לב קרח – הייתם כל כך נחמדים.. אז הרשמה (-:
קודם כל אני רוצה להודות על התגובות המקסימות שלכם, ממש חימם לי את הלב לקרוא את התגובות ממשתמשים שאני זוכרת ובמיוחד מהמשתמשים החדשים והמתוקים, תודה לכולכם, עשיתם לי את היום (באמת, רק תשאלו את אמא שלי. הפכתי אותה לחירשת)
אז כך היא ההרשמה:
אני זקוקה לשתי בנות (6-8)
בן אחד (6-8)
וגבר אחד(25-30)
הדרישות לכולם הן:
(גיל מגדר)
שם- בלי שם משפחה, עוד תגלו למה:
אופי:
מראה:
רקע, עבר (אני מבקשת בלי מתחכמים שנפוחים מעצמם שייכתבו לי "הם נולדו") :
יכולת (טרנספורמרס – בע"ח. נווטים – ציידים מוכשרים, תמיד יודעים לאיפה הם הולכים. שומרים – יכולת להפוך לבלתי נראים וחוש ראייה מחודד במיוחד. זמנים – מכשפים מסוג כלשהו, שמאנים.) :
אני מזהירה מראש שאני הייתי צריכה להכריח את עצמי לא לתת לדמות שאני אצור את הטרספומיישן, כי מי שמכיר מספיק את הכתיבה יודע שאני גובלת באובססיה לטרנספורמציה, אז אני כנראה ממש אוהב או ממש אשנא את הדמות עם הטרנספורמיישן. מה שמזכיר לי: כל דמות יכולה לקבל כוח אחד בלבד, ויצרתי בכונה מספיק כוחות לדמויות שתתנו לי. לכל אחת מהדמויות יהיה כוח שונה. סליחה מראש.
תגובות (34)
תשמרי לי בבקשה את הבן ^^
תכף אשלח לך אותו.
תשמרי לי גם בן בבקשה:)
אין צורך לשמור. הטוב ביותר מנצח(-:
שם: וויליאם אבל הוא מתעקש שיקראו לו וויל (הוריו תמיד קוראים לו וויליאם לא משנה כמה הוא מבקש)
אופי: מראה כלפי חוץ שהוא מפונק ושתלטן אבל רק מי שמכיר אותו באמת יודע שהוא טוב לב ורגיש ומסכן מהמציאות בה הוא נמצא. חוץ מזה הוא חכם מאוד אבל לא טוב בלימודים אסטרטגי ולא מהיר במיוחד. תמיד מסודר וקפדן בגלל שהוריו אומרים לו אבל הוא לא רוצה להיות כזה.
מראה: שיער בלונדיני ועיניים כחולות (כולם חוץ ממנו חושבים שהוא לא שבר את הסטיגמה של הבלונדיני עם העיניים הכחולות) שרירי, גבוה (ממוצע כזה) רוצה ללכת עם גופיות ומכנסיים קצרים אבל הוריו לא מורשים לו(פרטים ברקע)…
רקע: עד גיל שלוש וויל ומשפחתו חיו כמשפחה רגילה אבל ביום הולדתו השלישית משפחתו זכתה בירושה של חמש מליון דולר, אביו של וויל בנה מפעל מצליח ומאז הם עשירים, וויל מקבל כל מה שהוא רוצה אך חסר לו החופש, הוריו כפים עליו להיות הילד המושלם, אבל וויל שונא להיות מושלם. לאביו יש תמיד פגישות עם המכובדים של העיר בהם הם גרים. הבית שלהם מבודד ולכן בני כיתתו של וויל חושבים שהוא סנוב מתבודד.
יכולת: פחות הבנתי… אבל כעיקרון הוא יכול להפוך לכל בעל חיים שהוא ירצה, מקווה שזה בסדר…
נשמע ממש מעניין, מקווה שתקבלי את הדמות שלי, בהצלחה!
