"כוחות הטבע 2.0" – הרשמה.
אז… למי שלא קרא את ההודעה שלי על הסיפורים שלי – הנה היא.
"לגבי הסיפור "בית ספר לחיים" – אני מקפיא אותו.
לגבי הסיפור "נפש חיה" – לא מקפיא. אני מקווה מאוד שאצליח להמשיך אותו. יש לי המון רעיונות וקצת דרכים להכניס אותם. אני מקווה שאמצא דרך.
לגבי הסיפור "כוחות הטבע" – את הסיפור הזה אני לא אמשיך, אבל,
אני רוצה להתחיל סיפור חדש שדומה ל\"כוחות הטבע\" אבל גם שונה ממנו.
הרשמה תעלה בקרוב…!
לגבי הפאנפיק על "מצוד האגדות"(של Amora), מקווה להמשיך גם אותו בקרוב ו…
אני כנראה אתחיל עוד פאנפיק על "עיר של גיבורים"(גם של Amora) אבל אני אחכה שהיא תמשיך קצת בסיפור שלה(אמורה אם את קוראת את זה, תגלי לנו כבר מה קרה בין הייזל לטסה!)
וזהו. מצטער שהקפאתי/הפסקתי חלק מהסיפורים ושרק עכשיו הודעתי על זה."
ועכשיו לסיפור החדש –
הסבר –
הסיפור מתרחש בעולם ובו כמעט כולם הם בעלי כוחות.
העולם מחולק לאזורים(ממלכות, ארצות, אומות וכדומה… עדיין לא החלטתי מה זה יהיה.) שונים כמספר הכוחות השונים(שיפורטו בהמשך). כשמשהו או מישהו מאיים על העולם, זה בידיים של קבוצת נערים להגן עליו. ;
כן, אני יודע כמה ההסבר הזה צולע. בגלל זה קראתי לו הסבר ולא הקדמה.
אני צריך דמויות כדי להתחיל וברגע שאני אתחיל הכל יהיה יותר מובן. אני צריך שתכתבו לי כמובן את הנערים האלה ועכשיו הפירוט על הכוחות השונים.
אלו הכוחות שכבר נכתבו להם דמויות(!!! נא לא לכתוב דמות אם כבר נכתבה דמות עם אותו הכח.) –
אש – שליטה באש, חסינות לאש ולחום שלה. יכולת ליצור אש, יכולת לרפא עם אש(אבל רק את עצמם).
מים – שליטה במים, יכולת לנשום מתחת למים, אינם יכולים לטבוע. יכולת להבין את שפת החיות שחיים מתחת למים ולדבר איתם(רק זה. הם לא יכולים לשלוט בהם!). אינם יכולים ליצור מים(!). יכולת לרפא עם מים( את כולם). יכולת לשלוט בכל נוזל שמכיל מים(כן זה כולל דם.)
חשמל – שליטה בחשמל ובברקים. ידועים בכך שהם אוגרים בתוכם חשמל ובמצב של חיים ומוות הם משתמשים בו. והתוצאה הרסנית.(אם בן אדם לא השתמש בזה{כי מעולם לא נשקפה לו סכנת חיים שהצריכה אותו להשתמש בזה} הוא פשוט מעביר את החשמל שהוא אגר ליורש שלו).
צומח – שליטה בעצים, פרחים, שיחים, עלים, וצמחיות שונות. יכולים לזרז או לעכב צמיחה.
אם הם נפצעים, הפצע מתרפא. אם נכרת להם איבר, הם מצמיחים אחד חדש.
יכולים למות רק מזקנה או מאש. (Edward ScissorHands צריכה לכתוב דמות)
קרח – שליטה בקרח, בשלג ובברד. חסינות לקור. לרובם יש חיית מחמד כלשהי(דב קוטב, זאב, כלב ים, פינגווין, אייל,… חיות של שלג בקיצור). החיה מתלווה אליהם לכל מקום ותסכן את חייה בשבילהם(מבחירה. הם לא שולטים בחיה.). יכולת להקפיא ולהפשיר דברים.
רעל – שליטה ברעלים(כלומר הם יכולים להחדיר רעלים לאוויר, לנוזלים וכו'…) וחסינות להם(רק לרעלים שהם מכירים). יכולת ליצור רעלים(רק רעלים שהם כבר הכינו בעבר) ומרפא להם(שוב. רק מרפא שהם כבר הכינו בעבר).
אדמה – שליטה באדמה, להזיז אדמה, להרעיד אדמה. שליטה בחול, בסלעים, באבנים. יכולת לספוג חומרים(לא מתכות).
אוויר – שליטה באוויר, ברוח ובגזים שונים. בעלי יכולת תעופה(זה יכול להיות כנפיים או סתם יכולת לעוף).
מנטלי(אין לי שם יותר טוב) – קריאת מחשבות, טלקניזיס, טלפתיה, היפנוזה ושליטה בזכרונות וחלומות.
בע"ח – יכולת לשלוט בבע"ח, לדבר איתם, לזמן אותם ולהיהפך אליהם. כשהם חוזרים חזרה לצורת בני אדם, הבגדים שהם לבשו נעלמים, מה שממעט את אצל רובם את ההפיכות לבע"ח.
נקראים רוחות רפאים(אבל הם בני אדם) – שינוי מראה וקול. יכולת לעבור דרך עצמים. יכולת להיות בלתי נראים ולהסתוות כמו זיקית.
אופל – כמו קסם, רק שהם לא משתמשים בשרביט והקסמים שלהם אפלים. שוב, אין לי הרבה לפרט. מי שרוצה משהו מיוחד שיבקש בהרשמה.
ללא כוחות – אין להם כוחות. אנשים רגילים לגמרי. אבל עם מאגרים גדולים של כלי נשק וערימות של מידע על כל הכוחות.
כוחות בסיס – כוחות כמו סיבולת, חוזק וכל מיני מאפיינים פיזיים משודרגים. מזדקנים לאט.
אלו הכוחות שנשארו ואפשר לכתוב להם דמות –
מתכת – שליטה במתכות, במגנטים. יכולים לספוג מתכות.
קסם – יכולת לעשות קסמים בעזרת שרביט קסמים(הטובים יותר יכולים גם בלי השרביט). אין לי ממש מה לפרט על זה. אם מישהו רוצה יכולת מיוחדת שיבקש בהרשמה.
זהו(נראה לי. מקווה שלא שכחתי משהו.)!
הרשמה:
שם ושם משפחה:
גיל(14-19):
מין:
מראה:
אופי:
כוח/בלי כוחות(אי אפשר לשלב כוחות.):
רקע:
פרטים נוספים וחשובים: (מחלות, אלרגיות, נטיות מיניות, תחביבים או כל מה שלא מתאים לקטגוריות האחרות. אם אין משהו לכתוב אז לא חובה.)
משהו להוסיף:
שימו לב שלחלק מהכוחות כבר נכתבו דמויות!
תגובות (169)
שם: קייטי בלו
גיל: 18, שלושה חודשים ויומיים
מין: נקבה
כוח: חסרת כוח. מומחת עם סכינים.
מראה: נמוכה, בלונדינת, עין אחת ירוקה ואחת אדומה. יש לה צלקת על כל השוק מעימות בעבר (יהיה ברקע). קעקוע של גולגולת על הגב.
אופי: עצבנית מאוד, לא ידידותית בכלל. אנוכית. אבל, בשנייה שהיא מתחברת היא סומכת עליהם בעיניים עצומות.
רקע: עזבה את ביתה אחרי שאביה רצח את אחיה ואת אמה. חיה ברחוב כבר שלוש שנים. בחובות רצינים. לפני חודשיים-שלושה העניינים הסתבכו עם אחד האנשים שהיא חייבת להם כסף. מאותו יום הצלקת ברגלה. לאחר מכן עזבה את העיר.
את/ה חייב/ת לפרט יותר.
האופי מאוד מאוד מצומצם. והיא לא יכולה להיות סופר אנוכית ולא ידידותית.
אם היא תהיה ככה, לא יהיה לי איך לחבר בינה לבין שאר הדמויות.
צריך לפרט יותר בקיצור.
גם לגבי הרקע – איפה היא הייתה כשאבא שלה רצח את האח והאמא שלה? אם היא הייתה בבית איך היא ברחה? למה אבא שלה רצח? הוא היה אלכוהוליסט? מסומם? או סתם עצבני?האם אבא שלה נתפס?
איך היא הגיעה למצב שהיא חייבת כסף? מה עם האדם שהיא הייתה חייבת לו כסף? היא הרגה אותו? הוא ברח? או מה קרה לו? איך היא יצאה מהקרב רק עם צלקת בשוק? הוא נתן לה ללכת? היא גברה עליו? היא ברחה?
ולגבי המראה – לא יכולה להיות לה עין אדומה. אני יכול לעשות עין חומה עם גוון אדמדם או שתבחר/י צבע אחר… יש סיבה למה היא בחרה בגולגולות כקעקוע?
ואם אפשר להוסיף עוד קצת פרטים במראה חוץ מעיניים שיער וגובה זה גם יהיה טוב. כי מראה שמורכב רק מעיניים שיער וגובה זה מאוד כללי.
לגבי הכוח – איך היא נהייתה מומחית בשימוש בסכינים? האם היא מסתובבת עם סכינים עליה?
אז.. כרגע אני לא יכול לקבל את הדמות. אם תוכל/י לפרט קצת יותר זה מאוד יעזור. תודה בכל מקרה.
מדהים
תודה(?)
אני כבר כותבת.
התגובה שלי תחולק לשתי תגובות פה בסיפור הזה, כי אין לי כוח להגיב על ההודעה בהודעה (למרות שקראתי את זה שם).
עכשיו, זאת התגובה על ההודעה:
אני ממש עצבנית עליך עכשיו. כל כך הרבה זמן אני מצפה לפרקים של כוחות הטבע שיעלו, כי אמרת שאתה לא רוצה לפרסם אותו עד שהוא יהיה גמור ולפני כמה חודשים – הרבה זמן – אמרת שכמעט סיימת אותו. עכשיו אתה אומר שאתה מפסיק ונוטש אותו וזה מאוד מאוד מאוד מעצבן אותי. צר לי, אבל הייתי חייבת לציין את זה -,-
חבל לי שאתה מקפיא את בית ספר לחיים – עצרת בנקודה מותחת למדי – אבל כל עוד יש סיכוי אז הכל טוב ^^
טוב לדעת שנפש חיה עוד חי וקיים.
עכשיו אלך לקרוא את התיאור של כוחות הטבע החדש >>>
היי היי היי, כבר שאלת אותי לגבי הסיפורים שלי ואמרתי לך שלא אהבתי את מה שכתבתי אז החלטתי למחוק את זה. ואז נתקעתי בלי דרך אחרת להמשיך.
אני מצטער שזה יצא ככה. גם לי כואב לנטוש/להקפיא סיפורים. סליחה בכל מקרה.
מחכה לדמות שלך!!!
אני אשמח אם תשמור לי דמות אופל או אש.
זה נשמע אחד המגניבים!! גם הרוחות רפאים והמנטלי נראים גם ממש טובים, אני באמת לא יודעת מה אני אכתוב.
בכל מקרה, נשמע כמו סיפור מעניין, עוד מעט כותבת דמות :)
בבקשה תשמור לי את המנטלי.
יכולת לפחות לשלוח לי את מה שכתבת ולא אהבת… טוב. לא משנה.
אני אכתוב לך את הדמות יותר מאוחר, פשוט יש לי התחייבות קודמת.
יאיי!!
ובזכותך גם עכישו נזכרתי מה שכחתי!
אנשים עם כוחות כמו אופל ורעל או הרוחות רפאים לא בהכרח אנשים רעים!
זה הכוח שלהם! אני לא אומר שהם לא יכולים להיות רעים.
אבל פשוט יש אסוציאציה של רוע בכל מה שקשור לאופל ורעל וכל זה.
תודה שהזכרת לי ליאנה(גם אם בכלל לא הבנת שאת עושה את זה)!!!
מחכה לדמות שלך!
מנטלי נשמר לפומה!
ליאנה אם מישהו יכתוב לפניך אופל/אש אני אשמור לך את השני. סבבה?
אני ממש רציתי מנטלי, אבל ראיתי שהוא של פומה ):
טוב, אז תשמור לי אש! אני אשתמש בחלקים של הדמות שכתבתי ואשלח אותה היום או מחר.
קטניס אוורדין, סוף.
אה, מרוב הלחץ לתפוס דמות שכחתי לשאול – אפשר לכתוב יותר מדמות אחת אם יישארו כוחות שלא תפסו?
קטניס אוורדין, סוף.
אוקיי…
אש נשמר לקטניס ואופל לליאנה.
וכן בטח. אפשר לכתוב יותר מאחת.
אבל עדיף שזה יהיה אם יהיו כוחות שלא ייתפסו.
טוב. זה הולך להיות ארוך.
שם: קטלין מאיירס (אין לי ממש רעיונות לשמות).
גיל: 14 וחצי.
מין: נקבה.
מראה: גבוהה יחסית לגילה, ובגלל זה אנשים טועים לגבי הגיל שלה. פנים עגולות ועדינות. שיער חום כהה מאוד, נוטע לשחור. בעלת עיניים חומות בהירות.
אופי: יש לה אישיות נורא מטעה, זאת אומרת לאנשים מאוד קשה להבין אותה ולפענח את האישיות שלה. היא בנאדם רגיש ומבין, אך כלפי חוץ היא נראית נורא קרה ולא מתחשבת. היא חכמה, בעלת כושר שכנוע יוצא דופן, והיא יכולה לרמות אנשים בקלות, אך היא משתדלת שלא. פתיל קצר – כאשר היא כועסת הגומה שלה מקפצת מעט, וזה סימן אזהרה. כשהיא כועסת אין לה ממש שליטה על עצמה, זאת אומרת, רוב הסיכויים שהיא תתנפל על האדם שהכעיס אותה ותשבור לו כמה צלעות. עדיף להתרחק ממנה. היא מצחיקה וכאשר מצב הרוח שלה מעולה היא תחייך אל כולם ותתנהג בצורה נחמדה, מה שלא ממש מאפיין אותה. בדרך כלל היא קשה עם כולם ודי מרוחקת.
כוח: קרח. היא ממש שולטת בזה.
רקע: היא הייתה ילדה מאוד מופרעת. לא שובבה, מופרעת. היא אהבה לבצע תעלולים על אנשים, כולל על בני משפחתה. היא לא התנהגה כמו שילדה בגילה צריכה להתנהג, ורוב האנשים שפגשו אותה חשבו שיש לה הפרעה או משהו. לא הייתה לה הפרעה, או איזו שהיא בעיה, היא פשוט אהבה את זה. לאנשים היה נורא קשה להתקשר איתה. לגרום לה לפצות את פיה ולדבר – הייתה משימה נורא קשה, כמעט בלתי ניתנת להשגה. היא הייתה יושבת על הכיסא בצד ומביטה בחלל החדר באדישות, בשעה שהאדם שניסה לדבר איתה כמעט ואיבד את עצמו. היא הייתה נוראה אדישה. להשיג את תשומת ליבה, הייתה משימה בלתי אפשרית – עד עכשיו זה כך וכך זה תמיד הישאר. יש לה חמשה אחים; שלושה גדולים ושניים קטנים. אם תישאלו אותה איך זה לחיות עם כל-כך הרבה אחים- היא תביט בכם במבט אטום, תגלגל את עיניה החומות ותומר "סיוט". אמא שלה הייתה עקרת בית. היא הייתה חולה במחלת לב. הייתה לה בעיה בלחץ דם. היה אסור עלייה לאכול דברים מתוקים מהחשש שלחץ הדם שלה יעלה. אבא שלה היה טייס. אבא שלה נפטר כשהיא הייתה בת תשע מהתרסקות מטוס. מישהו חיבל במטוס, המטוס התפוצץ וכל האנשים שהיו במטוס מתו, כולל אביה. קטלין ידעה שזה יקרה יום מן הימים. זה היה צפוי, לפי דעתה. וכשהיא אמרה זאת כעסו עלייה. כשהיא הגיעה לגיל 13, ביום ההולדת שלה, אמה שלחה אותה לפנימייה. העיפו אותה מבית הספר, לא בגלגל הציונים שלה – היו לה ציונים טובים, היא הייתה ילדה מאוד חרוצה – אלא בגלל ההתנהגות המופרעת והבלתי פוסקת שלה. אחיה הגדול הסיע אותה אל הפנימייה, וקטלין לא הייתה מרוצה מכך. היא ציפתה שאמה תיקח אותה ותיפרד ממנה בצורה נורמלית. כאשר כף רגלה דרכה בפנימייה היא החליטה שתשתדל לשפר את ההתנהגות שלה. כיום, כביכול, ההתנהגות שלה בסדר, קשור את מי שואלים. היא מבצעת תעלולים לעתים רחוקות, ורוב הזמן היא יושבת בשקט ולא גורמת לאף דבר או לאדם נזק כלשהו.
דברים נוספים: יש לה אלרגיה חריפה לגבינה. היא פשוט לא יכולה להריח את דבר הזה. כאשר היא רואה גבינה היא מתרחקת מהאזור כמה שיותר מהר, מהחשש שתקרה לה תקרית לא נעימה עם הדבר הזה הנקרא 'גבינה'.
מאחר שיש לה את כוח הקרח – היא נורא אוהבת כל דבר שקר, גם בין אם איזה מקום קר או בין אם זה אדם בעל אישיות קרה כקרח.
(יש לה תחביבים מוזרים) היא אוהבת מקומות מושלגים, ואם תראי אותה שוכבת על שלג רך ונקי בגופיה ומכנס קצר – אל תופתעי. זה התחביב שלה. היא מקפיאה כל דבר שעובר בדרכה, בין אם זה איזה מקק או דף נייר או בין אם זה איזה ילד או אדם שרץ במקרה לידה. היא מפסלת דברים מקרח, ומכינה מקרח הרבה יצירות. היא אוהבת לשמוע שירים רועשים. נטיות מיניות? יש בזה אהבה?
אה, כן. שכחתי. יש לה דובת קוטב.
כן, אז ברור שאני נרשם! אבל השם קצת הפריע לי XP
תשמור לי דמות של אוויר ואם יהיה אפשר גם קסם אז אני אשמח D:
סיפורים1 הדמות מעולה!
רק לא הוספת לה חיית מחמד… בפירוט של הכוחות כתבתי שלאנשים עם הכוחות של שליטה בקרח יש חיית מחמד. תבחרי אחת ואם את רוצה את יכולה להרחיב על הקשר ביניהם.
כתבת אמא שלה *הייתה*… יש סיבה? גם אמא שלה מתה?
לגבי אבא שלה והתאונת מטוס – הסיפור לא מתרחש בעולם שלנו אלא בעולם אחר, ובעולם הזה אין מטוסים, מכוניות, אופנועים וכדומה. טעות שלי. הייתי צריך לכתוב את כל זה כבר בהתחלה. אז את יכולה לתת סיבה אחרת למה אבא שלה מת?
הדמות שלך הזכירה לי עוד משהו חשוב שאני צריך להגיד(תודה!) –
הדמויות שתכתבו חיים באזור יחד עם עוד אנשים בעלי אותו הכח. כלומר לאנשים ששולטים באש יש אזור משלהם, לאנשים ששולטים בקרח יש אזור משלהם וכו'…
גם המשפחות של הדמויות שלכם שולטים באותו כוח שבו הדמות שלכם שולטת.
מקווה שזה לא יצא מסובך מדי.
אוקיי אז דובת קוטב. את יכולה להרחיב קצת יותר על הקשר?
איך קוראים לדובה? איך הם נפגשו וכו….?
תודה!
לא אמא שלה לא מתה. אז אבא שלה מת במהלך ציד. ציד זה בסדר?
הוא יצא לציד לבדו. הוא פגע בטעות בגור זאבים והגור זאבים נפצע קשות. ואמו של הגור בתור אמא שדואגת ושמגנה על הגור שלה – היא תקפה אותו וקרעה אותו לגזרים. עברו כמה ימים והוא עדיין לא חזר הביתה, וזה הדאיג את אישתו ואת ילדיו, חוץ מקטלין. הם שלחו צוות חיפוש, ולאחר כמה שבועות מצאו את הגופה שלו זרוקה בשלג כשחצי מהגופה מכוסה בחתכים עמוקים ורחבים כתוצאה מתקיפה של זאבה ובדם יבש (קריפי). באותו היום התחוללה סופת שלגים, והם צעדו במשך שעות בשלג עד שלבסוף הסופה נפסקה והם מצאו לאחר כמה שעות את הגופה ליד מערה. כמובן, שקטלין ידעה שזה יקרה יום מן הימים, ולכן היא לא הופתעה.
היא פגשה את דובת הקוטב כשיצאה להתאמן על השליטה שלה בקרח בגיל 13, חודש לאחר ששלחו אותה לפנימייה. היא התאמנה שעות על גבי שעות, ממקודם בבוקר עד השקיעה (היא הבריזה מהלימודים. כמובן שהיא לקחה הפסקות), ולמרות זאת היא לא התעייפה. טרם היא ארזה את חפציה וחזרה אל הפנימייה – היא שמעה יללה כואבת של דוב קוטב. היא רצה לעבר היללות, וראתה אנשים חובשים מסכות ובגדים שחורים גוררים דובת קוטב בניגוד לרצונה. היא לא ידעה מי הם. היא בחיים לא ראתה אותם, אך העובדה שהם כעת גוררים דובת קוטב בכוח ובניגוד לרוצה הכעיסה אותה. דובת הקוטב הייתה כלואה בתוך רשת עבה ממתכת. היא רצה לעברם במהירות, ירתה לעברם כדורי קרח והקפיאה אותם, וכהרף עין אחד כולם כבר היו לכודים בתוך גוש ענקי על קרח. היא התקרבה לעבר דובת הקוטב, מתעלמת לחלוטין מן האנשים הקפואים בגושי קרח גדולים. היא התכופפה לעברה בשקט, והביטה בה בשעה שהיא שוקלת באיזו דרך היא תשחרר אותה. דובת הקוטב הרימה את ראשה לעברה והביטה בה בחשש. קטלין הושיטה את ידה אל רשת המתכתית, ודובת הקוטב נהמה עלייה. קטלין הקפיאה את הרשת והצליחה לאחר מאמץ רב לשבור אותה. דובת הקוטב השתחררה מן הרשת במהירות, שלפה את ציפורניה, הניפה את כף רגלה הקדמית לעבר כתפה ושרטה את כתפה בטפריה.
דובת הקוטב זינקה על קטלין. הם נאבקו באחד השני במשך כמה דקות עד שלבסוף – קטלין שלפה את הפגיון מנעלה ונעצה את הפגיון בכפה הקדמית על דובת הקוטב. אומנם, זה לא ממש פצע אותה ונטרל אותה סופית, אך כן עכב אותה והסיח את דעתה – וזה כל מה שקטלין הייתה צריכה. היא אחזה בשתי צדדי ראשה של דובת הקוטב והביטה אל תוך עיניה. דובת הקוטב נאבקה בה וניסתה להשתחרר מאחיזתה בשעה שהניפה את רגלה כדי להוציא את הפגיון מהכפה שלה, ללא הועיל. "תרגעי. הכל בסדר עכשיו." אמרה לה קטלין. לאחר דקות ארכות במיוחד דובת הקוטב נרגעה. קטלין הרפה את אחיזתה מראשה, ולא חלף רגע ודובת הקוטב ניצלה זאת והניפה את טפריה לעברה, אך קטלין חמקה מטפריה במהירות. "תרגעי, אין בי רצון לפגוע בך. את פצעת אותי ואני פצעתי אותך, עכשיו אנחנו בשוויון" אמרה קטלין. היא שלפה במהירות את הפגיון מכף רגלה של דובת הקוטב ודחפה את הפגיון אל תוך נעלה, חזרה אל מקומו. כשהיא הסבה את מבטה לעבר האנשים שהקפיאה, היא הבחינה שהם לא שם.
בהתחלה הקשר בניהם לא היה ממש אמין. דובת הקוטב הייתה נוהמת עלייה רבות, וקטלין הייתה נאלצת הרגיעה בכל פעם שמשהו עצבן אותה (ברוב הפעמים היא התעצבנה בגלל איזה מקק קטן שרץ ליד רגלה). דובת הקוטב הייתה בדיוק כמו קטלין – תפיל קצר, רק יותר גרוע. היא לא נתנה לאנשים להתקרב עלייה. היא הייתה תוקפנית כלפי כל יצור חיי שהתקרב אלייה, בין אם זה בעל חיים או מקק ובין אם זה בן אדם. לבסוף, לאחר כמה שבועות, קטלין הצליחה להרגיע אותה לחלוטין. הקשר בניהם התהדק והתחזק. כיום הקשר בניהם אמין לחלוטין והדובה כבר לא תוקפנית כלפי אנשים, אך כשהיא כועסת היא עוללה להוריד למישהו את הראש. הן תמיד יוצאות לטייל יחד, לכל מקום. קוראים לה לילה (למרות שהיא לבנה).
סליחה אם חפרתי לך.
שם: ראיין מילר
גיל: 17
מין: זכר מן הסתם XD
מראה: לראיין יש שיער מגולח כמעט לגמרי, הפנים שלו חלקות לגמרי ומאוד זוויתיות (ככה כותבים את זה? XD) ~נראה לי שמסורטטות זה תיאור טוב יותר לזה~ הוא בעל צלקת קטנה מעל השפה העליונה ומלא צלקות על הגב. הוא נוהג להתלבש לבוש דיי רגיל, יומיומי ולא חריג. בגלל היותו בעל כוחות אוויר הוא גם מאוד מחובר לרגישות של יצורים ולכן אף פעם לא יפגע באף אחד – ואם יעשה זאת זה יהיה במצב קיצון שחיו או חיי חבריו תלויים בזה.
הוא רזה וגבוה, לא שרירי במיוחד אך מספיק חזק בכדי להשיב מעט מלחמה (אם זו תהיה מלחמה של אגרופים). צבע העיניים שלו אפורות כהות וגודלן דיי ממוצע.
אופי: אז כמו שכבר ציינתי, הוא רגיש, לא מסוגל לפגוע בנפש חיה (אה, קטע, 'נפש חיה' XD) אם יהיה מצב קיצוני שבהם הוא יזדקק לפגוע באדם מסוים, פיזית, הוא יאלץ לעשות זאת. הוא לא נוטה לדבר על העבר שלו, במיוחד כי הוא מדחיק אותו. הוא אכפתי, לפעמים יש לו הערות אדישות וציניות – אבל זה ממש קורה לעיתים רחוקות.
כוח: אוויר :)
רקע: אני לא בטוח אם מקבלים את הכוחות האלו או נולדים איתם, אז אני כותב שהם נולדים איתם~ אם מקבלים אותם אז תשנה קצת את הרקע.
אז הוא נולד לבית דיי שמח, ממוצע, אימו שלטה בכוחות האוויר ואביו לא היה בעל כוחות. הכול היה נראה מושלם עד לרגע שבו אימו נהרגה על ידי אדם ששלט באופל (תוכל אולי לקשר את זה איכשהו לדמות של ליאנה) שתקף אותה. אביו השתגע מהעובדה שאיבד את אהבתו והתחיל לשתות.
(כתוצאה מכך, אם יציעו לראיין לשתות אכוהול או דבר דומה הוא מיד ידחה את זה וינפץ את הבקבוק עם רוח קלה שיצור.)
לאט לאט אבא שלו התחרפן לגמרי והתחיל להכות את ראיין, הגב שלו מלא בצלקות ישנות מאבא שלו, ופעם אחת האבזם של החגורה, שהיה מכה איתה את בנו, פגעה בשפתו העליונה של ראיין ויצרה לו את הצלקת ההיא. יום אחד, כשהיה בן ארבע עשרה, הוא השתמש בפעם הראשונה בכוחותיו ובזמן שאביו הכה אותו פעם נוספת הוא העיף אותו עם מהלומת אוויר לאחור והוא נפל על מפרקתו ונהרג.
מאז נשבע ראיין שאף פעם לא יפגע באדם עם הכוח שלו, ושאם יעשה את זה – זה יהיה רק לבן אדם שיעשה מעשים שאין דרך חזרה מהם.
הוא אף פעם לא יסלח לעצמו על שהרג את אביו, ובכל 'יום השנה' למותה של אימו הוא מדחיק עוד יותר את זה ונהיה מעט קר ביום הזה.
פרטים אחרים: אין לי ממש פרטים אחרים עליו, כל מה שחשוב כתבתי. אז מקווה שהדמות תכנס וזהו!
~נראלי שזו הדמות הכי מושקעת שלי עד היום~
אה קראתי עכשיו את ההסבר על זה שההורים צריכים להיות שולטים באוויר גם, אני ממש רוצה שאבא שלו יהיה חסר כוחות, זה בסדר?
שם : לילה קוי
גיל : 16
מין : נקבה
מראה : שיער חום אגוז בהיר , עיניים כחולות בהירות . נקודת חן ליד העין . רזה (ממש) ונמוכה .
אופי : היא טיפה דרמתית , שמחה . היא גמישה מאוד (פיזית ) היא טיפה פסימית אבל לא כל כך . גנבת ממש טובה , שקטה , כשהיא עצבנית היא תוקפנית מאוד (במילים שלה ) .
כוח : נקראים רוחות רפאים
רקע : היא בת יחידה . אבא שלה עזב לפני שהיא נולדה , היא תמיד הייתה נעלמת לאמא שלה . כשהייתה בת 5 אמא שלה הושיבה אותה על כיסא ואמרה לא לזוז משם . זו הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה את אמא שלה . אחרי שמצאו אותה שם שמו אותה במערכת אימוץ אבל אף אחד לא לקח אותה כי היא הייתה שונה מכל שאר הילדים ,המטפלות שם היו מרביצות לילדים .
היא תמיד הייתה נעלמת אז כשמצאו אותה הרביצו לה יותר . המטפלות לא שמו לב שהיא לא אוכלת אז היא נורא רזה . כשהיא הייתה בת 14 היא לקחה את הדברים שלה והלכה . היא מצאה קומונה של אנשים ברחוב והתיישבה איתם עד עכשיו .
פרטים להוסיף : היא לא אוכלת אבל זה לא אנורקסיה כי היא לא מקיאה , היא כייסת וגנבת טובה כי היא שולטת בכוח שלה פחות או יותר ( לפעמים הוא יוצא משליטה ) היא קוראת וכותבת ממש גרוע .
משהו להוסיף : תשנה פרטים לא מתאימים , מקווה שתקבל אותה
אז יוטה – הדמות בפנים כמובן.
אני לא יודע לגבי כל העניין של האבא מחוסר כוחות.
יש מקום לכאלה ששולטים באוויר ומקום לאנשים מחוסרי כוחות וזה לא ממש מתערבב.
לא כתבת באיזו צורה ראיין עף… מה שגורם לי לחשוב –
אם אתה רוצה, אני יכול לעשות שלאבא של ראיין אין כוחות של שליטה באוויר אבל הוא כן יכול לעוף ולכן הוא נחשב חלק מהם.. זה בסדר?
כן כן זה מעולה!
זה מונע מראיין לעוף? כלומר, הוא לא יוכל לעוף?
זה לא מונע ממנו לעוף. אם אתה רוצה שהוא לא יוכל לעוף זה יהיה בסדר אבל קצת לא סביר. אבל תחליט אתה.
שם: ג'יימס (ג'יימי) ריוור מאלוו
גיל: 17 וחצי
מין: זכר
מראה: גבוה מאוד, ושרירי. יש לו שיער קצר ושחור ועיניים אפורות, עם מעט כחול בתוכן, הוא מידי פעם מופיע עם מעט זיפים כשהוא מתעצל לגלח, אבל אף פעם לא גידל זקן, נראה טוב, אם כי דיי מפחיד.
אופי: ציניקן, מידי פעם הבדיחות שלו עוברות את גבול הטעם הטוב, אבל לא ממש אכפת לו. הוא מרדן מאוד, הוא לא עוקב אחרי פקודות ושונא שנותנים לו פקודות. הוא עושה מה שהוא חושב לנכון- ולא יותר מזה. יש לו ערכים מאוד גבוהים וגם מצפון נוקשה אבל הוא נוהג לא להראות את זה בכלל, הוא מתנהג לאנשים שהוא לא אוהב ברשעות, והוא יודע את זה. הוא נאמן מאוד לחברים שהוא רוכש בעיקר בגלל שהוא לא רוכש הרבה, עד שהוא מתחבר לבן אדם, הוא בחיים לא יוכל לבגוד בו. הוא אף פעם לא יגיד שאכפת לו מבן אדם, גם אם הוא חבר שלו. הוא מאוד חכם ואוהב לקרוא (אם ספרים קיימים בעולם שבו הסיפור מתרחש..) ואוהב לדעת, ג'יימס לא אוהב לידע אחרים שהוא יודע, ולכן הרבה פעמים יוצאים מצבים שהוא פשוט נותן לאחרים להחליט למרות שהוא יודע יותר טוב. הוא לא אוהב להתערב בעניינים של אחרים ונשאר מרוחק. הוא שונא את הכוחות שלו ושונא כמעט את כל מי שיש לו את הכוחות שלו, מתוך מחשבה שהם יהירים ומשתמשים בכוחות שלהם לעזר רע. הוא דיי חזק, גם מבחינה פיזית. הוא מתאמן הרבה על הכוחות שלו ומנסה ללמוד אותם מכל הכיוונים, כך הוא גם לומד על כוחות אחרים ועל שיטות להביס אותם באמצעות הכוחות שלו.
רקע: כשנולד, אביו דיי ברח מאימא שלו כשהיא גילתה לו שהיא בהריון, ככה שהוא אף פעם לא פגש את אביו וגדל בבית ללא דמות אבהית. כשהיה קטן, זה הרבה יותר הפריע לו, אימא שלו הייתה סגורה ולא אהבה לדבר על הכוחות שלהם, והוא היה צריך להתחזק לבדו, הוא גדל בהרגשה דיי בודדה, ותמיד הוא הרגיש שהוא לא מספיק טוב, זה למה הוא קורא כל כך הרבה ומנסה לדעת כל כך הרבה, הוא מנסה לתקן זאת, ולהיות טוב מספיק. יש לו אחות קטנה אבל הוא לא ממש מחבב אותה, מכיוון שהיא מנצל את הכוחות שלה לרעה. אם כי הוא לא מודה בכך שזאת הסיבה. כשחגג יום הולדת 14 פרצה שרפה סמוך לביתו שהתפזרה לכל השכונה והשאירה לו צלקת על היד כמתנת יום הולדת, מאז הוא אפילו לא מתקרב לדברים שקשורים לאש.
פרטים נוספים: הוא אוהב לצייר, ואם זה אפשרי, להאזין למוזיקה. הוא מצליח להתחבר לכל סוגי המוזיקה. ג'יימס שונא שיודעים עליו יותר מידי, אז הוא לא משתף הרבה על החיים שלו, ככה שאם הוא יפגוש אנשים אחרים, הוא לא ינדב יותר מ'קוראים לי ג'יימי.' הוא מפחד מאש, ממש מפחד מאש.
מקווה שאהבת אותו ושהוא יתקבל! :)
הוא יצא קצר יותר משחשבתי. מוזר.
the jin –
יש כמה בעיות. אני צריך שתפרטי יותר על האופי שלה. עשית אותו די מצומצם וחצי ממנו זה בכלל על יכולות פיזיות שלה ולא על האופי.
אם היא לא אוכלת אז לשם מה היא גונבת? בסופו של דבר הבסיס כדי לחיות זה חמצן אוכל ומים. חמצן כבר יש לה. מים אפשר למצוא בהרבה מקומות. בשביל מה היא גונבת??? אני יכול לעשות שהיא לא אוכלת הרבה. אבל לא יכול להיות שהיא בקושי אוכלת והיא גונבת.
לבי המערכת אימוץ – כמו שכבר אמרתי הדמויות שאתם כותבים חיים בסביבה של אנשים בעלי אותם כוחות בדיוק. מהתיאור שלך נשמע שהמטפלות לא היו רגילות למישהי שנעלמת כל הזמן… או שתשני את זה לכך שהילדים במערכת האימוץ לא היו משתמשים בכוחות ה"רפאים" שלהם ולילה כן השתמשה. או שאפשר שהיא תועבר למערכת אימוץ באזור של אנשים מחוסרי כוחות.
אז תערכי קצת את הדמות ואז רוב הסיכויים שהיא תיכנס. אני פשוט צריך קצת יותר מידע עליה ולתקן את הדברים שלא מסתדרים.
תודה רבה!!!
ליאנה הדמות התקבלה!
אחותו הקטנה היא תאומה שלו? כי כתבת שהאבא ברח בהיריון… או שהאמא נכנסה להיריון שוב ממישהו אחר והם אחים חורגים?
את יכולה להרחיב קצת על הכוחות שלו?
כי יכול להיות מצב איך שאני אתאר אותם זה לא יהיה כמו שאת רצית ואז זה יהיה קצת מביך…. תודה!!!
דמות שמפחדת מאש? הולך להיות מעניין עם הדמות של קטניס…
מצטערת על זה שלא הרחבתי לגבי המשפחה שלו. זה באמת מבלבל. אימא שלו נכנסה להריון שוב כשגדל וזה הופך אותה לאחותו החורגת, היא לא הכי חשובה בשבילו ובגלל זה לא נתתי פרטים. בכל מקרה קוראים לה סבן והיא בת 15.
על הכוחות שלו- זה סיפור שלך, ככה שאני מרגישה ממש לא נעים, כאילו אני חודרת לך לטריטוריה. אבל בעיקרון הוא כמו קוסמים (אגב, הייתי שמחה אם היה ניתן לצרף לו חיה קסומה, ככה גם יהיה אפשר לראות עליו צד אכפתי עוד לפני שהוא באמת יתחבר לדמויות אחרות) הוא מתעסק בקסם שחור, להעלות מהמתים אנשים, להיכנס לחלומות שלאנשים, להשתמש על אנשים בקסם (כמובן שהוא עושה את זה רק למטרות טובות, או למטרות שיהיו מועילות בשבילו) הייתי שמחה אם אתה תכתוב לי מה נמצא בתחום היכולות שלו.
כן, האמת שחשבתי על זה כשכתבתי את כל הקטע עם האש, אני חושבת שהוא ממש יפחד מהקטע הזה.
ואם כבר, אני אשמח אם באמת תפתח אותו (מרגישה כאילו אני מדברת על פוקימונים.) כאילו, אני אשמח שהוא יפתח את הרגשות שלו למישהי או בולשיט דומה. וכמובן, שמחה שהוא התקבל!! מחכה שתתחיל
שם: וונוס פיצהרברט
גיל: 17
כוח: בע"ח
מראה: די גבוהה לגילה, אך לא גמלונית. עיניים ירוקות עם זהרורים מהפנטים בצבעי כסף וזהב, מוקפים בריסים ארוכות מאוד אך בהירות.
שפתיים בגודל ממוצע אך מבנה שמזכיר פרח שנפתח באור השחר.
אף סולד מעט עם נמשים אחדים שמעטרים את הגשר שבין עיניה.
צבע שיערה הוא חום כהה מעוטר בשלל גוונים של בלונד, שמגיע עד תחתית כלוב הצלעות שלה. (כלומר בערך חמישה סנטימטרים מהמותניים.)
יש לה 3 קעקועים: אחד של אטלאס (האל המיתולוגי, כן?) כורע תחת משקל העולם על הקרסול שלה, אחד שמציג דופק לב סטטי כמו מכונה של בית חולים, כמובן בצד גופה על יד שדה השמאלי.
ואחד ציטוט שאומר "i'm not perfect" בגב התחתון שלה.
יש לה עגיל בגבה, מהסוג עם השני משולשים הקטנים ולא חישוק שלם.
אופי: סובלת מחרדה חברתית והתקפי פאניקה.
שקטה מאוד, בכל פעם שהיא נכנסת לחדר היא קודם מעריכה אותו ואת האנשים שבתוכו בקפידה, וגם אז לא אוהבת לדבר.
עם חברים שלה, כלומר אנשים שהיא סומכת עליהם, היא משוחררת ומצחיקה.
היא מאוד אינטלקטואלית וקולטת מצבים מאוד בחוכמה – קשה להערים עליה.
היא מעדיפה לשמור על מעגל חברי מצומצם, כי קבוצות גדולות גורמות לה להרגיש לא בנוח. כלומר יותר אנשים אתה אוהב, יותר סיכוי שתיפגע.
