לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 22

מנהטן, השטח המותר (מערבה לשטח ההפקר) ניו-יורק, ארצות הברית. 08:30

"מה את רוצה הפעם?" שאל גרג,
"אני רוצה לבדוק את הגב שלך." ענתה ברי, שניהם ישבו על המיטה של ברי היא בדיוק יצאה מהמקלחת לבושה רק בחלוק, היא לא בדיוק התביישה מגרג והתלבשה בנוכחותו גרג הסב את מבטו, "אתה לא חייב להיות ככה."
"אני מנומס." מלמל גרג,
"תן לי לבדוק את הגב שלך."
"הגב שלי מצויין."
"לא הוא עבר סדק ואתה עבדת עלי והתנהגת כרגיל."
"אני מאומן להתעלם מהכאב." אמר גרג,
"כן אבל זה לא אומר שהוא לא קיים."
"תרים את החולצה." היא ביקשה
"למה אני חייב?"
"כי אני צריכה." היא אמרה גרג נאנח והוריד את חולצתו, היא הושיטה את ידה ושאלה "אתה לא תתקוף אותי?"
"תלוי כמה תכאיבי לי." ענה גרג, היא העבירה את אצבעותיה לאורך גבו, גרג חש את אצבעותיה הקרות, "סיימת?" שאל גרג "עוד לא." היא לחשה, היא עברה בידה על עמוד השידרה, זה לא הכאיב לגרג, גרג שכח מזמן מה זה כאב, הוא חש את אצבעותיה הקרות עוברות הלוך ושוב על עמוד השידרה שלו. משם ידה עברה אל הצלקות שבגבו, "כמו קורי עכביש." היא לחשה כשעברה שוב ושוב, "את סקרנית ממה זה נעשה לי?" שאל גרג, "אני יודעת שזה לא אומנות חובבנית." היא לחשה
"זה לא." לחש גרג, "כשהייתי בצ'צ'ניה, הייתה לנו פקודה לחלץ חיילים רוסים שהיו תקועים במצור, הצלחנו לחלץ אותם אבל אני התעכבתי ונתפסתי הם לא היו נחמדים, הם היכו אותי בשוט הזה וצעקו שוב ושוב שהכפרה שלי על הרג אחים שלהם הוא מוות מייסורים."
"זה נורא." לחשה ברי "מי הציל אותך?"
"הגנרל." ענה גרג "הוא הצליח להציל את מה שנשאר ממני." לחש גרג "לוחם אופל חדש לחלוטין."
"אתה רוצה להסיע אותי היום?" שאלה ברי וליטפה שוב ושוב את הגב שלו "היום זה שבת." אמר גרג,
"אז טיול קטן לבחוץ?" היא שאלה, "את יודעת שאני לא במצב רוח לטיולים." אמר גרג
"ואני כן." אמרה ברי, גרג הביט בערמת הספרין שלו ולחש "אני עדיין חייב לעבוד על המחקר הזה."
,הגעת לאנשהו?" שאלה ברי בסקרנות
"אני עדיין לא סגור על מה עבדנו אבל אני מקווה שאני אגיע לשם." אמר גרג, עצבן את גרג שהוא ממש לא יודע כלום על המחקר, מאז שהוא פרש ממחלקת המדע של מסדר האופל כלום לא היה ברור לו, "אז קח הפסקה ובוא לטייל." היא אמרה
"אני חייב?" שאל גרג
"ועוד איך." אמרה ברי היא תפסה אותו בידו והקימה אותו מהמיטה, "אתה יודע מה יפה בך?" היא שאלה בחיוך, "שאני מסכים לצאת לטיול איתך בשעה תשע בבוקר?" שאל גרג "
"לא בדיוק, שאתה ג'נטלמן מושלם." היא ענתה
"ברי." אמר גרג "אני לא יודע אם כדאי לי לצאת הרבה?"
"מה קרה אין לך מספיק כסף?"
"יש לי חשבון בנק פרטי בארצות הברית." אמר גרג ביובש "פיננסית אני מסודר."
"אז מה הבעיה?" היא שאלה,
"אני חושב שעוקבים אחרי." אמר גרג "מישהו."
"אוייב או חבר?" שאלה ברי
"אני לא יודע." לחש גרג "טוב. בואי נצא ואז אני אוכל להעיף מבט." הוא לבש במהירות את חולצתו, הם יצאו מהבית וגרג הציץ לעבר הכניסה לרחוב, "לא נכון." הוא לחש "מה?" שאלה ברי הגשם שירד הקשה על הראיה שלה אבל לא לגרג, גרג אומן לראות בגשם ובערפל, "צדקתי." אמר גרג
"מי זה?" שאלה ברי
"האקסית שלי?" לחש גרג
"אז זה אוייב." אמרה ברי וניסתה להביט, גרג זיהה את הדיילת שעמדה במטוס כשהוא ביקר את התובע הכללי בצ'צ'ניה, "אני חוזר עוד דקה." הוא אמר, הוא הלך בצעד מהיר אל עבר הבחורה שקראה עיתון ושתתה קפה. "אפשר לשאול מה את עושה פה?" אמר גרג
"השאלה היותר נכונה היא מה אתה עושה פה גרג?"
"למה את מתכוונת?" שאל גרג בזעם, היא קיפלה את העיתון והביטה בו "אתה אוהב אותה נכון?"
"אני לא בדיוק תחת ברירה." לחש גרג
"מה בדיוק עוצר אותך?" היא שאלה
"אמנדה, הגבול פה מוצף בחיילים אמריקאים ורוסים שלא יהססו לירות בי." אמר גרג בזעם
"אני לא קונה את זה." אמרה אמנדה
"ואיך את נכנסת לפה?" שאל גרג
"טיסות." ענתה אמנדה
"ואיך בחור בשם גרג רומונוב אמור לצאת מארצות-הברית בלי לעורר חדש?" שאל גרג
"אתה תמיד היית חשדן גרג." אמרה אמנדה "צ'צ'ניה שינתה אותך." רגע של מתח עבר בינם
"היי." אמרה ברי לידם וגרג הביט בה, "אמרתי לך לחכות ליד הכניסה לבניין ברי." הוא אמר
"אז זה השם שלה." אמרה אמנדה
"ואת?" אמרה ברי
"מה זה משנה." אמרה אמנדה
"בהצלחה גרג, ותזכור שהתהודה שלך בקיסרות עדיין גבוהה אבל היא לא תישאר ככה לתמיד." גרג הביט בה בזעם כשהיא זרקה את העיתון לפח והסתובבה, "היא ניסתה לחזור אליך?" שאלה ברי "משהו כזה." מלמל גרג,