הדמות מקסימה, אבל אולי באמת לא נתתי מספיק פרטים. בקיצור נמרץ, הסיפור מתרחש ביער בודד וקפוא שבו חיי שבט. שבט של פעם….? שמאנים וכ"ו. וגם לא הבהרת בן כמה הוא. אם תוכל/י תשכתב/י בבקשה את הדמות כדי שתתאים לעלילה? כנ"ל כלפי כל הנרשמים לעתיד.
שם: רויאן
גיל: 7
מראה: חיוור ובעל שיער שחור כהה. יש לו עיניים ירוקות וחודרות ושפתיים צרות ודקות המתוחות תמיד בחיוך קטן ותמים. הוא הולך לרוב עם בגדים ירוקים, חומים או אדומים בכל גווניהם.
אופי: נחמד, אופטימי מאוד, ונאמן. לוקח לו זמן להיפתח לפני אנשים ולדבר איתם בחופשיות אך כשהוא מצליח, השיחה איתו זורמת וכמעט תמיד מתגלגלת ל- 'צחוקים' כאלה ואחרים. יש לו תמימות של ילד – בגלל שהוא ילד – וחוכמה של נער בשנות העשרה המאוחרות. אינטיליגנטי מאוד ובעל אינטואיציה טובה. יודע לעודד אנשים במצבים קשים ויודע לעודד את עצמו במצבים קשים. אוהב את הטבע ונהנה לשהות בו בכל הזדמנות.
יכולת: נווט
רקע: נולד למשפחה ממוצעת שמאוד אוהבת לטייל. קיבל חינוך טוב, לא קפדני מדי ולא חסר כל גבול. יש לו אחות גדולה שהוא מאוד אוהב ושניהם נהנים לשחק אחד עם השני, אחותו פחות כי הוא תמיד דוחק בה ונדנד לה על זה במשך שעות, אבל בסך הכל כיף להם אחד עם השני. הוא תמיד אהב לטייל, גם אם זה במסגרת הטיולים עם המשפחה וגם אם סתם לבדו בפארק או בחורשה הקרובה. אני לא כל כך יודעת מה לכתוב ברקע של ילד בן שבע אז זהו… נראה לי.
אני לא חושבת שהוא יצא טוב במיוחד, אני לא רגילה לכתוב דמויות צעירות כל כך ><
מקווה שהוא בסדר, את יכולה לשנות בו מה שתרצי :)
קראת את התגובה שלי לדמות של stories1 פומה? בבקשה לבצע שינויים בהתאם. מצטערת על חוסר הפרטים חבר'ה )-:
שם: וויליאם אבל הוא מתעקש שיקראו לו וויל
גיל: 8
אופי: שתלטן, וזו הדרך שלו להתמודד, מקרין אדישות אבל בפנים הוא מפחד. חכם ואסטרטגי, יודע מה הוא עושה. חייב לקחת את תפקיד המנהיג למרות גילו הצעיר.
מראה: שיער בלונדיני ועיניים כחולות (כולם חוץ ממנו חושבים שהוא לא שבר את הסטיגמה של הבלונדיני עם העיניים הכחולות) רזה אך לא ברמה דרסטית. גבוה (ממוצע כזה) וחתיך יחסית לגילו
רקע: הוא גדל במערה עם הוריו והוא מגדל אותם ואת אחותו הקטנה. הוא לא צד כדי לאכול ובכללי כי הוא מחובר לחיות אך הוא מכין מרקים מעשבים, מבשל ממש טוב. הוריו אוהבים אותו אך דואגים לו כי הוא לא נח לעולם, הוא רק עובד והוא עוד צעיר.
יכולת: פחות הבנתי… אבל כעיקרון הוא יכול להפוך לכל בעל חיים שהוא ירצה, מקווה שזה בסדר…
תיקנתי… :)
שם: רויאן
גיל: 7
מראה: חיוור ובעל שיער שחור כהה. יש לו עיניים ירוקות וחודרות ושפתיים צרות ודקות המתוחות תמיד בחיוך קטן ותמים. הוא הולך לרוב עם בגדים חומים ושחורים העשויים לרוב מפרווה של בעלי חיים.
