לאתגר של יוטה-המלחמה: פרק 4
שטפתי את ידי עוד פעם, פעם אחת לא הספיקה. הורדתי את הגופיה הלבנה שעכשיו הייתה מוכתמת בכתמים אדומים כהים, הורדתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת. הדלת של המקלחת נפתחה בטריקה רמה וארנולד נכנס, הצטנפתי על רצפת המקלחת מכונסת בעצמי נותנת למים לזרום עליי.
"ראיתי את הכתמים במסדרון ועל הדלת שלך, ואז לגמרי התחרפנתי שראיתי אותן על המיטה שלך. הכל בסדר?" הוא שאל דרך זגוגית הזכוכית של המקלחת, פניו מטושטשות מהאדים שהצטברו אליה.
"אני לא יודעת," אמרתי ודמעות התערבבו עם המים על פניי "לא נראה לי שאני פצועה." אמרתי והוא נשען על הזגוגית.
"אני יכול לראות אותך?" הוא שאל ואני נעמדתי במקלחת מנגבת אדים מהזכוכית נותנת לו לראות את פניי, הוא נאנח והביט לתוך עיני.
"מה לא בסדר איתי?" שאלתי ובגרוני גוש שסרב לרדת, הדמעות עדיין על פניי.
"הכל בסדר איז, אני בטוח שהכל בסדר." הוא אמר והביט סביבו.
"אני לא זוכרת כלום אר, למה אני לא זוכרת כלום?" שאלתי והוא נאנח והתיישב על מכסה האסלה הסגורה, הוא השעין את פניו על ידיו.
"אני אנסה לראות עם מישהו ראה אותך בלילה, בנתיים תתארגני. עוד רבע שעה מסדר בוקר, אני הולך בנתיים אבל אני אחזור לכאן עוד עשר דקות." הוא אמר וקם מהאסלה יוצא מחדר השירותים וסוגר אחריו את הדלת, נשענתי כנגד האריחים הלבנים בקיר והתקלחתי. לבשתי תחתונים נקיים וגופיה לבנה חדשה, אחרי שלבשתי את המדים שלי זרקתי את הגופיה המוכתמת בדם מהחלון שולחת עם לחש קצר להבה קצרה ששרפה לגמרי את הגופיה תוך שניות. ירדתי לרחבת המסדרים וארנולד הצטרף אליי בדרך, המסדר היה קצר ואחרי זה אספתי את הגדוד שלי.
"אני הולכת לדבר עם רב סמל ראשון ג'יימס שיכניס אותנו לסבב האימונים הקרוב ביותר, בנתיים חכו לי כאן." אמרתי ושיחררתי אותם, רצתי אחרי ג'יימס ועצרתי אותו לפני שנכנס למפקדה. "המפקד רב סמל ראשון ג'יימס? אני רוצה לדבר איתך רגע." אמרתי והוא הסתובב אליי.
"כן סמלת ראשונה איזבל? אבל שיהיה מהר, יש לי המון דברים לעשות." הוא אמר בקוצר רוח והביט לתוך המפקדה.
"אני רוצה להכניס את הגדוד 385 לסבב האימונים." אמרתי והוא שקל את דבריו לרגע.
"בסדר, אני אכתוב לך מהר אישור ורדו ישר למטווח." אמר ונכנס בצעדים מהירים למפקדה מושיט לי פתק שכתב עליו במהירות, הצדעתי לו ויצאתי בריצה מהירה לרחבת המסדרים.
"קדימה צעד למטווח, אנחנו מתחילים אימונים בהילוך גבוה." אמרתי והגדוד רץ אחריי, הגענו למטווחים והראתי לחייל שפיקח שם את האישור של ג'יימס. הוא הינהן קצרות ונתן לנו להיכנס, מצדיע קצרות וחוזר לעמוד דום בכניסה. בפנים היו נשקים מתקדמים בצד אחד ובשני נשקים ישנים יותר, מכלי הנשק המשוכללים ביותר כמו רובה צלפים עם כוונת קולטת חום לחרב ארוכה וקשתות פשוטות.
"סמלת ראשונה איזבלה?" שאל אחד החיילים בגדוד, שמו לפי התגית שנחה על חזו היה דניאל.
"כן חייל דניאל?" שאלתי והוא בלע רוק בקול.
