למה אסור לזמן גיבור בקיץ פרק א'

שדה הקרב היה חרוך, וזה לפני שהתחיל הקרב בכלל.
ריו עומד שם מגחך לעצמו עם חרב שלופה.

"מה לעזאזל," אנה אמרה בחוסר אמון, היא החזיקה את הכובע שלה שלא יעוף, וניסתה שהשיער השחור הארוך שלה לא יכנס לה לעיניים בידה השניה, אתגר קשה כשיש לך מטה קסם שעוד-דקה-יורה-קסם-פיצוץ ביד. "כל זה קרה רק משליפת החרב שלו?"

"אנה!" קרא לה ג'ק בקושי, "תתרכזי!" ידיו היו שרופות ומפוחמות, אף על פי שהשתמש ביכולת המגן שלו. הוא שלף בקושי שיקוי חיים ושתה אותו, מרגיש איך חוזר לו הכוח וידיו חוזרות לנוע כמו שצריך, אם כי הן עדיין רעדו.

אנה הנהנה, היא המשיכה למלמל את מילות הלחש של הקסם שלה, כדור האש הלך וגדל עם כל מילה.

קיטו נעמד ליד ג'ק.

"אתה מוכן?" שאל ג'ק, מבטו הראה שהוא בוטח בקיטו באופן מוחלט.

"תמיד" ענה קיטו.

קיטו הרים את אגרופו ובכל כוחו הנחית סנוקרת מרשימה במיוחד לפרצופו של ג'ק.
.
.
.

אוליי כדי שנתחיל מההתחלה……

ג'סרוס, ארץ קסומה בעלת מישורים רחבים ומפלצות אימתניות, בעוד שהעולם הזה שלו ברוב המקרים, יש פעמים שבהם העולם לא יכול להתמודד עם הסכנות שמופיעות, במקרה הזה, הממלכה מגיטי לוקחת פיקוד.

ממלכת מגיטי נוצרה כדי ללמד את הקוסמים החזקים ביותר שמטרתם להגן על העולם
אבל לפעמים גם זה לא מספיק.

לכן הקוסמים הראשונים יצרו קסם רב עוצמה, שיכול לזמן גיבור.

כשמלך השדים הגיע, הקוסמים זימנו גיבור שיביס אותו.

כאשר התחילה מלחמה גדולה, הם זימנו גיבור שעצר את המלחמה.

נו באמת! כבר הבנתם את זה! בקיצור הם מזמנים גיבור כל פעם שהעולם בסכנה ובלה בלה בלה…

היער השחור, מקום משכנם של טרולים, גובלינים ועוד מפלצות מסוכנות.
לכן רוב האנשים מעדיפים לא להתקרב לשם

אנה רצה בכל כוחה, בין העצים, גלימת הקוסם שלה כבר נקרעה בערך בתחילת המסלול, היא הביטה לשמיים בבעתה ואז זינקה מאחורי גזע עץ שנפל מתנשפת.
"לעזאזל, למה יש כאן את אדון הדרקונים באמצע שומקום!"
היא מציצה מעל הגזע, והביטה בדרקוו שעף לו מסביב ליער, כאילו הוא מחפש משהו… או מישהי…
"הוא עדיין שם…"
אנה שלפה את נאד המים שלה, היא הרימה אותו לפיה ולגמה את הטיפות האחרונות בצימאון.
"ו…. נגמר לי המים, יופי."
היא זרקה את הנאד בזעם הוא נחת על הרצפה כמו בלון מפונצ'ר.

"גם עם כל הידע המדהים שלי, אנה מבית סילברטייל, אחת הקוסמות הכי טובות שיש. המדהימה החכמה והיפה והטובה מכולם בקסם, כל המשימה הזאת היא סתם חרטא! אין לי מים, אין לי אוכל, ואני לא יכולה להשיג לעצמי עוד ציוד כי יש דרקון שמחפש אחרי!
ד ר ק ו ן  ש ח ס י ן  ל ק ס מ י ם"

היא התרוממה מעט והביטה שוב לכיוון של הדרקון. "הדרקון לא מסתכל לכיוון הזה…"
היא התרוממה והתחילה לרוץ שוב, מקווה שהדרקון לא יעלה על עקבותיה שוב.

חמישה ימים לפני…

אנה עמדה בכניסה לחדר של המועצה, היא פתחה את הדלת.

"קראתם לי?"

החדר היה די קטן וצפוף, הכל היה עמוס בארונות ספרים ומגילות.
סרמצע החדר היה שולחן עגול, בו ישבו שישה אנשים בגלימות לבנות לחלוטין וברדס שמכסה את פרצופם לכל אחד מהאנשים היה סמל שונה על הברדס, סמל הבית שלו.
אקירה נעה במבטה והצליחה למצוא, אחד מהאנשים היה עם סמל של זנב דרקון כסוף.

אבא שלה.

בקצה היותר ארוך של השולחן עם גלימה מוזהבת ישב ראש המועצה, הוא הנהן לאקירה כשהיא נכנסה.

