מבוכים ומטורפים – פרק 22 – פרק אחרון

במהרה שלפו הקוסמים את מטות הקסמים שלהם והחלו לארגן קסמים.
וורם הפעיל את קסם האש בזמן שספארק הכין את קסם הארקיין. שניהם הסתכלו זה על זה והנהנו בשניה, שלבו את הקסמים ויצרו קרן אש שכוונה ישר אל קאסורה.
קאסורה הגיבה במהירות, והגינה על עצמה עם כנפה הימנית והגדולה. "הא! קרן אש קטנה? זה מה שאתה יכולים לעשות?".
שילו זימן קסם מגן, והרים את המטה שלו באוויר. ארבעת הקוסמים כוסו בשריון צהוב ומבריק.
ארטי החל לזמן קסמי אדמה, והזרק אבנים קטנות על קאסורה. האבנים פגעו בבטנה הגדול, והיא צחקה.
"עכשיו התור שלי!" אמרה קאסורה בקול גדול, ונשפה אש מפיה. הקוסמים אינם חשו בחום הודות לשריון של שילו אך עדיין עלו באש. וורם וארטי הרימו את המטות שלהם שניהם ייחד וגרמו לגשם קטן וזוהר שכיסה את הלהבות וריפא את הקוסמים.
ספארק החל לארגן את קסם הארקיין והחשמל בייחד, קאסורה ראתה את המהלך והכינה את כפנה השמאלית להגנה קלה נגד הקסם. וורם ראה זאת והכין את קסם האש יחד עם ספארק. בייחד הם ירו קרן אש מחושמלת לעבר קאסורה. הקרן פגעה בכנפה ושרפה אותה מעט, קאסורה נדחקה לאחור. כנפה השמאלית נפצעה והיא אינה יכולה להרים אותה.
"עבודה טובה!" אמר ספארק. "בואו נמשיך!".
קאסורה הרימה את רגלה הכבדה באוויר, ורקעה על האדמה בחוזקה. הקוסמים חשו ברעידת אדמה והחלו להתנער במקום. וורם נפל על האדמה כשפניו מטה. קאסורה חייכה, הרימה את ידה באוויר, ובמאית השניה פגע בוורם ברק אש מהשמיים. וורם התחשמל והתפוצץ לאיברים.
שילו הסתכל על קאסורה. "אתה הרגת את וורם!"
"את מטורפת!" צעק ספארק.
קאסורה חייכה חיוך זדוני.
"מהר! חייבים להפיל אותה לפני שהיא לוקחת עוד מאיתנו!"
ספארק וארטי החיו את וורם בעזרת קסם החשמל והחיים.
שילו הכין את קסם הקור שלו, ווורם הכין את קסם המים. שניהם שילבו את הקסמים ויצרו קסם קרח. הם הניפו את ידם לכיוון קאסורה והכלו לירות נטיפי קרח חדים ומהירים לכיוונה.
קאסורה הגינה על עצמה עם כנפה השניה, אך הנטיפים היו חדים מאוד וחדרו את כפנה. קאסורה שאגה בכאב.
"חבר'ה, נראה שזה הזמן שלנו להכין קסם מיוחד!" אמר ספארק.
וורם הרים את ידו באוויר וזימן קסם אש, ספארק הרים את ידו באוויר וזימן קסם חשמל, ארטי הרים את ידו באוויר וזימן אקסם אדמה, ושילו הרים את ידו באוויר וזימן קסם מגן. ארבעתם שילבו ייחד את הקסמים כשהם שמים את ידם באמצע, אחד על האחר, והרימו את ידם באוויר במהירות.
מסביב לקוסמים יצאה קרן אור לבנה שהגיע במהירות מסחררת על השמיים, ונעלמה.
"אה… איזה קסם זימנו?" שאל ארטי.
לפתע, נפל גוש אבן גדול ובוער מהשמיים אל מול פניהם של הקוסמים.
"גשם מטאורים" אמר ספארק.
פתאום החלו לרדת עוד עשרות מטאורים מהשמיים.
שילו הרים את מטהו באוויר ושם קסם מגן על עצמו והקוסמים האחרים.
"אל דאגה!" אמר שילו בבטחון. "המגן שלי יציל את כולנ–" ונמחץ על ידי מטאור גדול.
וורם הסתכל על המטאור שמחץ את שילו בבהלה. "שילו מת! שילו מ–" ונמחץ גם הוא על ידי מטאור.
ספארק הסתכל לכיוון ארטי. ארטי נראה מהובל, עומד במקומו, ונפנף בעדינות עם ידו לספארק, ונמחץ בשניה על ידי מטאור.
ספארק הסתכל על הדרקונית, נאבקת במטאורים שפוגעים בה. ומלמל לעצמו "הגעתי לסוף דרכי, עם חבריי… ואני הבאתי אותם לסוף דרכם…".

