לעמוד בצל פרק-23 חלק א'
עליתי לחדר שלי, מתעלם מהעובדה שהאורות כבויים ואין אף אחד בסלון. אני רואה מספיק טוב עם אור הדימדומים שהסתנן דרך החלונות הענקיים בצד המערבי של הבית, עליתי לחדרתי והבטתי לתוך הארון שלי. קצת ריק לטעמי אבל יש לי מה ללבוש, לקחתי חולצה כחולה עם כיתוב שחור 'Take It Or Leave It'. לבשתי ג'ינס אפור ונעלי ואנס ישנות שלי, ירדתי למטה ושתיתי קצת מים יושב ליד השולחן במטבח.
"אתה מחזיק מעמד?" שאל ג'ייקוב כשנכנס למטבח ופתח את המקרר.
"משהו בסגנון, תזכיר לי בן כמה אתה." אמרתי ופניתי אליו, הוא פתח בקבוקון דם קטן ולגם ממנו במהירות.
"ארבע מאות שלושים, אם אתה מתכוון לגיל ההשתנות שלי אז שבע עשרה וחצי. למה?" שאל והניח את הבקבוקון הריק בכיור.
"סתם, אני הייתי אמור להזמין אותך לצאת איתנו לשתות היום." אמרתי ושיפשפתי את מצחי.
"אני מעדיף שלא, אש ואלכוהול לא מתערבבים יפה." אמר והתכווץ מעט בתוך עצמו.
"מה שתרצה, אם תשנה את דעתך אנחנו נהיה בלוסברג." אמרתי וקמתי מהכיסא, הוא טפח על שכמי ופתח שוב את המקרר כנראה מחפש משהו לאכול. תומאס נכנס מהדלת הראשית ועיניו אדומות, הוא הביט בי וחייך קלות. הוא עלה לחדרו כנראה, לורן ואנטוני ירדו לא זמן רב אחרי זה. ידיהם שלובות זו בזו, הם התיישבו על הספה ליידי.
"השאר כבר ירדו." לורן אמרה קצרות, היא לבשה שימלה שחורה קצאה ונעלי עקב אדומות. אנטוני לבש חולצה שחורה חלקה וג'ינס דנים רגיל, הוא נעל נעלי זויורק שחורות. היילי ירדה במדרגות, היא לבשה חולצה לבנה עם פסים כחולים כהים ובאמצע מצוייר עוגן כסוף, הג'ינס שהיה צמוד לרגליה היה בצבע הפסים על חולצתה.
"את נראית נהדר היילי." אמרה לורן והיילי חייכה עם תודה אילמת, אחריה ירדו רייבן ולולי. רייבן לבשה חולצה אדומה רחבה וג'ינס שחור ולידה לולי נראתה זוהרת בחולצה כחולה בהירה וחצאית לבנה.
"אני מרגיש שאני לא לבוש לאירוע." אמרתי וכולם צחקו קלות, תומאס ירד לבוש בערך כמוני והרשתי קצת יותר טוב.
"אנחנו מחכים רק לאוליבר וליה, מישהו רוצה לקרוא להם?" שאלה רייבן ואני קמתי ממקומי.
"אני אעלה, ממילא אני רוצה לעבור בחדר אולי לבחור משהו אחר ללבוש." אמרתי והם צחקו, עליתי לחדרה של ליה ודפקתי על הדלת.
"אנחנו כבר יורדים." היא אמרה מהירות ושמעתי את הארון שלה נפתח ונסגר.
"אנחנו מחכים למטה, תמהרו." אמרתי וירדתי חזרה, מתעלם מהמבטים החוקרים של תומאס.
"הם כבר יורדים, אמרתי והוא עדיין הביט בי.
'אני לא יודע מה הם עושים תום, תעזוב את זה.' אמרתי לו והוא הסיט סוף סוף את מבטו. שניהפ ירדו לאחר כמה דקות, הוא לבוש בחולצה ירוקה עם כתובות באנגלית אחת על השנייה והיא בשמלה אדומה שהגיעה על בירכיה ונעלי עקב לבנות.
"טוב אז נצא?" שאלתי ומחאתי כף.
"בוא נצא!" קרא אנטוני ויצאנו מהבית.
"אתם רוצים לרוץ או שאני אזמן מכונית?" שאלתי והבטתי בכולם.
"לא כדאי לינהוג כשאתה שיכור." אמרה ליה והשאר צחקו. "מה קרה?" שאלה שוב.
"אנחנו לא יכולים להשתכר, לפחות לא לזמן ממושך." אמר לה אוליבר והשאר ניסו לא לגחח.
"טוב לא ידעתי את זה." אמרה בכעס והוא התנצל.
"טוב אז אני אזמן מכונית, לא כדאי שנרוץ בבגדים כל כך יפים." אמרתי והבנות חייכו.
"מצוין! נגיע לעיר ולאן נלך? מועדון או בר?" שאל תומאס וזימנתי מכונית גדולה מספיק להכיל את כולנו.
"נראה לי לבר, יש שם בדרך כלל מוזיקה אבל פחות אנשים ממועדונים." אמרה היילי ועלתה למושב ליד הנהג.
"אוקיי, יוצאים לדרך!" אמרתי ונכנסתי מאחורי ההגה מתניע את הרכב ומתחיל לנסוע ברגע שכולם נכנסו וחגרו את עצמם.
תגובות (2)
ווהו, לבוש לא רשמי לבחור האהוב עלי [שלא מת]~~~ תומאס, אתה יודע שאני אוהבת אותך? אתה כזה מתוק. אני לא יכולה איתך.
טיינקס :) (אני יצרתי אותו)
ותמשיכי כבר!!!