היא בדרך כלל לא פזיזה, אבל אם משהו יקרה למישהו, היא תחפש נקמה ולא תעצור עד שתשיג את נקמתה.
היא כל כך קרה בגלל שהיא אוהבת הרבה מאוד אנשים, וכשאנשים נלקחו ממנה (פירוט ברקע) היא למדה לסגור את לבה.
מאוד רחומה, ואין לה דעה מי יודע מה על בני אדם, היא בזה למין האנושי על היותו היצור החי היחיד ביקום שמשמיד בפועל את הכוכב ולא עושה עם זה כלום.
אם תראה חיה פצועה לבה יישבר וסביר להניח שהיא תבכה קצת, אבל היא תמהר לעזור לה ותטפל בה עד שתחלים.
רקע: נולדה לשני אחים גדולים, אח ואחות, שדי שונאים אחד את השני – אבל לא שנאת אחים חמודה כזאת, הם פשוט לא מסתדרים ומאז שהגיעו לגיל ההתבגרות ועד היום זה בלתי אפשרי כמעט שיהיו באותו החדר בלי שיריבו.
הוריה התגרשו כשהייתה בת שבע, אבל זה לא ממש הזיז לה. בגיל אחת עשרה אבא שלה נכנס בעץ כשנסע על האופנוע וכמעט נהרג, אך לאחר ששוחרר מבית החולים לא היו לו יותר בעיות.
היא חיה חצי שבוע אצל אמא חצי שבוע אצל אבא.
כשהייתה בת שתים עשרה מת הכלב שלה מסרטן ארוך שנאבק בו כמעט חצי שנה – מאז לא חזרה לעצמה.
כשהייתה בת שש עשרה וחצי, לפני חצי שנה בסוף החופש הגדול, ישב אבא שלו על האופנוע ברמזור אדום, כשפתאום נהג שיכור סטה מהמסלול שלו והתנגש חזיתית באבא שלה. הוא לא שרד.
היא עברה לגור אצל אמא שלה, ובבית הקטן כולם עדיין מתאבלים. שבועיים אחרי מותו, התחילה שנת הלימודים של יא'. היא נאבקה בדיכאון חמור ואף אושפזה פעם אחת אחרי ששתתה כמויות עצומות של וודקה דובדבנים (המשקה האהוב על אבא שלה) ואז גנבה אופנוע והתרסקה כקילומטר מאיפה שגנבה אותו, שוברת רגל וכמה צלעות.
מאז היא נאבקת להשקיע בלימודים ולאט לשקם את הקשרים עם חבריה שניסו לעזור לה והיא דחתה בצערה.
אמא שלה כל כך דאגה לה שכבר לא היה לה אכפת אם תעשה קעקועים או כל משהו אחר מהסוג הזה.
מיד אחרי מותו החרדה החברתית שלה החמירה והיא כעת חוטפת התקף פאניקה לפחות אחת לשבועיים.
היא גילתה את הכוח שלה בגיל שש, כשכל כך הוקסמה מהפרפר העדין שנח על הפרח, ופתאום כל גופה צרב, וראייתה השתבשה, פתאום הפרפר היה הרבה יותר קרוב (אם כמעט כולם בעלי כוחות אז היא לא צריכה להסתיר את זה, נכון? תשנה אם זה לא טוב). רק אחת מהחברים שלה גם הוא בעל כוחות. לבני משפחתה הקרובה אין כוחות.
פרטים נוספים: היא מעדיפה להימנע מממתקים וחטיפים, בגלל הכוח שלה היא מעדיפה אוכל שהוא כמה שיותר אמיתי ולא מעובד.
היא לסבית, למרות שהיא כן יודעת להעריך בחור חתיך כשהיא רואה אחד. היה לה חבר פעם וזה לא הלך, ואז הבינה שהיא בהחלט מעדיפה את בנות המין הנשי. קצת ביישנית כשהיא מכירה מישהי שהיא מחבבת.
משהו להוסיף: מקווה שהיא תתקבל, אני מאוד אוהבת את הדמות וגם הכנסתי כמה פרטים אישיים פנימה (-:
כתבתי אותה כמעט שעה שלמה!!
אה כרגע ראיתי שאין אופנועים….
אז תיקון: אבא שלה נהג בכרכרה שלו (כלומר רתומה לסוסים, מקווה שיש כאלה בעולם שלהם. זה כאילו בעבר? כי אני אוהבת סיפורים בעבר (-: ) ושודדי דרכים רצחו אותו וגנבו את הכרכרה.
ובמקום שהיא גנבה אופנוע היא פשוט התחרפנה וברחה ליער, השתנתה לדׁב והורידה כמות מכובדת של עצים ביער, ואז כשהתישה את עצמה ונרדמה השתנתה בחזרה וחטפה דלקת ריאות בלילה הקר שביער.
מקווה שזה בסדר (-:
טוב. יש לי חשק בלתי מוסבר לכתוב בן… אז אני מניחה שאכתוב בן ^^
שם: אייניול קוגיטה (ניסיתי שם מקורי -,-)
גיל: 19
מראה: אפשר לעשות לו מראה לא רגיל? אני מאוד מקווה שכן…
בעל שיער לבן ארוך מאוד שתמיד אסוף לזנב סוס גבוה וגוון עור חיוור במיוחד. עיניו זה דבר מאוד לא רגיל, הן מן שילוב של ירוק, צהוב וכחול, מסביב לאישון – שנראה קטן מאוד בשל צבען הבהיר של עיניו – הן ירוקות-צהובות בהירות וכמעט חתוליות ואת הצהוב הזה מקיפה טבעת עבה בצבע השמיים בשעות הערב המוקדמות, אם אתה מבין למה אני מתכוונת. הוא גבוה ובעל תווי פנים עדינים ונעימים למראה. לובש בגדים בצבעים חומים-שחורים-אפורים-לבנים-ירוקים-כחולים ולפעמים מוסיף איזה משהו כתום אך לא בולט. אוהב מאוד להיות עם סווטשירט גם אם לא קר בחוץ, הוא אוהב את תחושת הביטחון שזה נותן לו. יש לו כפפות בד שחורות שעליהן רקומים כל מיני ציורים וסימנים. הוא לובש אותן כל הזמן ולעולם לא יוירד אותן.
עכשיו, אם המראה כן צריך להיות נורמלי אז אתה יכול לשנות את השיער שיהיה שחור, קצת ופרוע. כל שאר המראה נשמר. והעיניים האלה קיימות, לא המצאתי את זה.
אופי: שתקן ואדיש למדי. רגוע מאוד ותמיד נראה כאילו הוא שקוע במחשבות, מה שבאמת נכון. קשה מאוד להרגיז אותו או להוציאו משלוותו התמידית אך אם מישהו מצליח, לא יהיה טוב. הוא חכם מאוד ומסוגל לדמיין בראשו תכניות ומצבים לא נוחים וכך להימנע ממבוכה וכל מיני מקרים לא רצויים. אומנם הוא לא נוטה לדבר הרבה אך יודע להעיר ולהצביע על הנקודות הנכונות. נעים הליכות, מנומס, חברותי ואדיב אך יכול להיות קצת – הרבה – מלחיץ לפעמים.
אייניול יכול לעמוד ליד קבוצת אנשים, לבחור אחד מהם, ולהביט בו. במשך שעות הוא לא יסיר ממנו את מבטו, גם אם יידע שזה מסב לו אי נוחות. הוא פשוט יעמוד שם ויבהה באותו אדם עד שלא יעמוד בזה יותר וילך או עד שיימאס לו.
סבלני מאוד ומסוגל לחכות במשך שעות למשהו אם הדבר מספיק חשוב לו. אין לו ציפיות גבוהות במיוחד, לא מעצמו, לא מאחרים ולא בכלל, העובדה הזאת מקלה עליו בהרבה מובנים- הוא לא לחוץ כמו כל האחרים, הוא לא מתאכזב אם רצה משהו ולא השיג או עשה משהו ולא הצליח, יש לו את החופש לסטות מהדרך הראשית ולפנות לכיוונים אחרים בכל זמן שיתחשק לו.
במבט ראשון עליו אפשר לחשוב שהוא תמים, אך הוא בכלל לא כזה. הוא יודע מתי אפשר לסמוך על מישהו ומתי מנצלים אותו. אם יבין שמישהו מנסה לנצל אותו – גם אם למטרה טובה – יש שתי אפשרויות; או שהוא ילך, או שהוא יתמרן את האדם בעצמו. הוא מודע טוב מאוד לכך שהוא לא רכוש של אף אחד ואין אדם שיחליט בשבילו מה יעשה, איך ולמה.
מרושם ראשוני אפשר גם לחשוב שהוא נאמן, גם זו טעות חמורה. האדם היחיד שהוא נאמן אליו זה הוא עצמו, וגם זה לא בטוח. הוא מאוד אמין, אך כלל וכלל לא נאמן. אפשר לסמוך על המידע שיתן, אך אי אפשר להיות בטוחים שהוא יבוא להציל את חבריו בעת צרה. הוא מסוגל לבגוד באדם הקרוב אליו ביותר ולא להרגיש אף לא דקירה קטנה בלב. מה שכן, אפשר לסמוך עליו שאם יתן לך את המילה שלו, הוא לא יפר אותה לעולם. אם הוא יבטיח לעזור במשהו, הוא יעזור. יעזור עד שהדבר יסתיים, אחר כך הוא גם יכול להרוס את כל מה שנעשה.
אז כמו שאפשר להבין, אייניול הוא יצור דיי ריקני. הוא מכנה את עצמו כיצור מפני שהוא לא מסכים להכיר בעצמו כבן אדם. בני אדם אולי יחשבו שזה מתוך התנשאות והרגשת עליונות – ואולי זה נכון לגביהם – אך אם ישאלו אותו למה הוא לא מסכים להכיר בעצמו כאדם, הוא יענה את התשובה הבאה: "אנשים הם פתיים. הנטיה של מוחם היא להאמין. הם מעדיפים את השקר היפה על פני האמת הקשה ויתכחשו לאלה השונים מהכלל. בעיניהם, אחשב לבוגד אם לא אשאר נאמן למישהו. אני יכול לספר לך עכשיו שקר טוב ותאמין לי. אתה יכול לספר לי עכשיו אמת שקרית ואדע להבדיל את הפרטים אחד מהשני. אז אם אתה רוצה לדעת למה איני מחשיב את עצמי לאחד מכם, אני פשוט שונא את האנוכיות הצרופה שטמועה שכל אחד ואחד מכם מיום הולדתו." הוא יודע מה הבעיה בתשובה שלו, הוא יודע שהוא בעצמו אנוכי הרבה יותר מאנשים אחרים, אך אצלו זה מגיע ממקום אחר.
כוח: מנטלי. אני צריכה רק לציין כמה פרטים ששיניתי/לא הבנתי.
הוא אומנם קורא מחשבות כמו כל שאר האנשים שמחזיקים בכוח הזה, אך בניגוד אליהם הוא מבין אותן לפי הילת האדם שמולו ושומע את מחשבותיו החזקות והברורות ביותר. אם הוא מביט באדם למשך יותר משתי שניות הוא יכול לגלות את הסודות, המחשבות, הדאגות הפחדים העמוקים ביותר שלו.
עכשיו לשאלות ולבקשות- איך אמורה להיעשות ההיפנוזה? והאם הוא שולט גם במחשבות האנשים או רק בחלומות ובזכרונות? הוא יכול לשנות זכרונות? אם לא אז אני מבקשת שאייניול יפתח שיטה משלו לשינוי זכרונותיהם של האנשים.
רקע: הוא לא בדיוק זוכר את השנים שלפני היותו בן עשר. הוא לא זוכר את הוריו, את ביתו או כל דבר אחר שקרה לפני היותו בן עשר. כעיקרון מוחו מאוד מעורפל והוא בעצמו חושב שיש לו מחלת שיכחה. ברגעים הבודדים שמוחו ומחשבותיו צלולים הוא נזכר בפרטים קטנים מעברו. הזיכרון הראשון שלו הוא הגעתו למקום מושבם – כפר, איזור, ממלכה, מה שזה לא יהיה – של המנטליים. הוא זוכר שפשוט הופיע שם איכשהו, הוא לא זוכר את הדרך או מתי במהלך היום זה קרה. הוא זוכר שברגע שנכנס כמעט נהרג, כל מי שעבר לידו פשוט בהה בו ומחשבות האדם חדרו לראשו כמו סכינים שמפלחות את גולגלתו. הן היו כל כך חזקות. כנראה שאחרי כמה שעות התעלף מכאב, כי כשהתעורר הוא לא היה שם. הוא היה בתוך חדר קטן, אשר נראה כעשוי אבן, וידיו כבולות באזיקי עץ. לאחר כמה זמן שצרח למישהו שיגיע, הוא שמע צעדים מאחורים הקיר שמולו, כמה שניות לאחר מכן נכנסו לחדר ארבעה אנשים. האנשים האלה תחקרו אותו במשך שעות, ניסו להבין מיהו ומאיפה הגיע. ראשיהם ומוחותיהם של האנשים היו אטומים לגמרי ולכן הוא לא שמע את מחשבותיהם. לאייניול לא היו תשובות, כמובן, הוא אפילו לא ידע שהוא מנטלי. רק כאשר התחיל ממש לכעוס וככל הנראה היפנט את כולם, מכיוון שכשהתקף הזעם עבר לו הוא קלט שידיו שוחררו מהאזיקים ושארבעת האנשים שוכבים מעולפים על רצפת החדר.
אחר כך הוא זוכר שאנשים עדיין בהו בו, אך מחשבותיהם כבר לא צעקו כמו קודם. בערך שנתיים לאחר מכן תושבי המקום גם הפסיקו לבהות בו והחליטו פשוט להתעלם ממנו. המראה שלו היה – ועודנו – כל כך שונה משל שאר האנשים שהם פשוט לא ידעו איך להתייחס אליו. בהתחלה הם חשבו שהוא קשור איכשהו לאוויר, בגלל מראהו. אחרי זה הבינו שהוא לא מפני שהדגים לפניהם את יכולתיו, שהיו חזקות משלהם בצורה משונה וכמעט מפחידה.
חמש שנים לאחר הגעתו, נערים בגילו ניסו להתקרב ולהתחבר איתו. אייניול הופתע מעט, אך שמר על קור רוחו. הוא נהג עם אותם נערים בנימוס ואדיבות כמו שידע, אך משום מה לא הצליח להתקרב אליהם מנטלית. הוא שמר על מן ריחוק משונה מהשאר. נסיונות ההתחברות הללו הפסיקו כאשר אותם הנערים נוכחו לדעת ששאר החברה מתרחקת מהם כשניסו להתקרב אליו.
בהיותו בן שבע עשרה, אייניול כבר התרגל ללבד – לא שקודם זה הפריע לו – הוא חיי לבדו בצריף עץ שבנה לעצמו בשולי הטריטוריה, איפה שהאדמה המעובדת כבר מתחילה להתמזג עם נוף היער. הוא חי כבעל המעמד הנמוך/הגבוה ביותר של בני מינו – הוא הבין שהם מתרחקים ממנו מתוך פחד מהול ברתיעה של כבוד, אך עדיין לא באמת נחשב למישהו אצלם – מגדל לעצמו את האוכל ולעיתים יוצא ליער לצוד קצת בשר שיהיה לו.
במהלך השנה האחרונה, אייניול תיכנן את יציאתו מהטריטוריה – עד עכשיו פשוט לא היה לו חשק לעשות זאת – ולהתחיל לנדוד בין אזורים שונים בעולם. הוא תוהה האם ימצא שם משהו שיהיה מספיק מעניין בשבילו שישאר נאמן לו.
משהו: דמות מתוסבכת ברמות. אני יודעת. אני אבין לגמרי אם לא תקבל אותו, הוא באמת מאוד קשה.
בכל מקרה, מאפיינים נוספים; הוא מאוד אוהב לישון. בצורה כמעט לא נורמלית. הוא יכול לישון עשרים וחמש שעות ביממה. צייר מדהים. הוא מצייר את החלומות שלו – בפעמים במעטות שיש לו – לפרטי פרטים ואף זוכר כל פרט מהם. הוא גם מצייר את מחשבות האנשים ופחדיהם בפחם – או צבעים שיצר בעצמו – בצורות לא ברורות שרק הוא מבין.
ו… סיימתי! (סליחה שזה לקח זמן, הלכתי לסרט עם בני הדודים שלי :P)
היה ממש כיף לכתוב דמות לסיפור שלך שוב, מקווה שהיא לא קצרה מדי (אין לי מושג מה האורך שלה, אני אאלץ לגלות אחרי שהתגובה תעלה) ושתאהב אותה.
—
שם: אדריאנה (היא נותנת לחברים שלה לקרוא לה אדרי כי זה יותר נוח, למרות שהיא מעדיפה את שמה המלא) גריי
גיל: 16
מין: נקבה (מן הסתם)
כוח: אש (כי יש לי קטע לא מוסבר עם אש ????)
מראה: שיער שטני חלק וארוך שמגיע לה בערך עד המותניים. אין לה כוח להתעסק איתו למרות שאין בו ממש קשרים, אבל היא גם לא רוצה לגזור אותו, אז רוב הזמן היא רק עושה בו שביל מבולגן בצד ימין של הראש או אוספת אותו בקוקו.
יש לה עיניים ירוקות-אפורות נוצצות שאפשר לטבוע בהן והן יהיו הדבר הראשון שישימו לב אליו כשיסתכלו עלייה בפעם הראשונה. העור שלה ממש בהיר, למרות שאת רוב שעותיה היא מבלה בחוץ, והוא אף פעם לא משתזף/נשרף.
היא גבוהה במעט מן הממוצע, אבל לא ממש. יש לה גוף אתלטי והיא שרירית במקצת, כי היא נוהגת לעשות הרבה ספורט (בעיקר ריצה.)
היא אוהבת ללבוש גופיות נוחות עם כיתובים מגניבים ומכנסיים קצרים נוחים (כאלו שאפשר לרוץ או לעשות איתם ספורט.)
יש לה צלקת ארוכה שנמשכת כמעט לאורך כל רגלה ועוד כמה באזורים שונים בגוף (הסבר בהמשך), לפעמים הן יכולות לעקצץ.
אופי: טוב, אז תתכונן לדמות קצת שונה מבדרך כלל, כי זה מה שיצא ואני דווקא די מרוצה מזה.
אדריאנה היא בחורה חסרת פחד וממוקדת, אבל גם מאוד מצחיקה וחברותית.
היא חדורת מטרה ותמיד מקבלת את מה שהיא רוצה. כשיש לה מטרה היא לא תעצור עד שתשיג אותה. היא החלטית (מהסוג שנוטה לעקשנות), אסטרטגית ויכולה לחשוב צעד אחד לפני כולם.
היא נמשכת לסכנות ואתגרים, ותקפוץ על כל הזדמנות לעשות משהו מסוכן. היא מאוד אמיצה, אבל לפעמים היא יכולה לעבור את הגבול עם הדברים שהיא חושבת שהיא תצליח לצאת מהם בשלום וצריך לרסן אותה.
היא חברותית וממש מצחיקה. היא אוהבת להיות ולעבוד בקבוצה, למרות שהיא יכולה להסתדר בעצמה. בחבורה היא בדרך כלל תיקח על עצמה את תפקיד המגניבה/מצחיקה, ובגלל זה אנשים אוהבים להיות בחברתה. היא יכולה לעודד כל אחד בכל מצב.
יש לה עקרונות מאוד ברורים, והיא לא תעבור עליהם גם אם חייה תלויים בכך.
בקיצור: היא לא מפחדת מכלום, אוהבת אתגרים ויכולה להיות חברת אמת כשמתחברים איתה. יכולה להעלות לכל אחד חיוך על הפנים, אבל רצינית כשהמצב דורש את זה.
רקע: היא נולדה לבית מאוד עני ומצומצם בעיירה קטנה ונידחת, אבל לא הייתה מחליפה את אורח חייה בתמורה לדבר. ההורים שלה היו מאוד תומכים ואוהבים, וללא ספק האנשים הכי יקרים לה בעולם. הם עבדו קשה בתמורה למעט כסף, אבל השתדלו שלפחות אחד מהם יהיה בבית בשבילה כשיכלו, וזה אמר הרבה.