אופי: נחמד, אופטימי מאוד, ונאמן. לוקח לו זמן להיפתח לפני אנשים ולדבר איתם בחופשיות אך כשהוא מצליח, השיחה איתו זורמת וכמעט תמיד מתגלגלת ל- 'צחוקים' כאלה ואחרים. יש לו תמימות של ילד – בגלל שהוא ילד – וחוכמה של נער בשנות העשרה המאוחרות. אינטיליגנטי מאוד ובעל אינטואיציה טובה. יודע לעודד אנשים במצבים קשים ויודע לעודד את עצמו במצבים קשים. אוהב את היער ואת הקור ונהנה לטייל בו בשעות הפנאי. אוהב לצוד וטוב בזה מאוד, הרבה חברים מהשבט רוכשים לו כבוד עקב העובדה שהוא צייד מצטיין למרות גילו הצעיר.
יכולת: נווט – צייד מוכשר שתמיד יודע לאן הוא הולך. – נראה כמו הכוח של קטסה ^^ –
רקע: דור רביעי למשפחת ציידים מהשבט, הוריו תמיד לקחו אותו בילדותו – גיל 4-6 – למסעות ציד כאלה ואחרים ולימדו אותו כל מה שצריך לדעת על היער ועל הסכנות הטמונות בו. במהרה כולם התחילו לראות בו עילוי בציד, ניווט והישרדות בטבע. הוא אוהב את כל תשומת הלב הזאת אך מנסה שלא להראות את זה. בשעות הפנאי שלו, מטייל תמיד בקרבת מקום לשבטו ומתאמן בציד חיות קטנות הנקרות בדרכו. בגיל שש, באחד ממסעות הציד שמשפחתו ערכה הוא איבד את דרכו והגיע לאזור לא מוכר ביער. הוא נאלץ לשהות שם כמה ימים עד שהתחיל לחזור חזרה לשבטו. בהתחלה לא היה בטוח בדרכו, אך אחרי כמה שעות הליכה כבר הבין לאן הוא הולך ומצא במהרה את דרכו חזרה. משפחתו, שדאגה לו מאוד, הופתעה מאוד כשמצאה אותו עומד בפתח הבקתה שלהם, רועד וקפוא מקור. באותו יום כולם גילו על יכלותיו והוא התחיל לצאת לבדו למסעות של כמה ימים.
אני מקווה שהשינויים בסדר :)
יש יש יש את מכירה את קטסה אני מתה עלייך יש יש יש יש.
אה ופומה הדמות שלך התקבלה, דמות ממש טובה ומושקעת, את כותבת מאוד יפה(-:
מצטערת stories1, גם הדמות שלך הייתה טובה מאוד, אבל הדמות של פומה מתאימה יותר למה שאני מתכננת בסיפור… אם תרצי/ה תוכל/י לכתוב אולי דמות אחרת, אולי אחת מהבנות.
אז לכותבים העתידיים!
זכרו שדמות הילד הקטן והיכולת "נווט" נלקחו (-:
ווהו!!!
ראיתי גם בהקדמה (נראלי ?) שזה מתקיים בתקופה של הסדרה, כך שאני מניחה שאוהב את הסיפור מאוד :)
דמות קצרה, אני כבר מתביישת בעצמי (אני לא רגילה לכתוב דמויות ילדים!)
אני אשמח לכתוב נוספת כדי לפצות.
—
שם: ג׳יין
גיל: 8
אופי: ג׳יין היא ילדה די קשוחה (כיאה לכל שאר הדמויות שלי.) למרות גילה הצעיר, ג׳יין מאוד אמיצה, ביקורתית ועקשנית. אי אפשר לשנות את דעתה כמעט בשום מצב, היא לא חושבת פעמיים לפני שהיא עושה מעשה מסוכן או פולטת הערה פוגענית ואין לה הרבה הבנה ברגשות של אחרים, ככה שהיא יכולה לפגוע קשות במישהו אפילו בלי לשים לב לכך.
