ג'וקר
הנה פרק שאני יכול להתגאות בו. תודה לכל מי שקורא בבקשה תנו את חוות דעתכם! חזרה ללימודים!

לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 40 – אש צולבת

ג'וקר 26/10/2014 691 צפיות אין תגובות
הנה פרק שאני יכול להתגאות בו. תודה לכל מי שקורא בבקשה תנו את חוות דעתכם! חזרה ללימודים!

מרכז אינטרנשיונל סטייט, מקסיקו-סיטי, מקסיקו, 12:03

ג'ייק הביט סביב, יורי היה מת לראות את זה. הוא חשב, "דלתא שתיים מה המצב שלך?" שאל קולו של ביל,
"מתחבר." אמר ג'ייק וחיבר את הכבל של האייפד אל תוך ספק הכוח של ארון החשמל, הוא לבש בגדים של עובד חברת החשמל, איש לא יעשה לו בעיות,
"דלתא שלוש?"
"אני קושר את הרתמות." ענה דֶן
"דלתא ארבע?"
"מי זה דלתא ארבע?" שאלה ברי,
"את." אמר ג'ייק ביובש
"אההה… אני עם הרכב מאחורי הבניין." היא ענתה
"בסדר ג'ייק תנתק את החשמל בדיוק כשאני אשגר את הרימון עשן ככה נחסוך זמן." אמר ביל
"צוות דלתא זיהינו תנועה של חמש ערבים עם ג'ק ושומרי הראש שלו." אמר קולו של גרג "מה מצבכם?"
"אנחנו בהיכון." אמר בילי
"תיזהרו ג'ק לא יבחל באמצעים שונים על מנת להשיג חזרה את המזוודה שלו, גם אם זה לבצע ירי לעבר אזרחים."
"אין בעיה." אמר ג'ייק
"דֶן הכל מוכן?" שאל ביל
"מנהיג דלתא הכל מוכן." אמר דֶן
"שנתחיל?" שאל ג'ייק
"בכבוד." אמר בילי, וג'ייק שמע את קול הפיצוץ, בילי ירה את הרימון עשן, ג'ייק לחץ על המסך והצג על המסך שהראה את החשמל צנח, הפיצוץ היה מחריש אוזניים ג'ייק שחדר אל מצלמות הבניין שממול ראה כיצד דֶן מחליק עם החבל אל מורדות הבניין, החלון המנותץ פלט עשן ודן חבוש המסכה נכנס לתוכו,
"מנהיג דלתא המזוודה אצלי, אני חוזר שוב המזוודה אצלי." אמר דן בהתרגשות, לא, חשב ג'ייק, זה לא יעבור כזה מהר, לפתע ג'ייק הבחין בדמות לבושה שחורים יוצאת מבין העשן ועומדת על קצה החלון היא שלפה רובה AR-15,
"דֶן תיזהר!" צעק ג'ייק בקשר קולות ירי נשמעו
"ג'ק פותח באש." אמר דן "אני סופג אש כבדה."
"דֶן זרוק את המזוודה." פקד בילי "זה לא שווה את זה."
"אני כמעט למטה ביל בחייך." אמר דָן
"דן לא! הוא משוגע!" אמר ג'ייק
"איבדתי אותה." אמר דן "היא עפה לי מהיד."
"ג'ייק לך תשיג אותה, דן צא משם!" פקד ביל "ברי תכיני את הרכב מילוט."
"נפגעתי!" אמר דן "דלתא שלוש נפגע." שוב יריות וצעקות של דן, ג'ייק צפה בגופתו חסרת החיים של דן צונחת,
"דן?" שאל ביל
"דן איננו."
"המזוודה?" שאל ביל
"אני בדרך." ג'ייק שלף את ה-AK-204 שלו והחל לרוץ לעבר הכניסה לבניין, הוא הביט אל עבר הקומה בה ג'ק עמד, ג'ק קפץ מהקומה, ג'ייק מיהר אל המזוודה שנחה ליד גופתו המדממת של דֶן, הוא הרים אותה והביט פעם אחרונה בדֶן "מצטער עליך." הוא לחש
"ג'ייק אין לנו זמן." אמר בילי
"ובכן ובכן ובכן…" אמר ג'יק קאסל ג'ייק הביט בו וכיוון לעברו את הרובה, הוא בחן בזווית עינו את המסך שעל זרועו, היעד של מכונית המילוט הוא ארבע-מאות מטרים משם, בתוך החניון הישן של מרכז הקניות "וויווייסטה"
"מה יש לנו כאן? לוחם אופל אבוד?" שאל ג'ק, ג'ייק בחן אותו, אין לו שום סיכוי לרוץ מהר יותר מג'ק הסיכוי היחיד היה פעולת הסחה "ביל תגיע לנקודת הציון בלעדי אני אתפוס אותך." הוא אמר אל המיקרפון שחובר לצווארו, הוא הביט בג'ק בשנאה יוקדת וחשב על דן, פעולת הסחה, הוא חשב "עכשיו!" הוא צעק ג'ק הביט הצידה וג'ייק מיהר ללחוץ על הדק המטול רימונים שחובר אל הרובה שלו הפיצוץ העיף אותו לאחור, אך את ג'ק זה העיף כמה מאות מטרים, ג'ייק רץ מיד אל עבר הכביש המהיר, חולף על פני מכוניות שצפרו במחאה,
"אתה חושב שרימון מטופש יעזור לך במשהו?!" הוא שמע את קולו של ג'ק רועם מאחוריו
"ממש לא." לחש ג'ייק, הוא חלף על פני סועדים במסעדה ואחז בחוזקה במסעדה, ייתכן שאחד מהם הוא שותף של ג'ייק, הוא חשב, הריצה עם הציוד שבתיקו וגם עם המזוודה, הוא הביט במסך שעל זרועו, שלוש-מאות מטרים, לפתע ג'ק נחת מולו,
"הפתעה!" הוא אמר בחיוך מטורף "יש לך משהו ששיך לי."
"זה? מצאתי את זה." אמר ג'ייק
"ילד, תרשה לי לומר לך שבמשחק הזה אני הובלתי עכשיו תן לי את המזוודה הזו!"
"אני מצטער אני לא יכול." אמר ג'ייק, הוא הביט שוב במסך, היעד החל להתקרב אליו, זה טוב.
"ולמה לא?" שאל ג'ק
"אני חייב לתת את זה למישהו."
"ולמי אתה אמור לתת את זה?" שאל ג'ק בחיוך מלגלג "למעבידים שלך בקיסרות? הו לא תן לי לנחש, בשביל גרג רומונוב האדיר שבעוצמתו האדירה הציל את ש…." ג'ייק לא ידע מה הוא התכוון לומר כי אז פגע בג'ק קאסל טנדר שחור וחבוט למראה שהעיף אותו מאות מטרים, "לא אני חייב לתת את זה לה, כי ההגה שלי." אמר ג'ייק
"מהר!" אמרה ברי ממושב הנהג
"כן, מהר." אמר ביל שהיה ירוק, ג'ייק מיד קם ונכנס אל הטנדר, ברי פנתה אל התנועה הסואנת והחלה לעקוף מכוניות, "איבדנו את דן, ואנחנו נותנים לבחורה לנהוג, אני מקווה שאצל גרג זה לא היה כזה גרוע." אמר ביל
"גם אני מקווה." אמר ג'ייק


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך