מחנה ירח – הקדמה והרשמה (תקראו קודם את רציתי להוסיף)

תקראו את רציתי להוסיף כדי שתבינו מה הולך לקרות בהמשך הסיפור…

התחרטתי כל כך על זה שפתחתי את עיניי,כל כך. הראש שלי התחיל לפעום מכאב וריח חריף של אלכוהול עלה לאפי. שכחתי על קרקע נוקשה, כמו רצפה, בוהה בתקרת העץ של ה"קן". הקן הוא בעצם בקתה במרחק כמה מטרים מהמגורים. בקן הייתה רק מיטה, מיטה זוגית גדולה.
כולם ידעו מה עושים בקן, אבל למעטים היה הזכות – והמפתח – להיכנס לבקתה.
"קמרון," נשמע קול נשי לידי, "שני חדשים מגיעים היום."
"התאומים." נזכרתי.
"כן."
הסתובבתי אל פני, עיניה החומות והגדולות מביטות בי.
"היה כיף אתמול, קמרון." אמרה בקול שקט.
הנהנתי, למרות כאב הראש המטורף. אני לא שתיין מטורף אבל שותה, ובכל זאת אני אף פעם לא מצליח להתמודד עם ההשפעות של האלכוהול.
"כן, כן." אמרתי, הושטתי יד לרצפה והצלחתי להרים את הבוקסר האפור שלי, התלבשתי מתחת לשמיכה ומיהרתי לצאת מהמיטה.
"אולי נישאר עוד קצת, קאם?"
"לא," אמרתי מיד ולבשתי את הג'ינס שלי, "אני צריך ללכת, הם חדשים ואני המדריך הראשי. נעשה את זה שוב בפעם אחרת?"
לבשתי את החולצה והרמתי את הנעליים בידי.
פני הנהנה בשעמום, "כן, כן, מה שתגיד."
"מצטער." מלמלתי ויצאתי החוצה במהירות.

הגעתי מתנשף מהריצה אל הכניסה למגורים, מאדי כבר הייתה שם ותופפה ברגלה בעצבנות על הדשא. מאחורי המגורים היה היער, וציוץ מעצבן של ציפורים נשמע ממנו. הסתכלתי הצידה, בצד השני של המגורים היה הנהר הארוך שתמיד זרם באותם גלים רגועים ואיטיים מרגיזים. המגורים היו בעצם שני בניינים (אחד לבנים והשני לבנות), שאליהם הוביל שביל בהיר מהשער של המחנה.
"יופי שנזכרת באמת," אמרה מאדי עצבנית והצביעה על השער, "הם מדברים עם כמה ילדים."
לקחתי נשימה עמוקה בניסיון להאט את קצב פעימות ליבי, הרגשתי את המפתח לקן בכיס השמאלי של הג'ינס שלי.
ואז שני ילדים שלא זיהיתי התקרבו אלינו, בן ובת. היא בלונדינית, בעלת עיניים ירוקות-חומות, שזופה, רזה, גובה ממוצע, עם פנים של ילדה יפה.
הבן בלונדיני, בעל עיניים ירוקות, בהיר עור, בעל שרירים בזרועות לא מפותחים מדי אבל מורגשים, ובטן שטוחה כנראה עם ריבועים שגם הם מורגשים אבל לא מפותחים מדי, גם לו פנים של ילד יפה- כמעט מלאך.
"מה אתה חושב שהם?" שאלה מאדי פתאום.
משכתי בכתפיי, "לא יודע. מלאכים אולי."
"לא חושבת. הייתי רואה צללית של כנפיים, בניגוד אליכם- אנחנו מזהים אחד את השני."
"תסתכלי עליהם, לשניהם יש פנים ממש יפות." אמרתי, "בטוח?"
"הייתי רואה צללית של כנפיים ואני אומרת לך שאני לא רואה. אולי הם בני אלים? הם אחים ביולוגיים אבל הם לא חייבים להיות אחים במה שהם. ההורים שלהם בני אנוש, מה שאומר שהתאומים הם אחים אבל הם לא בטוח אותו דבר."
"בקיצור הם אחים ביולוגיים אבל יכול להיות שהיא סירנה והוא בכלל ערפד?"
מאדי הנהנה באישור.
עטיתי על פניי חיוך גדול כשהם נכנסו לטווח השמיעה.
התאומים חייכו, כנראה חיוך מזויף. לפי מה שאמרה מאדי אתמול הם עדיין לא יודעים מה הם, ושמבחינתם הם במחנה סתם כי ההורים שלהם רשמו אותם.
"אני מאדי, וזה קמרון." אמרה מאדי בחיוך מזמין.
"ונוס." אמרה הבת.
"רומן." אמר הבן.
"אז ונוס ורומן," נשמתי עמוק, "ברוכים הבאים למחנה ירח."

