מועדון הכישופים פרק 1

אני: וואי אימא אני ממש מתרגשת!
אימא: למה בדיוק מאיוש?
אני: את עוד מעט תגלי..
אימא: מה זאת אומרת?? אגלה מה??
אני: אימא דיי, אל תלחצי
דפיקה בדלת~~~~~
אני: אני פותחת!
אימא: מי זה שם?
אני: יששש!!!!
אימא: מה קרה? (אם אתם רוצים לדעת איפה אבא שלי אז שתדעו הוא הולך מוקדם מאוד לעבודה)
אני: התקבלתי! התקבלתי!
אימא: למה בדיוק?
אני: למועדון הכישופים!
אימא: מה זה?! את מתכוונת למועדון הזה שעושים בו כישופים ושנוסד לפני 7 שנים?!
אני: כן.
אימא: אין סיכוי! לכי תדעי מה יש שם! מה אם הם עושים סיאנסים?! אולי הם חולי נפש?! לא! אני פשוט לא מוכנה שתלכי לשם!
אני: מה את מדברת שטויות?! את היית שם?! לא! וסוף סוף אני בת 14 ויכולה להיות שם ואת הורסת לי את זה! וחוץ מזה, אם זה באמת כישופים ברמה אמיתית וגבוהה הם בטוח עושים את זה למטרות טובות.
אימא: אז תסבירי לי למה דווקא ביום שהמועדון הזה נוסד היתה תאונת דרכים ונהרגו שם כל מי שהיה?!
אני: כי הנהג נסע מהר מידי.. נו מה זה השטויות האלה?! זה דברים רגילים שקורים כל הזמן!
אימא: תקשיבי.. זה לטובתך, אני דואגת לך.
אני: אימא לא יקרה לי כלום. חוץ מזה, מאז שהוא נוסד לא התלוננו עליו ולא עירבו שום משטרה.
אימא: טוב אבל.. אם לא טוב לך שם אז פשוט תלכי משם.
אני: סבבה אני רק יחתום על זה.
אימא: חותמים על זה?
אני: ברור, הרי זה רישום.
אימא: טוב..
יצאתי לבחוץ והלכתי לרחוב אלן123. ראיתי שם את המועדון ודפקתי. דפקתי כמה פעמים ולא פתחו אז פשוט פתחתי את הדלת ואז ראיתי את המקום. אפל, מוזר, פשוט אחד הדברים הכי מוזרים שראיתי שאי פעם ראיתי. התחלתי קצת לפחד וקפאתי במקום ופתאום..