מולי והחתול המכושף :) פרק 9
נקודת מבט של הסופרת (סתם כי זה נשמע לי טוב יותר פה ככה):
"אמא, החביתה יצאה מעולה" אמרה מולי. "תודה" אמרה לה אמא ורותם פנתה לאבא.
"אבא הסלט מעולה, הוא ממש טעים" אמרה. תודה" הודה גם אבא.
מולי ורותם סיימו לאכול במהירות, טרפו את האוכל, כדי שיוכלו לחזור לחדרן ולשמור על גרם.
"תודה, היה טעים!" צרחו הבנות ומיהרו לחדרן.
"הן נהיות בלתי מובנות מיום ליום" אמרו אמא ואבא באנחה ופינו את השולחן.
נקודת מבט של מולי עוד פעם:
"תפתחי את הדלת, רותם" אמרתי לרותם בדאגה.
ידיה של רותם רעדו מדאגה הולכת וגוברת לגרם.
מה יהיה אם הוא לא יהיה שם?
לא רצינו לגלות.
רותם פתחה את הדלת ואני רצתי לעבר התיק שלי.
המשך בפרק הבא!
תגובות (2)
ממש אהבתי את הסיפור תמשיכיייי:))
המשךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!! (טנקס על ההקדשה)