מחנה ירח כולל בתוכו מאות נערים מגילאי 12-18 שהם שונים, למשל ערפדים, זומבים, אנשי זאב, מלאכים, פיות, סירנה, בני אלים, בני אלמוות.
ערפדים; מהירים, חזקים. נשארים במראה של גיל 18. נושמים וחיים, יכולים למות אבל רק בפציעות אנושות. יש להם סיבולת (מתעייפים אחרי זמן רוב וגם אז מתמלאים באנרגיות), יכולות ריפוי של פציעות שאינן קטלניות.
זומבים; מתו וקמו לתחייה, אינם בהכרח מכוערים מגעילים או מסריחים. יכולים לזהות אם מישהו ימות אבל רק כחמש שניות לפני המוות.
אנשי זאב; מהירים וחזקים מעט מהממוצע בצורת האדם, מהירים וחזקים במיוחד בצורת הזאב. חושים מחודדים ואינסטינקטים בשתי הצורות. יכולת תקשור זה עם זה בטלפתיה אבל רק בצורת הזאב.
מלאכים; עדינים. יכולים למות כמו בני אדם. יכולים לעוף בעזרת הכנפיים שלהם, מלאכים מסוימים יכולים לחוש רגשות של אחרים (רק רגשות, לא מחשבות וכזה).
פיות; חברותיים. יכולים למות כמו בני אדם. יכולים לעוף בעזרת הכנפיים שלהם. מסוגלות להרגיש את הצמחים ואת הטבע וכשמתאמצים במיוחד גם לשלוט בצמחים (אבל זה מתיש אותם וקשה להם לבצע דברים אחרים במשך יומיים).
סירנות; יפות במיוחד, נראות כמו בני אדם רגילים, יכולות למות כמו בני אדם. יכולות לגרום לאנשים לעשות דברים בעזרת קולן.
בני אלים: נראים רגילים לגמרי,יכולים למות. ילדים של אלים ובני אדם. היכולות שלהם תלויות בהורה האל שלהם, ההורים האלים האפשריים הם מהמיתולוגיה היוונית ומהמיתולוגיה הנורדית…
בן אלמוות; רגילים לגמרי, אינם יכולים למות, נשארים כמו בגיל 18. מלבד זה אין להם כוחות, רובם חכמים במיוחד או מתמחים בנשק.

שם: (לא חייב גם שם משפחה, רק מי שרוצה)
גיל: (בין 14 ל18)
גזע: (למעלה בדוגמאות, לא חייב את כולם, זה סתם דוגמאות, יכול להיות כמה מכל דבר)
מראה:
אופי:
רקע:
יכולת: (אצל בני האלמוות: למשל חכמים או מתמחים בנשק. בני אלים: לפי ההורה-אל)
סיפור: (אם אתם רוצים סיפור כמו משולש אהבה וכזה)
ועוד משהו: (מחלות, נטייה מינית, אלרגיות, פוביות וכ'ו)

נ.ב + ספוילר : יכול להיות שבמהלך הסיפור חלק יפצעו, ייעלמו לזמן מסוים, אולי אפילו ימותו…