מוות וחיים חיים ומוות – פרק 1

ותוך שנייה כל המקום נהפך ל… ג'ונגל ג'ונגל אחד גדול שלושת הנטשות עמדו במרכז של מעגל עצים וכל הזמן היו תנועות מהירות בין העצים הגבוהים "איפה אנחנו??" קולה של נטשה רעד. "אנחנו בגלקסיה אחרת ההמצאה שלי עובדת!" עינייה של של פרופ' נטשה ברקו. "יופי לי! מעניין אם יש פה משהו חשוב… שאני אוכל לקחת!!" אמרה נטשה בחיוך ערמומי. לפתע מתוך העצים קפץ נער ונחת הישר על נטשה הגנבת. הוא נעמד ויופיו מיד בלט לעין שיערו היה חום כמו האדמה עליה נעמדו שלושת הנטשות ועיניו הירוקות ברקו כשני כדורי בדולח. "היי…" הלחיים של נטשה בערו מהסומק הרב על לחייה "אני נטשה תיכונסטית במגמת מחשבים זאת פרופ' נטשה ואני לא חושבת שיש ממש צורך להציג אותה.." נטשה נעצה מבט בנטשה שבינתיים נעמדה על רגליה. "היי אני נורו אתן נראות אבודות אני יכול להוביל אותכן לבית שלי בואו אחרי" נורו הוביל את שלושת הנטשות בהליכה ארוכה ביער ולאורך כל המסע הוא נשרך אחרי נטשה התיכוניסטית "אה, מה אפשר לצפות מנער בגיל ההתבגרות" לאחר שעות ארוכות של הליכה ממושכת נורו נעצר ויחד איתו נעצרו שלושת הנטשות נורו החל מטפס על סולם ומדי פעם מוודא שכולן מאחוריו ולבסוף ארבעתם נכנסו אל בית עץ "זה פשוט מדהים בנית אותו לבד?" פרופ' נטשה נדהמה כאשר התיישבה בספה אל מול חלון שצפה אל כל הכוכב "לא אבא שלי בנה אותי בשבילי"נורו השפיל את מבטו אל הרצפה. "איפה אביך הייתי רוצה לפגוש אותו?" פניה של נטשה קרנו ונורו יישר מבט מלא דמעות אל עבר שלושת הנטשות הלוטשות בו את מבטיהן.
"הוא מת.." אמר נורו כעת דמעותיו התחלפו בזעם שהופנה אל פרופ' נטשה. "בשבט שלנו יש מן נבואה שרבים מאיתנו מעדיפים לא להאמין בה כזאת שבגללה אני כאן והוא לא.. שאני ינצל ולו יקרה דבר נורא הנבואה מספרת ששני אנשים יתחברו אחד אל השני בקשר כה חזק עד שיתחברו גם בנפשם ונשמתם. הם יהיו חזקים מהכל עד כדי כך חזקים שהאל החליט שהם מסכנים אותו וקבע כי האחד יקולל ויהרג ואילו את השני ישאר בחיים וככה כל גלגול וגלגול של זוג אנשים" נורו נעץ את מבטו אל הרצפה בכדי להסתיר את דמעותיו אך ללא הצלחה והדמעות זולגות מעיניו לעיני כל. נטשה שבליבה נוצר סדק עם כל דמעה שהתנפצה על רצפת הבית חשבה רק על כך שחיכה לה חבר בבית וכל רצונותיה הם רק לחזור אליו אל שיערו הנעים והרך ולהניח את ראשה בחיקו. לפתע נשמעו מחיאות כפיים וכל המבטים בחדר הופנו אל נטשה הגנבת "כל הכבוד הצלחת למצוא את הסיפור הכי קיטשי שיכולת לספר זה פשוט כלכך קיטשי כלכך קיטשי…" "קיטשי תגידי יש בך בכלל רגשות אהבת נעורים אמיתית זה קיטשי בשבילך כשמישהו חושף את רגשותיו זה קיטשי בשבילך?" הגיבה לה בכעס פרופ' נטשה. ולרגע פניה של פרופ' נטשה קפאו ואיתן גם הזמן שעמד לרגע מלכת עד שנטשה הגנבת מרימה את ידה וסוטרת לפרופ' נטשה שמיד חוזרת לעצמה "אתם שבט המוי יומ נכון?" שאלה פרופ' נטשה מלאת תקווה כי היא אכן צודקת. "את צודקת…" אמר נורו מוחה את דמעותיו מפניו ומתגונן מנטשה הגנבת שהביטה בו כאילו הוא הבאה שעומד לחטוף ממנה סטירה. "כן!! אביך אינו מת!! הוא רק הציל את חייו!! הנבואה שלכם היא לא מדברת על כל זוג היא מדברת על זכר ונקבה אביך ברח על מנת למנוע מעצמו להתאהב ובכך להציל את חייו מלפול אל הנבואה המטופשת הזו!!" פניה שפרופ' נטשה קרנו משמחה אך לא קיבלה תמיכה בחזרה פניו של נורו הפכו זעומים ואמר "את טוענת שאבא שלי הוא נוכל שמוכן לברוח על מנת להציל את חייו שלו ולהשאיר אותי לבדי??" "לא איני אומרת זאת כלל אביך הגן על חייך מדבר אחר שונה ומסוכן הרבה יותר ואף ברח וסיכן את עצמו כשהשליך את עצמו אל חיות הטרף המתגוררות בכוכב שלכם" פרופ' קיבעה את מבטה אל נורו שאומנם תווי פנים התרכחו אך ניכר בו כי פרופ' נטשה העלתה דבר מה שאינה הייתה אמורה לדעת…