מבוך בכפר – פרק 3
ישבנו על האדמה הקרה מיואשים מהחיפוש הארוך.
"אני רעב" אמר רון, "גם אני" אמרתי ושמעתי את בטני מקרקרת.
"ידעתי שהוא עבד עלינו" אמר
"אולי פשוט… פשוט לא מצאנו" אמרתי
הארתי בלי כוונה את התקרה בעזרת הפלאפון. "שירה! תיראי!" שמעתי את רון אומר, הרמתי את מבטי.
ראיתי על התקרה לייד הפתח היה כתוב: ׳הימני׳ בחומר שחור.
"אז הימני הוא הלא רעיל" אמרתי.
קטפנו כל מה שיכולנו מהעץ, מצאנו גם שקית שהאיש הזה בטח ישאיר לנו.
שמנו הרבה בשקית ואכלנו. כשסוף סוף שבענו לקחתי את השקית והמשכנו ללכת בשביל, על הריצפה מצאנו עוד פתק. הקראתי בקול: "תמשיכו יישר ואז תראו שני מערות אחת ימינה ואחת שמאלה, לאן לפנות? כתוביות מסבירות הכל"
הסתכלתי על רון, גם לו היה מבט מבולבל קצת.
"בטח יש שם כתוביות או משהו" אמרתי התחלנו ללכת לפנייה הימנית. סקרנו את הפתח וניסינו למצוא כתוביות. כלום.
בשני מצאנו היה חרוט: לכאן.
נכנסנו הלכנו הרבה זמן פתאום נכנסנו לעוד חדר עגול כולו אדמה. באמצע החדר היה סכין.
לייד הסכין היה פתק: תצטרכו את זה.
"למה שנצטרך את זה?" שאל רון.
"לא יודעת" מלמלתי. לקחתי את הסכין לכל מקרה.
רון הפך את הדף וגילה עוד משהו: עכבישי ענק. זה מה שהיה כתוב שם.
בלעתי רוק. "עכבישים?" אמרתי בפחד נורא.!
"לא סתם עכבישים" אמר רון בשקט. "עכבישי ענק" השלים.
הסתכלתי לכל הצדדים. היה קצת אור מלמעלה, שוב פתח אוויר קטן.
"יופי, זה מה חסר לנו" לחשתי
"כן… מה נעשה עכשיו?" רון שאל אותי. שמעתי שגם הוא מאוד מפוחד.
"כדאי שנמשיך" אמרתי בלחץ.
"אני לא חושב שאני מסוגל" אמר רון והתיישב על הריצפה.
פתאום שמענו רעש מהצללים.
הסתכלנו לכיוון של הרעש בבהלה, ראיתי את הצל וכן זהו היה עכביש, גדול. מאוד גדול.
התחלנו ללכת אחורה , התחלתי להרגיש סחרחורת מרוב פחד, החזקתי את הסכין לכיוונו של העכביש מנסה לאיים.
תגובות (0)