"כשדרקונים יעופו"-פרולוג

השד רב העוצמה, ורב הכוח, המרשים, בן המדור התשיעי של הגיהנום, קאלאטון, קרב בחשש אל המערה העצומה, עמוק מתחת לאדמה.
מפלים של נוזל אפרפר נזל לידו, אבל הוא שמר מרחק ביטחון, הוא ראה מה ההשפעות של הנוזל הזה, על שד אחר שעבד איתו בעבר ונפל אל הנוזל. הוא לא היה מעוניין בגורל דומה.
הוא הגיע אל המערה, אך כל מה שהיה אפשר לראות היה קשקשים לבנים, חיוורים, וערטילאיים ענקיים.
השד ניסה להגיד משהו, אבל גמגם, וכל מה שיצא היה "אד… אדו… אדו… אדון…"
הקשקשים זעו לשנייה, רעדו ואז עין מפלצתית נפקחה, חסרת אישון, ירוקה, אך לא ירוק יפה, אלא הירוק של עובש, של ריקבון.
קול לחשש במוחו של השד "נכשלת, לא הצלחת להביא לי את זה, משהו להגנתך?"
השד ניסה לומר משהו, אך לפני שיכל, כאב עצום מילא את גופו ודם שחור פרץ מכל גופו בעודו קורס לתוך עצמו ונבלע בתוך חור עמוק שנפער מתחתיו.
לאחר שנפל הבור נסגר, ומהשד לא נותר זכר.
היצור העצום רטן לעצמו, "עוד עבד חסר תועלת, נקווה שבא יהיה יעיל יותר…"