כלוא בתוך קובייה- פרק ו'- בור החיזיונות השטני
בפרקים הקודמים:
"ג'וליה סלברט! ג'וליה סלברט! צאי מיד והסגרי את עצמך!".
"כן. עכשיו אנחנו חייבים לברוח מהשוטרים האלה לפני שהם יתפסו אותנו".
"לאן אנחנו רצים?"
"לא משנה לאן, העיקר שנתרחק מהשוטרים האלה".
"נעצור גם את החברים של החשודה, כחשודים וגם כעדים.." מלמל לעצמו השוטר.
פרק 6:
ג'וליה, שהתגלתה כמרגלת, פרקר, שהוא היה פרופסור שנכלא בקובייה ורק עכשיו השתחרר ולא היה כלוא בקובייה וכבר נכלא במרדף של שוטרים, וגם דוגי, הרובוכלב שפרופסור פרקר בנה מכל הדברים שהיו לו בתרמיל בזמן שהותו בתוך הקובייה, ושלושתם ברחו מהשוטרים שבניידות המשטרה במרדף מסחרר.
אבל עוד מעט הולך לקרות משהו מדהים לשלישייה זו, משהו.. בלתי יאומן…
ג'וליה, פרקר ודוגי המשיכו לברוח במהירות הכי מהירה שהם היו יכולים לרוץ מהשוטרים בניידות, עד שנשמעה צרחה.
ג'וליה נפלה אל תוך בור עמוק.
"ג'וליה, ג'וליה!" צרח פרקר אל תוך הבור העמוק והחשוך בניסיון להבין אם ג'וליה שרדה את הנפילה לתוכו "את שומעת אותי?".
"כן! הבור הזה אולי עמוק, אבל הנחיתה רכה! בואו, אני צריכה את עזרתכם בשביל לצאת מכאן! שניכם!" קראה בקול הכי חזק שיכלה ג'וליה ממעמקי הבור, וכשהיא התכוונה לפרקר ולדוגי, היא באמת התכוונה לפרקר וגם לדוגי.
"טוב" אמר פרקר ועצם את עיניו אבל פקח אותן לשנייה והסתכל אל תוך הבור העמוק והחשוך שוב פעם בניסיון כושל למצוא את התחתית שלו "על החיים ועל המוות!" אמר כשעצם את עיניו שוב פעם, החזיק את דוגי בידיו וקפץ כשדוגי בידיו אל תוך הבור.
הם נפלו בצרחות אל תוך הבור עד שנחתו על הרצפה, אבל.. משום מה, היא הייתה רכה.
"מזרן! למה שיהיה כאן מזרן!?" שאל בהתפעלות פרקר את ג'וליה שהייתה לידו כשהוא ודוגי קמו מהמזרן שהיה מונח על הרצפה בסוף התהום של הבור.
"טוב" אמרה ג'וליה לפרקר "האמת היא שאין לי מושג. אולי מישהו ציפה לזה ש… נבוא לכאן, אני לא יודעת"
"למה את חשבת שתצטרכי את העזרה שלנו בשביל לצאת מהבור הזה?" שאל פרקר את ג'וליה
"טוב" אמרה ג'וליה אבל משהו קטע את דבריה.
כל האזור הזה שג'וליה, פרקר ודוגי היו בו, שהיה מלא באור, התמלא לפתע בחושך, וכל האור נעלם במהירות כאילו הוא בכלל לא היה שם.
"מה זה? למה נכבה האור!?" שאלה ג'וליה כשהיא ניסתה לגשש את דרכה במעמקי האזור החשוך
"לא יודע" ענה פרקר גם בניסיונות גישושים כושלים.
לפתע, נדלק אור חלש וקטן בקצה האזור.
זה היה אור כחול וחלש.
"היי! בואו נלך אל האור ונראה מה זה!" אמר פרקר כשהוא הוביל בריצה אל האור הכחול, ומאחוריו רצה ג'וליה ומאחורי שניהם רץ דוגי.
כאשר שלושתם הגיעו אל האור הכחול, הם היו מתחתיו והסתכלו למעלה, אל איפה שהיו אמורות להיות המנורות שהפיצו את האור הכחול הזה, אבל… המנורות לא היו שם.
הם פשוט ראו תקרת אדמה.. וזהו.
"מה קרה!? לאן המנורות האלה נעלמו?"
"טוב, לפחות עדיין יש את האור הכחול ה.." אמר פרקר אבל הוא הסתכל לכיוון כלשהו והמבט שלו קטע את דבריו.
הוא ראה שהאור הכחול שהמנורות שנעלמו הפיצו, נעלם…
"קודם המנורות נעלמו ועכשיו גם האור הכחול נעלם? מה הקטע של המקום הזה!?" התפלא פרקר
"אני חושבת שכדאי ללכת מכאן וזהו" אמרה ג'וליה והתחילה ללכת משם ופרקר ודוגי הלכו מאחוריה אבל משהו עצר את ג'וליה בדרכה.
לפתע, אור בהיר וחזק נדלק מולה ומפלצת כתומה, שיניים חדות, עיניים אדומות ושני סנפירים הביטה במבט אכזרי בג'וליה, ונעלמה כשהאור הבהיר נכבה, וכאשר האור נדלק שוב פעם, המפלצת המפחידה והמוזרה, נעלמה כלא הייתה…
"אני לא יודעת מה זה המקום הזה חבר'ה" אמרה ג'וליה "אבל מה שזה לא יהיה," אמרה והסתכלה לצדדי האזור החשוך וכך גם פרקר וגם דוגי "זה לא מקום רגיל..".
תגובות (1)
בבקשה תקראו!!
הדעות שלכם עוזרות לי להמשיך!!