קרועה בין שתי עולמות

אני נושמת בכבדות,מנסה להסדיר את נשימתי,אני רק עכשיו מעקלת לאן נכנסתי.

אני נמצאת בתוך מנהרה חשוכה ולא יודעת איך לצאת מימנה,איפה האור שאמור להגיע?איפה האור שאמור להציל אותי ממך?מימני? מכולם?האור לא נמצא קרוב לפה.

לפני שהגעת היו לי חיים פשוטים,קלים,כמו של כול בחורה.
לפני שהגעת לא פחדתי מכלום.
לפני שהגעת הייתי בחורה חזקה,עוצמתית, עומדת על שלה ועכשיו רק מילה אחת שלך ואני נמסה.רק מילה אחת שלך משנה את כול התמונה.

לפני שהגעת לא ידעתי מי אני,או מה אני. ואתה פקחת את עניי,אבל עכשיו אחרי שאני יודעת את האמת לגביי,לגבייך כשאני יודעת את הזהות האמיתית שלי,שלך. אני רק רוצה להיעלם, לפרוס כנף ולעוף למקום שאף אחד לא ידע,מקום רק לי ולך בלי אף אחד.

מקום ששנינו בני אדם רגילים,אנושיים,כמו כולם. מקום שלא רוצים את הדם שלי,מקום שלא מצפים מימני להציל מישהו,מקום שקט שלי ושלך.

מקום שלא מפריד בינינו תהום מקום שאנחנו אותו הדבר.

אני הולכת ושוקעת,טובעת אתה תציל אותי כמו תמיד מכולם,אבל מי יציל אותי מעצמי?

אתה מסוכן לי אני יודעת,אתה רוצה לכבות אותי,אתה רוצה את הדם שלי,אתה רוצה אותי,אבל אני לא אתן לך.

אני חזקה ואני אצליח לחבר את שתי העולמות.