מבעד למראה – פרק ראשון

ניק הרגיש שהוא רוצה למות. המורה להיסטוריה משעממת כל כך והוא כבר רוצה להגיע הביתה. הוא התחיל לספור את הדקות. שמונה עשרה דקות מאז תחילת השיעור. שמונה עשרה דקות שנמשכות כמו נצח. מי באמת צריך ללמוד על המהפכה הצרפתית. ניק "קוץ בתחת" דוף הוא ילד בן חמש עשרה, הכינוי הגיע אליו מחברו הטוב פרד אשר קורא לו ככה מידי פעם. ניק תמיד דוחף את האף לעניינים של אחרים ולא מרפה עד שלא ממספרים לו הכל. הוא תמיד ישיג את המידע הדרוש, לא משנה איך. בעיני כולם הוא נחשב די טיפש (מלבד פרד) אך הוא ערמומי וחכם מאוד, אם הוא משקיע. כדור נייר נזרקה לכיוונו ופגעה לו ישר בפרצוף. זה היה פתק מפרד. ניק הסתכל עליו במבט כועס ואז על הפתק. על הפתק היה מצויר סימן של חץ וגולגלת- סימן הקוד של פרד וניק. בנוסף לסימן היה את המשפט הבא : "לא יכול לבוא היום בערב. נדבר אחר כך" ניק התבאס. היום בערב ישנה מסיבה וניק ופרד קבעו ללכת לביתו ולהתארגן שם אחרי בית הספר. בלי שניק שם לב השיעור נגמר והפעמון צלצל. ניק ישר קם ממקומו ורץ לחפש את פרד. הם תיכננו ללכת למסיבה כבר לפני חודשיים ועכשיו פרד ביטל ברגע האחרון. לא מתאים לו בכלל. פרד לא היה בשום מקום. ניק ניגש אל המורה להיסטוריה "גברת ברץ', האם ראית את פרד?"
"לא. הוא יצא לשירותים לפני שתי דקות ולא חזר." ניק הבין שכשהוא היה שקוע במחשבות פרד הלך. ניק התחיל לרוץ לכיוון תחנת האוטובוס כדי להספיק להגיע הביתה ולגשת לטלפון הביתי. מצבו הכלכלי של ניק היה מאוד גרוע יחסית לילדים בכיתתו. הוא חי בצניעות ולא רדף אחרי עוד. עצם כך לניק לא היה טלפון נייד משלו אלא רק טלפון ביתי. ניק הגיע לתחנה וראה שם את רודי וחבורת הבריונים שלו. בשונה מהסרטים שבהם יש את "מלך הכיתה", רודי היה ילד ממש מעצבן (ומכוער ברמה שקשה לתאר) והוא פשוט כל כך חכם שלפני חודש הוא ניצח את הילדים הכי ספורטיביים בכיתה בהתערבות ועכשיו הם חייבים להיות הבריונים שלו עד סוף השנה. רודי זרק על ניק קליפה של בננה רקובה וכל פניו של ניק היו מכוסים בשאריות של בננה רקובה. "מה את רוצה ממני?"
"שתפסיק להתקיים." רודי אמר זאת בטון כל כך מעצבן שניק רצה למעוך לו את הפרצוף כאן עכשיו. ניק הסתובב והתרחק משם
"לאיפה אתה הולך? לבית שלך? כלומר לפח זבל בסוף הרחוב? תעשה חיים." ניק עמד להתפוצץ. מעצבן אותו שמזכירים לו שהוא חי בבית הכי מגעיל ומסריח בכל המדינה. לניק זה לא הפריע אבל הוא לא אהב שאחרים מזכירים את זה . ניק לא התייחס והוא פשוט הסתכל על הקיר. כעבור עשר דקות ניק הסתובב וראה שכולם הלכו. האוטובוס של ניק כבר נסע! הבעיה היא שהקו הבא יגיע בעוד שלושת רבעי שעה. לא היו מכוניות הוא יכל לתפוס טרמפ כך שהאפשרות הבאה הייתה לרוץ. ניק התחיל לרוץ עד שמשהו תפס את עינו. זה היה פרד