"כן אקירה, קראנו לך היום כדי שתבצעי משימה מסויימת בשבילנו."

אנה נופפה בשערה לאחור, מבט של הערכה עצמית עלה על פניה "המפ, כמובן! אחרי הכל אני הקוסמת החזקה ביותר במקום הזה. אז מהי המשימה?"

ראש המועצה השתעל כדי לנסות את אנה למציאות, אבל ללא הצלחה." כן… בכל מקרה, הידע שלך נזקק כדי ללכת אל מקדש הנשמות, ולזמן גיבור"

תוך רגע המבט של אקירה הוחלף מהערכה עצמית לתדהמה, "מה?! אתה נהיית סנילי או משהו"

:"סנל-?!" וריד פעם במצחו של ראש המועצה, אבל אנה לא שמה לב.

"אתה שכחת שאסור לזמן גיבורים ב-?!"

"אני מודע לסכנה." קטע אותה ראש המועצה בעצבים. "אבל התייעצנו והחלטנו שאם לא מזמן גיבור עכשיו כולנו אבודים. אנחנו לא יכולים לחכות עד למתח שיהיה אפשר לזמן בבטחה!"

אנה נענעה את ראשה, "אין סיכוי בעולם שאני-" התחילה, אבל אחד מהזקנים מצד שמאל קם, סמל ראש הדרקון המוזהב על ברדסו.

ראש בית גולדנהד, היריבים של משפחת סילברטייל.

"אנחנו לא שואלים אותך אנה לבית משפחת סילברטייל, ההחלטה היא שלנו והאחריות היא שלך!"

"מה אתה יודע על אחריות חתיכת צבוע מוזהב" התפרצה אנה בכעס.

גולדנהד פתח את פיו כדי להשיב אבל ראש המועצה הרים את ידו, מייד גולדנהד ואנה השתתקו.

"את הקוסמת היחידה בכל מגיטי שבעלת כוח קסם חזק מספיק כדי לזמן גיבור בלי להרג בדרך." אמר ראש המועצה בשקט

"ואל תשכחי מי הסיבה שבגללה כל זה קורה מלכתחילה!" הוסיף גולדנהד, גורם לאנה להחוויר, כל החדר התחיל להסתובב והיא התנודדה מעט בעמידה.

לו גולדנהד היה תוקע בה סכין זה היה כואב פחות…

"א-אני אתכונן ליציאה מיד." היא גמגמה ויצאה משם בצעדים כושלים.

חזרה להווה:
אנה זינקה לתוך קרחת יער, הכובע שלה נעלם בדרך והיא הייתה מכוסה עלים.

היא העיפה עם היד את העלים בזמן שהביטה במקום בשבילו היא צעדה את כל הדרך ממגיטי.

טירת הנשמות לא באמת היה טירה, יותר כמו מגדל הרוס.

אבל אקירה הכירה את הסיפורים על המקום, קוסם אחד בנה פה מגדל כדי להתבודד מבני אדם, אבל המגדל ננטש תוך ימים ספורים, כשהקוסם בורח משם בזעקות אימה.

כששאלו אותו מה קרה, הוא תמיד ענה אותו דבר:
"המקום הזה מקולל"

מתברר שהוא בחר את המקום בגלל ששם זה הנקודה בה עולם המתים מתחבר עם עולם החיים, עולם המתים היה נותן לו כמות אדירה של מאנה חופשיה .
הקוסם למד שקוסם שנמצא שם יש לו כמות בלתי מוגבלת של מאנה. לכן הוא היה עושה שם ניסויים בקסם. אבל זה השתנה כאשר אחד מהקסמים שלו סגר את המעבר בטעות, והמתים לא אהבו את זה.

"איזה כיף לי" מלמלה
היא שלפה בקבוקון קטן עם נוזל אפור בהיר, השיקוי הזה יסווה אותה עם המתים.

היא לגמה את השיקוי ונכנסה במהירות למגדל

כאשר אנה נכנסה למגדל, להבות כחולות מרחפות הסתובבו סביב, קולות צחוק של אנשים בכל הגילאים נשמעו כמו הד רחוק ברחבי המגדל.

המתים עדיין כאן, יופי

באמצע הרצפה של המגדל היה מעגל גיר גדול עם ארבעה מעגלים קטנים גם כן מגיר מסביבו.

זה בהחלט המקום…

"עכשיו, להניח את החלקים במקום."
אנה שלפה מתיקה בקבוקים קטנים טהניחה כל אחד מהם באחד מהמעגלים הקטנים.

צריך לשים את עשן גחליליות הירח בארבעה מקומות… ואז צריך להטעין הכל במאנה…

היא עשתה את זה והבקבוקים התחילו לזרוח קלות באור לבן כחלחל, הלהבות התקרבו לאט לאורות.

עשן הגחליליות מושך אותם

אנה שלפה ספר דקיק מתיקה "עכשיו ללחש, פה הקסם בדרך כלל לוקח יותר מידי אנרגיה, ככה שקוסם שלא ברמה S יכול למות מהניסיון… וגם לא לזמן גיבור."

