מבוך האשליות- פרק 56

מרכבתם של קווין וטוביאס נעצרה על יד בקתה קטנה באמצע היער.
על פי הוראותיו של טוביאס, שם ג'פרסון נמצא עכשיו, ושם ליבה של קווין כעת.
"אתה בטוח שזה המקום הנכון?" היא שאלה בתהייה.
"זה מה שהיכולות שלי אומרות." הוא אמר. היא ירדה מהמרכבה והתקדמה באיטיות ובעדינות אל עבר הבקתה, וטוביאס מיהר לרדת גם הוא ולעקוב אחריה, כשידיו עדיין אזוקות.
היא נעצרה ועצרה את טוביאס. היא תפסה באזיקיו ושחררה אותו לפני שחזרה להתקדם. טוביאס היה מבולבל מאוד מטוב הלב הזה שהחליטה להגיש לו, אך לא התנגד לכך, ושמח שהוא לפחות משוחרר.
היא שמה את ידה על גבי דלת העץ והיא נפתחה לקראתה, כאילו חיכתה שתבוא. זה היה מעט מחשיד עבורה, אך היא המשיכה להתקדם אל תוך הבקתה בכל זאת.
היא הרימה את מבטה והופתעה לראות שם בחורה, כנראה בת גילה. היא לבשה בגדים לבנים וגלימה לבנה תואמת. שיערה הבלונדיני הארוך היה פזור ומעט מסורבל, ומסביב לעיניה הודגש צבע עפעפיה השחור.
"מי את?" קווין שאלה בבלבול, ואחריה, טוביאס נכנס אל הבקתה, והסתכל על הבחורה באותה תהייה.
"אני מצטערת." זה הדבר היחיד שהיא אמרה. "אבל אני צריכה להרוג אותך. זו הדרך היחידה." הבחורה תפסה בחרב שהוגשה לה על ידי לא אחר מאשר ג'פרסון, שהעביר לקווין חיוך שובבי ומזהיר, והיא החלה לפנות אליה בהליכה מהירה, כאילו נותנת לה זמן לברוח ומנצלת את הזמן עד שיגיע הרגע שלה להרוג אותה.
קווין לא הבינה מה עובר בה. התחושה הזאת שהיא חייבת לברוח כי לא תצליח להגן על עצמה הייתה חדשה בשבילה, והיא מיהרה להסתובב ולצאת מהבקתה. הבחורה עברה את טוביאס והתקדמה לעקוב אחרי קווין, ונעצרה לפתע כאשר נתקלה בגופו של האדם שעקב אחריה.
"לעזאזל, מה קורה כאן?" ניקולאי נבהל מהמכה שספג על ידי קווין, ואף כמעט נפל בגללה.
"אתה חייב לעזור לי." היא ביקשה בקול מתחנן שגרם לו להיעצב ממצבה, ומיהרה להסתתר מאחוריו. דניאל, שנעמדה לצידו כמעט מיד, הופתעה עוד יותר מהתנהגותה המשונה של קווין.
שניהם הפנו את מבטם אל הבחורה שאחזה בחרב ומבט אדיש על פניה.
"בבקשה, תלכו." הבחורה ביקשה. "אני לא רוצה להרוג גם אתכם, אבל אהיה חייבת אם תתנגדו."
"אנחנו לא יכולים לתת לך להרוג אותה." דניאל תפסה בניצב חרבה בהתכוננות.
"עד כמה שזה קשה לנו להודות בכך." ניקולאי הצדיק את החלטתם. "היא חייבת לחזור לכס המלכות."
"היא מחזיקה בלב שלי." הבחורה אמרה. "לצערי, להרוג אותה תהיה הדרך היחידה שלי לחזור לעצמי."
"יש עוד דרך." ניקולאי מיהר לומר. "את בטח שמעת על הדרך הזאת מג'פרסון, בן דוד שלי."
"אני לא יכולה לומר שכן, אבל אני גם יכולה לומר שלפני כן לא הייתי בקיאה כל כך בנושא." השיבה הבחורה.
"הוא מחזיק בלב שלה. אם ניקח ממנו את הלב שלה ונחזיר אותו לה, תוכלי לקבל את הלב שלך, ללא שום צורך בהריגה." ניקולאי הסביר לה.
"איך תעשה את זה בדיוק?" היא שאלה בפקפוק. "יש להם קסם."
