מבוכים ומטורפים – פרק 18 – השד הקטן שלי, חברות היא קסם
ארבעת הקוסמים נכנסו לטירה הגדולה והמפחידה. היא הייתה מקושטת בשטיחים אדומים וארוכים, רהיטים העשויים מעץ, תמונות של אנשים מוזרים בעלי עור לבן, וחלונות גדולים.
התחילה סופת גשמים. נשמעו רעמים מחרישי אוזניים והברקים האירו את החדרים לשנייה באור לבן.
"חברה… אני ממש בלחץ…!" אמר וורם והתכווץ.
"לא לדאוג. אנחנו כולנו פה ביחד. אין לנו שום צורך לפח–" נשמע הרעם. ספארק קפץ. "לעזאזל! גם אני פוחד! לא צריך לצחוק עלי!" הוא צעק.
"מי צוחק…?" אמר שילו.
ארטי גיחך. "לא יודע, אני לא פוחד משום מה…!" נשמע הרעם.
"לאיפה צריך ללכת?" שאל שילו. "איפה ה'שד' הזה?"
"לשם! אני חושב…!" ספארק הצביע על דלת גדולה שניצבה במעלה מדרגות. "רק בואו נלך מהר לפני ש–" נשמע רעם. "עכשיו! פשוט נלך– לא! נרוץ עכשיו!" הוא נלחץ ורץ לכיוון הדלת. שלושת הקוסמים רצו אחריו.
ארבעת הקוסמים עמדו מול הדלת.
"אוקיי…! תתכוננו…! אנו הולכים לעמוד מול הנורא מכול…! אין לנו מוסג איך ניראה שד בימינו…!" ספארק פתח את הדלת באיטיות.
"את האמת… ניראה לי שאני יודע איך ניראה שד…!" אמר וורם.
הדלת נפתחה ומולם ישב בצללים אדם על כיסא מפואר העשוי מזהב.
"מי זה…?" שאל שילו וכיווץ את עיניו.
"ועכשיו זה הרגע לאיזה ברק נחמד…!" אמר ארטי.
נשמע רעם ובאותו רגע ברק האיר את החדר.
באותו הרגע שהכה הברק התגלו פניו החיוורות של השד הנוראה מכול מחזיק כוס זהב עם נוזל אדום.
"ואקס?!" התפלא וורם.
"כן…" לחש ואקס. "אני… הוא… שד!!!" הוא צעק בגאווה.
"זה היה ככול כך ברור…!" אמר שילו.
"מה בדיוק אתה עושה פה?" שאל ספארק. "מדוע לא הופעת בהמשך המסע שלנו?"
"מאחר ואתם וקוסמים" אמר ואקס. "אתם יכולים לטפל בעצמכם!" הוא לגם מן הכוס. "ואחרי הכול, אני שד! ואין בכוונתי להתיידד עם בני האדם! ובמיוחד לא עם קוסמים!"
"אבל… ואקס מהעתיד. מדוע הוא כמו רוח?" שאל ארטי.
"מה…? ואקס מן העתיד הוא רוח?!" התפלא ואקס. "אבל… אבל…! זה אומר שגורלי הוא… מוות?!" הוא הראה פנים כועסות. "לא… לא!" הוא צעק. "אני לא אתן לכם להרוג אותי! אני שד! אני בלתי ניתן לניצחון! אתם קוסמים! לא יותר מבני אדם שמוציאים ארנבים מכובע!" הוא זרק את הכוס על הרצפה, הנוזל האדום נשפך.
"הדם שלכם יישפך כמו הדם שנשפך מהכוס הזה!" אמר ואקס ושלף חרב סייפים ארוך. הוא עמד בעמדת קרב.
"ניראה אתכם!" הוא אמר ורץ ישר לכיוון ארטי. הוא התחיל לנפנף עם חרבו כדי לפגוע בו. ארטי חמק בזריזות מהחרב.
ואקס הסתכל על ספארק וישר זינק עליו. ותקע את חברו בבטנו.
"ארטי…! עכשיו!" אמר ספארק וזימן אנרגיית חשמל.
ארטי זימן את אנרגיית החיים והחייה את ספארק.