אנה מסתכלת על הספר, הזימון הזה לא היה חדש לה, היא שיננה אותו מזמן, אבל אסור שיהיה טעות, היא חזרה על הלחש בראשה שוב, וכשסיימה, היא התחילה לזמר את הלחש באמת.

בום!!

קרן של אור דקיקה בצבע כחול יצא מתוך המעגל לשמיים בקו ישר, אנה ממשיכה לזמר בלי להפסיק.

האור התחיל להתחזק, ובשמיים נפתח שער סגול מסתובב שהאיר את השמיים.

אנה התחילה להזרים מאנה בתור חוטים דקיקים והתחילה לטוות אותם במחשבה ויצרה רשת מאנה, איתה היא הזיזה את הרשת באוויר, תופסת כמה נשמות.

כדי לזמן נשמה, אתה צריך לתת נשמה בתמורה

זה מה שהקוסם גילה…

ברגע שהנשמות נכנסו לקרן האור הן נעלמו, והאור השתנה לצבע לבן בוהק מתחזק, ואז… האור נעלם.

אההההההההה!!!!

טראח!!!

הוא…. נחת על הפרצוף…

ברצפה שכב נער, בערך בגילה של אנה, שיערו היה חום כהה והוא דימם מהראש.

השער מלמעלה נסגר

אנה הייתה מותשת, הזימון לקח ממנה כמות אדירה של מאנה.

היא התקדמה לנער שעדיין שכב שם.

הוא לא מת… נכון?

לאחר כמה רגעים של שקט הנער התיישב בבת אחת, הוא הביט באנה המותשת בבלבול.

אוליי כדאי שאשבור את הקרח

"שלום גיבור, הגעת לעולם שלי מהעולם שלך, אני הקוסמת שזימנה אותך, כדי שתציל את העולם, מה שמך?"

ואז אנה איבדה את שיווי משקלה ונפלה על הפרצוף

הנער המשיך לבהות באנה, ואז הוא פתח את הפה
"אני קיטו… זה באמת עולם אחר?"

אננ התרוממה בקושי וחייכה בגאווה, "כמובן! אני לבית משפחת סילברטייל, אני לעולם לא אשקר!"
קיטו הנהן הוא סקר אותה במבטו מלמעלה למטה, הוא לא נראה מתרשם.
"ומה זאת הפיג'מה ההרוסה שאת לובשת?"

סליחה?!

"פיג'מה?! זה לא פיג'מה! זה בגדי קוסמת!
אתה רואה מולך בגדי קוסמת רמה S, הכל מהחומרים הטובים ביותר כיאה לבית משפחת סילברטייל."

"אז אם את קוסמת, תראי לי קסם" ענה קיטו בחשד.

"האמת היא, שאין לי כל כך הרבה אנרגיה עכשיו, אולי בזמן אחר." אנה קמה בקושי רגליה רעדו, הזימון לקח ממנה עד כדי כך?

קיטו הסתכל מסביב.
"אני חושב שאני מאמין לך" הוא אמר "השער הסגול שהביא אותי? הלהבות הכחולות שמרחפות סביבנו? זה לא הבית שלי  בטוח, ו… אמרת שאני גיבור… זה אומר שגם אני אהיה קוסם?"

"בוודאי, כמו כל גיבור, אמור להיות לך שליטה בכל האלמנטים שיש." ענתה אנה בחיוך

תלוי כמה מאנה יש לך אבל, השלימה לעצמה.

"אז יש לי הטבות של גיבור, זה דיי מגניב." קיטו חייך, כנראה שבעולם שלו אין את הדברים האלו.

"זה בהחלט מגניב," הסכימה אנה, "עכשיו, תן לי לבדוק את היכולות שלך. אתה מאשר לי?"

"אני צריך לאשר?" שאל קיטו?

אנה הנהנה, "אם תנסה לבדוק סטטים של מישהו בלי שהוא אישר, יפגע בך ברק."

"איה"

"בדיוק"

קיטו משך בכתפיו, "אז אני מניח שאני מסכים."

אנה הרימה את היד "בדיקת סטטוס."
ומשום מקום מופיע מסך קטן מולה, מלא במספרים.

מה לעזא-
זה לא יכול להיות, זה פשוט לא יכול להיות!

קיטו הביט באנה בעוד מבט חצי מזועזע חצי בהלם עולה על פניה

"מה קרה! תני לי לראות!"

הוא מסתובב לעבר המסך והוא פשוט לא מאמין למה שהוא רואה.

סטטים:
שם: קיטו
רמה: 99-

כוח: 1000-
הגנה: 1000-
חיים: 1,000,000-
מאנה: 90,000-
זריזות: 1000-
חוכמה: 1000-

יכולות:
חסר תועלת: 7-
מתחנן לרחמים: 3-
מסכן: 10-
מעפן: 5-

הוא הסתובב לאנה ההמומה, :" י-יש לך הסבר לזה?!"

אנה לא יכולה להסתכל עליו כאשר היא ממלמלת במבוכה:" הסיבה היא בגלל שאתה זומנת בקיץ."

"סליחה?"