היא אוהבת סיכונים, ועושה דברים מסוכנים גם כשכל הסיכויים נגדה. היא שונאת להפגין חולשה, במיוחד ליד אחרים, מחשש שלא יקבלו את החולשות שלה או ייתפסו אותה כחלשה. יש לה חזות יחסית קשוחה, שהרבה בוגרים ממנה לא מבינים וגם לא מייחסים לה חשיבות בהתחשב בגילה, וזה אחד הדברים שהיא הכי שונאת בעולם.
היא די תוקפנית ותמיד תעדיף לעשות דברים לבד, אבל תסכים לעבוד בצוות אם המצב דורש את זה. גם בצוות, היא תמיד תרצה להוביל ולהחליט.
מראה: שיער חום כהה חלק ומדורג שמגיע לה כמעט עד אמצע הגב שהיא מעדיפה לאסוף בדרך כלל, עיניים ירוקות כהות עם מעט גוונים של אפור בהיר (זה די בולט), עור בהיר וגובה ממוצע לגילה.
רקע: טוב, אז… היא נולדה.
סתם, סתם צוחקת. ג׳יין היא בת יחידה, למרות שכל חייה רצתה אחות, משום שאין לה הרבה חברים. אמא של ג׳יין היא נווטת וציידת מוכשרת מאוד ואבא שלה היה שאמן (אני הולכת על רקע פמיניסטי.)
כשג׳יין הייתה בת חמש, הייתה התקפה (?) על השבט. בהתקפה הזאת אביה נהרג ואמה, שניסתה להציל אותו, בקושי שרדה.
ג׳יין נכנסה לסוג של דיכאון במשך כמה חודשים, משום שאמא שלה הייתה עסוקה מאוד במסעות צייד ואבא שלה היה זה שאיתה רוב הזמן. מאז ג׳יין החליטה שהיא רוצה ללמוד להיות ציידת מאמא שלה, בתקווה שהיא תצליח להגן על האנשים החשובים לה. הסיבה הנוספת שהיא לא הודתה בה בפני אף אחד מעולם היא שהיא רוצה להיות יותר עם אמא שלה, בתקווה שתתפוס את המקום של אביה.
ג׳יין עדיין לומדת צייד בכל הזדמנות אפשרית, ואפילו יוצאת למסעות עם אמא שלה בעצמה.
יכולת: נווטת. מצטיינת בעיקר בשימוש בחץ וקשת.
—
מקווה שקיבלת אותה. בהצלחה עם הסיפור! מקווה שתעמדי ברף של מסע ;)
קטניס אוורדין, סוף.
הדמות נפלאה כמו כל שאר הדמויות שלך (-: אבל הבהרתי את זה שיכולת הנווטות כבר תפוסה על ידי הדמות של פומה… סליחה. פשוט תשלחי לי איזו יכולת אחרת שאת רוצה. אה ואי אפשר **ללמוד** להיות משהו כיוון שבכל היכולות שציינתי יש מרכיד קסום, או שהן קסומות לגמרי. סליחה שהרסתי לך את המרכיב המרגש ברקע, קטניפ.
בת! תשמרי לי בת!!!!!
יש אני כל כך שמחה שחלטת להצטרף להרשמה שלי כי אתה כותב נורא מוכשר(-: דרך אגב מתי אתה ממשיך את כוחות הטבע?!
אני כותב מוכשר? ~מסמיק~
בקרוב…
שם: לקסי(קיצור של אלכסנדרה).
גיל:8(למה הגילאים כל כך קטנים? גם לי זה די מפריע… אבל עם זאת זה גם מאתגר)
אופי:(תמיד קטניס כותבת את הקשוחות ואני את החביבות) תמימה, חייכנית, קופצנית, פזיזה, נחמדה, חביבה, ברב גדול מהזמן עם חיוך על הפנים. אופטימית מאוד וכל מי שיראה אותה יגיד שהיא מתוקה!(אני מקווה שברגע זה את לא מקיאה מול המסך מהאובר – חביבות של הדמות.. פשוט היא קטנה אז אני רוצה דמות מתוקה וחמודה כזאת…) תמיד תעזור למי שצריך עזרה. היא ביישנית אבל יודעת להיות פתוחה כשצריך. קצת קשה לה לעמוד על שלה, והיא מתקשה להיות רצינית.
מראה: שיער שטני ארוך ועיני שוקולד מקסימות. עור שזוף וחיוך לבן ויפהפה.
אף קטן ומעט נמשים.
יכולת: שינוי צורה(טרנספורמרס).
רקע: היא גדלה בלי משפחה וחיה לבדה. היא שרדה בזכות יכולתה והחברים הטובים ביותר שלה היו החיות. ואז משפחה נחמדה(אשמח אם זאת תהיה משפחה של אחת מהדמויות שנכתבו לך, אם זה מסתדר… בסדר גם אם לא… אם כן, יש לי העדפה לדמות של קטניס) ריחמה עליה ואספה אותה אליהם. מאז היא חיה איתם, שמחה על המזל הטוב שנפל בחלקה אך עדיין מתגעגעת לימים שבהם הייתה רק היא, החיות והטבע.
מקווה שהדמות מפורטת מספיק, אם לא תגידי לי אם איפה הבעיה.(פשוט אני די ממהר אז אני לא עוצר לקרוא את הדמות) מקווה שאהבת!!!
דמות נהדרת ואני מתה מקנאה שאת זה כתבת במיהור…)-:
(כן, יכול להיות שהקאתי בפה קצת) אבל הדמות נפלאה. אני חיבת להבהיר שלושה דברים לכולם אבל:
1. נשארה רק הדמות של הגבר (25-30)
2. הסיפור קורה בזמנים חצי פרימיטיביים ביער קפוא, וב**שבט**.
3. אני ביקשתי דמויות קטנות כי א' הקטעים הראשונים בסיפור הם כשכולם קטנים. ב' אני רוצה חופשיות מסויימת כשאני אבגר את הדמויות סליחה אם אני מעצבנת, זה אחד מהכישרונות הבולטים ביותר שלי.
~צחוק מרושע~
או שכחתי להבהיר שהדמות שלך התקבלה.
יאיי! תודה רבה!
ואני הייתי בטוח שלא תאהבי אותה…
אין בעיה לגבי הגילאים!
לאיזה גיל את מתכוונת לבגר אותם?
באסה. אבל את לא רשמת הרבה יכולות,ולא בא לי שהיא תהיה שאמנית (סלחי לי, אבל לוחמות מגניבות יותר ממכשפות…) אז פשוט להמציא כוח? כי אם כן, אני עדיין רוצה שזה יהיה קשור בלחימה.
לגבי הדמויות הקבועות שלי ושל בלאק – רק עכשיו שמתי לב שזה ככה… דמויות קשוחות הן הכי כיפיות.
לא הרסת לי את הקטע המרגש ברקע, אבא שלה עדיין מת (אני כזאת מרשעת, שמחה מזה שאבא שלה מת כי זה מוסיף לדמות.)
קטניס אוורדין, סוף.
וזה יהיה מגניב עם הדמויות שלנו יהיו חברות, הן כאלו שונות. זה יכול להיות חמוד. (ודרך אגב, אני עדיין עומדת על זה שהיא תשתמש בחץ וקשת. אולי זאת תהיה היכולת המיוחדת שלה?)
קטניס אוורדין, סוף.
ל dlackwidow12 אני דווקא אהבתי את הדמות שלך, ולקטניס, נשאר הכוח של "שומר" שלמעשה זה כוח ממש מגניב כי אפשר להילחם ככה ואני חושבת שהוא מתאים לדמות שלך. הייתי מעדיפה שלא תמציאי כוח כי בחרתי בכוחות האלה מסיבות מסויימות ויהיה קצת חבל…. החלטה שלך. אבל אם את ממציאה כוח אל תעשי כוח "מעפן" כמו שאומרים.