"חכם!" אמר ואקס, וזינק על וורם.
ארטי זימן דשא על הרצפה בה ואקס רץ.
ואקס דרך על הדשא והחליק על פניו. הוא קם בזריזות.
"מה לגבי כמה קסמים מעניינים?" הוא חייך.
הוא זרק את חרבו על הרצפה, והניף את ידו לכיוון שילו. הוא ירה מידו קרן אנרגיה אדומה. שילו התחיל לברוח מסביב החדר בצרחות. שילו עצר לשניה, וזימן חומת מגן צהובה, קרן האור האדומה פגעה בחומה וחזרה לכיוונו של ואקס. ואקס נפגע ועף לאחור.
"לא…! אני לא אתן לכם להרוג אותי…!" הוא אמר, מותש.
וורם שילב את אנרגיית האש והמים ויצר אדים. הוא שלף את ידו לכיוון ואקס ודחף אותו עם האדים לכיוון הכיסא.
ואקס נפל מותש ורטוב על הכיסא. מתיישב עליו ומתנשף. "דיי…! מספיק עם העינוי הזה…!" הוא התנשף. "אם אתם רוצים להרוג אותי… אז תעשו את זה כבר…!"
ספארק התקדם לכיוון ואקס. מסתכל עליו, ומרים גבה.
ואקס עצם את עיניו.
לא קרה כלום.
ואקס פתח עין אחת. הוא ראה את ידו של ספארק מושטת לכיוונו ללחיצת יד.
"מ-מה…? אני לא מבין…!" מלמל ואקס.
"אנחנו לה פה כדי להרוג חברים, ואקס" אמר ספארק.
"א-אני… ח-חבר שלכם…?" מלמל ואקס, מבולבל. "חבר…" הוא אמר לעצמו בשקט.
"כן, ואקסי. חבר" אמר וורם וחייך. "אפילו כתבתי על זה שיר…! 'קדימה כולם, חייכו חייכו חייכו! תמלאו את הלב שלי בשמש זוהרת! כל מה שאני צריך זה חיוך חיוך חיוך, מהחברים הטובים שלי!"
ואקס הסתכל על ארבעת הקוסמים. "חבר…!" הוא אמר לעצמו וחייך מעט. "אני… יש לי… חברים…!" הוא הגדיל את חיוכו. "יש לי חברים אמיתיים!" הוא צעק וחייך.
"ניראה לי אני מבין מה הקטע של 'חברות היא קסם'…!" צחקק ארטי.
"חברים. לכבוד הוא לי להמשיך את המסע שלי איתכם…!" ואקס קם מהכיסא, ולקח את חרבו מהרצפה. "בואו ונחפש לנו גבינה!" הוא חייך. "אבל קודם! שירותים!"
ואקס יצא מחדר, וארבעת הקוסמים נשארו שם.
לפתע הופיע ואקס מהעתיד, שקוף. "אנו מתקרבים על ההווה. זה אומר שאני עומד ללכת…!"
"רגע…! אתה לא שקוף כי אתה מת?" התפלא שילו.
"מה?! מי האידיוט שאמר לכם את זה?" צחקק ואקס מהעתיד. "אני פשוט שקוף כי אני עומד להיעלם. אני, ואקס מן העתיד, כבר שייך לעבר שלכם. עלי לעזור לארבעת הקוסמים האדירים שטסו אחורה בזמן אחרי קרב נגד הדרקון. עכשיו… יש לכם אותי בהווה שלכם. ומטרתי היא לעזור לכם בכול רגע. מאחר ואתם גיליתם לי מהי חברות אמיתית" הוא חייך ונעלם.
"להתראות, ואקס של העתיד…" אמר ספארק.
"עכשיו הוא ואקס של העבר…" אמר שילו.
"ולנו יש את ואקס של ההווה…" אמר ארטי.
"מעניין…" אמר וורם והחזיק את סנטרו. "מה ייקרה אם אני אחליף את המילה 'כולם' בשיר שלי… ל'כולכם סוסי הפוני'…?"
שלושת הקוסמים הסתכלו על וורם.
"אני לא מתנגד" אמר שילו.
תגובות (0)