מבוך האשליות- פרק 41

"מיליון עבור השניים- פעם ראשונה." עובד הדוכסית שעמד על הבמה דפק בפטיש על המעמד הגבוה בפעם הראשונה. "פעם שנייה." הוא הקציב את הזמן של אלי ונואה, שלא ידעו מה לעשות.
"אנחנו לא יכולים לעבור את הסכום הזה." אלי נשמעה חסרת אונים.
"או לשקר, כי זה לא יעבוד." נואה נאנח בעצבנות.
"פעם שלישית. נמכר!" דפיקת הפטיש הדהדה ברחבי האולם וגזרה את הדין. שני זוגות אזיקים כבלו את ידיהם של ג'סי ואקו, וזוג שומרים הוריד אותם מהבמה. אקו שלחה מבט חסר אונים לכיוונו של נואה, מתחננת שיקרה נס שיעזור לה.
"אקו!" הוא קרא והחל לרוץ אליה בשיא כוחו, כשבדרכו דוחף ומעיף לצדדים אנשים שהפריעו לו. אלי רצה אחריו, מגבה אותו למקרה שיזדקק לעזרה, והוא בהחלט יזדקק לעזרה.
"נואה!" אקו החזירה לו בצעקה. היא הכתה את החייל שהחזיק בה והחלה לרוץ לכיוונו במהירות. היא מעדה ונפלה על הרצפה. היא לא הספיקה לקום בזמן להמשיך, וכבר נתפסה מחדש.
זוג חיילים תפס בנואה שהחל להתפרע ולהרוס את האווירה.
"אתם לא תסחרו באשתי!" הוא תקף אותם אך לא הצליח לפגוע. אחד מהחיילים הכה אותו בפניו והפיל אותו ארצה. השני עשה אותו הדבר לאלי, ולשניהם לא היה סיכוי להמשיך במרד שלהם. הם שכבו על הרצפה כשארבעה שומרים מקיפים אותם.
"נואה!" הוא שמע את קריאתה החלשה מרחוק והתעצבן מהכישלון שלו.
"לעזאזל!" הוא דפק עם ידו על הרצפה הקשה והתנשף בעצבנות. השומרים שהסתכלו על שניהם מלמעלה אספו אותם כאסירים וזרקו אותם החוצה.

כל בני האצולה מחאו כפיים מסיום ההמחזה הנהדרת שהוצגה לפניהם, ספק יודעים שזה היה אמתי וספק עיוורים לחלוטין.
סקיי הניחה את ידה על זרועו של ג'יימס בחשש. "מה קרה הרגע?" היא שאלה בלחישה.
"עוול." השיב.
"הבחור על הבמה, זה היה אח של אלי. והבחורה, היא הייתה אשתו של הפיראט הזה." היא הדגישה. "אנחנו צריכים להציל אותם. בשבילם."
"מה?" ג'יימס התבלבל. "שלא תביני אותי לא נכון, הדוכסית היא באמת נבלת גדולה שמגיע לה להיענש, אבל שכחת למה אנחנו כאן? יש עניינים דחופים יותר."
"העניינים הדחופים יותר נמצאים בדרך לאחוזה של מישהי שלך תדע מה היא תעשה איתם." היא אמרה לו בנימה אסרטיבית שהייתה נדירה בשבילה. "המלכה יכולה לחכות, ולהסתדר בעצמה. אנחנו יכולים לעזור להם להחזיר אליהם את האהובים שלהם. אתה לא חושב שזה ראוי להיות בסדר העדיפות שלנו כרגע? זה לא מה שרצית לעשות כשהקמת את האחווה? להילחם בשביל מה שנכון? לתקן את העוול? לעשות צדק?" היא התקשתה להאמין שהמילים האלה יוצאות מפיה, אבל זה מה שקרה. היא לא יודעת למה זה היה לה כל כך חשוב לנסות לעזור לאלי ולאותו בחור, אבל התחושה הזאת בערה בה. היא ידעה שאם לא תעשה את זה עכשיו, היא לא תוכל לסלוח לעצמה.
"כן. את צודקת." הוא הסכים והיא חייכה. "המקרה הזה חשוב יותר."
"בוא." היא תפסה בזרועו ומשכה אותו יחד איתה לכיוון היציאה מהטירה.