"עם מה להתחיל?" הוא שאל וחייכתי, כולם צחקו.
"מה שאתם הכי מתקשים בו, נתחיל באימונים עם כל כלי הנשק ואתם תעברו התמקצעות בנשק שאתם מפעילים בצורה הטובה ביותר. אל תתביישו לבקש עזרה אחד מהשני, אני צריכה גדוד מגובש וחזק. אני אתאמן בצד על כשפים מכיוון שזהו הצד החלש שלי, אני חושבת שיש גם חדר אימוני קרב זאביים. בנתיים, פשוט תבחרו נשק שאתם מתקשים ותתחילו להתאמן." אמרתי והם הצדיעו.
"כן המפקדת!" הם אמרו בפה אחד.
"משוחררים לאימונים חיילים!" צעקתי והם התפזרו לשלהם. "חיילת יקטרינה?" שאלתי והיא הצדיעה לי, המדים השחורים נראו קצת גדולים עליה אבל נראה שהיה לה נוח בהם.
"כן סמלת ראשונה איזבלה?" היא שאלה וחייכה את החיוך האופייני לה.
"אני רוצה שתאמני אותי בכשפים." אמרתי ופניה נאורו פתאום.
"לפקודתך." אמרה והובילה אותי לחדר האימונים בלחשים, היא עמדה מולי על הרחבה הגדולה והתרכזה לרגע.
"אני רוצה להתחיל בדברים הפשוטים יותר, לחשי הגנה למשל. אני מכירה רק אחד וזה להתקפות פיזיות יותר, אבל רק שטחיות." אמרתי והיא הינהנה, היא מילמלה כמה מילות לחש ועננה כתומהמ בהירה נעטפה סביבה והפכה למין אנרגיה כתומה שקופה שהקיפה אותה בצמוד למדיה השחורים.
"זה לחש אנטי קסם, הוא חוסם לחשים בסיסיים. נסי להטיל עליי לחש אש למשל." הרמתי את ידי וניסיתי לשלוח אליה להבה, הוא ניטזה אחורה וקטיה נשארה ללא פגע.
"מגניב, מה מילות הלחש?" שאלתי וקטיה התקדמה אליי מזמנת נייר מיוחד שיוכל לעמוד בחוזק מילות הלחש, בעזרת האצבע שלה העבירה אנרגיה לתוך רונה מורכבת שבעזרת ראיית הקסם שלי הצלחתי להפוך למילים שאוכל לבטא.
"רוצה לנסות אותו?" היא שאלה והינהנתי, מתחתי את ידיי ופקקתי את אצבעותי. התרכזתי ברונה שנחקקה בזכרוני ומילמלתי את מילות הלחש, ענן ירוק כחלחל עטף אותי והפך לאנרגיה שהקיפה אותי בצמוד למדים האפורים שלי. הוא שלחה את ידה לכיוון ולחש קפור יצא מקצות אצבעותיה, הרגשתי רוח קרה על עורי אך כלום לא פגע בי.
"מעולה, עכשיו תלמדי אותי את הלחש שהשתמשת בו עכשיו." האימונים ערכו כמה שעות ואחרי שהיא לימדה אותי כמ ה לחשי התקפה והגנה נוספים לימדתי אותה לחשי ריפוי פשוטים, היא רשמה אותם בספרון קטן של לחשים שיש לה בכיס המדים ויצאנו מחדר האימונים.
"עכשיו כל מה שאני צריכה זה לעבוד על הירי שלי באקדח ורובה ואני מסודרת." אמרה קטיה בחיוך והלכה לעמדת הירי, ארנולד בדיוק שיחרר חץ לעבר בובת קש שעמדה כעשרה מטרים מולו.
"איך הולך לך בנתיים?" שאלתי והוא הביט בחץ נתקע עמוק בתוך חזה הבובה, הוא חייך והביט בי.
"מצויין, איך עם לחשים?" שאל והניח את הקשת במקומה.
"מעולה, קטיה לימדה אותי כמה לחשים מאד שימושיים." הלכתי לעמדת הנשקים והרמתי חרב רחבה וחדה, ארנולד לקח אחת דומה לשלי רק שבניצב שלה היו חקוקים פסוקים מהברית הישנה ומגן דויד בקצהו.
