לא רק על הדף

אתה רץ במהירות על הסלעים החצי שרופים, יורד במדרגות מההר. ראשך לא הסתובב אחורה וגם לא יסתובב, מה שקרה כבר לא מעניין אותך. אתה ממשיך לרוץ, בורח מהדרקון יורק האש שמאחוריך, אתה כבר מרגיש את חום הלהבות שלו נוגעות בגבך. אתה מתעלם מזה. אתה ממשיך לרוץ, אתה מגיע ליער, יער גדול. יש ביער פיות, גמדים, שדונים ועצים ופרחים מדברים. קסם רב אופף אותך מסביב, גורם לך לעצור ולנוח, אבל אחרי זמן אתה ממשיך להתקדם, מסתכל רק קדימה, משתוקק לדעת מה מחכה לך. אתה מגיע לים, ים רחב ופתוח, רוח שורקת מסביבך וריח המלח העדין נעים לאפך. אתה על ספינה, ספינת פיראטים, יש שם יצורים מפחידים, עשרות פיראטים שולפים חרבות ומתקרבים אליך. אתה קופץ מהספינה ונופל למים.
אתה פתאום מרחף באוויר, ואז מתחיל ליפול. אתה נופל לתוך אווירון שבא משום מקום, יש שם טייס ואדם מוזר, האדם לוקח מצנח וקופץ, הטייס אומר לך שאתה חייב לעשות כמוהו. אתה לוקח בלת ברירה מצנח וקופץ. הבטן שלך מתהפכת, הראש שלך כואב ואתה נופל בשעת ערב מאוחרת לתוך עיר שקטה ומסתורית. הרחובות בעיר שקטים, ליבך הולם בחוזקה. אתה מסתובב בעיר בפחד, לאחר שתי דקות נשמעת קול זכוכית נשברת ויריות, קולות סירנה נשמעות מרחוק ואתה רואה אדם גבוה בחליפה רץ עם מזוודה בידו, הוא נותן לך אותה. שוטרים מגיעים ולוקחים אותך עם המזוודה כבול באזיקים לניידת. בזמן הנסיעה אתה מצליח להשתחרר ובורח מהניידת. אתה עכשיו על הר גבוה ומתון, אתה יורד ממנו ומוצא את עצמך באמצע מדבר, חבורה של בדואים באה ובוזזת אותך, אתה רץ אחריהם אבל הם נעלמים מעיניך. אתה רואה מרחוק ארמון, אתה הולך לבקש עזרה, אתה מגיע לארמון ופותח את הדלתות, פתאום אתה מוצא את עצמך באולם ענקי ולבן, אלפי מכוניות מעופפות מעליך, אחת לוקחת אותך לחלל. אתה מרחף בחלל, לפתע מטאור ענקי בא וסוחף אותך לעבר כדור הארץ. אתה חוזר לכדור הארץ ונוחת ישר בבית שלך, במיטה. אתה מכבה את מנורת הקריאה, מתכסה בשמיכה והולך לישון.
לפעמים אין גבולות למקומות שהסיפורים יכולים לקחת אותך אליהם, מה שאני תיארתי זה כמובן רק חלק מהמקומות. מה שעצוב זה שברגע שאתה הופך את העמוד האחרון בספר אתה מתמלא צער, חבל שמה שקורה בספרים לא אמיתי. חבל שאין גיבורים אמיצים ושאין יצורים מפחידים שצריך להרוג ושאין פיות וגמדים נחמדים. אבל אני באה להודיע משהו אחר:
אני, סתיו. מצהירה היום שהסיפורים שקורים בספרים לא רק כתובים על הדף – הסיפורים האלו אמיתיים, הם בהחלט קורים. הם קורים אפילו עכשיו, בדמיון שלנו. ואין דבר שיכול להפוך סיפור למציאותי ואמיתי יותר מאשר האמונה שהוא אמיתי והדמיון, כמובן. אז פעם הבאה שאתם קוראים ספר, אל תתאכזבו על זה שהדמות הראשי לא קיימת, כי היא כן קיימת, היא קיימת בראש שלנו.