מה שעובר לי בראש- הסבר
טוב. אין לי פתיחה טובה, אז אתחיל ישר.
הסיפור הזה לא עומד להכתב באותה הצורה של שאר הסיפורים שלי. אלה יהיו סיפורים קצרים על הדברים שעוברים לי בראש מדי יום.
נכון. זה לא נשמע מלהיב במיוחד. אבל תבינו, אני בן אדם מאוד מוזר בטבעי. והמחשבות שלי מוזרות עוד יותר ממני.
אם אתם רוצים דוגמא, הנה דוגמא:
היא הלכה לה בדרך חזרה מבית הספר והביטה בשמיים האפורים. 'הלוואי והייתה מתחילה עכשיו סופת טורנדו.' חשבה לעצמה. פעם אמרו לה, שכאשר מתחילה סופת טורנדו, היא הורסת רק את מה שבמסלול שלה. כך שאם היא תעבור הכביש שמשני צידיו יש בתים, רק הכביש יהרס. היא תמיד רצתה לחוות את זה, להרגיש בשיגעון הנוצר מהפחד.
מספיק טוב?
אני די בטוחה שלא…
זה בטח בגלל שלא הייתי היום בבית ספר. אופסי~
אני מקווה שהבנתם אותי.
אשמח מאוד לדעת מה אתם חושבים.
נ.ב: מודיעה מראש, זה לא יהיה עקבי.
תגובות (9)
נשמע מגניב, זה יכול להיות נחמד בהמשך:) תרגישי טוב.
תודה :)
לזה את קוראת "מוזר"? זה מוזר?
לי יש עולם שלם בראש. עולם של קסם, דרקונים, הרפתקאות, כאב, אושר.
יש לי עולם קטן ואני בונה בתוכו סיפורי פנטזיה. וכן, העולם כמעט משתלט עלי…
עזבי אותי, מה עובר לך בראש?
לא. זו הייתה רק דוגמא.
בראש שלי יש גלקסיות שלמות של כוכבים, וערפיליות שמקשות עלי להתרכז, ודמויות מפחידות שרק רוצות שלא ארדם בלילה. ושמחה וכעס ועצב. וחום.
אבל לא על זה אכתוב. אני עומדת לכתוב בכל פעם על מחשבה מוזרה אחרת שצצה בראשי במהלך היום. עם מעט שינויים ;)
פומה, זה כן סיפור – יומן
סלחי לי,
אך אני לא אהבתי את הרעיון.
כנראה שלא הבנת אותי נכון. או שאני לא הבנתי נכון את ההגדרה שלך ל-׳סיפור יומן׳. אבל אני מבינה את זה. אם בכל זאת תרמה לנסות פרק אחד אתה תמיד מוזמן :)
נסי להרוג את הדמויות המפחידות האלו, אני הרגתי את פרדי קרוגר (הסרט "סיוט ברחוב אלם" בכלל לא הפחיד אותי אבל עדיין פרדי קרוגר הופיע).
כאן אנחנו שונות, אני מעדיפה פנטזיה בעולם אחר לגמרי ואת מעדיפה גלקסיה ומדע בדיוני (צדקתי?)
טעות. הגלקסיה הייתה רק דימוי. וגם, אני מושפעת מאנקרסרון וסאפיק ^^ אני אוהבת פנטזיה הרבה יותר משאני אוהבת מדע בדיוני.
אני חושבת שזה ממש כיף לעשות כזה דבר, במיוחד בשבילך. אני גם עשיתי דבר נורא דומה, אבל כל מה שיצא ממנו כרגע זה רק רשימה של רעיונות לסיפורים…:<
אני מקווה שתעשי את זה!