לב זהב-פרק 1

יום ראשון שבוע 1

יומני היקר!
אני החדשה בכיתה,אני לא כל כך אוהבת את הילדים שבכיתתי,הם כל הזמן מאיימים עליי.
וזה מאוד פוגע בי.בבית הספר הקודם אני הייתי הכי מקובלת בכיתה נו זה נכון,
היה לי boy friend אבל לבסוף הוא גילה שאני עוברת לגור בגרמניה.
והוא מזה כעס עלי עד שהוא עזב אותי ולא סלח לי..
והיה לי מאוד עצוב לעזוב את הבית,חברים,עיר,ארץ.
אני בחיים לא השכח את חיי הקודמים,אבל בכל זאת אני אולי היתמודד אם בעיה זאת.
ושאתה יודע שאתה החבר היחיד שאני יכולה לסמוך,לומר סודות ולשמוח מהחיים..
טו אני צריכה ללכת לאכול…..
————-
אז אני חזרתי אליך ב-10 בערב
אני אכלתי בשקט בסלון את הארוחה שהכינה אימא שלי..
ואז אבא הגיע אם מישהיא שאני ביכלל לא מכירה,ואימא שלי כעסה עליו.
אז אני חושבת שאבא שיקר לה שהיא בא רק לקחת את הדברים שהיא שחכה בביתי.
אז אימא שלי צועקת:"ולמה הדברים שלה פו,אהה אתה חושב שאני עיוורת,אין פו שום דברים
שלא שייכים לבית..
אז צאו מפו זה גם כולל אותך!"
אבא:"אז טוב אני בכל זאת לא אהבתי אותך!"
ודפק את הדלת,ואימא בבכי עצמי יצאה למרפסת,
אני הלכתי אחריה כדי שהיא לא תיהיה בודדה.אז אני ליטפתי את ראשה,
ואמרתי:"אימא אל תקשיבי לו אני בכל זאת אוהבת אותך"
היא היסתובבה וחייכה אליי וחיבקה אותי
ואמרה:"תודה לך ביתי היקרה,את היחידה לי!"
—————————————————-
ההמשך יבואו…