עדיין בא לי שהיכול המיוחדת שלה תהיה שימוש בחץ וקשת (אבל, את יודעת, בצורה על טבעית כזאת. כדי שזה לא יהיה "מעפן", כמו שאומרים.) ככה זה גם לא הורס לגמרי את הקטע המרגש ברקע (היא עדיין יכולה ללמוד מאמא שלה לצוד.)
הו, אני כל כך חכמה. *ציניות*
קטניס אוורדין, סוף.
את קצת שמה אותי במצב מסובך, קטניס.. אולי נעשה כך: היא יורה באופן סביר וכתחביב, והכוח שלה זה "שמירה". נתתי לזה שם גרוע, הא?
בסדר, בסדר… רק כי אני מאמינה שתצליחי להוציא ממנה את המיטב. אבל אני עדיין רוצה את כל הקטע הקיושי עם אמא שלה. דיל?
וכן, זה שם די גרוע. (איך הוא קשור לכוח עצמו בכלל?)
קטניס אוורדין, סוף.
*קיטשי
המקלדת המסריחה נדפקה!
קטניס אוורדין, סוף.
נראה לי שפספסתי, הא? באסה:/
לא את לא!!!! אני מעניקה לך את הדמות הכי חשובה (והיחידה שנשארה) .
גבר (25-30) היכולת היחידה שנשארה זה שמאן וזה הכי שווה אז כולם טיפשים. פליז תכתבי לי דמות!!! (כי את כזאת מוכשרת וזו דמות חשובה ☺)
אממ חח אוקיי^^ ותנקס♥
כן, זה באמת יהיה מגניב עם הדמויות שלנו יהיו חברות.
איך לא שמת לב?? אנג'י ממצוד האגדות וסקיי ממבוך האשליות, אני כתבתי.
ושניהם נחמדות כאלה… ויש עוד בסיפורים אחרים כמו קייטי בצבועים ועוד….ואת נראה לי 99% מהפעמים כותבת דמויות קשוחות שאסור שיהיו במשולשי אהבה.
ראיתי עכשיו שלקחו את כל הכוחות ונשאר רק אחד.. אז כנראה אני אאלץ להשתמש בו?
שם: ניקולאס \ ניקולאי הל (-שם שני)
גיל: 26
מראה: ניקולאס הוא גבוה, בעל עור שזוף ושרירי במיוחד. יש לו תווי פנים חדים ובולטים ולסת ברורה וחזקה. יש לו שיער חום (בגוון קצת חיוור מחום רגיל) ועיניים אפורות-כחולות-סגלגלות (יפורט בהמשך). יש לו צלקות על החזה והבטן (לא הרבה), הידיים (קצת יותר) ויש לו צלקת ארוכה ועמוקה על כל רוחב הצוואר שלו – בצד שמאל. יש לו חריטה באמצע גלגל העין השמאלי שלו (שזה מן סוג של צלקת), ובמקום חריטה שחורה החתך עצמו בתוך העין מואר בסגול-טורקיז.
יש לו צלקת שהוא עשה לעצמו בכוונה כדי שתהיה כמו קעקוע (כי לפי מה שאת אומרת לא היה ממש קעקועים ודברים כאלה בתקופה ההיא) וזה זוג איקסים על כפות ידיו – הקעקוע עצמו נראה כאילו חרטו לו את זה בסכין עמוק.
אופי: ניקולאי הוא אדם דיי נקמן, הוא בחיים לא ישכח משהו שמישהו עשה לו – וינקום עד הצורה שתספיק לו – ספק אם יהרוג בנקמה חזרה. הוא לא ממש מת על תקשורת עם אנשים, בעיקר בגלל שתמיד מסתכלים עליו במבט עקום, והוא לא ממש מצא תועלת בשיתוף פעולה עד כה. הוא קר רוח ויודע לאיים כמו שצריך, הוא לוחם דיי טוב והוא לא חסר רחמים בכלל. אנשים שיחבב או יחשוב שאולי יש בהם משהו "נחמד" הוא יגן עליהם "בעקיפין" – יצוטט לשיחות, יגן ויגיד שזה היה צירוף מקרים או בעיקר לא יהיה רע אליהם. הוא לא ממש הכיר מישהו שגרם לו להרגיש שהוא מוכן למות בשבילו.
