מבוך האשליות- פרק 40

בדיוק ברגע בו אלי אזרה מספיק אומץ כדי לגשת לאותו הבחור בעל המסכה לפני הצעתה של סקיי, הוא נאלץ ללכת. זה לא קרה לפני שהצליחה לומר לו כמה מילים שגרמו לו לחייך אליה בנעימות, ובכך לתת לה תקווה שיפגשו שוב, ושכאשר זה יקרה, היא סוף כל סוף תוכל להבין מה בדיוק גרם לה להתעניין בו.
היא צפתה בו מתרחק ונעלם בין המון האנשים שהסבו את מבטם אל עבר הבמה הגדולה עליה עמדה אישה בוגרת, שעל פי המראה שלה, בוודאי הייתה הדוכסית.
אלי סובבה את מבטה אל עבר סקיי וג'יימס וסימנה להם להתקרב אליה, וכך עשו.
"זו הדוכסית?" היא שאלה אותם בתקווה.
"נראה כך." ג'יימס השיב על פי ההיגיון.
"מה היא עושה?" סקיי שאלה.
"אם מה ששמעתי לגבי הנשף נכון," אלי השיבה. "אז היא החלה במכירה."
"מכירה? איזו- איזו מכירה?" סקיי הוסיפה לשאול.
"המכירה הגדולה." אלי הסבירה. "שמעתי בנשף הזה, פעם בשנה, היא מארגנת את המכירה הכי גדולה."
"מכירה… של מה?" סקיי היססה לשאול כדי לדעת את התשובה.
"בני אדם." השיבה אלי.
"אנשים." ג'יימס תיקן אותה באיפוק רב. "היא סוחרת באנשים."
"רגע," סקיי נזכרה לפתע. "אתה אמרת שרובין עובד בשבילה." היא פנתה אל ג'יימס.
"כן." השיב.
"מי זה רובין?" אלי התפרצה לשיחה שעדיין לא התחילה.
"סתם, מכר." ג'יימס מיהר להעביר נושא. "אלי, מה כל כך מיוחד במכירה הזאת?"
"אני לא בטוחה." היא ענתה לו בכנות. "אולי- אלו אנשים מיוחדים."
"אלי!" בדיוק באותו רגע, אפילו לפני שסיימה את דבריה, היא שמעה שמישהו קורא לה בתכיפות. היא סובבה את מבטה והופתעה להרגיש שהבחור תופס בידה בחוזקה. היא התעלמה מכך כי הכירה אותו, וידעה שהוא לא מתכוון להרע לה.
"מה קרה?" היא שאלה את הבחור, נואה.
"זאת- זאת אקו." הוא הצביע על הבחורה שעלתה לבמה. היא הייתה לבושה שמלה אדומה ארוכה וחבשה מסיכה תואמת על עיניה. שיערה הבלונדיני היה אסוף היטב, ומבט חושש שמנסה להראות כאילו הכל בסדר ניכר בפניה.
"מי?" אלי שאלה.
"אקו. אשתי."

מנגינת התזמורת הופסקה לקראת תחילת המכירה, וכך גם כל הנוכחים.
כאשר קווין התקדמה למקום טוב לצפייה על הקונים הפוטנציאלים, היא התאכזבה לפגוש שם מישהו שחשבה שנפטרה ממנו ממזמן.
"ניקולאי." היא חייכה אליו בחיוך מזויף. "בגדים נאים לא הולמים אותך."
"אני יכול לומר אותו הדבר עלייך." הוא החזיר לה בחיוך דומה.
"תן לי לנחש, באת להמשיך לשכנע את החברים שלך שלא לשתף איתי פעולה?" היא הגיעה ישר לעניין. "מאוחר מדי, אני כבר השתמשתי במה שהייתי צריכה." היא ריכזה את מבטיה לכיוון הבמה.
"כמובן שזה מה שעשית." הוא מלמל. "אבל באתי בגלל דבר אחר."
"מרשים, יש לך עוד רצונות." אמרה בעוקצנות. "וכמובן שהם קשורים אליי." היא הוסיפה. "וכמובן שהבאת את החבר הזה של דניאל, טוביאס, שיהיה השותף של לפשע."
"מרשים, גם כשאין לך לב המוח שלך עדיין פועל." הוא אמר.
"טוב, כמובן, אתה אדם צפוי מאוד." היא הסיטה אליו את ראשה. "וגם טוביאס. לכל מה שיביא לו סיכוי להחזיר אליו את אהובתו, ותהרוג אותי איך אפשר להתאהב בה, הוא יסכים."
"אה-הא. בשביל זה בדיוק באתי." ניקולאי אמר.
"להרוג אותי?" קווין גיחכה. "גם בלי היכולות שלי, זה יהיה לך בלתי אפשרי."
"לא אם הלב שלך נמצא אצלי." הוא גרם לה לכווץ את עיניה בעצבנות.
"הוא לא נמצא אצלך." היא אמרה ביטחון.
"אבל הוא יהיה." הוא אימת את דבריה והשיב לה באותו ביטחון. "וברגע שזה יקרה, ברגע שהלב שלך יהיה אצלי, כולם יכירו אותי כגיבור שגאל אותם מייסוריהם."
קווין חייכה בספק. "בהצלחה, גנב."

הדוכסית הסירה את המסכה מעל פניה של אקו וחשפה אותה לקהל הרחב.
כל זוגות העיניים האלה העיקו עליה, והיא הרגישה מטופשת שעד לפני רגע היא רקדה עם אנשים אקראיים כאילו גורלה לא עומד להיחרץ בקרוב. היא השתדלה להתעלם מהעיניים הבוחנות ולחפש את המוכרות לה, את העיניים של האיש שיציל אותה.
היא לא הצליחה. הקהל היה גדול מדי ולא היה לה מספיק זמן כדי לסרוק את כל הנוכחים לפני שהדוכסית הציגה אותה כפריט הראשון.
"הראשונה- בת-ים." הדוכסית אמרה וניגשה מיד אל הבחור שלצידה, שהיה ג'סי. אקו הסיטה את מבטו אליו וראתה איך היא מסירה את המסכה ממנו. "השני- תאום." ג'סי השפיל את מבטו למטה בבושה, והדוכסית מיד תפסה בו והרימה את ראשו למעלה, כפי שהיה אמור לעשות.
הוא שידר לאקו מבט שאמר לה הכל. מבט שהאמין שהתקווה שלה לא הייתה מתוקה כל כך כמו שקיוותה.
"המחיר ההתחלתי עבור כל אחד- עשרת אלפים." הדוכסית אמרה.
"אני מציע מאה אלף עבור בת-הים!" נשמעה הקריאה הראשונה של בחור שחור שיער בעל מראה שגרם לכולם לפקפק במחיר שהציע. אקו חייכה חיוך גדול שהשתדלה להסתיר עם ידיה, והוא חייך אליה בחזרה במבט שמוסר לה לא לדאוג.
ידו שהורמה למעלה הורדה בכוח על ידי הבחורה האדמונית שלצידו.
"השתגעת לגמרי? אין לנו סכום גדול כל כך בשביל שניהם!" היא גערה בו בלחש. "זה אח שלי שנמצא שם על הבמה, ואני לא אתן לאף אחד אחר לקנות אותו."
"כן, אבל את בכלל לא בטוחה שזה הוא." הוא הטיח את זה בפניה. "זה יכול להיות כל תאום בעולם, וזו שלידו, היא בוודאות אשתי."
"לא, זה הוא. אני בטוחה בזה." היא התעקשה בקשיחות. "אני מציעה מאה אלף עבור התאום!" היא קראה והרימה את ידה.
"זה כמעט כל מה שיש לנו." זה היה תורו לגעור בה.
"אני מצטערת, נואה, אבל אני לא אתן שבגללך אח שלי יעלם שוב." היא החזירה לו בתשובה עצבנית.
הדוכסית בחנה את הקהל בסקרנות, לראות האם יש מישהו שמעוניין לשלם יותר.
"אני מציעה מיליון. לכל אחד מהם." נשמעה קריאה של אישה מהקהל שהרתיעה את אלי ונואה.
"לא." שניהם אמרו בצוותא.
הדוכסית חייכה לכיוון האישה חיוך מתרשם, וניקולאי, שעמד במקום ממנו הצליח להביט בה, פער את עיניו כאשר הבחין בה לבסוף, לאחר שהרגיש שקולה מוכר לו.
"לעזאזל." הוא מלמל.
"זו בטח היא. היא מחזיקה בלב שלי." קווין אמרה לו במבט קשה.
"היא מחזיקה בלב שלך?" הוא פנה אליה בתהייה. "היא דודה שלי."