לוחמי אופל – הדור החדש – פרק 13

מנהטן, השטח המותר (מערבה משטח ההפקר) ניו-יורק, ארצות הברית. 23:09

גרג הפעיל שוב את הטלווזיה הקיסרית וצפה, הוא וברי ישבו על המיטה וצפו יחד, "בשלבים אלו נושאת המטוסים אלכסנדר נייבסקי תישאר מחוץ לסיפור הזה בעקבות הוראות ממוסקבא." אמר הקריין "אני רוצה לפנות למרואיין הראשון שלנו מר אריק מקסימוס." המצלמה התמקדה על צעיר בן 19 שהיה לבוש במדי חיל-הים, גרג הכיר אותו הוא היה חברו למסדר, הוא היה הבן של קיאוס מקסימוס קומיסר הביטחון האגדי של הקיסרות. "מה לדעתך תגובת מוסקבא למראה בני עשרה הנערכים למלחמה?" אריק חייך ואמר "גרג רומונוב,יהי זכרו ברוך אמר לי פעם, בני שמונה-עשרה עם לב של גיל הזהב, אנחנו משרתים את הקיסרות קודמינו כמו רוב ארג'אטו או קורין לורנוס, אנשים שגם בגיל העשרה הגנו על הקיסרות, וגם אז אנשי רוסיה לא בחנו אותנו לפי גילנו, וגם עכשיו נשיא רוסיה לא מתייחס לגיל שלנו."
"אתה מכיר אותו נכון?" שאלה ברי "כן." מלמל גרג "איפה גדלת?" היא שאלה "עד גיל שתיים-עשרה גדלתי בפלורידה, נקראתי לקיסרות אחרי מקרה קיצוני של התפרעויות בחלקים גדולים של הקיסרות היינו צריכים לטהר שטחים שלמים של מפלצות שהחליטו להתנער מהקיסרות."
"קיבלת נשק בגיל שתיים-עשרה?" שאלה ברי "כן." אמר גרג ובחן את הביגוד שלו, "את תתני לי בגדים יותר נורמליים?" שאל גרג הוא היה לבוש בחולצה עם דגל ארצות הברית ומכנסי ג'ינס קצרים שהיו קצת צמודים עליו, גרג חשש שזה כנראה מארון הבגדים של ברי, לפחות הגרביים לא וורודות." אמרה ברי, "אני יכול לשאול משהו?" אמר גרג "הרגע שאלת." היא ענתה לו ונשכבהעל גבה, "אז אני יכול לשאול עוד שאלה?" הוא אמר לאחר רגע של בלבול "הרגע שאלת." היא ענתה וחייכה אליו חיוך מרושע, "אלוקים אדירים." מלמל גרג לעצמו "סתם סתם.. אמרה ברי "מה השאלה?" גרג הביט בחדר שלה ושאל "את לא רואה את ההורים שלך בכלל?" ברי משכה בכתפה ואמרה "הם עסוקים כל היום בעבודה שלהם אבא שלי בא לפה כל יום בשעה אחת עשרה ומיד הולך לישון, אמא שלי מגיעה בסביבות חצות וגם היא הולכת לישון." גרג נשען על הקיר שליד המיטה ולחש "אני מעולם לא הכרתי את ההורים שלי."
"גם אני אם אתה מסתכל על זה בדרך אחרת." ענתה ברי, "את לומדת?" שאל גרג "בבית-ספר אבל אני לא בדיוק הלכתי היום."
"כמה זמן הייתי ללא הכרה?" שאל גרג "יומיים שלוש." ענת ברי "זה למה לא הייתי בבית-ספר כמה ימים."
"את בחורה נועזת." אמר גרג "תודה." היא מלמלה לראשונה מזה כמה שעות גרג בחן אותה שערה היה שחור והגיע עד כתפה, עיניה היו חומות, והיא ממש לא אהבה ללבוש ורוד, "למה אתה מסתכל עלי?" היא שאלה "כי אני שואל את עצמי מה בחורה שכנראה לא חסר לה כלום בחיים חושבת כשהיא אוספת חייל אוייב אל הבית שלה."
"לבחורה הזה חסר הרבה בחיים שלה." ענתה ברי "קודם כל אין לי הורים." היא לחשה "ואז אם אתה מדבר על חברים, בבית ספר לדמוקרטים במדינת ניו-יורק אין הרבה דמוקרטים אין הרבה חברות בין הילדים שם."
"אז את מוחרמת?" שאל גרג "איך ילד שגדל ברוסיה יודע מה זה חרם?" שאלה ברי "גם ביסודי יש חרמות." אמר גרג "וחוצמזה בתי ספר בקיסרות בנויים על מודל דומה לשל ארצות הברית, בפרט בתרבות."
"אתה היית מוחרם?" שאלה ברי "לא בדיוק אולי מוחרם בגלל הכבוד שרחשו לאבא שלי, כולם פחדו לדבר איתי או לריב איתי.."
"אני עייפה מלמלה ברי ונשכבה ליד גרג, הוא חש נבוך ולחש "אני חייב לישון איתך?"
"אין פה מיטות אחרות." ענתה ברי "ואת לא מפחדת מזרים במיטה?"
"אני יכולה לתת להם סיבה לפחד." ענתה ברי "זה לא עוזר לתדמית של הרוסי הסוטה." אמר גרג ונשכב בצד הכי מרוחק של המיטה, "מי זה ג'ק קאסל?" שאלה ברי "חשבתי שאת עייפה." אמר גרג "אני צריכה סיפור לפני השינה." היא אמרה "זה סיפור ארוך." מלמל גרג "יש לי את כל הלילה." היא ענתה לו "אוקיי, היינו חברים טובים במסדר אבל כשהגענו לגיל מבוגר יותר ג'ק עשה משהו טיפשי."
"מה?"
"הוא התחיל לעסוק במדע." ענה גרג "מה הבעיה בזה?" שאלה ברי "לפני הרבה שנים קרה פיצוץ בברית המועצות, צ'רנוביל היה המקום, מה שקרה שם זה שכמה לוחמי אופל עבדו על פרוייקט ביוזמתם הפרטית קראו לו 'לוחמי אופל חכמים' הם ניסו להוסיף ללוחמי אופל כוחות-על נוסף על הכוחות המיסטיים, ומה שנגרם היה פיצוץ כבד , מאז נחקק חוק בקיסרות שללוחמי אופל יהיה אסור לעסוק במדע, החוק הזה עבר במסדר, אבל ג'ק עבר עליו, ואני נאלצתי לדווח עליו, ומאז הוא מנסה להרוג אותי, הוא זה שפתח את המלחמה הזו."
"אתה מתכוון להרוג אותו?" שאלה ברי, "כן, אני חייב זה חובתי מטעם המסדר."
"בוא לפה." היא אמרה וגרג הסתובב אליה, "אתה לא מפחד?"
"לעולם אסור ללוחם אופל להיות מושפע מפחד." לחש גרג, "לעולם." היא עצמה את עיניה ונרדמה, גרג חיכה חמש דקות ואז עצם באיטיות את עיניו.