"טוב, גם לי." הוא הודה, וחווה מחבריו מבטים מופתעים. "בערך. אני יודע לתלוש לבבות, ככה לקחתי לה את הלב מההתחלה."
"ועכשיו אתה רוצה להחזיר אותו?" הבחורה גיחכה מהאירוניה.
"גם אני צוחק מבפנים, תאמיני לי." ניקולאי אמר.
"תעשי את זה כבר!" קריאתו של ג'פרסון חסר הסבלנות נשמעה מאחוריה, וכולם הסיטו את מבטם לעברו. הוא נשען על הקיר בקרוב לדלת, והחזיק בלב זוהר בידו. "או שהחבר שלכם ימות." כאשר אמר זאת, הם שמו לב לטוביאס, תשוש ומתנשף בזהירות, כשהוא מחזיק במשקוף הדלת בכדי לשמור על שיווי משקלו.
טוביאס!" דניאל קראה בבהלה. "ניקולאי." היא פנתה אליו בטון מבקש.
ניקולאי בחן את כל האפשרויות שלפניו. הוא הסתכל על ג'פרסון, שכבר מזמן לא הזכיר לו את בן דודו, על טוביאס הגוסס, על הבחורה שמחויבת להרוג את קווין, ועל דניאל, שהפכה לחברה טובה שהיה חייב לה הרבה. היו לו רק שתי אפשרויות, ועדיין, הוא ידע בדיוק במה הוא בוחר.
"אני מצטער." הוא פנה אל דניאל. "רוצי!" הוא הסתובב ודחף את קווין לרוץ במהירות אל תוך היער, והוא אחריה, בורח מהמקום, מסתכל במבט אחרון וחטוף על עיניה הפעורות של דניאל, שהקרינו תחושת בגידה מצדו.
"חבל מאוד." ג'פרסון החל ללחוץ על ליבו של טוביאס והוא התמוטט על הקרקע בקריאות נוקשות של כאבי תופת. דניאל עזבה את אחיזתה בחרבה ורצה אליו בחשש.
הבחורה הבלונדינית שמעה את בקשותיה של דניאל לג'פרסון שיעצור, והרימה את ראשה בעיניים פעורות ומבט חד, חודר ובטוח. היא הסתובבה ומיהרה לעשות את הדבר הראשון שעלה בראשה. עם להב חרבה היא חתכה את פרק כף ידו של ג'פרסון, והיא נפלה ארצה יחד עם ליבו של טוביאס.
ג'פרסון קרא בכאב, והבחורה מיהרה לקחת את הלב היתום ולהחזיר אותו לתוך גופו של טוביאס. הוא לקח נשימה גדולה של הקלה וספג מדניאל חיבוק חזק ומאושר מלווה וכמה דמעות של בכי ושמחה.
"את תשלמי על זה." ג'פרסון פנה אל הבחורה.
"לא, אתה." היא הרימה שוב את חרבה והפעם ערפה את ראשו. זו הייתה החלטה מידית שהיא לא התחרטה שעשתה, וגם לא האמינה שתעשה אף פעם.

"אקו!" היא שמחה כל כך לשמוע קול מוכר קורא אליה. היא הסתובבה וראתה את נואה רץ לעברה בחיוך מודאג, כאשר הוא משפשף את אחורי ראשו בשביל להסוות כמה שיותר את הכאב של המכה שחטף.
אקו השליכה את החרב המגואלת על הרצפה ורצה לקראתו בחיוך שמח, וחיבקה אותו חזק.
"מה קרה?" הוא שאל אותה.
"מצאתי את הלב שלי." היא אמרה.
"נהדר!" הוא התרחק וחייך אליה בשמחה. "איפה?"
"הוא נמצא אצל… המלכה השחורה." אקו הבינה כאשר נזכרה בשיחתה עם ג'פרסון, לפני שהיא נכנסה אל תוך הבקתה.
"המלכה השחורה?" הוא תהה כאשר נזכר בשם מחדש. "אלי דיברה עליה, כאשר רק נפגשנו."
"היא רוצה את הלב שלה חזרה." אקו הסבירה. "היא מוכנה לתת לי את שלי תמורתו."
"אז איפה הלב שלה?" נואה שאל.
אקו הסתובבה לכיוון גופתו של ג'פרסון. "הוא-" היא נעצרה כאשר ראתה את שלוליות הדם הריקות על הקרקע, ללא הגופה שהרגע ביתרה. "הוא היה כאן." היא נאחזה בידו של נואה בפחד.