לוחמי החד קרן הקדמה: אי שם במקום רחוק

השעה היתה שעת לילה מאוחרת, האנשים של אדולס כבר מזמן הלכו לישון, אדולס היתה העיר הגדולה ביותר בקאדר וגרו בה משפחות אצולה בלבד. אדולס היתה עיר ענקית ולא היה בה בתים פשוטים. כל הבתים והמסעדות היו נראים כמו ארמונות ולכל התושבים הייתה יכולת כישוף [מכשפים,קוסמים וכו´] מאוד נדיר היה למצוא שם קוסמים ללא כישרון כמו בני. בני היה ילד קטן משושלת ארוכה מאד של קוסמים מוכשרים [כמו כל האנשים באדולס] מה שגרם למוריו לתהות "איך ילד חמוד ממשפחה כל כך מקובלת יכול להיות כל כך אידיוט וטיפש". בני לא היה טוב בקסמים וכל כישוף שעשה הסתיים בפיצוץ. מה שגרם לילדים בבית ספר שלו להתרחק ממנו ולקרוא לו ´´בני בומי´´ ולו לעבוד על שעורי הבית שלו עד מאוחר. בני ישב על המיטה שלו וקרא את ספרי ההיסטוריה המשעממים שלו, אם אתם שואלים- הוא לא קרא את זה מפני שהיה חנון, אלא בגלל שהמורים שלו הכריחו אותו לקרוא את הספר עד שידע את כולו בע´´פ . בני היה משועמם לגמרי. הוא כל היום עשה שיעורי בית, הוא אפילו לא הספיק לשחק ב´כדור קסם´ [והשותף היחיד למשחק היה אבא שלו] והרגיש שהיה לו יום מבוזבז, והוא לא רצה שזה היה ימשיך להיות ככה. ולכן החליט להעביר את כל הזמן שנותר לו בהנאה. הוא צייר לאמא שלו סמיילי על הפרצוף ולאבא שלו הוא צייר שפם. אחר כך הוא קפץ על המיטה ואז פתאום, באמצע שהוא קפץ, בני התחיל לשמוע צעדים מבחוץ…

בני הסתכל מהחלון שלו וראה שתי דמויות מוזרות, זכר ונקבה, בני הסתכל על הזכר הוא היה גבוה ובלונדיני וכאשר הוא הסתכל על העיניים שלו הוא ראה תאוות דם רצחנית שלא נראתה מעולם, לעומתו הנקבה היתה די נמוכה וג´ינג´ית, בני הסתכל על העיניים שלה. הוא ציפה לראות תאוות דם אכזרית כמו אצל הזכר, אבל הוא לא ראה, הוא לא ראה כלום! האישה הזאת היתה ריקנית לגמרי!, בנוסף שניהם היו לבושים בשריון קשקשים שחור. בני היה מופתע איך מבוגרים יכולים להיות ערים בשעה כזאת? ועוד להסתובב בחוץ, אפילו הגנבים הלכו לישון, אמר לעצמו. רוב האנשים שהכיר [אלה שלבשו שריון קשקשים] לבשו שריונים בשביל הרושם אבל משום מה בני חשב שהם לא לובשים את זה בשביל הרושם. בני פתח את החלון כדי לשמוע מה הם אומרים אחד לשני. ´´איחרת, אמילי´´ אמר הזכר. ´´היו כמה אנשים של ´מסדר עוף כחול´ שעיכבו אותי בדרך´´ אמרה [מסדר עוף כחול הם המשטרה המקומית] ´´נו ומה קרה להם?´´ שאל בסקרנות. ´´הם מתים כמובן´´ אמרה אמילי. מתים? חשב בני בפחד היא מתכוונת לומר שהיא…

´´בכל מקרה על מה קראת לי?´´ שאלה אמילי ´´על כך שנמאס לי!´´ אמר הזכר בכעס ´´ואל מה נמאס לך? סטיב´´ שאלה בשעמום ´´הבוס ממציא כול מני תכניות מטורפות, הוא תמיד אומר לחכות. לחכות עד שהלוחמים יעשו את המהלך שלהם, לחכות עד שהם יתקפו, נמאס לי! אני רוצה כבר להילחם! אני לא יכול לחכות כבר.ומה שעוד מעצבן. זה שכולם מקשיבים לו אף אחד אף פעם לא הפר פקודה שלו. אני פשוט לא מבין איך כולם יכולים להיות נאמנים לו ככה בלי סיבה ´´ אמר סטיב בכעס. אז מה אתה מציע לעשות?´´ שאלה בשעמום ´´אני מציע להרוג את הבוס…´´ ומאותו רגע שהוא אמר את זה הבין בני ששני האנשים האלה הם לא רוצחים רגילים. ´´…ואם את תעזרי לי אני אמנה אותך לסגנית שלי אחרי שאשיג את מקומו.´´ אמלי השמיעה צחקוק קל ´´מה?´´ שאל סטיב ´´מה כל כך מצחיק?´´ שאל בכעס. ´´ סתם, אני פשוט לא מאמינה איך אתה יכול להיות כל כך טיפש´´ אמרה אמילי. ´´ולמה אני טיפש?´´ שאל בכעס. ´´תגיד סטיב לפני כמה זמן הצטרפת לציידים?´´ שאלה אמילי ´´שלושה חודשים´´ ענה סטיב ´´אני מבינה´´ אמרה ´´אז אתה בעצם לא מבין כלום. סטיב התעצבן, הוא שנא שמתייחסים אליו כמו אידיוט.

