לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 36 – בקעה ומעבדה

ג'ונגל האמזונס, מנאוס, ברזיל, 18:21

שני לוחמי אופל עשו את דרכם בג'ונגל, שמותהם היו ג'ייק ריד, ויורי נובאק, המשימה שלהם היה למצוא את הביקעה עליה דווח למטה הכללי, "אנחנו אמורים להיות שם תוך פחות מרבע שעה." אמר ג'ייק כשהביט במסך קטן שהוצמד לזרועו,
"אתם והאייפדים שלכם." מלמל יורי "מזל שאין לי אחד כזה."
"אתה יכול בקלות ללכת לאיבוד." אמר ג'ייק
"לוחם אופל אמיתי לא הולך לאיבוד." ענה יורי,
"היי אתה יכול ללכת לאיבוד אם אתה תלך לג'ונגל באמצע שום מקום." אמר ג'ייק בכעס, הוא חזר אל המסך "אנחנו באמת קרובים."
"היינו חייבים להתפצל?" שאל יורי והביט לאחור
"לא בדיוק אבל הרבה מהחברים תשושים."
"כי הם לא עושים כלום!" אמר יורי בזעם,
"צוות חנית אלפא מה המיקום שלכם?" בקע הקול מתוך האוזניה של ג'ייק,
"ממש סמוכים אל נקודת הציון." ענה יורי בזעם "מנסים להספיק ארוחת צהריים." ג'ייק העביר יד בשערו החום, ואמר
"יש סיכוי שאתם מפסיקים עם הבדיחות?"
"היי." אמר יורי "אני מנסה לנצל את המיטב מן המשימה המשעממת הזו." ג'ייק הביט בשיעמום לעבר המסך
"מישהו מתקרב!" הוא אמר הוא ויורי לפתו את נשקיהם וטענו אותם,
"אז מה אמרתה על משימה משעממת?" שאל ג'ייק
"סתום." אמר יורי, הוא הדליק את הפנס בקצה נשקו, תנועה נראתה בין השיחים ג'ייק בחן את המסך על פי הנתונים הנראים היצור שהתקדם לעברם לא פלט שום חום,
"יורי נראה לי ש…"
"שקט ג'ייק." לחש יורי
"זה אולי אחד מהבקעה." אמר ג'ייק, ובדיוק כשהוא אמר את המילים הללו יצא מבין השיחים יצור מחריד, לרוב היו רואים אותו בסרטי אימה אך זה היה אמתי לחלוטין, גוף מתנדנד, עיניים ריקות, עור אכול למחצה בידי תולעים, הוא נהם בקול מזוויע, ג'ייק לא איבד עשתונות ולחץ על ההדק של מטול הרימונים שלו, פיצוץ נשמע ומה שנותר מהיצור היה ערימה של קרביים ושל שאר איברים פנימיים,
"איכס." אמר יורי "תודה ג'ייק."
"אין דבר." לחש ג'ייק "אנחנו חייבים להמשיך."
"עם הדברים האלה בחוץ?!" שאל יורי בזעם
"אין ברירה." אמר ג'ייק "אנחנו ממש קרובים."
"אבל בשקט." לחש יורי, ג'ייק הנהן, הם שכבו על הבטן שלהם והחלו זוחלים לאיטם,
"היי זה מוזר." אמר ג'ייק כשהביט במסך
"מה מוזר?" שאל יורי בלחישה
"לפי הנתונים של החיישנים במכשיר האזור הזה מוצף בגלים עדינים של קרינת גמא."
"לבריאות." אמר יורי
"לא לימדו אותך על קרינות אלקטרו-מגנטיות?" שאל ג'ייק
"אני מצטער אני לא למדתי יפנית." ענה יורי
"אוי באמת." מלמל ג'ייק
"מה?"
"פשוט שים את המסיכה." אמר ג'ייק "זו קרינה שעלולה לגרום לנו תופעות לוואי."
"תמיד רציתי להראות כמו קיקלוף." אמר יורי בשקט ושם על פניו את מסיכת הסינון, הם המשיכו תוך כדי שג'ייק כיוון אותם לעבר הנקודה, לבסוף הם נעצרו, "אנחנו במקום." אמר ג'ייק
"יש תנועה?" שאל יורי
"לא."
"יופי כי הגב שלי שבור." אמר יורי ונעמד במקומו "וואו! היי ג'ייק כדאי שתראה את זה." ג'ייק נעמד גם הוא ועיניו ראו את הבקעה המדוברת אך היא לא הייתה ריקה אך גם לא מלאה בגופות, "היי זה אלפא אחד, האם דווח על מעבדה?" אמר ג'ייק בקשר
"לא אלפא אחד." באה התשובה בקשר יורי הביט בג'ייק בדאגה
"ובכן הבקעה ריקה לחלוטין ובמקומה ניצבת מעבדה גדולה, על פי קרינת הגמא כנראה יש הרבה תנועה של קרינה רדיואקטיבית."
"אלפא אחד זה קוד אדום תוציאו את עצמכם משם, האזור הזה כעת מסומן כאזור אסור, אני חוזר אל תיצרו מגע או קשר."
"קיבלנו מנהיג אלפא." אמר ג'ייק "אנחנו חוזרים אל הקבוצה."
"ומהר." נאמר בקשר
"מה?!" שאל ג'ייק כשיורי הביט בו
"רדיואקטיבית? מה נרשמתי לכיתת החנונים? מה זאת אומרת?!" יורי אמר בכעס
"אוי אלוקים." מלמל ג'ייק