j.yael
המשך בקרוב...
אשמח לתגובות ^_^

לדבר עם עורבים- פרק 5 חלק א'

j.yael 20/12/2013 697 צפיות 5 תגובות
המשך בקרוב...
אשמח לתגובות ^_^

אליזבת הייתה על סיפונה של אחת מהספינות של ברון
הספינה הייתה חדשה ולכן אירגנו מסיבה מפוארת עליה ליפני שהיא יוצאת אל הים , זה מנהג של סוכרים.
כולם היו מוזמנים, מבני אצולה ועד דייגים פשוטים, רצפת הסירה רעדה מהרגלים הרוקדות והעליזות, בקבוקי שיכר ניגמרו במהירות כאילו לעולם לא היו מלאים ,חביות בירה ריקות צפו מסביבה הסירה ונשחפו אל החוף.
אליזבת ישבה ליד מעקה הסירה, שוטה יין קיצי ומאזינה בהנאה לצליל החליל העליז והכינור העדין.
היא שאפה את ריח הים.
היא פחות אהבה את הים, הוא תמיד הפחיד אותה, הגודל שלו, והכחול המוחלט שלו היו כאלה נצחים, היא לא אהבה דברים נצחים היא הרגישה כאילו נצח הוא כמו כלא, אולי בגלל העובדה שאביה תמיד אמר לה שנישואים הם נצחים, והמחשבה שלבלות נצח אם ברון הפחידה אותה.
יד על כתפה קטעה את חוט מחשבתה, דייג צעיר ושיכור הסתכל אליה . "אפשר לעזור לך" שאלה אליזבת. הנער חייך חיוך מתגרה.
אליזבת הבינה שיכול להיות שהוא לא יודע מי היא, הרי הוא רק דייג פשוט והוא גם שיכור, כול שהוא רואה בא עכשיו זה נערה יפה.
"אני חושבת שאתה לא יודעה מי אני אב…"
"את לא תטחרתי על זה" הדייג הצעיר קטע את דיבורה, ספק אם שמע בכלל את שאמרה, ידו החלה לטייל על כתפיה עד לצברה. אליזבת קמה ממקומה והחלה ללכת במהירות, אבל הנער לא ויתר, הוא החל ללכת אחריה, אליזבת החלה לרוץ, הספינה הייתה גדולה מאוד והיו לה שני קומות, הדייג רץ אחריה, אליזבת עלתה לשיפון העליון היא רצה לכיוון המעקה ושמעה את צעדיו מאחוריה.
אך ליפני שהספיקה לחשוב על מה לעשות רגליה הסתבכו והיא נפלה מהמעקה ישר לים.
אף אחד לא שמע את נפילתה, הרי המוזיקה והריקודים היו כול כך חזקים.
שמלתה הייתה כה כבדה ,היא נמשכה למטה ולמטה רחוק יותר ויותר מפני השטח של הים. היא ראתה את אור השמש שמסתנן דרך הגלים.'השמש יפה' חשבה לעצמה,היא הרימה את ידה וניסתה להגיע אליה, אליזבת לא הרגישה עצבות ,היא דווקא הייתה שמחה אולי עכשיו היא יכולה להיות לנצח עם גלי הים. לאט לאט היא החלה לאבד את ההכרה.

אליזבת התעוררה על היבשה החול נצמד לשערה הרטוב, משהוא עלה במעלה גרונה, היא החלה להשתעל ולפלות מי ים.
לכשסיימה שמה לב שישנה יד על גבה , היא הסתובבה בחדות והתרחקה היד.
מולה עמד גבר גבוהה ולבן כסיד , שערו היה שחור כעורב ועיוניו כחולות בהירות כמו הים בחורף, הוא לא ניראה אנושי, והאמת הייתה שהוא לא היה.
כך פגשה אליזבת את טראיילו.


תגובות (5)

*נצחיים (שתי י' )
*תתחרטי
תמשיכי >< אני שונאת מתח >

20/12/2013 04:54

את לא מבינה כמה שאני שמחה שהמשכת את הסיפור!!! DDD:
התגעגעתי אליו (:
את חייבת להמשיך! D:

20/12/2013 05:02

*סוחרים *שכר *שותה *עם הברון *יודע *תתחרטי *צווארה *לסיפון *לפלוט.
מצטער הייתי חייב T-T
תמשיכי סיפור ייפפהה!

20/12/2013 05:16

סוחרים, סכר זה מבנה שמשתמשים בו כדי לעצור את המים באגם או נהר.
תמשיכי! אני כבר יודעת מי יהיה הדמות האהובה עלי…

20/12/2013 05:33

תודה רבה לכולכם^_^ העלתי כבר את המשך הפרק, מכווה שתוהבו ^_^

20/12/2013 11:19
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך