לדבר עם עורבים-פרק 2

רוח העורב הכינה קן גדול בשביל הילדה ,היא הפריחה בו פרחים ושמה פטריות רעילות סביבו נגד אויבים.
'*כך היא תהיה בטוחה*' חשב
'*מחר אם שחר המעגל התכנס, אוי כמה שאני לא מתגעגע לרוח האייל הגאה הזאת הוא תמיד נגד העורבים, אולי זה בגלל שהוא לא מקבל את מעגל החיים, הוא תמיד ניגעל מימנו ומהדרך שבא אנחנו אוכלים את הגופות של אייליו, רוח נפוחה*' חשב בעוגמה.
הוא התבונן בילדה '*באמת יש בך משהוא מיוחד ילדה, אבל האם לתת לעורב הזקן מהשבט הצפוני לגדל אותך?,אני יודע שהוא אדאג לך ויגדל אותך כעורבת למופת ,אבל לא ניראלי שהוא מודע לכוח האמיתי שלך, ילדת שדים*'
השחר התחיל לעלות '*עוד מעט הזמן, נקווה בשבילך יקירתי שמעגל הרוחות לא יבכין במה שטמון בך,ככה העורבים שלי יקבלו כוח לא מתואר,ואני יקבל בן של ילדת שד, בהחלט ארוחה ראויה שתחזק אותי לפחות ל15,000 שנים, אבל אם המועצה תגלה מה את, חוששני שלא אני ולא הרוח הגדולה בעצמה נוכל להציל אותך*' לרגע רוח העורב נראה עצובה בשביל התינוקת האומללה ,אך רגע זה חלף כאשר השמש הגיחה מבין העצים '*הולכים*'
* * *
~*אתן מרגישות את זה אחיותי*~
~כ..כ..ןן היא כאן~ ~אני יכולה להרגיש…אותה~ ~היא מתקרבת~
~*תביאו לי…תביאו לי אותו…תעקרו לי את ליבה *~
* * *
רוח העורב נחתה על שורשיו של העץ הקדוש, רוחות היער החלו להגיע אחת אחרי השנייה , לאחר שרוח הצב הזקן הגיע ,באיחור כתמיד, היה אפשר להתחיל את המעגל.
"מי זימן את המעגל" שאל רוח הצב הזקן
"*אני*" אמר העורב והתקדם לאמצה המעגל.
"אא…אאהה..ומה בפיך רוח העורב המכובד" אמרה רוח הצב
"*אתמול בלילה אחד מילדי בא אלי וביקש מימני בקשה חריגה*"
"ומה בקשה זו תהיה" שאל רוח הארנב, הוא לא מחבב כול כך את העורבים, והוא תמיד אוהב למהר.
"אתמול בלילה ,לפי דבריו של ילדי ,בת אנוש נכנסה ליער והשאירה בשטחו עולל פרי ביתנה, גור בת אנוש, הוא מבקש שממקום לאכול את בשרה ולמסור לכם את נשמתה הוא יוכל לאמצה כבת מדמו"
"למה שניתן לו אוצר כזה, הרי לא כול יום אנחנו מקבלים לפה נשמת אנוש" אמר רוח הנחש כשפיו מלא כבר בטעם הנשמה הטהורה.
רוח הצב הנהן בראשו הלוך ושוב שוקל את העיניין.
"איך עורב רוצה לגדל בת אנוש, אין לה כנפיים והיא בקושי יכולה לעכל בשר נע, ואני הרי יודע כמה עורבים אוהבים את זה" אמר רוח העכבר ברוגז.
"אני אומר שנוכל אותה" אמר רוח הדוב ומכול הרוחות נשמע הסכמה.
רוח הצב פקחה את עייניה "היש משהוא שאתה מסתיר מאיתנו אודות בת האנוש רוח העורב?" שאל הצב בכול רועם ורועד.
רוח העורב השפיל מקורו ,איך בכלל חשב שהצב הזקן יפספס את העובדה הזו.
ליפני שהספיק להוסיף מילה רוח האייל דיבר "ידעתי שהרגשתי הפרעה באנרגיות שזורמות ביער אתמול בלילה, הילדה הזאת היא חצי שד, האין זה נכון רוח עורב"
רוח העורב הסתכלה בזעם לעבר האייל כמבטיחה לנקום .
כול שאר הרוחות השתתקו
"שד אתה אומר" אמר הנחש
"תנו לנו לגדל אותה ,ואני מבטיח לכם שהיא תצא נחש למופת " .
"*לא היא שייכת לילדי, היא הושארה כקורבן בשטחם*" אמר רוח העורב
רוח הצב התקדמה לעבר הילדה ,העורב צעד לאחור .
"שער שחור כשל עורב "מלמל הצב
"לפי החוקים העתיקים הילדה הושארה קורבן לילדי העורב ,משמע שהעורבים ראשיים להחליט מה לעשות בא, אימה לא השאירה אותה בשטח האיילים בקרחת היער ולא בשטח הנחשים במחילות הנהר, היא בחרה להקריבה בשטח העורב לרוח העורב ,סיבתה אשר תהיה, הילדה הזאת שייכת לעורבים והיא תגודל כאחת מהם ,בתנאי אחד" אמר רוח הצב הזקן "נשמתה תהיה מחוברת לכול עץ וסלע אשר ביער הזה, אם היער יפגע כך גם היא, אם היער יושמד ,היא תושמד איתו, מעכשיו היא תהיה מגנת היער ,וכול הרוחות התנהגו אלהה כשווה בין שווים, אין לזאבים לפגוע בא וגם לא לנחשים, אולי היא תגודל על ידי העורבים, אך היא ילדת היער ומגינתו ולכן כול ילדי הרוחות יתנהגו אלהה כמלכה, ובאשר לילדך רוח עורב ,הם ינהגו בא כמלכתם ויחנכו אותה להגן בחייה על היער הזה" הצב הרים את ראשו כלפי מלה והסתכל על השמיים " מלחמה גדולה מגיע והילדה הזו עשויה לעזור" הרוחות השתתקו
"ילדי יצייתו להחלטתך רוח הצב, הילדה הזו תהיה לנו למלכת היער" אמר האייל והנהן לכיוון רוח העורב
אחריו היה גל של הסכמה ומלמולים בין כול רוחות היער הגדולות.
"שד ששומר על היער זה בהחלט רעיון נחמד "הודה רוח הדוב
רוח הצב השעינה את קצה אפה על ראש התינוקת ,ובכך חיברה את נפשה לכול היער.
מפה אין דרך חזרה, היער היה היא והיא הייתה היער.