לוסי

שיחקתי בכדור עם חברות , כשפתאום הייתה התקפה של יצורים מעופפים מוזרים , כולם צרחו וברחו אך אני קפאתי. פשוט לא יכולתי לזוז. לא הבנתי מה הולך שם.היצור שרט אותי וצווח ואז התעוררתי והבנתי מה הולך שם ,ראיתי מישהו גבוה עם שיער שחור עם עיניים כחולות ומבט מסתורי בעיניו , מסתכל עליי. הוא נראה מאיים , אך בו בזמן הייתה לו הבעה רכה בעיניים .שוב התעוררתי מהסיוט אותו חלמתי ביומיים האחרונים. זה ישמע מוזר, אבל מאז שהחלו הסיוטים אני מרגישה אחרת .. לא שייכת ..
לוסי !לוסי! מה קרה ? שאלה בבהלה מייסי – החברה הכי טובה שלי . היינו הפכים -היא הייתה עם שיער שחור עור כהה עם עיניים חומות ריסים ארוכות ומאוד מפותחת. ואילו אני , שיער שטני-בלונד ,עיניים ירוקות , אף קטן וסולד שפתיים עבות וגוף רזה . לפעמים קינאתי בה. היא הייתה כלכך מהממת וסקסית -כל הבנים רצו אותה .ואני ..יותר מדי עדינה ושברירית..
הכול בסדר פשוט היה לי סיוט..סליחה שהבהלתי אותך .אמרתי למייסי.
יופי עכשיו אני לא יצליח להירדם שוב!אמרה מייסי והלכה למיטה . כן ,ככה היא ..מבינה.
חשבתי על השמועות ששנים שהולכות בבית הספר ..על זה שיש חבורה סודית של תלמידים שבלילות יוצאים משטח הבית ספר(פנימיה שיושנים בה) ותוקפים אנשים.. שותים אותם.ערפדים.
היום שלי הלך רגיל ומשעמם כמו כל יום ..
הלכתי לכל השיעורים , בהפסקות הייתי בקפיטריה עם אמנדה ,ג`ק ,מייסי , מייקל , ורייצ`ל. הגעתי מותשת בשעה שבע לחדר שלי במעונות .שמתי את התיק ופשוט התמוטטתי על המיטה . שכבתי ככה איזה 10 דקות בערך , ופתאום שמעתי לחישות .. לוסי ..לוסי..את אחת מאתנו עכשיו..
מי שם ?! זה לא מצחיק!אמרתי.
יצאתי מהחדר ,ולא היה שם אף אחד.
חזרתי לחדר.
פתאום פתחו את הדלת בטריקה. זו הייתה ג`יל , השותפה שלי ושל מייסי. אלוהים את לא יכולה לפתוח את הדלת בעדינות ג`יל? נבהלתי!
סליחהה סליחהה ..אמרה ג`יל בציניות..
יצאתי מהחדר , לא יכולתי לסבול את ג`יל, והייתי צריכה קצת שקט.
הלכתי לגינה מרוחקת שהייתה מאחורי בניין המעונות. קראתי ספר ביולוגיה ,ניסיתי להתכונן לבוחן מחר.. פתאום שמעתי לחישות.
נשרטת…נשרטת..
הסתכלתי לכל הכיוונים ולא היה שם אף אחד..
פתאום הייתי מוקפת. חבורה של גברים חסונים הקיפו אותי , לא יכולתי לזהות אותם כי הם לבשו ברדס. בינהם היו גם כמה בנות.
הגיע יום החניכה שלך..אמר אחד מהם וחייך חיוך אכזרי.. היא די חתיכה אמר אחר…
אני אטפל בה…הוא אמר בקול מחוספס ,התקרב אליי, וחשף ניבים!
הייתי בשוק. אהההה צרחתי בכל הכוח שלי.
מה אתה ?! תתרחק ממני !! צעקתי ודחפתי אותו. אך הוא לא זז . כאילו כל המשקל של הגוף שלי לא הזיז לו בכלל.
ראיתי שכוח גופני לא יעזור , אז פשוט התחלתי לרוץ הכי מהר והכי חזק שיכולתי . אבל זה היה מקום מבודד , והבניין הקרוב ביותר היה במרחק קילומטר מפה. לא הספקתי לרוץ 20 צעדים לפני שהם שוב הקיפו אותי , הפעם יותר קרוב .
מזווית העין ראיתי מישהו רץ אליי במהירות בזק . פתאום הוא היה מולי. הפעם הוא היה כועס.
והוא נשך אותי. ניסיתי לצרוח אבל הקול לא יצא לי מהפה. הייתי בהלם . דמעה זלגה מהעין..
זה היה כלכך כואב ..
פתאום התוקף שלי עף.. מישהו העיף אותו.
התמוטטתי . לא ראיתי מה קורה, רק שמעתי צעקות , ואולי גם מכות..
זה לא חייב להיות כל כך אכזרי!!.. היא בסך הכול בת 16!! .. תעופו מכאן אני אטפל בזה!
שמעתי עוד משהו..נהימות..?
פתאום מישהוא הרים אותי , רציתי למחות , אבל לא יכולתי.. רעדתי.. לא יודעתי אם זה היה מהקור או מהפחד..
אל תפחדי אני לא אפגע בך . אף אחד לא יגע בך, אני איתך עכשיו. הוא אמר.
ששששש הוא אמר וליטף לי את הפנים.
קברתי את ראשי בחזהו. לא יודעת כמה זמן היינו ככה.. חמש דקות..? שעה..? יום..?
לבסוף התאשתתתי וקמתי .שמתי לב שהוא שם עליי את המעיל שלו. הייתי מבולבלת..
מי אתה ..? אלה היו ניבים ..? חלמתי..?
הוא חייך . אני אסביר לך הכול .
הכול אמיתי. כל מה שקרה היום .. החלומות שלך .. אני אתחיל מההתחלה ..
אנחנו ערפדים , אנחנו שותים דם של בני אדם אבל בכמויות קטנות שלא יהרגו אותכם .אותם.
רוב התלמידים -ערפדים בבית ספר ניזונים בכמויות קטנות, אבל יש ערפדים שניזונים ולא מפסיקים עד שהבן אדם מת . הם נהנים מזה . הם אומרים שזה הטבע שלנו. הערפדים האלה , שהורגים בני אדם, יכולים לשנות צורה לסוג של עטלפים ,שזה מה שתקף אותכם באותו היום. שזה מה שתקף אותך . שהוא אמר את זה היה בקולו כעס. אולי אפילו זעם.
אחד המערפדים -עטלפים שרט אותך . כך שאת בתהליך שינוי , ואם אחד מאיתנו לא ישתה את דמך עד לטיפה האחרונה ואז יביא לך מדמו. את תמותי . ונשארו לך 24 שעות. וזה מה שגייב רצה לעשות , הוא רצה להשלים את תהליך השינוי.
מהה.. לחשתי . הייתי בשוק , בפחד, בזעם, הכול ביחד… ואז התמוטטתי .
התעוררתי מהשעון מעורר בשעה 6:00 .
ואז זה הכה אותי . זה לא היה חלום . זה אמיתי . הכול אמיתי. ערפדים קיימים!
ואני הולכת להיות אחת מהם , או למות.