לפתע הפסיקו המטאורים ליפול. ספארק הסתכל על הדרקונית, עייפה ופצועה, שוכבת על האדמה ובוכה.
הדרקונית מלמלה בקול כבד, "אתם אף פעם לא תבינו… הגבינה הטובה בעולם היא לא ממני…" היא משכה באפה. "היא בכלל ממקום אחר… זה הכול היה שקר…!"
ספארק ניגש לאט ובעדינות לכיוון הדרקונית הפצועה. "למה את מתכוונת?" הוא שאל בעדינות.
הדרקונית הסתכלה על ספארק. "בני האדם תמיד אוהבים להמציא תירוצים וסיפורים לא הגיוניים לכול מיני דברים. אני אחת מהסיפורים האלה… 'הגבינה הטובה בעולם באה מדרקונית'… אנשים רבים באו לנסות להרוג אותי, ולקחת ממני חלב לגבינה הארורה שלהם… אבל זה לא נכון… הגבינה לא באה ממני…! אני רק דרקונית שרוצה לחיות בשקט…"
ספארק ניגש קרוב יותר אל הדרקונית. "האם תוכלי לומר לי… היכן ניתן למצוא את הגבינה הטובה בעולם?"
הדרקונית התיישבה. "את הגבינה הטובה בעולם משיגים דרך… קסם".
"איזה קסם?" שאל ספארק.
הדרקונית הרימה את ידה באיטיות ושלחה אותה את כיסו של ספארק, משם היא הוציא את אחד הפתקים שואקס נתן לו. "הקסם הזה" אמרה קאסורה והראתה לספארק את הפתק.
"איזה מין קסם זה? לא הצלחתי להבין מה כתוב בו" אמר ספארק בעודו מתבונן בפתק.
"זהו קסם עתיק מאוד…! בן אלפי שנה. רק קוסם אחד יכול לבצע אותו" אמרה קאסורה.
"מי הוא?" שאל ספארק.
"ובכן… הקוסם מת לפני לפני 4 שנים בינואר 25. אין לדעת מתי קוסם בדרגה כזו יבוא שוב…" נאנחה קאסורה. "עד אז תאלצו לחכות…"
לפתע הופיעה ואקס מהצללים. "אוי! אני רואה שנגמר הקונפליקט הזה!" הוא אמר באושר.
"ואקס? אתה ידעתי על כול זה?" הופתע ספארק.
ואקס צחקק. "ברור שידעתי… זה היה רק מבחן קטן!" הוא מחא כף, והחייה את ארבעת הקוסמים. "את הקסם הזה, ה… בלתי אפשרי הזה, יכול רק קוסם אחד לעשות! לצערי הוא לא אחד מכם…" הוא לקח את הפתק מקאסורה והעלים אותי לצללים. הוא התקרב אל הקוסמים לאט לאט וחייך. "אבל… יש לי הרגשה שהוא מגיע בקרוב. בקרוב מאוד. עם הרבה עוצמה וכוח…!"

הסוף.
אולי?