הוא טיפוס עצבני במיוחד, קשה לו למצוא את הגבול ולעצור בעצמו ברגע האמת.
יכולת: הוא עצמתי מאוד, והוא טוב בלחימה באגרופים או בחרבות. הכוח שלו זה זמנים, ולפי מה שהבנתי הוא מקבל להיות גם שמאן וגם מכשף, ולכן:
הוא יכול לשלוט בגוף של אדם כמו בבובת וודו. הוא יכול לחנוק אותם בידיו גם במרחק של קילומטרים, להרים אותם ולשחק בהם ככדור – והכל באמת קורה, כאילו זוג ידיים ענקיות מחזיקות באדם וכאילו הוא שולט במוח של האדם שמולו. הוא יכול לעשות את זה רק לבני אדם.
עוד דבר (שנכנס בשמאן), הוא יכול לספוג אנרגיה של אנשים שהוא הורג או פוצע, כל עוד הוא זה שעשה את זה. האנרגיה הזאת מאפשרת לו לשרוד בתנאי האוויר הקשים ביותר, לחזק את כוחו הקיים ואפילו להאריך את חייו שלו עצמו.
רקע: ניקולאי \ ניקולאס נולד בכפר שמאמין ברוחות רפאים ובכל השטויות האלה (יכול להיות גם הכפר שבו כל הסיפור מתרחש, מה שאת בוחרת), בתור הבן לשמאן הראשי. אבא שלו היה מבוגר הרבה יותר מאמו הצעירה (לפחות ב-25 שנה, שבה היא בת 20) וגדל ביחס אוהב מהכפר.
כשהוא היה בן 15 החלו ריבים מאוד עמוקים בשבט – אנשים החלו להאמין שאבא שלו סתם מבלף הכל – תמותה גדול הייתה בשבט אחרי שאבא שלו לא השתלט נכון על הרוחות, וכולם האשימו אותו בהכל. החלו התנקלויות נוראיות אל אביו, שהיה כבר לא כל כך צעיר, והוא היה נפצע המון. ניקולאי חשב שזה מוגזם וכולם מסביבו בוגדים וחסרי תועלת – הוא עשה כל כך הרבה בשביל הכפר וזה מה שהם עושים?!
בערב אחד, אחרי שנתיים שלמות של התנקלויות (בהן התמותה הפסיקה, שמאן חדש נבחר) – ההתנקלויות הקיצוניות הגיעו אל הבית שלו עצמם – אנשים נכנסו עם לפידים, הרסו חפצים, קרעו וצעקו בקולות "שישרף הבוגד!" . הם מצאו לבסוף את השלושה והחלו להכות אותם – אמו של ניקולאי מתה בקרב ואביו היה גוסס מהפציעות הקשות. מהמראות האיומות של אמו הצורחת בפעם האחרונה ואביו מלא הדם לניקולאי נמאס –
הוא החל לקלל את כולם, הוא הרגיש את הדם שלו זורם במהירות בורידיו שבלטו מאוד. הוא הרגיש כוח נוראי וכבד על האצבעות שלו והוא כיווץ אותן בכאב קל. כל האנשים מולו החלו לצרוח – כולל אבא שלו, אבל הוא לא שם לב לזה – הוא משך בידיו למטה וכל האנשים סביבו כרעו על רגליהם, נראה היה שככל השאיר אותם ככה העור שלהם פשוט נקרע, כמו נייר קליל. הוא צרח שכולם בוגדים בעצמם ומגיע להם להישרף בגיהנום והוא התכווץ בכאב – ובאותו הרגע כאב נורא תקף את כל האנשים, כאילו הם עולים באש, עד שהלב שלהם נדם.
