לדבר עם עורבים-פרק1

הנהר זרם בחוזקה אך אם זאת בשקט מופתי ,הרוח נישבה בין צמרות העצים והלילה היה בהיר בשל הירח המלא.
גרלדון הניח את התינוקת על שפת הנהר, 'מדהים,עד עכשיו ואפילו לא דמעה אחת או רמז לבכי על פניה' חשב העורב הזקן ' אולי באמת יש משהוא מיוחד בילדה הזאת'
העורב הלך לחפש עכבר וכשמצא הרג אותו ושפך דמו על הדשא ,לאחר מיכן תלש אחת מנוצותיו ותבל בדמו, כשסיים את כול השלבים הלך לנהר ,קרע קריעה מצמררת כשהוא מפיל את הנוצה לנהר.
והינה לפניו התגלתה רוח היער של העורבים עורב בעל עיני זהב ועל גופו השחור היה אפשר ליראות כוכבים רחוקים.
"*גרלדון הרבה זמן שלא פגשתי אותך*" אמר רוח היער "*ובכן למה קראת לי לפה?*" העורב זרק לעבר הרוח את העכבר שצד והרוח תפשה את העכבר וקרע את בשרו בפיה.
"באתי לפה לקבל ראשות מהרוחות לאמץ ילדה זו כאילו הייתה ביתי" אמר גרלדון "רציתי שתעמוד לצידי במעגל הרוחות ,אתה הרי אלי ואני מקשיב לכול פקודה שלך"
"*ולמה שתרצה את בת האנוש הזאת כבת מדמך ? אין לה שום יכולת לעוף ושנייה לא חזקות מספיק לקריעת בשר מה יש לך 'מלך העורבים' לעשות ביצור אומלל כמו זה*"
"אני אמצא לה כבר שימוש" אמר העורב הזקן
רוח העורב נראתה כשוקלת את העניין ,"*ומה יצא לי מכול העניין?*" שאלה הרוח בחדות.
"הילדה הזאת תגדל תהיה הרבה יותר גדולה וחזקה מכול עורב שקיים ,והיא תשרת אותך בכול דרך שתבחר"
"*ומה עוד?*" שאל בחשדנות רוח העורב ידועה בחמדנות שלה.
"אתן לך את העולל הראשון היצא מפרי ביתנה, תוכל לאכלו או לשאוב את כוחותיו או לעשות בו כול שתבקש" אמר גרלדון.
הרוח הרהרה בנושה ונירא שהרעיון מצא חן בעיניו. "*ובכן אני אתמוך בך במעגל הרוחות, אך אין זה אומר שמילתי תהיה מספיקה,הרוחות אוהבות נשמות בני אדם, הן מכילות הכי הרבה אנרגיה רגשית ,ואתה מבקש להפר את הסדר ולכחת לך לבת את הקורבן שלהן ,זה הולך להיות קשה לשכנע אותן*" אמרה רוח העורב.
הרוח הסתכלה על הילדה "*שער שחור, כמו של עורב ,לפחות זו התחלה*" נירא כי הרוח התחיל לחבב את הילדה, "*הלילה אני אתן מחסה לילדה ומחר בבוקר נלך למעגל הרוחות*" אמרה הרוח.
גרלדון לא אהב את הרעיון של השארת הילדה בידיו של הרוח ,אבל הוא היה חייב לציית לאלו. וכך היה.