לוחמי האופל – הדור החדש – פרק 28 – מוות, מדע והשאר

מיקום לא ידוע, שעה לא ידועה.

גרג חלם שוב שהוא מוקף בים שחור שבו שחו נשמות, לבנות חיוורות מביטות בו בחוסר אונים היאוש נשקף מעיניהם הריקות, "אתה לוחם אופל די בר מזל, בהתחשב בזה שאתה מהבודדים שראו אי פעם את ים- הנשמות הנשפטות." אמר קול זר, גרג הביט לעבר הדובר, היה זה גבר גבוה לבוש גלימה שחורה עם ברדס משוך ללמטה, ראשו היה ראש דוב ושערו היה מסולסל, גרג זיהה אותו, הוא הופיע בכל שלט תעמולה של השלטון בקיסרות, היה זה מייסדה של הקיסרות, האב הקדום של כל לוחמי האופל והקיסר הראשון, בידו הוא אחז קלשון בעל שתי שיניים סמלו של אביו המאמץ ולימים סמלה של קיסרות האופל "הוד מלכותך?" שאל גרג
"פה אני די מוכר בשם פובוס אנטוניוס." מלמל הקיסר פובוס "הם יותר רשמיים מהביטוח הלאומי אולימפוס ארור."
"למה כבודו פה?" שאל גרג
"אני באתי לפגוש אולי את תקוותה האחרונה של הקיסרות האהובה שלי." לחש הקיסר "הקיסרות יכולה לנצח בקרב הזה גם בלעדיך, צבא חזק כלכך בשבילו זה רק פרוייקט, אבל העניין הוא שאנשים נאחזים בתקווה?"
"אין לי הרבה מושג." לחש גרג "אני רק לוחם אופל פשוט."
"איך לדעתך כבשו המוסלמים את המזרח התיכון, צפון אפריקה ואת חצי האי האיברי?"
"טירוף?" שאל גרג
"לא." ענה הקיסר פובוס "אחרי מוחמד קם ח'ליף בשם אבו-בכר, והוא נשבע כי הוא המאהדי או המשיח הוא לקח את השחור שעל פי הנבואה אמור להיות דגל המושיע של האיסלאם וכבש חלק מחצי האי ערב, אחר כך קמו אחרים בטענה שהם המאהדי וכך זה המשיך, אנשים נאחזים בסמל אז מה אם יש מנהיג חייב להיות סמל."
"כבוד הקיסר רוצה לרמוז ל שאני המאהדי?"
"לא בדיוק אבל אתה סמל וסמל חייב להיות מונף על תורן כיאות לסמל."
"ומה בעניין ג'ק."
"המדען." לחש הקיסר "אני לא הייתי נגד מדע בעצמי."
"אז נגד מה היה כבודו?" שאל גרג באי-אמון
"האמת היא הייתי נגד טיגון בשמן עמוק." מבט אחד בגרג והקיסר מלמל "ירדנו מהנושא, העניין הוא גרג שאני בחיים לא הייתי נגד מדע אני תמכתי בו, אבל הבן שלי קריוס פחד שיצוצו עוד מקרים כמו צ'רנוביל ולכן הוא אסר את המדע, מסלפים תמיד יש גרג, איך שאתם התייחסתם ליוצאי צ'צ'ניה הייתי יכול לכנות אותם בשמות רעים יותר כמו חלאות, מצורעים וגולים."
"לא אני הצעתי את ההגליה שלהם." אמר גרג
"אני יודע, אבל העניין הוא גרג שבדת האופל כמו הרבה דתות יש את עניין הסליחה, האם אתה זוכר את הסיפור על שלושת התלמידים שליוו אותי במהלך הקרבות של הקיסרות יחד עם ג'נג'יס חאן הגדול?"
"שלושת האבירים ישרי הדרך." אמר גרג מיד
"אני זוכר אותם כדיימון סקארטו, ארמן ארג'אטו וקוריין לורנוס שלושתם חטאו ועברו על עברות קשות שנגדו חלק מתקנון מסדר האופל המסדר דרש בתוקף שאני אוציא אותם להורג כמקובל על ידי תליין וכריתת ראש, אך אני העדםתי לסלוח להם, והנה מה שקרה הובלנו את צבא הקיסרות אגב הצבא שהם עזרו לי לבנות כמובן שהם קיבלו עונש קל יותר אך כיום איש אינו זוכר את החטאים שלהם והנה היום הם נזכרים כשלושת האבירים ישרי הדרך."
"מה כבודו אומר?" שאל גרג
"ישר ולעניין מה? הנה הנקודה אתם חייבים לסלוח למי שטעה אם צ'צ'ניה ואם זה טעות גדולה או קטנה."
"אני מבין." אמר גרג
"כקיסר אתה גם נבחר לאדון האופל שהוא המנהיג הרוחני של דת האופל, ולכן צריך לקבל החלטות קשות, אם זה לאשר מדע ואם זה לאכוף אותו." אמר הקיסר פובוס "אני מקווה שתצליח גרג, אתה בחור טוב." זעזוע תפס את גרג והוא פקח את עיניו ג'ק עמד מולו בתוך מעגל קטן של אור "יופי שקמת גרג בדיוק רציתי אותך."
"מה עכשיו?" שאל גרג
"אתה יודע העניין שלך עם בנות היה שלילי, ואני לא מאשים אותך החולשה שלי זה היה בנות היום זה כוח פעם זה היה הפוך פעם אתה היית צמא לכוח אפילו תכננו להשליט את הקיסרות על כל העולם."
"היינו צעירים וטיפשים." ענה גרג
"גרג ילד בן שתיים-עשרה בקיסרות נחשב לבוגר בעולם החיצוני אנחנו היינו רציניים."
"מה אתה רוצה ג'ק?" שאל גרג
"לדעת מה אתה עשית לעצמך?"
"מה אתה עשית לעצמך ג'ק, התערובות המדעיות שלך עשו ממך מפלצת!" צעק גרג, אגרוף חזק כוון אל פרצופו וגרג חש כיצד הוא נפרד מהתחושה בלחי שלו,
"אני אולי מפלצת אבל אני לא סמל תעמולה גרג." לחש ג'ק "צ'צ'ניה אולי עשתה עבודת יחצ"נות טובה עבורך אבל לי זו טרגדיה."
"אתה לא לוחם אופל.." לחש גרג
"אני לא לוחם אופל גרג? אני העתיד!" צרח ג'ק "אהה.. כן וגם היא תהיה חלק ממנו." הוא לקח את השלט שבידו ולחץ על כפתור,בתוך מעגל אור קטן שיצרה מנורה דומה לזו שהם ישבו מתחתיה,
"ברי?" שאל גרג
"הו כן." מלמל ג'ק ברי הביטה בגרג ולחשה "אני די לחוצה פה גרג מה הולך פה שוב?"
"גרג מה אתה חושב עליה בתור חלק מהדור החדש."
"תיגע בה ג'ק ואני נשבע בשבעת מדורי גהינום שאני ארדוף אותך עד שהאפר שלך יפוזר בטרטרוס."
"וואו." לחש ג'ק ושלף מזרק "אני לא פגע בה אני אתן לה מבחן, אולי זה יהיה מבחן לשניכם."
"ג'ק." נהם גרג
"אני אזריק לה את זה." אמר ג'ק " ואם היא תרצה בזה היא תחייה."
"לרצות מה?"שאלה ברי
"את החיים שלך." לחש ג'ק ונעץ את המזרק בצווארה של ברי
"לא!" צעק גרג וקולו נישא רחוק אל רחבי החדר.