אחרי שהוא ראה את אבא שלו בלי כל רוח חיים, הוא ברח ישר מהבית, אבל לצערו אנשים תפסו אותו בדרך. ניקולאס \ ניקולאי, שעוד לא היה בטוח בעצמת הכוחות שלו ומעט פחד מהם (בכל זאת, כל החיים שלו הוא למד להיות שמאן), היה קשור במשך לילה שלם בכלא (או מה שזה לא יהיה אצלם) – שהוא עומד על משפט מוות בבוקר.
הוא הצליח לשלוט בכוחות שלו שעה וחצי לפני הדין, והמית את הבחור ששחרר אותו כדי שלא יצרח או שום דבר. הוא ברח מהכפר בלי להביט לאחור.
כל זה קרה לבחור הצעיר שהוא היה בסך הכל בן 17. הוא הסתתר ביערות, בבתים נטושים, בכל דבר שיכל למצוא. הסיוטים על אביו ואמו לא הפסיקו, והוא התכחש והאשים את האנשים האחרים על מות אביו ולא אותו. בזמן 9 השנים האחרונות חיילים רבים לחמו נגדו, והוא נפצע קשה, אבל אז למד לשלוט על כוח הנשמות ולהתחזק כל יום יותר. הוא התאמן כל יום על שריריו, כדי לנסות כמה שאפשר לא להרוג אנשים בעזרת הכוחות שלו אלא בעזרת הפיזיות שלו, ורק במקרי חירום להשתמש בהם. באחד האימונים הוא התאמן על עצירת חצי קשת שבאים לכיוונו רק בעזרת הכוח בידיו, אבל הוא נכשל באחד מהאימונים – והחץ נכנס לו לעין.
למזלו, הוא יצא מכל המצב בסדר, בזמן כוח הנשמות הרב שהיה צבור בו. כל מה שנותר זה שריטה מאוד בוהקת – לפעמים בצבע סגול בוהק ולפעמים טורקיז בוהק. מאז הפציעה הוא עדיין המשיך להתאמן על התפיסה, אך מעדיף להתחמק מהפחד שייכשל.
בגיל 24, לאחר שחבורה של עשרים וחמישה חיילים נשלחו כדי לחסל אותו. לאחר שחיסל בערך חמישה מהם בעזרת כוחו הפיזי ואת השאר חיסל בייסורים – כל רגע הוא שמע את המילים 'רוצח', 'שטן', 'מחסל' – כבר עשר שנים כמעט הוא יודע שהוא אחד כזה, אבל הוא אדם טוב בנשמה שקשה לו למצוא את הגבול ולעצור בעצמו. הוא החליט לקעקע על כפות ידיו איקס, בשביל שתמיד יזכור שהוא אשם ברצח של כל כך הרבה אנשים. הוא השתמש בחתיכות מתכת רותחות שעיוות את צורתן לאיקס והטביע את סימניו על ידיו. מאז הוא מעדיף להסתתר, מנסה לקלוט כמה השתנה ב-9 השנים האחרונות, וחי בכעס עצמי.
משהו להוסיף: רציתי שהוא יהיה שומר-,-' באסה. אני מקווה שלא תמחקי לו כלום…
כתבתי אותו מעל שעה שלמה!
דמות מדהימה. אני צריכה לומר שהוא התקבל בכלל? את מוכשרת כל כך שזה מעצבן )-:
אז לגבי הדמות שלי – זה בסדר שהיא תהיה שומרת אבל עדיין תלמד מאמא שלה לבשתמש בחץ וקשת? (אני אוהת דמויות קשוחות, אבל בלי מעט קיטש ברקע הן קשות מדי.)
תס היקרה, אנא ממך, כתבי דמויות פחות טובות כדי שכולנו נרגיש טוב עם הכתיבה שלנו.
קטניס אוורדין, סוף.