שעמד בסמטה חשוכה. ניק הופתע והתחיל לקרוא. "פרד!! פרד!!!" פרד הסתכל על ניק וניק הסתכל על פרד. מבטיהם נפגשו לרגע ופרד יצא לכיוון ניק והתחיל לרוץ, מהר, מהר מאוד. כשפרד היה מאתיים מטרים מניק הוא רץ במהירות שניק בחיים לא ראה. מהירות שלא הייתה מביישת אצן אולימפי. פרד הגיע לכביש וחמישים מטרים מניק משאית נוסעת התקרבה והייתה מטר וחצי מפרד עד שברגע האחרון פרד קפץ לגובה מדהים. לכמה רגעים הרגליים שלו היו ארבעה מטר באוויר והוא דילג מעל המשאית כמעט בלי להזיע. זה היה כאילו פרד ריחף לשלוש שניות ופתאום, בזמן שהוא נמצא הרחק מעל המשאית הנוסעת, חץ נורה מאחד הבניינים וננעץ בלבו של פרד. ניק לא האמין למראה עיניו. לרגע הוא חשב שהוא הולך לאבד את חברו הטוב ביותר למרות שיש לו כל כך הרבה שאלות לשאול ודברים להבין. ברגע האחרון פרד פשוט תלש את הכידון מחזהו והתחיל לרוץ. הוא רץ מאוד מהר ולמרות הפציעה, לא נראה שהוא צריך סיוע רפואי או עזרה כלשהי. ניק חיפש אותו בכל מקום שרק אפשר לדמיין. בגינה הציבורית, בבית הספר, אפילו בבית שלו. פרד לא נימצא בשום מקום אבל. האפשרות האחרונה של ניק הייתה ללכת למסיבה. הוא יצא לדרך אבל לא ראה אותו בשום מקום גם שם- על הבמה, ברחבת הריקודים ואפילו ליד משחקי וידאו- המקום האהוב עליהם. אחרי כמעט שעתיים של חיפוש ניק לא מצא את פרד בשום מקום. הוא התייאש והלך הביתה וכל מה שהוא רצה זה לנוח. אחותו ונדי לא הייתה בבית. מכיוון שהוריו של ניק נהרגו כשהיה קטן, אחותו של ניק היא האחראית. כרגע היא בת שמונה עשרה וכמעט כל ערב היא יוצאת "לבלות" עם מישהו אחר. אנשים מספרים שהיא זונה ביחד עם חברותיה ושככה היא משיגה את הכסף ללימודים ולשכר הדירה שלהם. ניק ישר הלך למיטה ולא הצליח להירדם כל הלילה. כל כך הרבה שאלות הציפו אותו: איך לפרד היו כאלו יכולו? ולמה הוא הסתיר אותן? והכי חשוב- למה לעזאזל רוצים להרוג אותו? ניק חשב וחשב ולאחר חמש שעות הצליח להירדם…

עברו שבועיים מאותו היום. ניק לא ראה את פרד מאותו הזמן. פרד לא הגיע לבית הספר ולא היה בשום מקום. ניק זכר הכל וכמעט כל יום חיפש איזשהו רמז לגבי מה שהיה שם. ניק חזר הביתה לאחר יום לימודים ארוך. הוא היה עייף וסוף סוף הגיע הביתה. הוא פתח את הדלת וגילה שאין אף אחד בבית. הוא התיישב על הספה הזולה והדליק את הטלוויזיה הגרועה שלהם כשלפתע שמע רעשים קלים מחדרו. הוא לקח את האלה במטבח והלך בזהירות לאט לאט. ניק פתח את הדלת וראה שם את פרד… פרד חיטט בדבריו של ניק ובידו היה תליון ירוק זוהר שניק בחיים לא ראה. ניק תפס אותו מסתכל על המראה התלויה על הקיר ומנסה לנפץ אותה עם סכין מהמטבח. "פרד!!" פרד הסתובב רגע לפני שהוא ניפץ את המראה לרסיסים. הוא היה נראה בשוק. "מה אתה עושה פה?" פרד היה חסר מילים…

המשך יבוא……