´´אני אומנם לא ממש ותיק בארגון אבל אני יודע דבר אחד: כל אחד מאיתנו הצטרף ל´ציידים´ מסיבה מסוימת ואף אחד מאיתנו חוץ ממני לא מסכים לגלות מהי. אני הצטרפתי לארגון כדי לעשות משהו כיפי אם הכוח שברשותי, הבוס אמר לי שבארגון שלנו אני יוכל להוציא קצת קיטור. ובינתיים אני משועמם ולא הוצתי שום קיטור! הבוס לא קיים את הבטחתו אלי ואני בטוח שהוא לא קיים את הבטחתו לאף אחד מאיתנו. וזאת בדיוק הסיבה שאני רוצה להיות הבוס החדש. כדי שאני וכל האחרים יוכלו להגשים את המתרות שלהם.´´ אמר בכעס.

´´אחלה נאום´´ אמרה אמילי בהתרשמות מזויפת ´´אבל זה לא יעזור לך בכלום´´ אמרה ברושם. ´´ולמה בדיוק התכנית שלי לא תעבוד!?´´ שאל בכעס. ´´כי אם אתה רוצה להיות המנהיג של הציידים אתה צריך להיות הכי חזק ובינתיים אתה חלש.´´ אמרה בשעמום. ´´רוצה שנעשה קרב קטן כדי לראות עד קמה אני ´חלש´?!´´ אמר בזעם. ´´אין צורך, אני יודעת שאתה חזק´´ אמרה. ´´אבל לא מספיק, כדי להביס את הבוס.´´אמרה ועיניה נצצו בפחד. ´´אני יודע´´ אמר. ´´וזאת הסיבה שאני רוצה לגייס את כולם, כדי להביס את הבוס´´ אמר. ´´זה לא יעזור´´ אמרה. ´´למה? ´מפני שהוא יכול להביס צבא שלם´?´´שאל בזלזול ´´כן´´ אמרה בפחד. ´´גם אני יכול לעשות את זה כל אחד בציידים יכול לעשות את זה, אם את לא יכולה לעשות את זה סימן שאת צריכה לפרוש מהציידים.´´ אמר. ´´כאשר אני אומרת צבא שלם אני מתכוונת לאלף אנשים חזקים כמוך´´ אמרה ובקולה נשמעה נימה של פחד. ´´זה בלתי אפשרי, זה ממש אבל ממש בלתי אפשרי´´ אמר בפחד. ´´גם אני חשבתי ככה, עד שראיתי אותו בפעולה.´´ אמרה. ´´זה היה נורא. כל הלוחמים החזקים של קנטאו נפלו בגלל שני מכות בלבד שבוצעו על ידו והוא אפילו לא הזיע´´ אמרה ´´את משקרת את לגמרי אבל לגמרי משקרת´´ אמר סטיב וצעד צעד אחורה. ´´תתפלא אבל זאת האמת´´אמרה ´´וחוץ מזה, זה נכון שכל אחד מאיתנו הצטרף לארגון מסיבה מסוימת ומטרה כלשהי אבל אף אחד לא מצפה מהבוס להגשים לו את המטרה שלו.´´ סטיב לא ענה דבר. הוא היה מפוחד ולא יכל לזוז.

´´ובקשר לשיחה שלנו, אני לא אספר דבר לבוס בתנאי שלא תחשוב על דברים כאלה עוד פעם זה עלול להכניס את כולנו לצרות´´ אמרה. סטיב קם עדיין מפוחד ´´אני לא מאמין למה שאמרת…´´ אמר כמאט בלחש. ´´…תשמעי אמילי יכולת להיות סגנית ממש טובה…´´ אמר וצעד צעד קדימה. ´´…אבל…´´ אמר וצעד עוד צעד ´´….נראה כאלו את צריכה למות´´ אמר ובלי לחשוב פעמיים הוא שלף את חרבו ורץ עליה במתרה להרגה. ופתאום התחיל להיות ערפל שחור. סטיב הסתכל משני הכיוונים על מנת לראות את אמילי. ואז הוא שם לב לדמות מעורפלת ולפני שהספיק להגיב הוא קיבל מכה בצוואר והתעלף. ´´אמרתי לך´´ אמרה אמילי לבחור המעולף. ´´במצב שאתה עכשיו לא תוכל אפילו לשרוט את הבוס´´