לא היה להם מספיק כסף בכדי לשלוח את אדריאנה לבית ספר, אז לכן בשעות שבהן אחד מהם היה בבית, הוא לימד אותה קריאה, כתיבה ועוד כמה מיומנויות בסיסיות. היא לא שולטת בכולן, אבל יש לה מספיק ידע.
בסופו של דבר, הם יכלו להרשות לעצמם קורת גג ומעט אוכל לאכול בסוף היום, והם היו מאושרים.
כשהיא הייתה בת שש אחיה הקטן נולד, מה שהפך את הוצאות המשפחה לגדולות יותר, אבל בעיני כולם זה היה שווה את זה. כשהיא גדלה מספיק כדי לשמור עליו בעצמה ההורים שלה עבדו קצת יותר מבדך כלל, אבל זה לא הפריע לה.
כשהיא הייתה בת אחד עשרה, אבא שלה מת בתאונת עבודה, ולמשפחתה היה מאוד קשה לחזור לשגרה. אמא שלה החלה לשקוע בעבודתה בניסיון להרוויח מספיק כסף, אדריאנה שקעה בדיכאון ולא יכלה לעצור את דמעותיה בכל פעם שאחיה הקטן שאל היכן אבא שלו נמצא, משום שהוא היה קטן מכדי להבין.
עם הזמן כולם התחילו לחזור לעצמם, עד שאדריאנה חזרה להיות אותה הילדה שהיא הייתה קודם – מצחיקה, חברותית וחזקה. כמובן שעדיין קשה לה מאוד בלי אביה, אבל עכשיו יש דברים שמעסיקים אותה מלבד הכאב שעברה.
קצת לגבי הכוחות שלה:
שני הוריה שלטו באש, אבל אף אחד מהם לא השתמש ביכולותיו הרבה בטענה שזה יכול להיות מאוד מסוכן. אדריאנה מאז ומעולם נמשכה לסכנה, ולכן היא נאלצה להתחיל ללמד את עצמה בגיל צעיר מאוד. בשעות היום שבהן לא היה אף אחד בבית היא הייתה מתגנבת מחוצה לו ומנסה ללמוד את היכולות שלה, אבל לא הצליחה לרסן את האש שיצרה. את הצלקות שלה היא גרמה לעצמה.
היא ביקשה ממעט החברים שהצליחה לרכוש בעיירה לעזור לה. הם עזרו לה בכל מיני שיטות שהם למדו (מלמדים את זה בבית ספר, או שזה אחריות של ההורים…? טוב, לא משנה.) עד שלמדה להשתמש בכוחותיה כראוי. היא החלה להתאמן בעצמה עד שהצטיינה לגמרי בשימוש בכוחותיה והתעלתה על רוב ילדי העיירה.
היא מאוד גאה ביכולות שלה, בין אם היא משתמשת בהן בכדי להדליק אש קטנה מקצות האצבעות שלה או בין אם היא מקימה חומות אש גבוהות.
אמא שלה עדיין לא יודעת שהיא בכלל יודעת להשתמש בכוחותיה, ואם זה יתגלה לה היא בטח תבקש ממנה להפסיק (מה שלא בא בחשבון מבחינת אדריאנה, לכן היא לא מגלה לה.)
פרטים נוספים: אלרגית לקמח, זה גורם לה לבחילות נוראיות (אין לי מושג למה זה פרט חשוב, אבל הוספתי את זה. שיהיה.)
אני אשמח שיהיה לה בן זוג, ואם לא אז חבר ממש טוב. אני חושבת שצריך להיות מישהו שיהיה קרוב אליה במיוחד (אולי הדמות של יוטה?)
—
אני מקווה שהיא טובה.
אם יש משהו שצריך לשנות/להוסיף/להוריד רק תגיד לי ואני אתקן. (:
קטניס אוורדין, סוף.
אה, ושכחתי לכתוב – הדמות של ליאנה מפחדת מאש, אז חשבתי שאולי היא תנה להפחיד אותו מדי פעם או שיהיה להם איזה קטע שקשור באש (אם זה לא אכזרי מדי XD)
קטניס אוורדין, סוף.
אוקיי, רק עכשיו ראיתי את זה (אני פשוט כבר בקושי נכנסת לאתר בזמן האחרון.. 0.0) ואין לי כוח לקרוא הכל אז פשוט תגיד לי מה אפשר לכתוב XP הוו ואתה מתכנן פאנפיק על עיר של גיבורים?? תתחיל אותו *^* כי ייקח עוד די הרבה זמן עד שיגלו מה קרה בין הייזל לטסה ועוד ועוד דברים. ותמשיך גם את מצוד האגדות *^* מוזר שאני אומרת את זה חחח
פומה, קטניס וEdward ScissorHands
הדמויות שלכם התקבלו!
אני אענה על השאלות ששאלתם פה מחר(אם אני אזכור)… עכשיו אני פשוט עייף מדי.
אמורה, נשארו הכוחות:
מים, חשמל, צומח, רעל, אדמה, מתכת, רוחות רפאים, מתכת, קסם, כוחות בסיס וללא כוחות.
תעלי למעלה לקרוא את הפירוט על הכח שאת מעוניינת שלדמות שלך יהיה.
ליאנה וסיפורים1 תודה שפירטתם קצת יותר על הדמויות…
אם אני אראה שלא נרשמים אנשים נוספים, אז מי שרוצה יהיה יכול(ומוזמן) לכתוב דמות נוספת.
תודה לכולם!!!
אם תישאר האפשרות לכתיבת דמות שניה, אני רוצה את זאת שבלי כוחות :)
אם תשכח לענות על השאלות, נשלח אותן שוב ואז תראה.
דמות:
שם:זאק פול
גיל:15 וחצי
מין:זכר
מראה:שיער שחור חלק,יחסית גבוה,עיניים חומות בהירות,שרירים בידיים ורגליים.
אופי:חכם,נבון,חברותי,תחחן?(תכחן?),רגיש,סקרן.
כוח/ללא כוח:ללא כוח.אבל אם אפשר יכולת התמצאות טובה ביערות.
רקע:הוריו היו מאנשי האוויר אבל משומה זאק לא יצא עם כוח..(אין סיבה אתה יכול להמציא..)
בגיל 8 אימו מתה מאיש מאומת/מדינת האש אשר התגנב לבית ושרף את הכל והשאיר צלקת לזאק ביד(מתחת למרפק..)וברח באותו הלילה אבא שלו היה בציד ולכן לא מת
כאשר הוא חזר הוא לקח את זאק איתו והלכו לאומת/מדינת הצמח/ים כדי לרפות את הצלקת ואת כל שאר הכוויות אבל הצלקת נשארה למזכרת מהמוות של אמו.
ביערות זאק למד אותם בעל פה ואהב לצוד חיות לאוכל ולמד לירות בחץ וקשת וסכינים.משם חוש ההתמצאות שלו גדלה..
בגיל 11 זאק עזב את אביו כדי לחקור את היערות ואת ההרים המושלגים אבל לאזור האש לא נכנס..(הוא נולד באוויר ולכן לא חקר שם..)
בגיל 13 כשהוא היה בערים המושלגים הוא מצא שם כלב ששמו רה באותו הרגע היה "קליק" בניהם ומאז הם חקרו ביחד
מחלות ואנרגיות אין.
אני אשמח שיהיה לו את הכלב למרות שאין לו כוח..
אשמח לקרוא נשמע טוב?
הסיפור השמה טוב…
יון8899,
המראה שכתבת כללי מדי.
האופי קצר מדי(וזה תככן. (:).
לא יכול להיות שנולד לשני הורים ששולטים באוויר, ילד בלי כוחות. ואם זה כן היה קורה הילד היה נשלח לבד לאזור של מחוסרי הכוחות.
האנשים ששולטים בצמחים לא יכולים(או רוצים) לרפא מישהו אחר(לא מהם).
אם בן אדם רוצה שירפאו אותו הוא צריך ללכת לרופאים של הקהילה שלו/לאזור של האנשים ששולטים במים(אני מצטער שאני מאריך את זה. עדיין לא החלטתי אם זה אומות, מדינות, ערים או משהו אחר)/אם מדובר ברעל ללכת לאלה ששולטים ברעל.
למה הוא לא חקר באזור של האנשים ששולטים באש? אם היית אומר שזה בגלל השריפה שגרמו אנשים ששולטים באש, הייתי מבין. אבל בגלל זה שהוא ממקום של אנשים ששולטים באוויר? נראה כאילו אתה מתבסס בתגובה שלך על אווטאר.
אם כן(ויכול להיות שלא. אני רק אומר שזה קצת נשמע.) אז קודם כל, האנשים ששולטים באש לא בהכרח רעים. ואין יריבות מיוחדת בין האוויר לאש.
אז זהו. אני מצטער, אבל הדמות לא מתקבלת.
תודה רבה בכל מקרה!
Edward ScissorHands –
אטלס הוא טיטאן.
לגבי הקעקוע של הדופק לב – כשאת אומרת סטטי – את מתכוונת דופק לב רגיל בלי שינויים, או דופק לב של בן אדם מת(ואז הוא לא בתנועה..)?
כבר עברתי על זה עם כולם – למשפחות שלהם יש כוחות. אז גם למשפחה של וונוס יש כוחות.
פומה – אני אלך על המראה הרגיל.
לגבי ההיפנוזה – כשהוא מסתכל בעיניים של מישהו פנים אל פנים, והעיניים שלו מתחילות טיפה לזהור, הוא מנסה להפנט מישהו. אם העיניים של השני, עצומות, אי אפשר להפנט אותו, ככה שהוא חייב לפעול מהר.
הוא יכול לקרוא מחשבות לא לשלוט בהם.
הוא לא יכול לשנות זכרונות. הוא יכול לראות אותם או למחוק אותם(ולהתעסק בזכרונות זה לא קל כמו קריאת מחשבות.).
חלומות הוא יכול לשנות/לעצב.
הוא לא יוכל לשנות את הזכרונות, אבל אני כן יכול לעשות שכל ההתעסקות בזכרונות באה לו באותה קלות כמו קריאת מחשבות.
קטניס –
מלמדים את זה בבית ספר וגם קצת אחריות של ההורים.
קטניס מבקשת בן זוג לדמות שלה? מה השלב הבא? משולש אהבה?
סתם צוחק. אני אנסה לעשות את זה.
ליאנה – כוחות אופל כמו שליטה בצללים, דברים שקשורים לחושך, מתים, עינויים ופחדים. הוא לא יכול להיכנס לחלומות, זה כוח של המנטלים.
אז בסוף זכרתי לענות על השאלות.
מה, אסור לגוון קצת? (ואל תגזים, בלי משולשי אהבה XD)
ואפשר לכתוב כבר עוד דמות? אם כן, תשמור לי את המים (חה, כל כך אופייני לי לכתוב דמות של אש ודמות של מים.)
קטניס אוורדין, סוף.
אוקיי, אז כמובן דבריך כאלה. עינויים? קסם שמענה אנשים? פחדים? הוא יודע את הפחדים של כולם או מקלל אותם בפחדים?
אגב, אני יכולה לכתוב בשבילו חיה? כי אם יהיה לו דרקון או עוף חול או משהו בסגנון זה יהיה ממש נחמד.
אוקיי אשמח לקרוא בכל אופן(:
תודה רבה!
אוקיי.
כל מי שמעוניין לכתוב דמות שנייה מוזמן.
אז המים שלי!
קטניס אוורדין, סוף.
אני אכתוב דמות חשמל :) וקט, באמת לא מתאים לך לכתוב דמות נחמדה ואז עוד לבקש בשבילה מישהו.
כן, קסם משענה אנשים.
ולגבי הפחדים – הוא מסוגל לאנשים להיות אחוזי אימה. יש לו את הדרכים שלו.
יאיי. סוף סוף מישהו בוחר בחשמל.
אז, כמו שראית(?) למעלה הם אוגרים בתוכם חשמל. בא לך לעשות דמות שלא לגמרי שולטת בזה ולפעמים החשמל בורח וזה מסוכן והכל?
שומר לך את החשמל.
אני חושבת שזה יהיה יותר מגניב אם זאת תהיה חיה קסומה כי בוא בכל זאת קוסם..
אז ג'יימי יצטרך לענות אנשים? איזה הזוי, אן הייתי יודעת הייתי כותבת אותו רע, כי איך האישיות שלו תתאים לזה בכלל.. זה גם כולל דיבור עם אנשים מתים וכל זה?
או להעלות ברוב ולנסות לגלות את העתיד וכל זה? (כי זה גם 'אסור' לפי מיטב הבנתי) אני ממש אשמח לעשות דמות כזאת, האמת שרציתי לעשות דמות טיפונת עצבנית שבכל פעם שהיא כועסת (אפילו כשהיא מנסה להסתיר את זה) יוצא ממנה החשמל.
*להעלות באוב
דרקון לא.
עוף חול גם לא ממש.
את רוצה שהחיית מחמד תהיה קסומה?
הוא לא צריך לענות אנשים.
זה רק משהו שהוא יכול לעשות.
דווקא יהיה מגניב אם הוא ינסה להדחיק את זה.
הוא לא יכול לגלות את העתיד. העלאה באוב נראה לי שכן. או שפשוט נוותר על כל הקטע של המתים?
ונלך יותר על כוחות של חושך, אפלה, צללים וכו'….?
אין לי ממש רעיונות לחיית קסמים. אני מעדיף משהו שלא מעופף. את מכירה חיית קסמים שהיא כמו כלב כזה? יש גם את האפשרות שתבחרי חיה רגילה ופשוט נעניק לה כוחות.
מתי הפרק הראשון יוצא?
מחכה לו בקוצר רוח..
חד קרן? אני אבדוק, אולי פשוט זאב או נמר או משהו בסגנון. אפשר לוותר על הקטע של המתים, אבל איך יבואו לידי ביטוי הכוחות האחרים? כשכתבתי אותו מלכתחילה רציתי שהוא לא ישמח מהכוחות שלו ויאבק בהם כי הוא בסהכ בחור טוב (אם הצלחת להבין את זה מהתיאור החוקה בחסר שלי) כך שאני הייתי שמחה אם הוא ישתמש בכוחות שלו למטרות טובות (אם זה אפשרי בכלל)
אממ…
הכוחות שחשבתי עליהם
1. הסתוות בחשיכה. זאת אומרת שיש כזה מסך חשיכה – עשן כזה והוא נעלם בחשיכה שנוצרת.
2. בוא נגיד שהוא יכול גם להשתגר ממקום למקום? ולקחת איתו גם אנשים(הרבה מאמץ וזה מתיש אותו).
3. צללים. שזה פחות או יותר נראה לי להפוך את עצמו למן צל מוחשי כזה.
4. יכול לרפא בעזרת חשיכה. נשמע מוזר אבל זה מוכר לי מאיפשהו.
תגידי מה דעתך ועם יש לך עוד רעיונות תוסיפי.
אני חושבת שאכתוב לו זאב. איזה כוחות אפשר לצרף לזאב?
אני חושבת שאם הוא יוכל לתקשר עם המתי זה יהיה ממש מגניב, אבל גם א לא, הכוחות שכתבתי גם ממש מגניבים. צל מוחשי? כמו רוח רפאים? (רק אחת שנראית, כמו בהארי פוטר? אולי משם זה מוכר לך)
ואם*
אני מצטערת שאני מסבכת אותך, אהל אני בהחלט מעדיפה את המראה הלא רגיל. זה ממש בלתי אפשרי שהוא יראה ככה? כי נתתי את המראה הרגיל כדי שתשתמש בו רק אם זו השני ממש בלתי אפשרי, לא לגמרי כבחירה… אז הוא לא יכול לשלוט במחשבות או לשנות זכרונות, אוקי. אין לי ממש בעיה עם זה… וכן, ההתעסקות עם החלומות והזיכרונות באה לו בקלות כמו שמיעת המחשבות. אני שוב חוזרת; אם אפשרי שיהיה לו את המראה הלא רגיל, זה המראה. אם זה ממש בלתי אפשרי, אז אתה יכול להשתמש במראה הרגיל.
אני יכול לעשות לו שיער בלונדיני ממש ממש בהיר.
או שנישאר עם השיער השחור.
לאיזה כוחות אין דמויות?זה נשמע ממש טוב..
צומח, רעל, אדמה, רוחות רפאים, מתכת, קסם, ללא כוחות(אני חושב שפומה ביקשה כבר) וכוחות בסיס.
תודה רבה!
נראה לי שהדמות הזאת יותר קצרה *~*
טוב, אני מניחה שאצטרך לגלות.
—
שם: אנה ווקר
גיל: 15.5
מין: נקבה
כוח: מים
מראה: יש לה שיער שחור חלק שמגיע לה עד אמצע הגב ופוני שנוטה לצד השמאלי של פניה. עיניה כחולות וגדולות כמו אוקיינוס, והצבע שלהן תמיד נראה כאילו הוא משתנה לפי האור במקום בו היא נמצאת – ככה שלפעמים הן נראות כהות ולפעמים ממש בהירות.
יש לה חצי חיוך שלא חושף שיניים ויוצא רק לעיתים רחוקות. כשזה קורה, זה מאיר את הפנים שלה באור שונה והיא נראית כמו אדם אחר לגמרי.
ברוב הזמן היא לובשת טי-שירטס ריקות ופשוטות, לפעמים עם ציור קטן או משהו, נעלי ספורט אפורות וקפוצ'ונים שהכובע שלהם בדרך כלל על ראשה. היא לא אוהבת למשוך אל עצמה תשומת לב.
אני מדמיינת אותה קצת כמו מרגו מ'ערים של נייר' (רק עם עיניים ושיער שונים):
http://jamaica-gleaner.com/sites/default/files/styles/jg_article_image/public/media/article_images/2015/07/21/Screen-PaperTowns.jpg?itok=MfV3-ijR
רקע (כתבתי את זה לפני האופי בכוונה, בגלל שיש לזה השפעה): אנה נולדה למשפחה עשירה וחשובה מאוד באומת/ממלכת/איפה-שהם-לא-גרים המים – אבא שלה הוא מנהיג (?) ואמא שלה היא אשת עסקים חשובה. בקיצור, כולם מכירים את המשפחה שלה.
כיאה למשפחה כזו, היא גדלה בבית קפדני עם סטנדרטים מאוד גבוהים, ואם היא לא עמדה בהם היא ננזפה על כך – מה שקרה הרבה, כי היא די שנאה את המשפחה שלה ואת כל מה שהם ניסו ללמד אותה.
כשהיא הייתה קטנה יותר היה לה חשוב מאוד להרשים את משפחתה, אבל עם השנים היא הבינה שאין לה סיכוי אז היא וויתרה על זה.
מגיל צעיר היא למדה אצל המורים הכי טובים (באופן פרטי, היא לא הלכה לבית ספר מעולם), אכלה את האוכל הכי טוב וגרה בבתים הכי יפים.
היה לה הכל, חוץ ממה שהיא הכי רצתה – חופש (מדד הקיטשיות שלי נשבר כרגע, זה היה יותר מדי בשבילו.) החלום שלה הוא לברוח מהבית ולטייל בעולם (אם זה בכלל מותר, לא ממש הבנתי את עניין המעבר בין ממלכות), אבל נכון לעכשיו אין לה יכולת לעשות את זה.
יש לה עוד שתי אחיות תאומות שגדולות ממנה בארבע שנים, מה שלא תורם להרגשת חוסר השייכות שלה במשפחה, משום שהן פשוט הבנות המושלמות להורים כמו שלה. הן צייתניות, רשמיות, חכמות ובאופן כללי גורמות לה להרגיש כאילו הקיום שלה לא שווה כלום. הן רבות הרבה בבית, אבל כשזה נוגע לדברים רשמיים יותר שצריך להפגין בהם רושם זה נראה כאילו הן מסתדרות מעולה – רק אחת מהסיבות הרבות שגורמות לה לשנוא אותן בכל ליבה.
הדבר היחיד שבו היא מתעלה מעליהן הוא הכוחות שלה (אני כל כך משתדלת לא לקרוא לזה כשפות), אבל אין לזה יותר מדי משמעות בעיני ההורים שלה, אותם היא כבר הפסיקה לנסות להרשים.
היא בקושי מדברת עם המשפחה שלה, למרות שהם חיים באותו הבית, ובפעמים שכן – אין לה שום בעיה להתנהג כלפיהם בחוצפה ולהגיד את מה שהיא חושבת עליהם. רוב הזמן הם כועסים, אבל בטוחים שזה סתם מרד גיל ההתבגרות ושזה יחלוף.
