני לא באמת הקשבתי. אני יושב צמוד לקיר, ליד החלון, ואני אוהב להסתכל דרך החלון. הראש שלי לא בדיוק בשיעור, ואני לא אוהב להקשיב. אני ברי, לומד בכיתה ח'.
באותו שיעור הסתכלתי דרך החלון וראיתי עורב עף בשמיים ונוחת מחוץ לכיתה, על הדופן של החלון. הסתכלתי ישירות אל תוך עיניו השחורות, ודמיינתי לעצמי עולם שלם.
עולם בו יש חייזרים ידידותיים, ובניינים גבוהים ביותר שעוברים את העננים. בעולם הזה האנשים חיים בשלום עם החייזרים והמכוניות עפות, ולא נוסעות על האדמה. אבל, באמצע החלום, המורה קראה לי.
"ברי! ברי! אתה מקשיב לי?" שאלה והסתכלה עם עיניה החומות דרך משקפיה עליי
"מה?"
"שאלתי אם אתה מקשיב לי?" צרחה
"כן" שיקרתי
"אז אם הקשבת, תוכל לומר לי מה הסברתי לפני כמה רגעים לכיתה?" שאלה
"אהה…" גמגמתי כשלפתע שמתי לב שחברי הטוב, שון, בעל שיער חום, עיניים כחולות, בעל בגדים די מהודרים, שישב בצד השני של הכיתה, כך שהמורה לא ראתה אותו, אמר לי בלי קול את מה שהיא הסבירה "אהה, הסברת על תקופת ימי הביניים ועל המלחמה הגדולה". לכמה רגעים שרר שקט בכיתה, כשהמורה נעצה מבט ובחנה כל פינה ופינה בכיתה, ושון הספיק בזמן לשבת רגיל כשהיא בחנה אותו.
"יפה מאוד, מר ברי. אני מבינה שאתה מסוגל גם לשמוע וגם לעשות את… מה שאתה לא עושה. אבל תזכור להבא גם להקשיב ולהסתכל עליי בזמן השיעור" והיא המשיכה את מהלך השיעור.
כמובן שהתעלמתי, ואמרתי תודה בלי קול לשון, והוא הנהן בראשו.
כשיום הלימודים נגמר, אני ושון יצאנו דרך השער מבית הספר והתחלנו ללכת לרחוב שבו שנינו גרים, כשלפתע עצר אותנו איש זקן.
אותו האיש היה לבוש במעיל קרוע בעל שרוולים ארוכים יותר מידיו, וגבו היה מכופף, וסנטרו היה מכוסה בזיפים, ומתחת לעיניו היו שקים ועל ראשו היה כובע.
"ילדים. אתם יכולים בבקשה לתרום לי קצת כסף. פרוטה, באמת!" והוא הציג בפניי ובפניי שון קופסה שכמעט הייתה ריקה, שבצבצו בה איזה מטבע או שניים.
"אין לי כסף כאן" אמרתי וגם שון אמר ככה אבל הזקן זעף.
"אתם יודעים שאין לי כסף אפילו בשביל פת לחם קטן! אני לא יכול לאכול כמו שצריך!" צעק ונראה היה שמחשבה עלתה בראשו, והוא הסתכל לצדדים כשאני ושון לא ידענו מה הוא רוצה, ועמדנו ללכת, וסובבנו אליו את הגב, כשלפתע הוא חסם את הפיות שלנו עם ידיו ואמר:
"אתם באים איתי! אתם שווים הרבה כסף" ושוב פעם הסתכל לצדדים ונתן לי מכה בראש. אני לא יודע מה שקרה עם שון, כי אני כבר הייתי מעולף.