"אני מניח שאת צריכה פרטנר בשביל זה." הוא אמר בחיוך והניף את החרב, חסמתי את המכה שלו והתרחקתי קצת.
"אני מניחה, אבל זה קצת לא פייר." אמרתי והוא הרים גבה, הנחתתי מכה שהוא חסם ואני דחפתי אותו עם כתפי גורמת לו למעוד ומכוונת שוב את חרבי לגרונו. "אתה לא טוב עם חרב כמוני." אמרתי בחיוך והוא צחק.
"אני שמחה שכולכם נהנתם היום וגם עבדתם על הירי שלכם והלחימה, מחר נעבור את אותם אימונים רק יותר ארוכים וההפסקות יהיו מעטות וקצרות יותר. אני חושבת שעם התקדמות כזאת כל יום נוכל לצאת למשלחת בעוד כשבוע, בנתיים אתם משוחררים עד למסדר הערב." אמרתי וכולם הצדיעו לי, זה ימאס עליי בקרוב.
"אני הולך לרב סמל ראשון ג'יימס, רוצה להצטרף אליי?" שאל ארנולד ואני הבטתי על קטיה שהלכה יחד עם דניאל אל מחוץ למטווח, הבטתי לתוך עיניו הענבריות של ארנולד וחייכתי.
"בטח, אני ממילא צריכה לדבר איתו עלינו." אמרתי והוא חייך ותפס את ידי, הוא הביט מסביב שאין עוד אנשים במטווח ונישק אותי עמוקות.
"בואי, אני לא יכול לחכות עוד רגע לפני שנפסיק את החוק המטומטם הזה של הפגנתנ חיבה בפומבי." הוא אמר וגרר אותי אחריו לכיוון המפקדה, כשהגענו בדיוק יצא חייל ממשרדו של ג'יימס. הוא הצדיע לנו קצרות ויצא במהירות מהמפקדה, ג'יימס ישב בכסאו ונראה מוטרד.
"רב סמל ראשון ג'יימס, רשות להיכנס?" שאלתי והוא החווה עם ידו שניכנס.
"הכל בסדר סמלת ראשונה איזבלה?" שאל ואני עזבתי את ידו של ארנולד.
"מצויין רב סמל ראשון ג'יימס-"
"תקראי לי ג'יימס כאן איזבלה, אין טעם בפורמאליות מיותרת כשאין כאן אנשים מחוץ לגדוד."
"ג'יימס זה בקשר לחוקים של המפקד הישן של המחנה, אני רוצה לשנות כמה." אמרתי והוא עבר על כמה ניירות שעברו על שולחנו בעיון רב.
"זה התפקיד שלך בתור סגנית מפקד מחנה איזבלה, אני רק צריך לחתום עליהם." אמר והרים אליי לרגע את עיניו.
"אני אביא לך את המסמכים מיד לאחר מסדר הערב ג'יימס." אמרתי והוא חייך.
"מצויין איזבל, משוחררים." אמר ואני וארנולד יצאנו מהמפקדה.
"ראית מה כתוב על הטפסים בשולחן שלו?" שאל ארנולד כשהלכנו חזרה למעונות.
"לא ממש התעניינתי למה?" שטאלתי והוא הביט על דרך החצץ שהלכנו עליה.
"כתוב על יצור מסתורי שהרג אחד מהחיילים במחנה, זה דוח ניתוח שלאחר המוות." הוא אמר וגוש עלה בגרוני, הבזק קצר של אור עלה בעיניי .
"בבקשה לא!" אמר חייל במדים שחורים קרועים ודם ניגר מפצע עמוק בבטנו, נשמע נהמה עמוקה וצווחה מוזרה ואז טלף עם ציפורניים חדות וארוכות שיספה את גרונו.
"אלוהים, מה עשיתי?" שאלתי והתמוטתי בידיו של ארנולד.
"איז, מה קרה?" הוא שאל בקול מפוחד, אחזתי בצווארון המדים שלו בחוזקה.
"זאת הייתי אני? אני עשיתי את זה?" שאלתי והוא הביט עליי מבולבל, הוא הקים אותי לעמידה ועזר לי לחזור לחדר המעונות שלי.
"עשית מה איז, מה קרה?" הוא שאל והשעין אותי נגד קיר בניין המעונות.
"אני היצור הזה, אני הרגתי את החייל ההוא."
תגובות (0)