בני ראה את כל מה שקרה. הוא הבין שהוא חייב לספר להורים שלו את כל מה שראה לא משנה עד כמה הם התעצבנו על ´´ההפתעה´´ שהשאיר להם. לפתה נכנסה דמות חדשה, הדמות היה גבר צעיר אם שער שחור ועניים כחולות וכמו סטיב ואמילי גם הוא היה לבוש בשריון קשקשים שחור. ´´בחיי איזה בלגניסטית את, לא רק שאת משאירה חמישה גופות של חילי מסדר עוף כחול על הרצפה, אחר כך את גם משאירה את הגופה של הבוגד הזה, ואחר כך אני צריך לנקות את זה שלא יגלו אותנו, איזה מטרד את ממש בלגניסטית.´´ אמר בביאוס. בני הסתכל על האיש ההוא. מי זה? חשב, הוא עוד אחד מהרוצחים המשוגעים האלה ובכלל אך הוא הצליח להופיע כל כך מהר ואיך לא ראיתי אותו? אחרי הכל אני צופה מלמלה. [לקוסמים יש שמייע חדה יותר משל בנאדם רגיל וזאת הסיבה שהוא הצליח לשמוע את הכל] אמילי הסתכלה על הבחור לא היה ספק זה היה רייבן אחד מהאנשים הכי חזקים בארגון שלא פוחדים מהבוס למרות שראו אותו בפעולה אבל עדיין לא רוצים לבגוד בו. ´´הוא לא מת הוא רק התעלף´´ אמרה אמלי. ´´טעות הוא מת, ברגע שהבוס היראה אותו הוא מת. כך שמבחינתי הוא מת כבר מעכשיו.´´ אמר. ´´הקשבת לשיחה שלנו נכון?´´ שאלה אותו. ´´כל מילה ומילה´´ ענה לה, ´´כן… וזה מזכיר לי´´ אמר לה, ´´..יש לנו עוד מצוטט´´ וברגע שהוא אמר את זה בני קפא במקום.

ופתאום אדם בבגדים כחולים ורודים ורובה קשת קפץ מהקומה התחתונה למקום בוא אמלי ורייבן היו. בני הסתכל על האיש וראה שיש לו סמל של תרנגולת כחולה על החזה. האיש הזה היה חלק ממסדר עוף כחול. בני הרגיש הקלה. אז זה היה המצוטט שבו הם הבחינו. איזה הקלה. חשב לעצמו. ´´תתתתתיכנעו ..עככשיו ולללא היררה´´ אמר בקול רועד. ´´אאני בדרגגה יותרר ..גגדולה מהאנשים ששהרגתם. אאני… ללא ייפסיד בבככזאת… קקלות.´ אמר שכול גופו אומר אחרת. בני הסתכל על הבגדים שלו וראה שיש לו נקודה סגולה על החולצה מה שאומר שהוא בדרגת מפקד. ´´באמת?! אתה באמת הולך לירות עלי הוי אני מפחד כל כך´´ אמר רייבן בזלזול. ´´תשמע ילד זה לא משנה אם ניכנע או לא אתה במלה לא תירה אלינו. הגוף שלך רועד כל כך שגם עם תירה החץ שלך ייפול לפני שייפגע במשהו. ובקשר לעיגול הסגול שעל החולצה שלך, אני יודע שתפרת אותו על החולצה שלך בשביל שנפחד. לצערך זה לא ממש הצליח לך ואם אני ישאיר אותך בחיים אתה בטח תספר למפקדה שלך אז.. אמר וצעד צעד צעד קדימה ´´תענה אם החברים שלך בעולם הבא´´ אמר ובלי אזהרה שלף פגיון ופגה לו בלב

בני הסתכל על האיש, היו לו כתמים של של דם על כל גופו הפה שלו ירק דם במקום רוק, לא היה ספק הוא היה מת. בני נחרד ופחד כל כך שכל הגוף שלו קפא במקום. ´´כן..שכחתי להזכיר…´´ אמר רייבן בשעמום ´´יש לנו עוד מצוטט אחד´´ אמר. בני קפא במקום כל הגוף שלו רעד בצורה מתורפת. ´´הוא רק ילד הוא לא יעשה לנו בעיות´´ אמרה אמילי וברה שהיא אמרה את זה בני הבין שהם מתכוונים אליו ´´שמעת אותה ילד עשיר´´ קרא רייבן לעבר בני. וברגע שהוא קרה לו בני נפל אחורה מפחד. ´´אם תגיד מילה אלינו אתה תפגוש את הבחור הזה בעולם הבה בסדר ילדונצ´יק?!´´איים עליו רייבן. ´´ואמילי הבוס קורה לנו אז כדי שנמהר´´ אמר ונעלם יחד אם אמילי.

