כוכבת

עוד סיפור על אחת המכשפות מהאנימה Mahou Shoujo Madoka Magica.. התחלתי להתמכר לזה.. תהנו 3:

קירסטן ישבה בחדר ההמתנה מאחורי הקלעים. מוכנה לעוד אחת מההופעות שלה. בנסיעה לשם, היא ראתה שלטים, פוסטרים, סטיקרים בכל מקום. על כולם נישאה הכותרת "H.N.Elly- בהופעה חיה!" ואיתה התמונה שלה. למרות שזה לא היה נראה ממש כמו עצמה, אלא כמו הכוכבת שהיא- H.N.Elly- עם הפאה בעלת הקוקיות השחורות והמסכה שמסתירה את עינייה. "קדימה, אלי, עלי לבמה" אמרה לה היחצנית שלה. קירסטן עלתה לבמה. היא שרה את אחד השירים המוכרים שלה, ורקדה לפי הכוריאוגרפיה שלמדה במהלך השבוע האחרון. הקהל הריע בקולי קולות. המופע הסתיים והיא נסעה הביתה. קירסטן ישבה בביתה והסתכלה על מדף הדיסקים שלה, שפעם היה מלא בספרים. היא נזכרה איך היא התפרסמה. הכל התחיל מסדרה אחת קטנה ששיחקה בה, ובקושי אמרה כמה שורות בכל פרק, אם בכלל היא הופיעה בפרק. ועכשיו היא כוכבת, שאבוי למי שלא מכיר אותה. היא התחילה להזכר גם בתקופה שלפני, שהייתה הילדה המוזרה בבית ספר שתמיד לבד בהפסקות, עם המשקפיים הענקיות שאהבה לשבת על אחד הספסלים ולקרוא ספר לבדה. שתמיד שתקה בשיעורים. עכשיו כולם אוהבים אותה, היא החליפה את המשקפיים לעדשות, והיא תמיד בחברת אנשים. אז למה היא מרגישה כל כך לבד? חשבה לעצמה. היא נזכרה בעוד דבר אחד, הלונה פארק. היא תמיד רצתה ללכת ללונה פארק עם הוריה, אבל מכיוון שעבדו, לא יכלו ללכת איתה. הדבר הקרוב ביותר ללונה פארק היה כשצילמו שם סצנה לאחת הסדרות שהיא שיחקה בה, אבל לא יכלה לעלות שום מתקן. היא הפסיקה עם הזכרונות, נעלה את הדלת, ובכתה. פשוט פרצה בבכי. היא לא יכלה להפסיק את הדמעות הזולגות מעינייה. לפתע, קפץ חתול מוזר, פרוותו צחורה כשלג, עיניו אדומות כדם, זנבו ארוך ונפוח כשל שועל, ומאוזניו משתלשל עוד שיער; או שמה זה אוזניים נוספות? סביב השיער, או האוזניים, היו טבעות זהובות. ומתחתיהן משובצות שלוש אבנים. קירסטן נבהלה. "מ-מה? מי אתה?! איך פרצת לכאן?! שומרים!" היא צרחה. "אני קיוביי! אין טעם לקרוא לשומרים. הם לא יראו אותי". השומרים פרצו את הדלת, "קרה משהו?" אחד השומרים שאל. "לא, סליחה, סתם נבהלתי". השומרים נאנחו ויצאו. "ובכן, כמו שאמרתי, אני קיוביי. את לא צריכה לדבר איתי עם פיך, את יכולה לדבר איתי בטלפתיה!" הוא אמר בקול מתוק וחמוד ככל האפשר. הוא לא נראה מאיים. "למה.. ב-באת לפה?" היא ניסתה לחשוב על זה כדי שתוכל לדבר איתו בטלפתיה. "באתי לבקש ליצור איתך חוזה. אם תצרי איתי חוזה, תוכלי להגשים משאלה אחת, כל מה שתרצי. בתמורה לכך תצטרכי להלחם במכשפות." אמר, בקול ברור ורהוט. "אפשר שנייה לחשוב על זה?" שאלה קירסטן. "בוודאי" ענה לה. לקח לה שניה בדיוק לחשוב על זה, ולבסוף ענתה "אני רוצה שיהיו לי חברים! חברים שאוכל ללכת איתם ללונה פארק!" היא אמרה, ודמעות זלגו מעינייה. "אין בעיה!" הוא אמר. החזה שלה התחיל לזהור, וממנו יצאה אבן מקושטת ויפהפייה. "זה מקור הכוח שלך. שמרי עליו טוב" הוא אמר. קירסטן יצאה מהחדר בשמחה, נעלה נעליים ויצאה החוצה. נערה מסויימת צעקה לעברה: "קירסטן!" והתקדמה אליה. "איפה את? קבענו שנלך היום ללונה פארק." היא אמרה. "מי את?.." קירסטן שאלה חלושות. "מה זאת אומרת 'מי אני'?" אמרה, ואז חשבה לרגע. "אה.. את משחקת איתי איזה משחק! אמנזיה, הא?" אמרה הנערה. "אז, אני היא ריינה, החברה הכי טובה שלך." היא אמרה לאט במטרה שתקלוט. "אה! כ-כן, עכשיו אני זוכרת.." אמרה קירסטן. הן הלכו ללונה פארק, ופגשו עוד שני בנים. "היי, ג'ייק, רין!" ריינה קראה אליהם. הם ניגשו אליכן. קירסטן לא ממש הבינה מה קורה כאן, לכן שאלה את היצור, קיוביי. "ביקשת שיהיו לך חברים, אז הנה!" אמר קיוביי. היא חייכה, ובילתה איתם. הם קנו צמר גפן מתוק, עלו על כמה מתקנים, הצטלמו, ונהנו. קירסטן הרגישה בפעם הראשונה בחייה מאושרת. מתישהו הם החליטו להתפצל, כדי לחפש מתקנים אחרים שלא עלו עליהם. קירסטן הלכה לחפש, אך נראה שהרחיקה לכת מדי… היא הגיעה למקום מרוחק וכבר התחיל להחשיך. הייתה שם קרוסלה יפהפייה, והסוסים עלייה נראו ממש יפים. בלב הקרוסלה; מסך טלוויזיה. היא שמחה, והלכה לחפש את האחרים. אך נראה שלא היו שם. היא התחילה לדאוג. הטלוויזיה שהייתה בקרוסלה נדלקה. היא ראתה את עצמה, או יותר נכון- את H.N.Elly מופיעה. היא הרגישה לבד שוב. האבן שקיוביי נתן לה, התחילה לאט לאט להראות כהה יותר ויותר, עד ששינתה צורה לגמרי.
ועכשיו, היא כבר לא אותה הנערה הכוכבת שכולם אוהבים.
היא מכשפה.
כנראה שקירסטן תישאר תמיד לבד.