למלאך שנפל מהשמיים אל חיי

יש מעין קלישאה כזאת .. שאומרים שלכל דבר קטן שקורה בחיינו יש לו סיבה. לדבר הכי קטן, לכל דבר יש משמעות.
אומרים, "שדלת אחת נסגרת בחייך דלת אחרת טובה יותר נפתחת" .
איך זה יכול להיות. אני חיה סך הכל 17 שנה. רק 17 שנים מזורגגות.
והכרתי אותך.
הגעת אלי כמו מלאך.
אתה ראית אותי שבורה ומרוסקת .. בכיתי לך. על כמה שרע לי, ושאני לא מבינה למה הם מתייחסים אלי ככה.
אתה הסתכלת והסברת לי שיש אנשים כאלו, ואם ניתן להם להשפיע עלינו אנחנו נתמקד לא בעיקר, בכמה שהחיים הם טובים.
אתה מלמד אותי, מלמד אותי איך להתמודד עם המצבים שאני נמצאת בהם ואיך בחיים לא להיות שלילית. אתה גורם לי להיות טובה יותר, בוגרת יותר.
אתה כבשת אותי.
שלפת את הלב שלי בתוך כמה ימים ואני כבר מוצאת את הגוף שלי שרועה על המיטה שלך,
מוצאת את עצמי מאבדת את כל טיפת הבושה איתך.
האמת שלנו, ההתאהבות הפאקינג לא מוסברת הזאת גורמת לי להבין שהחיים באמת טובים.
עוד יומיים יעבור לו שבוע מטורף.
כנראה השבוע הכי מיוחד שהיה לי בחיים, בזכותך.
בזכות העיניים הקטנות הירוקות האלו, והשפתיים הבשרניות שמשאירות אותי חסרת שליטה .
הצלחתי לאבד את עצמי, בזכותך. אתה שבית אותי אל תוך הלב שלך.
אם אי פעם אתן לך לקרוא את המכתב הזה,
אני רוצה שתדע שאני מעריצה אותך.
מעריצה אותך על האמת שלך, על הדברים שעברת ושאף פעם לא ריחמת על עצמך.
מעריכה את הדרך שאתה נותן לי להרגיש כלכך מיוחדת, בחיים לא הרגשתי ככה.
כלכך תודה לך מלאך,
כלכך.