לבד ביחד- פרק 2

4.9.2019
'דינג דינג דינג' צלצל שעון המעורר , נורה גיששה אחר השעון המעורר בעיוורון,ואחרי כמה שניות היא התייאשה וקמה מהמיטה .
זה היום הראשון ללימודים ,ונורה לא רצתה שהלימודים יתחילו ,היא מאוד נהנתה מהחופש הגדול .
היא שנאה את היום הראשון ללימודים ,תמיד קרו לה דברים רעים ביום הזה ,בשנה שעברה היא הייתה תקועה בשרותי הבנות עד הצהריים .בתחילת כיתה ז היא שברה את הרגל, ובכיתה ח ירד גשם והיא החליקה במדרגות ושברה את היד . שנה שעברה היא נתקע בפח, וכל מה שהיה בו נשפך עלייה ,זה הרגיש כאילו היקום רוצה להרוס לה את היום הזה. ובעיקר היא שנאה את הסבבים האלה שהמורה עושה בתחילת כל שנה .
היא התארגנה במהירות וירדה למטבח ,שם חיכתה לה כבר אמא שלה עם ארוחת בוקר מוכנה ,מאז שהיא זוכרת את עצמה ,לא משנה מה אמא שלה לא נותנת לה לצאת מהבית בלי לאכול ארוחת בוקר.
"בוקר טוב" היא מילמלה והתיישבה ליד השולוחן בעייפות .
"בוקר אור " חייכה אמא שלה
"מה הפרצוף הזועף הזה על הבוקר" שאלה אותה ,בזמן שהיא מכינה סנדוויצים לבית הספר בשבילה ובשביל אחיה הקטן.
"אני לא רוצה ללכת לבית הספר, למה אני לא יכולה ללמוד בחינוך בייתי " רטנה נורה
"כבר דיברנו על זה " נאנחה אמא שלה , הנושא הזה עולה כל שנה, ונורה באמת קיוותה שתוכל לשכנע את ההורים שלה ,אבל כל פעם זה אותו תוצאה .
אמא שלה עזבה את מה שעשתה והתיישבה מולה
"תקשיבי מתוקה, אנחנו רוצים רק בטובתך ,אנחנו רוצים שתכירי חברים חדשים,ולא לחיות כל החיים שלך ללא חברה "
"אני לא צריכה עוד חברים,יש לי מספיק חברים "
"אני מתכוונת לחברות בנות, נורה "
"אבל אני שונאת את הבנות האלה, כל מה שמעניין אותן זה איזה בגד ללבוש ,ואיזה צבע לק יתאים לשמלה, ואני שונאת שמלות " זעפה נורה
"טוב ,מה דעתך על זה ,שאת תלכי לבית ספר במשך שבוע ,ואם את לא רוצה יותר אני לא אחייב אותך ללכת " אמרה אמא של נורה עם חיוך קטן , והלכה להעיר את שון, אחיה הקטן של נורה .
בזמן שאכלה את ארוחת הבוקר שלה, נורה חשבה על מה שאמא שלה אמרה לה. שחושבים על זה אין לה באמת מה להפסיד,היא יכולה לשרוד בבית הספר במשך שבוע , ואחרי זה היא כבר לא תהיה חייבת ללכת לבית הספר .
אחרי שסיימה לאכול ,היא מיהרה לתחנה לפני שתפספס את האוטובוס.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
אחרי שנורה הגיעה לבית הספר ,היא הלכה ישר לכיוון הלוקרים .
שם חיכו לה כבר שני החברים הכי טובים שלה דני וג'ון ,הם חברים מכיתה ב , אבל הם לא היו קרובים כמו עכשיו ,הם התקרבו רק בשלוש השנים האחרונות .
"בוקר טוב מפלצת " קרא דני ונופף בידיים שלו
"תעזוב אותה , היא רק הגיעה " נזף בו ג'ון וחייך אל נורה, והיא החזירה את החיוך.
כשהיא הרימה את מבטה לראשו של דני וראתה את המלאך והשטן שלו .
המלאך היה בעל שיער שחור פרוע ,עיניים כחולות ועור שזוף , אם מסתכלים מקרוב אפשר לראות שהוא דומה לג'ון ,והשטן נראה כמו טינה רק בצורה גברית , שיער ג'ינג'י ,עיניים ירוקות, ועור בהיר כל כך זה נראה כאילו לא ראה שמש מעולם.
המראה שלהם השתנה כמה פעמים במהלך השנים ,ויש לה תאוריה על זה ,שהמראה של המלאך והשטן משתנים אצל אנשים לפי ההשפעה של אנשים בחייהם .

היא זוכרת את הפעם הראשונה שראתה את המלאך והשטן . זה היה שהיא הייתה בכיתה ד' , הם התווכחו מעל ראשו של דני המשועמם למראה ,בשיעור מדעים שלמדו על המכרסמים , בפינת הליטוף של בית הספר . בהתחלה היא חשבה שהיא בטח הוזה בידיוק כמו היצור המפחיד שראתה בלילה הסוער ההוא לפני כמה שנים , אבל הרגיש לה כל כך אמיתי , והיא יכלה גם לשמוע אותם, אבל עדיין היא התלבטה אם היא הוזה או שהם אמיתיים .

"תתקרב בזהירות לכלוב של הארנבים ושחרר אותם , ושכולם יהיו מוסכים אתה תצא מהשיעור " לחש השטן באוזנו השמאלית של דני . הבעתו של דני נהתה עניינית וחיוך שובב היה על שפתיו, אבל המבט הזה התחיל להתפוגג שהמלאך הרחיק את השטן בדחיפה מאוזנו של דני .
"אל תעשה את זה ,אתה הבטחת לאמא שלך להתנהג יפה בבית הספר " הזכיר המלאך לדני

"אל תתערב בעיניינים שלי ,עכשיו תורי עם דני אז עוף מפה " התעצבן השטן ,הקרניים האדומות שלו התחילו לצוץ מראשו .

"דני הוא בן האנוש שלנו לא הצעצוע שלנו, העבודה שלנו היא רק לעזור לו , לא לשחק בו" הזכיר לו המלאך בחומרה
" כן אבל …" לפני שיוכל לסיים את המשפט היה צילצול ,ודני מיהר להפסקה .

"מה את בוהה" שאל דני בחיוך מתגרה
"אני לא בהיתי בך ,אידיוט" צעקה עליו.
"אני מבקש רק יום אחד ,יום אחד, שבו אתם לא מעליבים אחד את השני ,ולא תריבו כמו חתול ועכבר,זה יותר מדי לבקש " שאל ג'ון בכעס והתחיל ללכת לכיוון הכיתה.
"הכל האשמתך " האשימה נורה והלכה אחרי ג'ון .
וככה התחילה שנת הלימודים של נורה , והיא באמת שמחה שיש לה את החברים שלה, כדי לשרוד בבית הספר בשבוע הזה .