לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 18

מנהטן, השטח המותר (מערבה לשטח ההפקר) ניו-יורק, ארצות הברית. 10:01

גרג וברי עברו ברחוב הומה האדם, יחסית למלחמה המקום היה הומה אדם, חשב גרג, "אז מה אתה חושב?" שאלה ברי כשהם נעצרו מול סטארבקס, "ראוותני." ענה גרג "אתה אומר את זה על כל חנות."
"כי אני לא קשור לדברים האלה." ענה גרג בשקט, "כולם אצלכם ככה?" שאלה ברי "כן," ענה גרג "חוץ מהחבר'ה האמריקאים."
"יש לכם אמריקאים?" היא שאלה בהפתעה, "כמה גדודים." ענה גרג "חלקם דור שלישי למהגרים רוסים, "בוא איתי." אמרה ברי "אני שונא מקומות הומי אדם." ענה גרג "אז אתה שונא כמעט כל מקום בעולם." היא אמרה "בערך." אמר גרג "בוא איתי." היא התעקשה "בסדר בסדר.." מלמל גרג ברי חיבקה את ידו, "אז כמה פעמים ביום את עוברת פה?" שאל גרג בעניין כשהם נעמדו בתור, "לא הרבה פעמים, חברים שלי תמיד נמצאים פה, ואני שונאת לראות אותם."
"הרבה בעיות במעגל החברות?" שאל גרג "לא למעשה זה יותר על חברות וחיי זוגיות."
"אלוקים ישמור." מלמל גרג "זה למה לא בחרתי ללמוד בארצות-הברית."
"יש לכם אופציות בחירה איפה ללמוד?" שאלה ברי באי-אמון, "למעשה מי שבוחר ללמוד בארצות-הברית רק יוצא טיפש יותר, רוב הלוחמים פשוט לומדים בקיסרות או ברוסיה, הטלוויזיות שפעלו במקום שידרו תמונות מההפצצה האחרונה ומדוייקת לחלוטין של צוללת מסתורית שככל הנראה השתייכה לצבא רוסיה, "ועכשיו למבזק מיוחד מקראקס, משרדיה של הקואליציה האיברית, בעלת הברית החשובה ביותר של ארצות-הברית במלחמה הזו, הופצצו על ידי צי לא מוכר, לדברי הנשיא מדובר בבעלת ברית של רוסיה בשם קיסרות האופל, הנה ההקלטה שלדבריו מראה את לקיחת האחריות של הקיסרות" המסך התחלף וגרג צפה בגנרל מדבר, כרגיל ללא פחד עם עיניו התכולות וחיוכו המלגלג, הוא היה לבוש במדי הגנרל שלו, שחורים כמו בגדים של תליין, "היות ואתה נשיא הקואליציה התערבת ברוב חוצפתך בעסקי הקיסרות ובת בריתה רוסיה אנו נשיב באותו מטבע." אמר הגנרל והמסך התחלף אל האולפן, "אכן מדינה אך איש לא יודע איפה היא נמצאת, עד כה יש הערכות כי לפחות חמש-מאות הרוגים מחיילי הפדרציה, בשלב זה נפנה אל כתבנו הצבאי." הוא החל לדבר עם כתב שמן שהסביר על מהלך נחיתת כוחות הקיסרות על חופי מרכז הקואליציה, "אתה מכיר אותו בטח?" לחשה ברי, "כן, זה המפקד שלי."
"מה תזמינו?" שאל קול משועמם, גרג הביט לעבר המוכר, ברי מלמלה איזה סוג של קפה וגרג מלמל "יש לכם קפה רגיל?"
"הוא מתכוון ללאטה רגיל." הסבירה ברי "שיהיה רגיל." אמר גרג, גרג וברי התקדמו לעבר נקודת האסיפה של הקפה, "זה נראה די צבאי." מלמל גרג "קובעים יעד ומגיעים לנקודת אסיפה."
"זה מחמאה?" שאלה ברי, "בערך." השיב גרג, הוא חשב על בָק ועל הגנרל על סֶם שאותו תיחקר, הם בוודאי חושבים שהוא מת, ברי אספה את ההזמנות שלהם ושילמה גרג שלף את ארנק החירום שלו, כפי שהוא כינה את זה ושלף כמה דולרים, ברי הביטה בו בהפתעה, "חשבתי שאין לך כסף."
"אנחנו תמיד נושאים עלינו ארנק חירום." אמר גרג כשהם יצאו מהחנות, "מה שאומר שאתה יכול לנהוג." אמרה ברי, גרג שלף מתוך הארנק רישיון נהיגה של מדינת ניו-יורק, "תמיד ידענו שאיכשהו נסיים בניו-יורק לכן הכינו לנו הכל, דרכון אמריקאי, תעודת זהות אמריקאית, הכל עם עזרה של השגרירות הרוסית."
"וואו." אמרה ברי, גרג נכנס אל הרכב וברי התיישבה לידו, "הייתי שואל אותך איך ההורים שלך מרשים לך רכב." אמר גרג "אבל אני יודע שאת לא ילדה רגילה."
"אתה לא ילד רגיל." היא אמרה "חוץ מזה להורים שלי אין זמן להסיע אותי ממקום למקום אז למה לא לקנות רכב." גרג משך בכתפו, "אז לאן אתה רוצה לנסוע עכשיו?" שאלה ברי, "לבית הספר שלך להוריד אותך שם." אמר גרג, "נהדר." מלמלה ברי, "ולאן אתה נוסע אחר כך."
"לספרייה האזורית פה אני חייב לערוך מחקר."
"ואיפה אתה עורך אותו." שאלה ברי "בבית שלך."
"ואיך אתה מתכוון לקחת ספרים?" היא שאלה "יש לי כרטיס סטודנט." ענה גרג "אוקיי תאסוף אותי בסיום הלימודים." אמרה ברי, וגרג פתח בנסיעה.