לאתגר של יוטה – ובכן, זוהי הכרזת מלחמה- פרק 1

"מתרגש?" ג'ניפר שאלה אותי.
"ממה כבר יש להתרגש?" עניתי באדישות
"היום אתה אלפא כבר שתיים עשרה שנים!" היא צעקה, "זה לא מרגש?" המשיכה.
"לא, זאת תהיה הפעם השתיים עשרה שבה אני חוגג את האירוע, זה הפך לשגרה.." עניתי.
"אבל זה יום כל כך לא שגרתי, איך אפשר להישאר אדיש?" היא שאלה.
"מתרגלים." עניתי.
הגענו לבית הספר.
בכניסה חיכו דניס ודן.
"שלום לאלפא שלנו." אמר דניס והושיט את ידו לכיווני.
"שלום." עניתי.
דניס פתח את ידו וראיתי שם ציפורן, ציפורן של איש זאב.
"השגתם את זה, אני לא מאמין!" אמרתי בהתלהבות והרמתי את הציפורן בזהירות.
היא הייתה בצבע חום צהבהב. ציפורן אופיינית לאיש זאב מסוג למדא.
"אני מקווה שזה היה שווה את זה, כי היה קשה להשיג את זה." דן אמר.
"כן, זה מאוד שווה את זה." אמרתי וחיוך זדוני עלה על פני.
"למה אתה מחייך?" ג'ניפר שאלה בקול מפוחד.
"את עוד תגלי." עניתי.
הצלצול נשמע ושיעור כימיה התחיל.
"כן אמא, יהיה בסדר, זה בסך הכל תיכון חדש." שמעתי קול נשי.
הצצתי מבעד לחלון וראיתי נערה בעלת שיער אדמוני, גבוהה ורזה, היא נראתה כמו החוליה החסרה בלהקה שלי, בדיוק מה שחיפשתי במשך כל כך הרבה זמן.
ככל שהיא התקרבה הקול התחזק אז הנחתי שזהו הקול שלה.
פתאום הדלת נפתחה, המנהל נכנס פנימה והנערה ביחד איתו.
"שלום תלמידים." אמר המנהל, אדון ג'ורג'. "תכירו, זוהי אשלי, היא תצטרף אליכם מהשנה." הוא המשיך.
אשלי חייכה חיוך נבוך ושמעתי את קצב פעימות הלב שלה עולה.
"היי." היא אמרה בקול שקט. "אני אשלי, אבל אתם יכולים לקרוא לי אש." היא המשיכה.
"ג'ן, אני צריך אותה איתנו." לחשתי לג'ניפר שישבה לידי.
"ברוכה הבאה," אמרה המורה, "בואי תתפסי לעצמך מקום פנוי." המשיכה.
במהלך כל השיעור הקשבתי לפעימות הלב המהירות של אשלי.
"ולא לשכוח, לשיעור הבא להכין סיכום על עשר יסודות לבחירתכם." אמרה המורה בהישמע הצלצול.
"אתה מוכן להסביר לי למה צריך את הילדה החדשה?" ג'ניפר סגרה את הלוקר שלי בחוזקה.
"היא החלק שחסר בלהקה." עניתי בשקט והזזתי את ידה מהלוקר. "וחוץ מזה, מגיעה לי מתנה מיוחדת לכבוד יום האלפא שלי, לא?" המשכתי.
"בסדר." היא ענתה. "אבל רק כי זה יום האלפא." היא המשיכה ונאנחה.
"זה ישתלם, את תראי." אמרתי. "עכשיו, תלכי אליה ותתיידדי איתה לפני שמישהו אחר יעשה את זה." המשכתי והצצתי לכיוונה של אשלי שבדיוק דיברה עם סוזן.
ג'ניפר הסתובבה וכאשר ראתה גם היא את השתיים הלכה במהירות לכיוונה של אשלי.
"שלום." אמרה בקול מתוק.
"שלום." אשלי חייכה אליה.
"אני רואה שהכרת את סוזן." ג'ינפר אמרה.
"כן, היא בדיוק הזמינה אותי למסיבה שיש בשישי הקרוב." אשלי ענתה.
"אוקי, את רוצה אולי להסתובב איתי קצת? שנכיר זו את זו?" ג'ניפר שאלה.
"בסדר." אשלי אמרה.
כאשר הן עברו לידי שמעתי את אשלי לוחשת לג'ניפר: "מי זה החתיך הזה ששם?"
"אם אתה אוהב אותו, תתקרב אליו." אמרתי לדן כאשר נכנסתי אל הצריף ששימש כמקום מפגש ללהקה.
"איך אתה…" דן שאל
"אני קורא את המחשבות שלך, זה חלק מהיתרונות של האלפא." הזכרתי לו.