תזוז אמר בני לעצמו, לא משנה מה הם אמרו לך, אמר לעצמו. הוא ניסה לזוז לספר להורים שלו את כל מה שקרה, אבל הגוף שלו לא הגיב, הגוף שלו קפה במקום ורעד בקצב משוגע. רגליים תזוזו. ציווה, אבל הם לא זזו, ´´רגליים תזוזו´´ צעק אבל הם נשארו במקום. בני היה מבועת לגמרי הוא ישב על המיתה בלי יכולת לזוז, קפוא לגמרי ומי שהיה רואה אותו היה יודע שהימים הבאים הולכים להיות הימים הכי קשיים בחייו

אמילי ורייבן הלכו למחבוא של הציידים, המחבוא של הציידים לא היה בעולם של בני אלה בעולם שנקרה כדור הארץ בארץ שנקראת ישראל בעיר ירושלים. ירושלים הייתה עיר גדולה והייתה שונה מאדולס ועל פי דעת אמילי עיר מעצבת, היא לא הבינה איך האנשים שם מסתדרים בלי קסם ובלי מלך אלה דבר אחר שנקרה ראש ממשלה

המחבוא של הציידים היה בשכונה שהאנשים בעולם הזה קוראים לה קרית משה בחנות בגדי נשים, מבחוץ היא היתה נראית כמו חנות רגילה לגמרי, וגם שנכנסו אליה חשבו שהיא חנות רגילה, אבל הם משהו מהעולם של הקסם נכנס אליה היה מבין שזה בכלל לא חנות בגדים רגילה, במקום לראות קולבים אם בגדים תלויים אחד אחרי השני הוא היה רואה אלם ענק נשקים תלויים על הקירות ועל התקרה ובאמצה החדר הייתה מדורה אם אש כחולה ומאחורה היה כיסה גדול יפה ועליו וילונות שמכסות את מי שיושב בו.

אמילי ורייבן הלכו מאחורי השיחים [כל אחד לשיח אחר] כדי להחליף את השריונים לבגדים של העולם הזה, אחרי שהחליפו בגדים הם נכנסו למחבוא בבגדים של אנשי כדור הארץ, ´´כל פעם שאני באה למקום הזה אני מרגישה צמרמורת, וזה הבית שלי´´ מילמלה לעצמה אמילי, ´´תפסיקי למלמל ותיכנסי כבר´´ אמר רייבן לאמילי, ´´אני באה´´ אמרה ´´לעזאזל, אם לא לא היה מה שקרה באותו יום אני בחיים לא הייתי באה לכאן´´ מילמלה ונכנסה לגיהנום בצורת חנות בגדים.

שלא כמו תמיד, היה בחור ששינה מקום קבוע, במקום להיות חלק מהשורה שלפני האחרונה הוא היה תלוי מעל האש הכחולה בחדר היה נראה כאלו החבל יקרה כל שנייה והוא ימות, זה היה סטיב. כל החברים בציידים היו נוכחים אפילו הבוס שישב על הכיסא הגדול שהוילונות מכסות את גופו, היה שקט מפחיד בכל החדר, בפעם הראשונה שאמלי שמעה את קול הבוס היא לא פחדה הקול שלו היה נעים כל כך שאף אחד לא היה מעלה בדעתו שהבחור ההוא אם הקול הנעים הוא רוצח משוגע ´´טוב חבר´ה בטח כולכם יודעים על ניסיון הבגידה של הבוגד הזה סטיב..´´ אמר הבוס בקולו הנעים ולאלו שהיכרו אותו מפחיד, ´´..אז שאמתי על הסיבה בגללה הוא החליט לבגוד בנו והבנתי שהוא צודק, חיכינו יותר מדי זמן´´ אמר ´´מעכשיו אנחנו לא נעשה רק חיסולים בסתר של הלוחמים אנחנו פועלים בגלוי אנחנו נחסל כל אחד ואחד מהם וברגע שישערו מהם קצת אנחנו נכריז אליהם מלחמה והם ימותו, אבל כדי שנעשה את זה אנחנו צריכים את העשירית. ´´ובקשר לסטיב הוא אולי צדק בקשר למשהו אבל אני לא מוכן לסלוח לו´´ אמר בעצב מזויף ´´לכן.. בי סטיב´´ אמר ונופף לשלום לסטיב התלוי שהרגה נפל ונשרף לעני כל הקהל. אמילי הרגישה טיפה קטנה של רחמנות כלפיו אחרי הכל המסכן הזה היה בדיוק כמוה, ´´עכשיו בואו נצוד עשירית´´ קרה הבוס בקול רעבתני.

המשך יבוא…