קווין גיחכה מדבריו האחרונים של ניקולאי.
"מכשפת הדרום היא דודה שלך?" היא צחקה בספק.
"היא לא הייתה מכשפה בפעם האחרונה שנפגשתי איתה." הוא השיב. "בואי איתי." הוא תפס בידה ומשך אותה איתו לקראת המעקב המצופה הקרוב. קווין מיהרה להשתחרר מאחיזתו בחוזקה.
"תסלח לי, פספסתי משהו ונהייתי חברה שלך?" היא שאלה בעיניים מכווצות ורגוזות. "האם ציפור קטנה לחשה לך שאכפת לי מהמשפחה שלך?"
"טוב, אם לומר את האמת, עד שאני רוצה למצוא אותך, העדפתי לא לתת לך להימלט שוב." הוא הודה. "הרי את במילא רוצה ללכת אחריה, נכון?"
"כן, זה די נכון." קווין הרימה את סנטרה והתקשתה להודות שהוא צדק. היא הגישה לו את כף ידה הפרוסה וחיכתה. "תהיה חומד ותעשה את זה כמו שגבר אמיתי היה עושה."
ניקולאי נאנח וגלגל את עיניו. הוא לקח את ידה בעדינות ונתן לה להתקדם ולהיות המובילה. חיוך מרוצה עלה על פניה, אך היא בכל זאת לא שכחה להוסיף ולומר. "תהיה בטוח שברגע המתאים אני אהרוג אותך." היא אמרה את זה בשקט, כשעיניה עדיין עוקבות אחרי המכשפה.
"היי, תהיי בטוחה שזה אותו הדבר כאן." הוא הודיע.

דניאל התבלבלה בעקבות הרגשות המעורבים שהציפו את מחשבותיה. היא שוב כיווצה את עיניה כפי שעשתה ברגעים כאלה, וטוביאס, שעמד מולה, חיכה שתמצא את התובנה שהיא תמיד מוצאת.
"ניקולאי כאן." היא אמרה, והוא הנהן לאישור. "הוא לובש במקרה בגדי אציל בהירים וגלימה חומה?" היא הסיטה את ראשה מעט הצידה, וגרמה לו להבין שראתה משהו שמתרחש מאחוריו. הוא הסתובב וראה את ניקולאי מתרחק לכיוון היציאה, ואיתו אישה בעלת שיער ועור בהיר ושמלה לבנה.
"כן." טוביאס אמר. "אבל מי זאת?"
"המלכה השחורה." דניאל השיבה. "זאת אומרת, המלכה השחורה לשעבר."
"קווין." הוא אמר.
"מה?" דניאל התבלבלה.
"אה, זה- השם שלה. אולי כדאי שנעקוב אחריהם." הוא החל להתקדם, ובמהרה, דניאל התצטרפה אליו.
"אנחנו?" היא שאלה בפקפוק. "איך זה קורה שלמרות כל מה שאני אומרת לך, כשאני מבקשת ממך שתעזוב אותי בשקט, אתה עדיין מופיע ומתעקש להתערב?" היא גערה בו.
"כי כמו שאמרתי, אני אוהב אותך, דניאל." הוא אמר את זה בקלילות. "ואני אעשה הכל כדי לעזור לך, גם אם זה לא ימצא חן בעינייך. את לא סומכת עליי, אבל כדאי לך. אני יודע מה טוב בשבילך, באמת."
הוא שיתק את מחשבותיה לגמרי והציף אותם מחדש. הרבה זמן היא לא ראתה אותו בטוח כל כך, מתנגד לה, סוף כל סוף, די מרשים שהוא מצליח לעשות את זה.
אולי- אולי בכל זאת אפשר לתת לו איזשהו צ'אנס להוכיח את עצמו. והפעם צ'אנס אמיתי.