מעולם לא היו לה חברים ולכן אין לה ממש מושג איך מתנהלים בחברת אחרים ויהיה קשה לה להסתגל לקבוצה גדולה.
קצת על הכוחות שלה:
טוב, אז כמו שכבר צוין – היא למדה מגיל צעיר אצל המומחים הכי גדולים. עם השנים היא הפכה למומחית בעצמה, אבל בשונה מאחרים, הסגנון שלה הוא… איך להגדיר את זה? נראה לי שמדויק זו הדרך הכי טובה לתאר את זה. זאת אומרת, היא לא מתפרעת הרבה עם הכוחות שלה ומוצאת דרכים לפתרון בעיות גדולות בעזרת שימוש מינימלי בהם.
היא ממש טובה בשחייה (בלי קשר לזה שהיא שולטת במים, היא פשוט טובה בזה) ואוהבת לשהות מתחת לפני המים במשך שעות בלי לשים לב לזמן שעובר, וזה אחד מהדברים היחידים שבאמת גורמים לה לאושר. היא יודעת לשלוט בדם (אל תקראי לזה כשפות דם, קטניס! פשוט אל), לרפא אחרים ואת עצמה בעזרת מים ולדבר עם חיות ים.
אופי: היא בחורה מאוד קשוחה ותוקפנית שנוטה להסתכל על חצי הכוס הריקה.
כפי שכבר צוין ברקע, מעולם לא היו לה חברים ולכן היא לא יודעת איך להתנהל בחברת אחרים, וניתן לראות זאת בקלות אחרי שיחה אחת בלבד איתה.
היא יכולה לא להבין בדיחות, לקחת כל הערה צינית ברצינות ולענות תשובות קצרות ולא מספקות לכל שאלה שישאלו אותה. זה לא שאין לה מה להגיד – היא פשוט לא טובה בדיבורים, היא מעדיפה מעשים.
קל מאוד לעצבן אותה, והיא לא תשתוק לגבי שום הערה פוגענית קטנה שתישלח לעברה. היא מאוד ביקורתית ונוטה להעיר לאנשים גם עם ההערה פוגענית מדי או לא מתאימה לסיטואציה בה היא נמצאת.
היא מרדנית מאוד ולא מוכנה שיגידו לה מה לעשות.
ובגלל שעד עכשיו הרוב היה חסרונות – היא מאוד חכמה (אחרי כל כך הרבה שנים של חינוך כזה קפדני היא חייבת להיות) ויש לה ידע נרחב כמעט בכל נושא שיעלה על הדעת. בקיעה מאוד בהיסטוריה של הממלכות השונות. היא מאוד אסטרטגית ויודעת איך להיחלץ ממצבים מסובכים בקלות.
פרטים נוספים: אני חושבת שבינה לבין אדריאנה צריכה להיות יריבות של ממש, אבל זה נתון לשיקולך. ואם אפשר שיהיה לה חבר/ה טובים במיוחד שיעזרו לה להיפתח מעט כלפי אחרים, כי דמות שהיא רק קרה ולא חברותית יכולה להיות משעממת.
—
אני מקווה שאהבת!
שוב, אם יש משהו שצריך לשנות/להוסיף/להוריד, תגיד לי ואתקן.
קטניס אוורדין, סוף.
הו וואו.
יש כל כך הרבה ניגודים בין אדריאנה לאנה(אוקיי רק עכשיו קלטתי את הקטע המוזר עם השמות.).
ברור שהדמות נכנסה.
אני עדיין לא החלטתי עם איזו דמות לפתוח את הסיפור אבל נראה לי שזו תהיה אדריאנה.
מבחינת הכוחות שלהן – לאנה יש יתרון על אדריאנה. זה בטח ישגע אותה.
תודה!
גם אני קלטתי את עניין השמות רק אחרי שכתבתי את השם. השארתי אותו בכל זאת (למרות שאפשר לשנות אותו, זה יכול להיראות מוזר.)
כן, גם אני חשבתי ככה.
קטניס אוורדין, סוף.
כמה דמויות חסרים לך?
חסרות*
אם את רוצה לכתוב דמות את מוזמנת.
נשארו הכוחות –
צומח, רעל, אדמה, רוחות רפאים, מתכת, קסם, ללא כוחות(אני חושב שפומה ביקשה כבר) וכוחות בסיס.
אני אכתוב דמות עם כוחות בסיס.
שם: לונה מיי אולדרין (רוב האנשים פשוט קוראים לה אולדרין)
גיל: 17
מין: נקבה
כוח: חשמל.
אופי: כל בן אדם שפגש את אולדרין ויתבקש לתאר אותה בשתי מילים ככל הנראה ישתמש ב'עצבנית ומעצבנת.' אולדרין היא טיפוס דיי משוגע- היא מסוגלת לעשות דברים מטורפים ומשוגעים לגמריי, רק בשביל להצחיק את עצמה. היא תמיד תתייחס ל'פיל שבחדר' ורוב הזמן היא חסרת טאקט לחלוטין, וזה הופך אותה למאוד מצחיקה, היא שונאת ציניות ולכן תמיד עונה על בדיחות ציניות בשיא הרצינות ומעלה את רמת המבוכה בחדר, ואחרי שהיא עושה את זה, היא גם מציינת את זה.
היא חברה טובה מאוד בסך הכל, אם כי היא בכלל לא משתפת על עצמה, או מה שקורה בחייה. וכשזה מפריע לאחרים שאיתה, או שהיא מתעצבנת, או שהיא עושה משהו משוגע שישכיח זאת ממנה. אולדרין היא בחורה אסרטיבית ביותר, היא מצליחה לתעתע אנשים באמצעות דיבורים וזיוף קירבה, והיא בונה את הפעולות שלה בהתאם למידע שהיא רוכשת. היא בחיים לא עושה את זה נגד חברים שלה, אלא אם כן זה לטובתם. היא יודעת איך לגרום לבן אדם לשפוך את מה שעל ליבו, ואיך לשכנע אותו על דברים שלפני כן הוא מעולם לא היה מאמין
אם כי היא טיפוס חביב ומטורף, היא יחסית, מאוד עצבנית, וכשהיא עצבנית היא מסוכנת. היא מסוגלת להתעצבן מהכל, כשהיא חוטפת מכה ודברים בסגנון, אך היא מנסה לשמור על עצמה רגועה. היא מפחדת שיגלו שהיא לא מצליחה ממש לשלוט על כוחותיה, וזאת האמת. היא לא יודעת בכלל איך לשלוט על עצמה, וזה מפחיד אותה. היא לא יודעת איך לאזן את הרגשות שלה ותמיד בתוכה מתחוללת סערת רגשות, לפעמים זה מכניס אותה לדיכאון ועצב נוראי והיא לא מתקשרת עם אף אחד מרוב שהיא מפחדת. אם כי היא מנסה לשמור על שיגרה רגילה ושלווה, היא לא מצליחה להשתלט על העצבים שלה, לא כדאי לריב איתה, היא אלימה מאוד, אולדרין חושבת שאם תהיה אלימה פיזית אולי זה לא יוציא ממנה את החשמל וככה היא תצליח לשמור על כולם, הרבה פעמים קורה לה שגם כשהיא מוציאה את החשמל בכוונה תחילה, הוא פוגע במושא רצונה אך גם באנשים נוספים. אם זאת היא בחורה נחמדה ומצחיקה מאוד, היא חברה טובה, שמקשיבה לכל מי שמבקש ונותנת עצות טובות שתמיד עוזרות לחבריה, היא משוגעת, פחדנית ונאמנה, לפעמים היא חוטפת התקפי חרדה, ומרגישה כאילו היא הרגה את כולם או שכולם עומדים למות בגללה, שהיא הרסה להם את החיים עם הכוחות שלה. כשזה קורה לה היא מתכווצת באיזושהי פינה ומתחילה לנשום נשימות מהירות וקצרות. היא יכולה גם לצעוק, והיא מרגישה חסרת אונים.
מראה: אולדרין היא בחורה בעלת גזרה דקה ומעוצבת. יש לה עיניים ירקרקות ושיער שטני ארוך עד סוף גבה שמשווה לה מראה מעט ילדותי, עורה מעט שזוף. יש לה שתי גומות חן מתוקות כשהיא צוחקת. לרוב היא תהיה עם חיוך חביב על פניה כך שכשהיא נכנסת לדיכאון בגלל הכוחות שלה הרבה יוכלו לשים לב. כי לא תחייך, תדבר, או תצחק.
רקע: כשנולדה, אביה ואימה ניסו הכל על מנת ללמד אותה איך לשלוט בחשמל. אביה היה מאסטר גדול (אם קיי דבר כזה) ולימד רבים עם כוחות חשמל איך לשלוט בכוח, לתעל אותו, לשמור אותו וכדומה. עד גיל 10 היא התקדמה כשאר הילדים, אבל אחרי זה היא התחילה לפתוח פער בזמן שכולם כבר הצליחו לכוון את החשמל שלהם, היא לא הצליחה. היא רצחה את אביה, לפי דעתה. כשהייתה בת חמש עשרה, היא יצאה לקנות לאימא שלה מתנה מכיוון שזאת הייתה יום הולדתה. בזמן הזה היא הייתה נוהגת לריב כל הזמן עם איבה, היא תמיד חשבה שהוא מתבייש בה כי היא לא מצליחה לשלוט כמו שצריך בכוחו, למרות שזה לא בהכרח היה נכון.
כשחזרה לבית שלה, רק אביה היה שם, הוא נראה כועס והם התחילו לדבר, ואז עלה הנושא של השליטה בכוחות, היא התחילה לבכות להגיד לו היא מנסה לשלוט בכוחו שלה, אבל היא חושבת שהיא בחיים לא תצליח. והוא כעס עליה מכיוון שהיא ויתרה כל כך מהר. לבסוף היא צרחה עליו, ואז כשביקש ממנה להרגע, יצאו ממנה ברקים לכל הכיוונים, אחד מהם פגע באביה, וגרם לו לדום לב. אולדרין ירשה את כל החשמל שלו (והיה הרבה, אביה היה בין האנשים החזקים בעיר, ובגלל זה היה מאסטר) היא ברחה מהבית כשהבינה שאביה לא יתעורר, מאז היא חוטפת התקפי חרדה כמעט כל הזמן. היא גרה לבד באזור דיי מרוחק מאימה, היא מבקרת מידי פעם את אביה בקבר.
בגלל המקרה הזה אולדרין נהייתה ממש פחדנית לגבי הכוחות שלה, והייתה מתאמנת אליהם כמה שיותר על מנת לא לחזור על אותה התקרית, אחרי שנה שבה היא הייתה בדיכאון, היא חזרה להיות אותו הטיפוס המשוגע, אם כי תמיד משהו בתוכה תמיד יכאב ויזכיר לה שהיא רצחה את אביה, שהיא רוצחת. היא לפעמים מצליחה לשלוט בכוחות שלה- שלא תבין לא נכון, זה לא כל הזמן היא לא מצליחה, הרבה פעמים היא כן והרבה פעמים לא, וזה מה שהכי מפחיד אותה, שהיא לא יכולה לדעת מה תהיה פעם הבאה.
פרטים נוספים: היא שונאת ימי הולדת, היא לא מדברת על המשפחה שלה. אני אשמח מאוד אם יהיה פרק שבו היא תחטוף את אחד מההתקפים האלה.
אני אשמח אם תהיה לה יריבות עם אחת מהדמויות.
הדמות בפנים. היא מעולה.
אין לי הערות בכלל.
הו, תודה רבה!
אני כותבת זאב לג'יימי :)
היי, מתי אתה מתחיל??
בקרוב אני מניח.
יש עוד הרבה דמויות שלא נכתבו.
אמורה נעלמה לאנשהו.
ותס לא פה כדי לכתוב לי את הדמויות-מגילות שלה.
באסה.
סליחה על ההתערבות, אבל לא נראה לי שחייב דמות לכל כוח. גם ככה יש הרבה כוחות ואם יהיו יותר מדי דמויות זה יכול לבלבל.
קטניס אוורדין, סוף.
זה חשוב לי למלא את כל הכוחות.
חוץ מזה, את יודעת שאני אוהב לכתוב הרבה דמויות בסיפורים שלי.
כשג'יימי היה צעיר, והיה מתאמן הרבה בכוחות שלו, הוא נהג לעשות את זה במקומות מבודדים כי הוא ניסה לתעל את הכוחות שלו ולא רצה שיגלו זאת עליו.
פעם אחת, כשניסה ללמוד איך להיעלם בתוך הצללים הוא שיגר את עצמו (לגמרי ללא כוונה) ליער רחוק וקריר, הוא לא ידע מה הוא עשה וככה הוא לא ידע איך לבטל את מה שהוא עשה. בהתחלה ניסה לחזור על צעדיו, אך כלום לא קרה. היה קפוא באותו יער, וג'יימי חשב שאם יתחיל ללכת מתישהוא הוא יגיע לסופו של היער. ביער היו המון חיות פרא, אך כולן פחדו ממנו (בכל זאת, קוסם אפל, לא נראה לי שכדאי להתעסק עם זה.) אחרי שעות רבות שהוא חיפש דרך מוצא ביער כבר ירד החושך והוא החל לקפוא ולפחד שהוא בחיים לא יצליח לצאת משם.
הוא התיישב ליד אחת מן העצים וניסה להירדם אבל הקור לא נתן לו,
כשלפתע מתוך החשכה הוא ראה שתי עינים כתומות בוהות בו. מתוך היער יצא זאב שחור לגמריי, עם פרווה פרועה ושתי עיניים כתומות (תמונה להמחשה:https://www.google.co.il/search?q=%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA&espv=2&biw=1600&bih=799&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwiSw8rlqpHOAhUHCsAKHa-6AqQQ_AUIBigB#tbm=isch&q=%D7%96%D7%90%D7%91+%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8&imgrc=Cogta0xrXas3IM%3A)
הוא התקרב אליו באיטיות וג'יימי, שידע שבעלי החיים לא יתנפלו עליו, פחד מכיוון שרוב בעלי החיים פנו מהדרך כשראו אותו, אך אותו הזאב היה היחידי שהגיע אליו ישירות. הוא התקרב אליו ונהם, ג'יימי הביט בו והבחין כי הוא פצוע ברגלו, אך עדיין היה לו אומץ יותר משאר החיות. הוא הרים את ידו וקירב אותה לזאב, הוא נרתע בהתחלה. אך לבסוף הוא נתן לו לגעת בו. ג'יימי ניסה בכל כוחו לעזור לו ועצם את עיניו בחוזקה עד שלבסוף הרגיש כאילו ער לו. כשתפח אותם, הוא גילה את עצמו באותו המקום שבו היה לפני כן. ליד ביתו. הזאב, שהתרפא, ברח לתוך יער קרוב, וג'יימי חזר לבית שלו. שנים אחרי כן, כאשר שריפה פרצה בשכונה, הזאב היה זה שהציל את ג'יימי, הוא גרר אותו ליער וניסה לעזור לו, בסופו של דבר הוא היה זה שהציל אותו. בלעדיו ג'יימי היה נתקע בתוך הבית ונשרף למוות. ג'יימי הודה לו והעניק לו שם (איין) הוא היה מאכיל אותו ומטפל בו לפעמים. היו זמנים שבהם הוא לא ראה את איין שבועות ורק לאחר מכן הוא היה חוזר. הוא החבר הכי טוב של ג'יימי (דיי עצוב אבל מתאים לג'יימי) והוא היצור היחידי שאליו הוא מתנהג באכפתיות. איין נאמן לו וכך גם ג'יימי.
יש בניהם קשר חזק ועמוק. בתור כוחות, אני יכולה לעשות שהוא יהיה ממש מהיר? אם לא, אשמח להצעה.
וזהו. סליחה על כל החפירות.
כן הוא יכול להיות ממש מהיר.
הקעקוע הוא של דופק נחלש, כלומר בהתחלה חזק ואז חלש יותר ואז… כלום☺
דרך אגב תוכל לשמור לי דמות של טבע? או צמח נראה לי . הכוח הזה.
צומח? סבבה.
אז הדופק בסופו של דבר הוא דופק של אדם מת אם הבנתי אותך נכון.
כשאמרת "כלום" התכוונת לקו ישר?
או יותר פשוט, הדופק הוא של בן אדם חי או מת?
שם: אורן פול.
גיל: 19.
מין: זכר.
מראה: שיער חום מלוכלך לא ארוך ולא קצר, עיניים חומות וקטנות. הוא חסון, אך זה לא ממש בולט לעין. גבוה, בעל לסת מרובעת.
כוח: כוח בסיס.
אופי: הוא בנאדם מאוד שקט ומורכב. הוא מעדיף להשקיף על כולם מהצד, ולא להיות חלק מהם. הוא נוטה לחשוב רבות על החיים וכיצד העולם בנוי. כיצד האדם מתנהג ולמה. הוא נוטה לחקור כל אדם ואדם שהוא פוגש בדרכו, במודע ולא במודע. ראשית, הוא בודק את הבעות פניו ואת שפת הגוף שלו (הוא יודע לקרוא שפת גוף). שנית, את הדרך והצורה שבה הוא מדבר. שלישית, הוא בחון את ההתנהגות שלה כלפי הסביבה, כלפי עצמו ובכלל בכללי. זה מלחיץ את האנשים הסובבים אותו. הם לא מבינים מה פרש המבטים הבוחנים שלו. הוא לא עושה את זה בכוונה רעה, אלא הוא פשוט כזה – חוקר כל דבר שהוא רואה.
יש לו ידע רב בתחומים רבים ורחבים. אין דבר כזה שקיים משהו וקורה משהו והוא לא יודע על כך. אם רוצים לדעת משהו, באים אליו. הוא בעל חוש צדק חזק. הוא לא מסוגל לראות מישהו אחר סובל, בעיקר באם זו לא אשמתו. הוא מאמין שלכולם יש מקום בעולם, ללא יוצא מן הכלל. יש לו רעיונות מעולים והוא מצוין בפתירת בעיות.
הוא עלול להיות מעט תוקפי ועוקצני במצבים מלחיצים. אי-אשפר לומר שהוא בנאדם אופטימי ורגוע. בתוך תוכו משתוללת סערת סופות ענקית, למרות שכלפי חוץ הוא נראה רגוע למדי. הוא אוהב לענות לאנשים תשובות ציניות ומלאות בסרקזם. כאשר הוא כועס הוא יהיה עוקצני יתר על המידה, וזה סימן לא טוב. הוא לא אוהב חברה, אך הוא זקוק לה. הוא תמיד מתחבר רק אל בנאדם אחד ולא יותר. הוא אוהב שקט, והוא טוען שאם לא היה ביכולתו של האדם לדבר העולם היה טוב יותר. כאשר מהפרים את שלוותו או עושים משהו שמכעיס אותו – הוא יהיה כמו הר געש מתפרץ.
רקע: אבא שלו היה לוחם. הוא הגן על האזור ששייך להם (אומה\ כפר\מדינה. מה-שזה-לא-יהיה). הוא היה לוחם ממש טוב וכשאורן הגיע לגיל עשר, ביום הולדתו, מינו את אביו למפקד. לאחר שנתיים אביו נהרג באחד המבצעים על-ידי אחד החיילים שלו. החייל שרצח אותו טוען שאינו ידע שזה הוא וחשב שזה האויב. אורן כעס על אותו חייל, אך הוא לא יכל לעשות דבר בקשר לזה. אמא שלו לא הצליחה להתמודד עם מות בעלה ושקעה בדיכאון עמוק. לאחר כמה חודשים היא מתה משיברון לב, ואורן נאלץ לטפל בשני אחיו הקטנים לבדו. לא היה לו מספיק כסף בכדי לקנות להם אוכל ולהעניק להם חיים טובים ככל האפשר. הוא עבד מאוד קשה בכל מיני עבודות קטנות ותמיד לאחר חודש היו מפטרים אותו בטענה ש'הוא גרוע, ורק מחבל בעבודה'.
הוא לא מצא את עצמו. לא משנה לאן הוא הגיע, לאן הוא הלך – תמיד בסופו של דבר, לאחר חודש היו מפטרים אותו. אורן הגיע למצב כזה שלא הייתה לו ברירה אלא לגנוב. הוא פילח כסף מאנשים. הוא היה זריז, גם פיזית וגם שכלית. אף-פעם לא הצליחו לתפוס אותו, אם בכלל לעלות עליו. הוא היה מפלח כסף מן הארנק של האדם שעמד לידו. הוא היה פותח את התיק שלו בשקט מבלי שיבחין, לוקח את הכסף מן הארנק – או את הארנק ביחד עם הכסף – ובורח. לאחר זמן רב, עלו עליו ותפסו אותו. המשטרה שלהם ריחמה עליו (יש שם משטרה? אם לא, אז מישהו שמפקח על החוק) בגלל סיפור חיו הקשה – למרות שאורן חושב שסיפור חיו בכלל לא קשה – ומאחר שאביו היה מפקד בצבא שחררו אותו בתנאי שילך לצבא ויגן על המקום שלהם. ההצטרפות שלו לצבא הייתה הדרך שבה הוא יוכל לכפר על מעשיו ולגרום למי שאחראי על החוק לסלוח לו. ולכן, הוא הצטרף אל הצבא. הוא היה בן 12 אז. (זה היה כמו מן בית ספר צבאי, בגלל גילו הצעיר).
כיום, הוא מפקד בכיר בצבא וזה שמוציא את המבצעים לפועל. אין אדם באזור שלו שלא מכיר אותו ואת סיפור חיו. (סיפור החיים שלו מפורסם בגלל אביו. לא היה איש שלא הכיר את אבא שלו).
הו שכחתי להגיב. הדמות שלך נכנסה.
תודה!!!
בן אדם חיי.
אה ולא בא לי לחפור יותר מדי אבל רק מציינת שאין עוד
פאק סליחה הטלפון… מציינת שאין עוד דמויות עם משיכה לצד השני , מה שקצת מעצבן. ברור שאני לא מבקשת ממך לשנות את הדמות של מישהו. כמו תמיד אני מקווה שהדמויות שלי יתחברו עם הדמויות של קטניס כי… אתה יודע… אין על הדמויות של קטניס. וגם שהיא תתחבר עם לונה יהיה נחמד. לונה מאמי????
אתה יכול לשמור לי את אדמה?
אפשר גם שתהיה לדמות חיית מחמד?
נשמר.
לגבי החיית מחמד – תגיד איזו אתה רוצה ואני אגיד אם זה בסדר או לא.
תודה רבה!
שועלת פנק. חולה עליהם
אוקיי. אז שועלת פנק.
לא יכולים להיות לה כוחות, והיא לא יכולה להיות תוקפנית יותר מדי.
בסדר?
דילן מגוויר, חסר כוחות.
בן 19 , אך נראה כצעיר בהרבה מגילו, הוא שקט ומנומס במבט הראשון. גבוה בעל עור בהיר ועיניים כחולות יפייפיות. הוא בעל יכולת אנליטית מבריקה אבל את רוב המידע שהוא אוסף מהסביבה הוא שומר לעצמו ופועל על פיו, גם אם רגשותיו מורים לו לפעול בצורה אחרת.היכולת האנליטית שלו מתבטאת בכך שהוא קורא את המבטים של אנשים ומצליח "לקרוא בין המילים" את הכוונה האמיתית שלהם. מגיל 15 הוא לבד וכל הזמן הזה הוא למד לקרוא סימנים בטבע, עקבות, ריחות ופיתח חוש שמיעה יוצא מן הכלל. הוא שונא מתנשאים, זה מחליא אותו . הוא לא נוטה לסמוך על אנשים בקלות אך ברגע שהוא כן סומך עליהם, הוא נאמן להם בצורה בלתי רגילה . הוא מתחשב ברצון ובטובת האנשים שמסביבו , גם אם זה פוגע באנשים אחרים שלא קשורים אליו כלל. הוא כריזמטי ונוטה להפוך ל"מוביל השקט" של קבוצת האנשים שמסביבו, זה שפועל מאחוריי הקלעים ומצליח להניע את כולם. הוא בעל פתיל קצר מאוד אך נמנע מעימותים . האנשים הקרובים אליו מחבבים אותו מאוד , הוא תמיד מצליח לפתור בעיות של אחרים בזכות יכולת הניתוח שלו.
הוא נוטה להרהר מול נהר/ים/אגם ומאוד לא סובל אנשים שמפרים את השקט שלו וקוטעים את מחשבותיו.
רקע: הוא לא בקשר עם אביו מכיוון שהוא "הרג " את אמו. מבחינתו היא הייתה יפייפיה למרות שהיו לה בעיות אכילה קשות , היא טיפלה בו במשך כ-15 שנה למרות מצבה. בכל פעם שהיא הייתה מקיאה אביו היה מכה אותה והוא טען שעושה זאת כי רוצה להפסיק את סבלה ולמנוע ממנה להקיא בעתיד עד שיום אחד חבט את ראשה בקיר והיא מתה מדימום פנימי. הוא לא נוטה לדבר על כך אבל תמיד כששואלים אותו על אביו הוא עונה שאם ייראה אותו שוב ירצח אותו .אין לו אחים ואחיות .
אני מצטערת אם זו דמות קצת צולעת, זו פעם ראשונה אי פעם שכתבתי דמות
חסרים קצת פרטים במראה…
לא חילקת את הדמות לקריטריונים.
יש כמה פרטים באופי שהם לא ממש קשורים לאופי(הייתי מכניס אותם במשהו להוסיף)שלא מסתדרים לי כל כך עם הסיפור.
אני מצטער, אבל הדמות לא נכנסת.
ויחסית למישהי שכותבת פעם ראשונה דמות, יצאה לך דמות טובה(פשוט לא לסיפור).
תודה רבה בכל מקרה!
ולמי שכותב דמויות –
לא לכל הדמויות חייב להיות רקע טרגי כל כך. אני חושב שכמעט כל הדמויות פה איבדו הורה. זהו. מקווה שיכתבו עוד.
אבל תכננתי את הרקע הזה מלא זמן :(
על איזה רקע את מדברת?
אני בן… והרקע לדמות שלי
מצטער.
אז תשנה קצת את הרקע…
טוב, אז שיהיה שחור…
עכשיו לדמות השניה שלי ^^
שם: ניקולאס (ניקו) מילור
גיל: 17
מראה: נמוך יחסית לגילו (נראה כמו בן חמש עשרה) וגוון עורו בהיר למדי. גוון שיערו אדום כל כך חזק שנראה כאילו הוא עולה בלהבות, הוא מתולתל – נראה כמו רעמה עם ראשו – ומגיע לו בערך עד הכתפיים. עיניו ירוקות בהירות עם גוון קצת צהבהב, גדולות ומלאות חיים. הוא מחייך כל יום כל היום ולפעמים החיוך שלו כל כך רחב שזה יוצר לו קמטים בצידי שפתיו. בעל אף קטן ותווי פנים קצת שדוניים. עורו חלק וחסר כל פגם, חוץ מצלקת קטנה על כף ידו בצורת "פיצוץ" כזאת (לא קו אלא מן סימן חריכה עגול ומשונן) שיוצרת שקע קטן בכל פעם שהוא מאגרף אותה.
בגדיו הם בדרך כלל חולצות בהירות ומעליהן ברדסים שחורים שמכסים את פניו כמעט לגמרי. בנוסף לאלה הוא לובש מכנסי בד שחורים אף הם ועל צווארו תמיד ילופף צעיף שחור בצורה שתכסה את פיו ואפו ובעצם תסתיר את כל מה שנשאר חשוף.
כוח: ללא כוחות (למרות שראיתי שמישהו כתב כבר דמות כזאת). כעיקרון, אין לו איזה כוח מיוחד, אבל הוא אשף בזריקת סכינים וקרבות מגע. הוא מכיר את הנקודות שפגיעה בהן יכולה לשתק ונעיצת סכין יכולה להרוג ואת כל סוגי הסכינים/חרבות שקיימים ואיך להשתמש בהם בצורה הטובה והיעילה ביותר.
רקע(נכתב לפני כי הוא הכרחי לאופי): גדל בתור בן יחיד למשפחה עמידה והורים שדאגו לו אך ידעו מתי להרפות. הוא למד בבית הספר והיה הילד חביב המורים ולמרבה הפלא, גם חביב התלמידים. הוא היה ילד חביב וחכם עם קבוצת חברים קטנה שבחר בקפידה. בגיל עשר הוא עבר למוסד לימודי באזור אחר של הטריטוריה-של-האנשים-חסרי-הכוחות ושם למד את אומנויות הלחימה. בגלל… עזיבתו, כך נקרא לזה, ושל העובדה שדרכי התקשורת היו קצת מסובכות, הקשר שלו עם חבריו הלך והתרופף עד שנותק לגמרי. לא שזה שינה לו במשהו, גם במקום אליו הגיע הוא מיד התחבב על כולם ורכש לעצמו חברים חדשים. הבעיה במקום ההוא הייתה, שכולם שם – בבית הספר – הגיעו ממשפחות עניות וחסרות כל. שנה לאחר העבירה הוא גילה שהסיבה לכך הייתה כי משפחתו החליטה לתרום מכספה לפיתוח האזור ולעזרה לכל האנשים שחיו בו. שנתיים לאחר העבירה, שני הוריו נרצחו. אחד הילדים במקום בו למד, אחד מאלה שלא אהבו אותו – הוא לא עשה להם משהו, הם פשוט תיעבו אותו משום מה – התפרץ לביתם באמצע הלילה ורצח אותם מול עיניו. איך? כי הוא עשה הרבה מאוד רעש בעת כניסתו וגם ניקולאס וגם הוריו מיהרו לכניסה לבדוק מה קורה. הנער פשוט שבר את שני כדי החרס שהוצבו בפתח ביתם על ראשי הוריו ורוצץ אותם. אותו נער ניסה גם לרצוח את ניקולאס, אך הוא היה מהיר ממנו וחמק לו 'בין הרגלים' מחוץ לביתו. ניקולאס, שחזה ברצח הוריו וכמעט נרצח בעצמו, היה מבועת לכמה דקות, ואז נתקף פרץ צחוק משוחרר. משום מה, בדיעבד, הוא הבין שרצח הוריו הפיח בו שמחה עזה. זה לא שלא אהב אותם, זה שהוא גילה על עצמו שהוא אוהב לראות אנשים מתים מאשר חיים.
שנה לאחר המקרה, כולם הכירו אותו בתור הצייד הטוב ביותר שידעו, וגם בתור רוצח שכיר שינעץ בכם סכין לפני שבכלל תדעו שהוא שם.
אז כן. נער בן ארבע עשרה שהפך מהאדם החביב והחברותי בעולם לרוצח השכיר החביב והחברותי בעולם. אופיו לא השתנה כהוא זה, הוא עדיין אותו ילד שכולם אוהבים, אך עם שינוי קטן באורך חייו.
עכשיו, אופי: הוא חכם. לא סתם חכם, הוא גאון. הוא אולי לא מנטלי, אבל יכול להיכנס לראשם של האנשים, לשלוט במחשבותיהם ולתמרון אותם לפני רצונו. עם זאת הוא גם ידידותי, חביב, נדיב, אדיב, מנומס, סקרן, נאהב על כולם ואוהב את כולם.
כפי שניתן לנחש, הוא דו פרצופי. הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלך מאז ילדותכם, ואז לרצוח אותך באכזריות אם יתבקש. תלוי מה יקבל בתמורה.
ניקולאס הוא אחד כזה שלא אוהב למשוך תשומת לב אלא להיטמע בחברה ולהיות בלתי מורגש.
הוא טוב בלדבר עם אנשים, מול אנשים, על אנשים מול אנשים ועל עצמו מול כל העולם. הוא טוב בלדבר בקיצור. אין לו בעיה לספר על עצמו, הוא בסך הכל ישמיט את כל עניין ה-'רוצח שכיר' הזה וימשיך בחייו כרגיל.
הוא אדם מאוד קופצני ואנרגטי שלא מפסיק לחייך ולצחוק מכל דבר קטן. וב- 'כל דבר' הכוונה היא לכל דבר, גם המזוויע ביותר. הוא סקרן ואם הוא רוצה לדעת משהו, הוא יחקור עליו מכל כיוון אפשרי ובלתי אפשרי וידלה מידע מכל מקום שקיים, ואם המקום שהוא צריך לא קיים, הוא ייצור אותו.
יש לו ראש מאוד פתוח ומחשבה גמישה במיוחד. הוא קשוב וידע לעזור למי שיצטרך אותו גם בדברים בקטנים ביותר.
הוא לא מתעצבן לעיתים קרובות, אבל כמישהו מצליח במשימה הזאת לא כדאי להיות לידו. כשהוא עצבני הוא יכול לצרוח, ליידות סכינים לכל עבר, לגרום למהומות שלא נראו כמותן מעולם ולגרום לרצח המוני אם רק ירצה בכך. אז לא כדאי לעצבן אותו, זה לא יועיל לך, לו או לכל אחד אחר.
לא אוהב שמנצלים אותו אך אוהב להיות מנוצל כשהוא יודע שזה מה שקורה. מוזר, אבל נכון. הוא יודע מתי משקרים לו ויכול לבחור בין להרוג את האדם על המקום או 'לשחק אותה' תמים ולהמשיך את המשחק שלו. מתישהו בדרך הוא ישתלט על העניינים ויהפוך את האדם לכלי משחק משלו.
אנשים שהוא אוהב הוא לא יהרוג לעולם. לא משנה מה יציע המבקש, הוא יהרוג אותו במקום וימשיך בחייו כרגיל. הוא נאמן מאוד ולא יפר הבטחה. לא יהסס להקריב את עצמו למען חבריו, תלוי כמה הוא קרוב אליהם. הוא יודע שאם החבר קרוב מספיק, הוא יעשה את אותו הדבר בשבילו, והוא מעולם לא טעה בבחירת חברים.
הוא בוחן אנשים ומסווג אותם לאלה שכדאי להתקרב אליהם ואל שיכולים להיות מעסיקים מעולים.
הוא קר רוח ולא מאבד את עשתונותיו בקלות – או בכלל – ובמצבי לחץ חושיו מתחדדים והוא פועל ביתר צלילות מבדרך כלל, בניגוד לרוב האנשים. אין הרבה דברים שהוא מפחד מהם אבל הוא לא אוהב את ההרגשה של להיות לבד.
בקיצור- הוא אדם חביב שלא יהסס לנצל אותך ואז לרצוח אותך אלא אם אתה ממש יקר לו, מה שלא קורה הרבה. הוא חכם בצורה כמעט בלתי רגילה, סקרן וממוקד במטרה. במצבי לחץ הוא יפעל טוב יותר, מהר יותר ויעיל יותר. יודע לקחת בחשבון את כל הסיכונים בדברים שעושה וגם אם זוהי סכנת חיים, אם הוא ממש ירצה לעשות את אותו הדבר, הוא יעשה זאת בלי לחשוב פעמיים.
דברים נוספים: הוא שונא בתכלית התיעוב את הצבע הלבן. לדעתו זה מסמל טוהר וטוהר לפי דעתו הוא דבר דמיוני. ניקולאס גם מאוד אוהב מוזיקה. הוא יודע לנגן על פסנתר וכינור, אימו לימדה אותו מגיל שלוש לנגן על שני הכלים ומאז מותה הוא המשיך ללמד את עצמו, זוהי הדרך היחידה להרגיע אותו כשהוא עצבני.
זהו, בסך הכל. נכנסתי דיי חזק לקריפיות שלי עוד פעם. מקווה שהוא מספיק טוב ושתקבל אותו :)
פומה, זאת אחת הדמויות הכי חולניות שקראתי, והיו לך הרבה דמויות משוגעות.
הוא וג'יימי יסתדרו.
למה חולני? לדעתי הוא יופי של רוצח שכיר :)
~לאחולניבכלל~
סליחה על הרקע הטרגי. לא ראיתי את התגובה שלך. כתבתי את הדמות הזאת במשך יותר משעה…
אגב, תמונה להמחשה: http://slodive.com/wp-content/uploads/2014/07/orange-hairstyles-7.jpg
ככה הוא נראה מתחת לברדס. בלי העגיל.
הו וואו.
פשוט, וואו.
אני לא בטוח שאני יודע מה להגיד.
הדמות נכנסת. אני צריך לחשוב מה אני אעשה איתה.
אז תני לי להבין, חוץ מהקטעים שבהם הוא רוצח אנשים הוא ממש חביב ונחמד ואדיב?
תודה רבה!
נ.ב.
למה כל הדמויות פה עם עבר כזה טראגי?
גם כשהוא רוצח אנשים הוא עדיין ממש חביב ונחמד ואדיב ^^
תשובה לנ.ב: זו הנטיה הטבעית של אדם לכתוב דמויות טראגיות. זה לפחות מה שאני חושבת. חוץ מזה, אי כותבת דמויות חולניות. לא טראגיות. בעצם… אולי הן חולניות עקב זה שהן טראגיות? או שלא. הן גם וגם בקיצור :)
תשמור לי את הרוחות רפאים
יש פה 108 תגובות. זה לא אנושי.
ועכשיו, בגלל שהגבתי יהיה 109.
למה לא אנושי?
פעם היה לי סיפור עם 1000+.
אוהבים לחפור בסיפורים שלי. אני מניח.
דישן123 קיבלת את הרוחות רפאים.
תודה!
אני נוראאאאא מצטערת שאני חופרת, אבל אפשר שלוונוס תהיה חומה מחשבתית שקורא המחשבות לא יוכל להיכנס אליה? סורי אם זה יותר מדי לבקש, ממש אין בעיה אם לא תסכים????
מצטער אבל לא.
אגב יותר ממאה תגובות, אני התגובה ה- 100 ^^
טוב אז אין לי כוח לקרוא 100 תגובות בשביל לדעת XD – יש עדיין אפשרות לכתוב דמות? ואם כן איזה כוח
יש אפשרות.
הכוחות שנשארו –
רעל, מתכת, וקסם.
לכל אלה שביקשו לשמור דמות, אני מזכיר לכם –
צומח – Edward ScissorHands
אדמה – בעילום שם
רוחות רפאים – דישן123.
אם ויתרתם על לכתוב דמות, תגידו, שאני לא אשמור לכם סתם.
תודה!
שם ושם משפחה: ג'סיקה קייס
גיל: 14.5
מין: נקבה
מראה: די נמועה, 1.63 מטר. בעלת שיער גלי בצבע חום כהה, שמגיע על מחצית מגבה. בעלת עיניים חומות עצובות, שעליהן יש משקפיים עם מסגרת תכולה שמורכבים על אף קטן. מסתובבת בעיקר עם חולצות טי-שרט לבנות, ללא כל ציור מיוחד. מסתובבת עם חצאיות צבעוניות המגיעות עד כמעט הברך, כל יום חצאית בצבע אחר. נועלת מגפי עור, שאותם קיבלה מהוריה.
אופי: שקטה מאוד, לא יראו אותה מדברת הרבה, גם כאשר היא נמצאת ליד חבריה. היא מאוד נאיבית, ולרוב כשיצחקו עליה, היא לא תבין את הבדיחה ותצחק כי תראה שהשאר צוחקים, למרות שהיא צוחקת בעצם… על עצמה. כשהיא קולטת שיורדים עליה, היא מתרחקת מכל אדם אפשרי ובוכה בעודה מחבקת את הופ, השועלה שלה. היא לא סולחת במהירות, ויש אנשים שהיא כבר שנים כועסת עליהם ועדיין לא סלחה להם. לא סומכת כמעט על אף אחד, מלבד על הופ, או אדם שיוכיח שהוא מספיק טוב בשבילה. היא מאוד תלותית, ולכן היא אף פעם לא אוהבת להיות לבד. היא מתנהגת לפעמים כמו ילדה קטנה, מה שגורם לא פעם לירידות מצד הסביבה שלה. היא לא מביעה את דעתה בדרך כלל אלא תלך אחרי הזרם, כך שהיא מרגישה גם לא כל כך נחוצה בדיונים. אולם אם הנושא חשוב לה, היא תאמר את דעתה בקול, אך מיד תשתוק אחרי זה. למרות הכל, היא מאוד אחראית, כשמטילים עליה משימה כלשהי, היא תעשה הכל (טוב, כמעט הכל) כדי לעשות אותה על הצד הטוב ביותר. היא יכולה לראות כמעט בכל אדם (כמעט) את הטוב שבו, גם אם הוא נראה כמו האדם הכי רע ומסוכן שיש. היא מאוד אמינה, אפשר לסמוך עליה שתשמור כל סוד כלשהו, או שהיא תישאר איתך גם כשכולם עזבו אותך. היא תפעל הרבה פעמים מתחת לשטח, כדי לעזור לכולם ולדאוג שיהיה להם טוב. כשהיא כועסת, היא פשוט מתחילה לפגוע בכל מי שבסביבתה, ללא אבחנה מי נמצא שם. אולם כשהיא נרגעת, היא מתחילה לנסות לתקן את ההרס שעשתה. כדי לנסות להירגע, היא אוהבת ללכת למקומות פתוחים ולנוח קצת, מול הנופים המדהימים שלפניה.
כוח: אדמה. יודעת לשלוט מצויין בחול, ויודעת להרוס זכוכיות על ידי הוצאת החול שבהן. היא שולטת די טוב ביכולתה לשלו באדמה ובסלעים, אך לא מצליחה לעשות דברים קיצוניים. אולן כשהיא כועסת, היא מסוגלת לגרום לרעידות אדמה ענקיות ולסופות חול עצומות, בלי שתוכל לשלוט עליהן.
רקע: ג'סי נולדה למשפחה אמידה באומת האדמה, הוריה היו זוג עובד במכולת משפחתית שלהם,כך שהפרנסה לא הייתה בדוחק, אך גם לא בשפע. החיים האלו נמשכו 8 שנים, שבהן המשפחה חיה בכיף והנאה. אך הכל נהרס בדיוק ביום הולדתה השמיני של ג'סי. שני אנשים ממס ההכנסה הגיעו לביתם של הזוג קייס, ועצרו אותם על העלמת מס. הזוג נאלץ ללכת למשפט ולהשאיר את ג'סי הקטנה בבית לבדה. חצי שנה נמשכה הסאגה המשפטית הזאת, שבסופה התברר שהזוג חפים מפשע, והופללו על ידי אחד המתחרים שלהם. כשחזרו למכולת גילו שרוב הקונים הקבועים עזבו את מכולתם בגלל הפרשייה שפרשה לה כנפיים. אט אט הכסף הלך והחל להיגמר, וכך חפצים שונים בבית החלו להעלם במקביל. לבסוף, נאלצו ההורים למכור את ביתם, ולעבור לגור בבית קטן עשוי פחונים, שהיה מחולק לשני חדרים, מטבח ושירותים. החיים בפחון היו גרועים, ביום היה לוהט, ואילו בלילות ג'סי קפאה מקור. גם ילדים שהיו רואים אותה ברחוב זלזלו בה וצחקו עליה, מה שגרם לה להתרחק מכל אדם שראתה. היא החלה להסתובב יותר ויותר במדבר שהיה לעיר העיר שלה, מנסה להירגע במקום הפתוח הזה. יום אחדמבקבוקים כשהייתה בת 11 היא הבחינה בשועלת פנק קטנה הולכת לבדה במדבר, ולא שמה לב שקבוצת גמלים נוהרים אליה ומאיימים לרמוס אותה. היא רצה במהירות וחטפה את השוכלה שניה לפני שנרמסה. השועלה הביטה בה בבלבול, ברחה מתוך ידיה והמשיכה ללכת. ג'סי חזרה הביתה, רוצה לספר לאימה את הסיפור עם השועלה, אך כשהגיעה הביתה הריחה ריח של אלכוהול באוויר. היא נכנסה לבית וראתה את הוריה יושבים על הרצפה, ולוגמים מבקבוקי זכוכית משקה אלכהולי שקוף. "אמא! אבא! מה אתם עושים?!" זעקה ג'סי. "אנחנו נהנים…" ענה אביה בקול מוזר, הוא היה נראה שיכור, כמו כן גם אימה. "די תפסיקו!" דרשה ג'סי, וחטפה לשניהם את הבקבוקים. "היי!" צעק אביה והרים מקל ארוך שהיה לידו, וחבט איתו בג'סי. "ילדה רעה, לכי לחדרך!" צעקה אימה, תפסה בזרועה וזרקה אותה בחדרה. ג'סי נשכבתה לץעל מיטתה והחלה לבכות. לא רק שהיא חיה בבית פח, גם הוריה נהיו אלכוהוליסטים ומתנהגים מוזר. למחרת היא חזרה למדבר, מנסה להירגע מהמציאות החדשה. לפתע היא הבחינה שוב בשועלה, הפעם עקרב מתקרב אליה מאחור, מתכונן לתקוף. ג'סי, שהתאהבה בה, שלחה את ידה ודחפה את השועלה, אך העוקץ של העקרב שרט את ידה. השועלה הביטה לאחור, הרגה את העקרב וחזרה להביט בג'סי. לבסוף היא החלה להתחכך ברגליה, נהנית ממגע גופה הקטן ברגליה של הילדה האנושית. ג'סי הרימה אותה בזהירות, ונשאה אותה עד לביתה. היא הכניסה אותה לחדרה וסגרה את הדלת. "פה את לא תסתבכי בצרות" אמרה וליטפה את השוכלה הקטנה, שלא הבינה כלום מהסיטואציה. היא קראה לשועלה הופ, בתירוץ שהיא מביאה לה תקווה, תקווה שהוריה יחזרו למה שהיו, תקווה לכך שמשפחתה תחזור למצב הכלכלי הנורמלי. לאחר כמה דקות היא התמוטטה בחדרה. הוריה, שהתפכחו משכרותם לאחר כמה שעות הבהילו אותה לבית החולים, שם התברר שהיא נפגעה מהרעל של העקרב. הרופאים נלחמו על חייה,ולאחר שבועות מתישים היא חזרה להכרה, ומאז היא הייתה בשיקום. לאחר חצי שנה היא השתקמה לגמרי, אך היא הייתה מפחדת מכל סוג של רעל. הרופאים גם אמרו שבפגישה הבאה של גופה עם הרעל הקטלני של העקרב, המלחמה על חייה תהיה קשה יותר.
ג'סי התרגלה לחיים שהייתה בהם. כל יום הייתה יוצאת למקום פתוח עם הופ, חוזרת הביתה ומוצאת את הוריה השיכורים. היא הייתה מנסה מהם למנוע לשתות,והם בתגובה היו מרביצים לה וסוגרים אותה בחדרה. כשהיו נרדמים מהשיכרות, היא הייתה מרימה אותם למיטתם ומכסה אותם, דואגת להם שלא יהיה להם קר. היא החלה ללמוד לשלוט על החול שבזכוכית, וכשהייתה מוצאת את הוריה שותים, הייתה מפוררת את הבקבוק שלהם, כך שכל המשקה שלהם היה נשפך לרצפה. כמובן שכל זה הוסיף יותר אלימות מצד הוריה, אך זה לא הפריע לה, כי היא ידעה שזה רק לטובתם.
עברה שנה, ג'סי שלא יכלה לסבול יותר את המצב של הוריה, רשמה את הוריה למוסד גמילה מאלכוהול. לא חלפו חודשיים ואביה נעצר בגין אלימות, לאחר ששתה שוב והחל להכות את המטופלים במוסד לגמילה. אביה נשלח לכלא למשך חמש שנים, בהן לא יוכל לקבל ביקורים או הקלה או הטבה. אימה, שהחלה להראות סימני שיפור, השתחררה מהמוסד לאחר מספר שבועות כאשר היא לא יכולה לגעת באלכוהול.
לאחר כמה חודשים החלה להתפשט בעיר מחלה קשה, שרק אנשים שעברו את גיל השלושים נדבקו בה. המחלה גרמה לאדם לחום גבוה ולקריסת מערכות. אימה של ג'סי נדבקה במחלה הקשה, ותוך מספר ימים הפכה סיעודית לגמרי. ג'סי עשתה הכל עכדי לטפל בה, אך מה יכלה לעשות ילדה בת 13 לעשות בנידון. עבר חודש והמחלה פסקה, והעירייה פתחה מבנה שבו עבדו אנשים מומחים טיפלו באנשים ששרדו במגיפה. ג'סי, בצער רב, שלחה את אימה לטיפול ונאלצה להיפרד ממנה.
פרטים נוספים: הופ, היא הכל בשבילה, הכל.
בנוסף, היא שונאת שנוהגים לצחוק על שם משפחתה 'קייס' ולקשר אותו לעברם של הוריה (case, מלשון תיק פשע)
חוץ מזה, מקווה שתתקבל.
אוקיי יש כמה בעיות עם הרקע.
אין מכולת. יש שוק ובו דוכנים של אוכל, אבל מכולת אין.
כל העניין עם ההעלמת מס – לא יכול לקרות(בסיפור).
הקטע עם הרעל של העקרב לא כזה הגיוני – כשהמערכת החיסונית של אדם נתקפת ע"י רעל או מחלה, בפעם הבאה שהגוף יתקל ברעל/מחלה יהיה לו יותר קל להגן על עצמו(קח לדוגמה אבעבועות רוח) ולהילחם.
אין מוסדים לגמילה מאלכוהול. אין עירייה או מקומות לאנשים סיעודיים.
אין בתי חולים. כמו שכבר אמרתי, אם בן אדם חולה, הוא יכול לפנות לאחד מהמרפאים בקהילה(מרפאים ולא רופאים. זאת לא רפואה מדויקת. הם משתמשים בכל מיני משחות מעשבים שונים ורוקחים כל מיני תרופות) או לפנות למישהו ששולט במים או אם העניין הוא הרעלה, לפנות למישהו ששולט ברעל ובמידה והוא יזהה את הרעל הוא יוכל לרפא.
חוץ מזה הדמות נפלאה, והופ ממש חמודה.
אז אני מכניס את הדמות, אבל אני צריך שתעשה רקע חדש(והרקע לא חייב להיות טראגי!)…
תודה רבה!
אוקיי.
רקע: ג'סי נולדה למשפחה אמידה באומת האדמה, הוריה היו זוג עובד בדוכן קטן של מוצרי מזון בשוק,כך שהפרנסה לא הייתה בדוחק, אך גם לא בשפע. החיים האלו נמשכו 8 שנים, שבהן המשפחה חיה בכיף והנאה. אך הכל נהרס בדיוק ביום הולדתה השמיני של ג'סי. שמועה החלה לרחף ברחבי השוק, שבני הזוג קייס עושקים וגונבים את לקוחותיהם. המון קונים החלו לעזוב את הדוכן, וההכנסות החלו לרדת באופן דרסטי. חפצים ורהיטים שונים החלו להימכר, עד שביתם נשאר כמעט ריק לגמרי. לבסוף, נאלצו ההורים למכור גם את ביתם, ולעבור לגור בבית קטן עשוי פחונים, שהיה מחולק לשני חדרים, מטבח ושירותים. החיים בפחון היו גרועים, ביום היה לוהט, ואילו בלילות ג'סי קפאה מקור. גם ילדים שהיו רואים אותה ברחוב זלזלו בה וצחקו עליה, מה שגרם לה להתרחק מכל אדם שראתה. היא החלה להסתובב יותר ויותר במדבר שהיה ליד העיר העיר שלה, מנסה להירגע במקום הפתוח הזה. יום אחד כשהייתה בת 11 היא הבחינה בשועלת פנק קטנה הולכת לבדה במדבר, ולא שמה לב שקבוצת גמלים נוהרים אליה ומאיימים לרמוס אותה. היא רצה במהירות וחטפה את השועלה שניה לפני שנרמסה. השועלה הביטה בה בבלבול, ברחה מתוך ידיה והמשיכה ללכת. ג'סי חזרה הביתה, רוצה לספר לאימה את הסיפור עם השועלה, אך כשהגיעה הביתה הריחה ריח של אלכוהול באוויר. היא נכנסה לבית וראתה את הוריה יושבים על הרצפה, ולוגמים מבקבוקי זכוכית משקה אלכהולי שקוף. "אמא! אבא! מה אתם עושים?!" זעקה ג'סי. "אנחנו נהנים…" ענה אביה בקול מוזר, הוא היה נראה שיכור, כמו כן גם אימה. "די תפסיקו!" דרשה ג'סי, וחטפה לשניהם את הבקבוקים. "היי!" צעק אביה והרים מקל ארוך שהיה לידו, וחבט איתו בג'סי. "ילדה רעה, לכי לחדרך!" צעקה אימה, תפסה בזרועה וזרקה אותה בחדרה. ג'סי נשכבה על מיטתה והחלה לבכות. לא רק שהיא חיה בבית פח, גם הוריה נהיו אלכוהוליסטים ומתנהגים מוזר. למחרת היא חזרה למדבר, מנסה להירגע מהמציאות החדשה. לפתע היא הבחינה שוב בשועלה, הפעם עקרב מתקרב אליה מאחור, מתכונן לתקוף. ג'סי, שהתאהבה בה, שלחה את ידה ודחפה את השועלה, אך העוקץ של העקרב שרט את ידה. השועלה הביטה לאחור, הרגה את העקרב וחזרה להביט בג'סי. לבסוף היא החלה להתחכך ברגליה, נהנית ממגע גופה הקטן ברגליה של הילדה האנושית. ג'סי הרימה אותה בזהירות, ונשאה אותה עד לביתה. היא הכניסה אותה לחדרה וסגרה את הדלת. "פה את לא תסתבכי בצרות" אמרה וליטפה את השועלה הקטנה, שלא הבינה כלום מהסיטואציה. היא קראה לשועלה הופ, בתירוץ שהיא מביאה לה תקווה, תקווה שהוריה יחזרו למה שהיו, תקווה לכך שמשפחתה תחזור למצב הכלכלי הנורמלי. לאחר כמה דקות היא התמוטטה בחדרה. הוריה, שהתפכחו משכרותם לאחר כמה שעות הבהילו אותה אל אדם שידוע שהוא בעל כוחות רעל. הוא הביט בה בסבר חמור, והחל מיד להכין תרופה לרעל העקרב. לאחר כמה שעות לבית החולים, שם התברר שהיא נפגעה מהרעל של העקרב.לאחר כמה שעות,שבהן ג'סי הייתה בין חיים למוות, התרופה הייתה מוכנה. האדם החל להשקות את ג'סי, והיא אט אט שבה להכרה. לאחר כחודשיים, שבהם נטלה את התרופה מדי יום, נרפאה ג'סי לגמרי. אולם מאז המקרה, ג'סי מפחדת מכל סוג רעל שהוא.
ג'סי התרגלה לחיים שהייתה בהם. כל יום הייתה יוצאת למקום פתוח עם הופ, חוזרת הביתה ומוצאת את הוריה השיכורים. היא הייתה מנסה מהם למנוע לשתות,והם בתגובה היו מרביצים לה וסוגרים אותה בחדרה. כשהיו נרדמים מהשיכרות, היא הייתה מרימה אותם למיטתם ומכסה אותם, דואגת להם שלא יהיה להם קר. היא החלה ללמוד לשלוט על החול שבזכוכית, וכשהייתה מוצאת את הוריה שותים, הייתה מפוררת את הבקבוק שלהם, כך שכל המשקה שלהם היה נשפך לרצפה. כמובן שכל זה הוסיף יותר אלימות מצד הוריה, אך זה לא הפריע לה, כי היא ידעה שזה רק לטובתם.
עברה שנה, ג'סי, שלא יכלה לסבול יותר את המצב של הוריה, ברחה מהבית, היא חשבה שכך אולי הם ישימו לב להיעדרה ויתייחסו אליה ברצינות וכך אולי יפסיקו לשתות. היא חזרה הביתה אחרי חודש, אך גילתה שהמצב לא השתנה, אולי אפילו הורע. הבית הסריח מאלכוהול, והוריה נראו זוועה. ג'סי ניסתה למשוך את תשומת ליבם של הוריה, אך הם שוב התייחסו אליה כאל מטרד, והחלו להכות אותה.
לאחר כמה חודשים, ג'סי החליטה שנמאס לה ולילה אחד היא ארזה את חפציה, השאירה פתק וברחה, רחוק ככל שאפשר מביתה. חודשים רבים היא בילתה מחוץ לבית, כשמה שיש לה את מעט החפצים שלה, ואת הופ, שנתנה לה כוח להמשיך ולחפש מקום שבו תוכל לחיות נורמלי.
עוד דבר שאולי לא הבהרתי, להופ יש נטייה להסתבך בצרות
אני מוסיפה כמה דברים לניקולאס: מתחת לברדסו, על רגליו, כרוכות שתי רצועות עור – אחת על כל רגל – ועליהן נרתיקים ובתוכם הוא נושא שני סכינים, אחת משוננת שיכולה לקרוע את עורו של אדם מעל גופו והשניה חדה כל כך שהוא יכול לחדור איתה לכל מקום וכשיוציא אותה החתך לא ייראה כמה שניות ואז – תלוי כמה הוא עמוק – הפציעה של אותו אדם יכולה לגרום למותו המיידי. הסכינים ממוקמות דווקא על רגליו כי זהו המקום הנוח והמהיר ביותר לשליפה, לפי דעתו.
חוץ משתי אלה, הוא נושא על גבו נדן ובתוכה חרב כל כך ארוכה שמגיעה כמעט לגובהו. היא דקה מאוד וכך גם הנדן, כך שעוברי האורח לא יראו אותו מתחת לברדס.
ועוד משהו קטן להוסיף: אם תחליט להרוג את אחת הדמויות וזה לא יהיה הוא, אשמח אם הוא יהיה היחיד שיוכל להצילה אך יבחר לא לעשות את זה כי הוא לא מספיק קשור אליה.
זהו :)
שם:ניל פיין(pain)
גיל:16
מין:זכר
מראה:פנים מעוותות,נמוך מאוד,עין נפולה,עיניים חומות,שיער חום קשי,יש לו צליעה ברגל שמאל בגלל שרגל שמאל יותר קצרה מימין,יש לו קול יפה ושר כמו באופרה,רזה,פנים רציניות,לובש מה שבא ליד.
אופי:בטוח בעצמו,רברבן,מתנשא,חושב שהוא כל יכול וכל יודע,אבל את כל התכונות האלו הוא שומר לעצמו אלה אם הוא ממש רוצה משהו.
מתחזה לאנשים בקלות(מבחינת אופי),ספונטני,משקר ממש טוב,אבל מצפה שאנשים לא יתייחסו לזה כשהם מגלים כי מבחינתו שקרים לא ממש חשובים,לא החלטי,ביקורתי,דו-פרצופי,חסר מטרה,ומשתמש בכוחות שלו כדי להשיג לו חיים נוחים,יצטרף לכל "הרפתקאה" מעניינת(כי אין לו ממש חיים).
כוח:רוח רפאים
רקע:כל חייו הציקו לו על היותו מכוער ו"פגום"והוא סבל קשות מבריונות כשהיה ילד והלך לשוק לקנות אוכל.הוריו תמיד היו לצידו וכשהיה לידם תמיד הרגיש יפה ונורמלי.שני הוריו הם חסרי כוחות ועד גיל 13 גם הוא חשב שהוא כזה.שלוש חודשים לפני יום הולדתו הוא נפצע קשות ונשלח למרפאה,שם הוא הסתכל במראה והבין שהוא מכוער.כהמרפאה התפנתה לבדור אותו היא הופתע לראות ילד יפה תואר במקום ה"מפלצת"שעוזריה תיארו לה.כשהיא דיברה עם ניל הוא הפתוע לגלות שאכן הוא נראה יפה.למרות שזה אמור היה לשמח אותו אחרי כל מה שהוא סבל כל חייו ממראו,הוא נתקף חרדה,כי הוא ידע שזה אומר שהוא יצטרך לעבור מחוז-ארץ-מהשזהלאיהיה.הפרידה מהוריו הייתה קצרה ומלאת רגש והם ליוו אותה עד הגבול שם הוא נפרד מהם לנצח.מאז הוא נודד בין מחוזות בתחפושות שונות ובכל מקום יצר לעצמו "יחסים" מזוייפים עם אנשים שלא הבינו לאן האיש/אישה ילד/ילדה נעלם.
פרטים נוספים:אוהב להעלם והלופיע מול אנשים וככה להפחיד אותם.(:
האופי קצר מדי ורובו מתעסק בכוח שלו.
ההורים שלו לא יכולים להיות חסרי כוחות. כבר אמרתי את זה מלא פעמים.
לא יכול להיות שעד גיל 13 הוא לא ידע שיש לו כוחות. הוא אמור לחיות בסביבה עם אנשים כמוהו. גם את זה כבר אמרתי.
גם מרפאות אמרתי שאין.
וכל העניין של ה"רוח רפאים" עם הפנים המעוותות מתנגש לי עם משהו אחר שתכננתי לדמות ה"רוח רפאים".
מצטער, אבל הדמות לא מתקבלת.
תודה רבה בכל מקרה.
אוקיי עכשיו הרקע יותר טוב.
רק דבר אחד(מצטער שאני משגע אותך) – אנשים בעלי כוחות שונים לא נוטים לעזור במיוחד אחד לשני. בין חלקם יש אפילו יריבות. אז בין האדמה לרעל אין יריבות מיוחדת, אבל הרעל כמעט תמיד מבקשים משהו בתמורה לעזרה.
יש משהו שהם היו יכולים לתת לאיש כדי שיציל את ג'סי? או שאני פשוט אעשה מקרה חד פעמי של עזרה בלי לבקש דבר? אתה יודע מה? זה דווקא טוב.
הוא הסכים לעזור בלי לבקש דבר. זה נותן לי רעיון. תודה!
פומה – אין בעיה. כרגע לא חשבתי עוד על להרוג מישהו אבל למקרה ש – אני אחשוב על מה שאמרת.
אוקיי אני אכתוב דמויות לרעל ושינוי צורה.
מי שמעוניין לכתוב דמות, נשארו קסם ומתכת.
Edward ScissorHands מה עם הדמות של הצומח???
תודה רבה לכל מי שכתב דמות בינתיים!
מתחיל בקרוב…
אפשר לכתוב דמות לרעל??????? בבקשה >.<
ממש התלבטתי בהתחלה בינה לבין המנטלי והללא כוחות…
אם יש לך איזה כיוון מסוים לדמות תגיד לי ואני אצור אותה לפי זה. מצידי אל תקבל אותה רק בבקשה תן לי לנסות!
תגובה מלאה בתחנונים, אני יודעת, אבל אני באמת רוצה לכתוב את הדמות הזאת :)
מצטער אבל לא.
כבר כתבת שתי דמויות וחוץ מזה יש לי רעיון לדמות הזאת ולדמות של הרוחות רפאים אז אני אכתוב אותם.
אוף -,-
סליחה, לא הייתי ליד מחשב ולכתוב מהטלפון זה קוץ רציני.
כותבת עכשיו
יש מצב שזה יהיה בן?
את לא חייבת אם רצית בת…
יש לי רעיון בשבילך – אולי במקום ארצות שונות לכל יכולת תעשה שזו ארץ אחת, אלא אזורים שונים לכל יכולת, מסודרים בעיגול, והאזור של חסרי היכולות הרבה יותר קטן, מן הסתם, כי הם פחות, ונמצא במרכז המעגל. זה גם יכול להיות רעיון למקצוע כלשהו בעולם הזה, אנשים שמוצבים ליד הגבולות ושומרים שם. תוכל להחליט לאילו מחוזות יש גבולות חופפים, כלומר מחוזות שישי ביניהם חברות או משהו כזה. סתם רעיון (-:
ועכשיו, לדמות!
אוקיי אז אני אציב לעצמי אתגר ולא אעשה דמות עם רקע יותר מדי טרגי… או לפחות אנסה.
שם: לאון, או בקיצור ליאו, יורקין
גיל: 18.5
כוח: צומח
מראה: שיער בלונדיני זהוב מתולתל, שני סנטימטרים מעל כתפיו.
עור שזוף. עיניים חומות בהירות עם "שמש" ירוקה בהירה מסביב לאישון.
יש ללאון צלקת קטנה וגבשושית על מצחו, מעל עינו הימנית (פירוט ברקע).
עיניו מוקפות בריסים קצרים יחסים, אך כהים מאוד, שממסגרים ומדגישים את עיניו. פה דק עם קמטי צחוק בצדדיו. יש ללאון גומה אחת, בצד שמאל של חיוכו הנאה.
אפו ישר מאוד ונותן לפניו תחושה רצינית אך שובבית באותו הזמן.
הוא בגובה ממוצע לגילו, סנטימטר או שניים יותר.
גופו דק ושרירי, לא באופן נפוח שחולצות מתפקעות עליו, אבל אי אפשר להכחיש שחולצותיו יושבות עליו באופן שמדגיש את חוזקו.
הוא בדרך כלל לובש מכנסיי חאקי בהירים עם חולצת וי ירוקה, אדומה, לבנה או שחורה.
אופי: לאון מאוד חברותי, הוא מרגיש בנוח בקבוצות גדולות ואין לו בעיה להיות במרכז תשומת הלב, למרות שהוא אף פעם לא מחפש באופן פעיל אחר אור הזרקורים.
הוא יכול להיות רציני כשהוא נדרש, אבל לרוב מעדיף לחייך ולצחוק וליהנות מהחיים. הוא אינטיליגנטי מאוד, אבל רבים לא יודעים זאת כי אין הרבה הזדמנויות להפגין חכמה.
רקע: לאון נולד לאבא עם כוח הצומח, ואמא שלו חסרת יכולות. אבא שלו פגש אותה כשטייל באזור מחוסרי הכוחות, והרומן ביניהם פרח. כשילדה את לאון וראו שהוא בעל כוחות, שלחו אותו לאביו. הוא מעולם לא פגש אותה וזה גם לא ממש הפריע לו. אביו התחתן מחדש עם אישה מהמחוז והביא איתה לעולם ארבעה אחים קטנים ללאון. היו התאומים, סבסטיאן ודיוּק, שני ילדים מחויכים בני אחת עשרה, פרלה, ילדה שקטה ונעימה בת תשע, ורוֹר הקטן בן הארבע.
כמו כל האנשים במחוז שלו, הוא נהנה מאוד מהטבע ומהיער, מה שלא כל כך קשה למצוא שם, אבל ללאון יש משיכה לא מוסברת לים; הוא נמצא שם כמעט כל זמנו, כשהוא לא לומד לתפעל את כוחותיו או נמצא עם חבריו.
הוא גולש, שוחה, צולל, מגלה סלעים בודדים שמזדקרים מעל לפני השטח וחוקר את היצורים והצמחים הימיים.
הוא לא זוכר מתי התחיל לאהוב את הים, אבל מגיל צעיר היה קשה לו להתנתק משם.
פעם אחת, בגיל אחת עשרה, כשצלל בחיפוש אחר דג חמקמק שעקב אחריו כל היום, נשאר למטה יותר מדי זמן, והחל לטבוע. הוא לא הצליח לקבוע איפה למעלה ואיפה למטה, ולא הצליח להזיז את גפיו.
גופו המתרפא התאים את גופו לים ויצר ללאון זוג זימים מתחת לאוזניו (אם זה לא בסדר, תשנה את זה. נראה לי הגיוני איכשהו. המוח שלי מוזר ). מאז הקפיד להאריך את שערו שיכסה את זימיו, כי פחד. הוא לא ידע אם זה נורמלי. ברור שידע שהצומחים מתרפאים, אבל לא היה בטוח שזה היה בגדר התרפאות.
הוא תירץ לחבריו את שהותו הארוכה מתחת למים כתוצאה של תרגול. מובן שיכל להישאר שם ימים שלמים, אבל פחד להישאר מתחת למים ליותר משלוש דקות כשחבריו היו בסביבה.
הוא התאמן על כוחו הרבה, ולאחר תרגול מסויים הצליח להצמיח אצות ים על היבשה, מה שסיפק אותו עד מאוד.
כעת כשכבר היה מבוגר חוקי, בנה לעצמו בקתה קטנה קרוב לחוף, מוסווה בעצים הצפופים. הבקתה היה שילוב מהמם של טבע ולבנים.
כשהיה בן חמש עשרה נתקל בכריש. הוא התקרב אל היצור בסקרנות והכריש תקף אותו. במהלך ההתגוששות נפצע מצחו של לאון, אך הוא הצליח לכרוך אצות סביב הכריש ולשחות לחוף.
למרות שידע שיתרפא, הוא נבהל מהדם והניח טחב סופג על מצחו. הטחב הפריע מעט לפצע להתרפא בשלמותו, ונשארה צלקת במקום עורו חלק.
בגיל שש עשרה, התאהב לאון מעל לראש, ולאחר שהיה יחד עם חברתו כמה חודשים, סוף סוף הזיז את שיערו והראה לה את זימיו. היא הסתקרנה מאוד וביקשה שיצלול איתה מעט, לראות איך זימיו עבדו.
הוא שחה איתה ולא שם לב לכריש ששחה לצידם עם שהיה מאוחר מידי. הוא התגושש עם הכריש וסימן לחברתו לעלות ולמצוא סלע שזכר שהיה בקרבת מקום. היא הנידה בראשה וסימנה לו עם שפתיה: "יצמחו לי זימים". היא קיוותה 'לטבוע' ואז להצמיח זימים כמו שלו, כדי שיוכלו לשחות יחד.
אך הכוח שלה (כולם צומחים באזור של הצומחים, נכון? אם נולד ילד בלי כוח הוא הולך לאזור של חסרי הכוחות, לא נשאר שם, נכון?) היה חלש מאוד, והיא לא הצליחה לפתח זימים בזמן. בזמן שצפה בה טובעת, הכריש עבר אותו ותקף את חברתו. הוא לא הצליח להשתחרר מההלם עד שראה את ראשה מרחף במים, מופרד מגופה. זה היה הדבר האחד שלא היה יכול להתרפא.
מאז הבין שכוחו היה עוצמתי מאוד, אולי אפילו הכי עוצמתי באזור כולו.
הוא נזהר מאוד כשתרגל את כוחו עם מדריכיו, בידיעה שאם יחשוף את כוחו האמיתי, יגייסו אותו למשמר הגבולות (אם יש כזה. הרבה מהדמות מתבסס על אם תסכים לרעיון המחוזות והזימים… וואו אני כל כך מקווה שתסכים).
לאחר התקרית הזו אופיו התקשח מעט, קצת יותר מלא אשמה וזהיר מבעבר.
הוא מבקר את משפחתו ונפגש עם חבריו לעתים, אך חוץ מזה הוא בודד את עצמו לחלוטין בביתו החדש, שרק הוא ידע על הימצאו. הוא עדיין היה מאוד חברותי ונחמד, אבל הקדיש את כל כולו לחקירת הים.
דברים להוסיף: הייתי רוצה שהוא יתחבר עם הדמות הראשונה שלי, וונוס, כי גם נראה לי הגיוני שהצומחים ובע"ח יסתדרו מאוד בגלל המשיכה לטבע.
אני נורא מצטערת עם הדמות קצת בעייתית, ואני לא בטוחה שהסברתי אותו לגמרי.
הוא מטבעו חברותי ונחמד, אבל לאחרונה מתבודד מעט. אני כל כך מצטערת אם הקטע של הזימים לא טוב, כי אז אין לי ממש דמות, אבל אם תסכים לזה זה יהיה ממש נחמד ואני אהיה חייבת לך מלאאאאא.
אז מקווה שתקבל אותו..
(-:
הרעיון שלך זה פחות או יותר מה שקורה אצלי בסיפור… (טלפתיה ^^)
חוץ מהקטע עם "משמר הגבולות", זה שונה אצלי.
צר לי להרוס לך, אבל כל הקטע עם הזימים לא יכול להיות. אם הוא יטבע, ברגע שהגוף שלו יתחיל להתרפא, הוא יעלה מעל פני המים, יחזור להכרה(במקרה והיה מעולף) ופשוט ירוקן מהריאות שלו את המים(או שהמים פשוט נפלטים מהפה שלו אוטומטית.) והדם יחזור לזרום למוח שלו.
אז הוא לא יכול לנשום מתחת למים – אבל מצד שני, הוא גם לא יכול למות מהם.
לגבי החברה שלו – היא לא יכולה לטבוע, גם.
גם אם הכריש כורת לה את הראש בזמן שהיא במים, זה יצמח בחזרה(כתבתי את זה למעלה!!!). הדבר היחיד שיהרוג אותם זה זקנה או אש.
כל הרעיון שלך עם ההורים שלו ממש יפה! ממש אהבתי.
אז זהו. תשני קצת את הרקע והדמות מתקבלת.
תודה רבה!
באסה.
למרות שנראה לי שזה פחות הגיוני שאם הראש לגמרי מתנתק מהגוף הוא פשוט יצמח מחדש.
תודה רבה שקיבלת אותו, אעשה את השינויים הנדרשים מחר, אם זה בסדר.
למרות שבאמת אפשר להתרגל לשהויות מתחת למים אז נגיד שהוא יכול להישאר מתחת למים שלוש דקות?
אני כל כך מעצבנת.
אם הייתי אתה הייתי מתעצבנת עליי (| – ,:
לילה טוב (-:
אני גם מעצבן. אז זה בסדר. :-}
הם כמו דדפול. אם זה עוזר להסביר את זה(ואת מכירה את דדפול…).
שלוש דקות. סבבה.
אתה יכול לרשום את היחסים שבין כל אומה עם אומה אחרת, כאילו, יחסי יריבות או שלום.
אז אני כותב למתכת, הרוב כבר מוכן בוורד, נשאר רק רקע אז אני עוד מעט אסיים ורק כותב את זה כדי שלא יגנבו לי בדקה ה90 את מתכת
וואו בלאק, איזה כיף לראות אותך חוזר לכתוב!
אם נשארו דמויות הייתי ממש רוצה לכתוב לך אחת – נשאר כוח כלשהו?
שם ושם משפחה: ליפ קרפנטר (Lip Carpenter)
גיל: 17
מין: זכר
כוח: מתכת
מראה: גובה ממוצע עד נמוך (1.73 כזה?), יש לו שיער חום בהיר די קצר, עיניים אפורות עם מעט כחול, אף נשרי, פה אממ ממוצע?
כמות מעטה של נמשים מפוזרים על הלחיים, אף וזרועות.
גוף שרירי ומעט רחב. לא כאילו רחב במובן שמן, פשוט לא גוף צר XD ההסבר הכי טוב בעולם.
מרכיב משקפיים, שחורות ודי פשוטות אבל עדיין הולמות אותו. עור בהיר.
אופי: קצת ביישן, בעיקר סיטואציות שלא מכיר – אנשים שלא מצליח להסתדר איתם או מצבים שלא נקלע אליהם בחיים מה שגורם לו לפעמים טיפה להילחץ. לא פרנויה או משהו, אבל מן חשש שהוא מנסה להסתיר בבטן. זאת גם לא ביישנות מתיילדת, קצת אי נוחות או חשש מסוים.
אבל כשהוא עובר את שלב הביישנות הוא אדם מאוד חברותי שדואג למי שחשוב לו, וגם דואג להרים מורל לפעמים – אם זה בהומור או בכל דרך שימצא לנכון.
סה"כ גם אדם די חזק, פיזית ומנטלית, למרות שהוא ביישן זה לא משהו שמונע ממנו להתקדם בחיים, או להיתקע בעבר. כאילו זה ביישנות רגעית אם אפשר לתאר את זה ככה.
הוא לא אדם שתשומת לב מאוד קריטית לו, אבל כבוד הדדי חשוב לו. אם מישהו לא מכבד אותו, הוא לא יכבד אותו בחזרה, בלשון המעטה לא יהיה נחמד אליו. ישתמש ברגע הנכון כשהאדם הזה יצטרך עזרה בשביל *לא* לעזור. יש לו לפעמים רגעים של דושבאג בקטע הזה, אבל הו וול, הוא לא מבליג על דברים.
אפשר לסמוך עליו.
זה חצי קלאץ' צריך להיות פה, חצי קלאץ' בפרטים נוספים.. אבל יש לו מן פוקר פייס כשהוא מכיר אנשים חדשים. זה גם הביישנות נכנסת לתמונה כשהוא מפחד, אבל הוא לא מראה רגש מסוים וגם בעיקר "סורק" את הבן אדם. הוא לא רובוט או משהו אבל כאילו מנסה למצוא רושם ראשוני כלשהוא.
רקע: כשהיה ילד, ליפ חי עם המשפחה שלו – שני הורים ואח קטן בבית קטן מרוחק, על איזה הר או משהו. ההורים שלו עבדו כחקלאים ומכרו את הגידולים שלהם לפרנסתם.
ליפ בקשר טוב עם האח הקטן שלו שקטן ממנו ב5 שנים (ג'יימס). כשההורים שניהם עסוקים הרבה בעבודה הפיזית שלהם, ליפ יכל לסמוך על אחיו שיהווה שלו חברה, או בכללי יהיה בשבילו, גם בגלל שרוב חייו הוא לא ראה הרבה אנשים. הם חיו במקום מרוחק וליפ שמאוד אהב את העיר הגדולה, לפעמים התגנב לבדו למרכז העיר ולשוק ההומה אנשים.
תחילה ליפ חשב שאין לו כוחות, כיוון שגם להוריו לא היו כוחות.
כך הוא לפחות חשב.
אמא שלו, לידיה, הסתירה את היכולות שלה בשליטה במתכת, כי ידעה שבעלה, אביו של ליפ (ארט) פוחד מאנשים עם כוחות. הכוח עבר בגנים אל ליפ.
אחרי שנים של רגשות אשם, אפילו עוד לפני שבניהם נולדו, לידיה החליטה להתוודות לארט על הכוחות שלה ועל כך שהסתירה אותם ממנו. ארט לקח את כל החפצים שלו וברח באותו הלילה עם ליפ וארט לעיר בה קיווה שלידיה לא תוכל למצוא אותם. ליפ היה אז בן 12.
ארט לא יכל לפרנס את המשפחה בחקלאות, בגלל החוסר באדמות ומן הסתם גידולים, ולכן ליפ התנדב לעבוד בשוק כסבל (עבודות פיזיות של סחיבה של מצרכים וכו').
ליפ לא היה כל כך מקובל, אבל היו לו שני חברים טובים, בן ובת.
בשלב מסוים שני חבריו נהיו זוג וליפ שלא הבין כל כך במערכות יחסים וגם לא היו לא עד כה, לא ידע במי הוא מקנא יותר. כך הוא גם הבין שהוא ביסקסואל.
בזמנו החופשי ובסתר הוא התאמן לבד על השליטה במתכות. הוא לא גילה לאביו ואחיו על הכוחות שלו מחשש שינטשו גם אותו.
פרטים נוספים וחשובים: ליפ הוא ביסקסואל, כלומר יכול להמשך גם לבנים וגם לבנות. לא ממש קריטי לי עם מי תהיה לו רומנטיקה בסיפור, ברור משאיר לך את שתי האפשרויות.
ואם במהלך הסיפור השם ליפ לא יהיה מובן לאחת הדמויות, אז הכוונה היא לא ליפ כמו שפה\שפתיים, אלא קיצור של פיליפ.
משהו להוסיף: אז הבנתי שלא יכול להיות מצב ששני ההורים חסרי כוח. מקווה שהבנתי נכון שאפשר שלפחות הורה אחד צריך להיות בעל כוח.
מלא זמן לא יצרתי דמויות להרשמה, מקווה שזה טוב :>
שתי ההורים צריכים להיות בעלי כח.
או שאחד ההורים יהיה בעל כח והשני לא ולילד יש כח – ההורה ללא הכח לא גידל בכלל את הילד והוא לא מעורב בכלל בחייו. כמו בדמות של EdwardScissorHands.
תשנה את זה והדמות מתקבלת!
תס נשאר עוד כוח אחד – קסם.
רקע: כשהיה ילד, ליפ חי עם המשפחה שלו – אמא חד הורית ואח קטן בבית קטן מרוחק, על איזה הר או משהו. אמא שלו עבדה כחקלאית ומכרה את הגידולים שלה לפרנסתם.
ליפ בקשר טוב עם האח הקטן שלו שקטן ממנו ב5 שנים (ג'יימס). כשהאמא עסוקה הרבה בעבודה הפיזית של חקלאות, ליפ יכל לסמוך על אחיו שיהווה שלו חברה, או בכללי יהיה בשבילו, גם בגלל שרוב חייו הוא לא ראה הרבה אנשים. הם חיו במקום מרוחק וליפ שמאוד אהב את העיר הגדולה, לפעמים התגנב לבדו למרכז העיר ולשוק ההומה אנשים.
תחילה ליפ חשב שאין לו כוחות, כיוון שגם להוריו לא היו כוחות.
כך הוא לפחות חשב.
את אביו הוא לא הכיר מעולם, אבל אמא שלו, לידיה, הסתירה את היכולות שלה בשליטה במתכת, כדי להגן על המשפחה שלהם, כדי להיראות כמה שיותר משפחה נורמלית שלא ירצו לפגוע בה.
אחרי שנים של רגשות אשם, לידיה החליטה להתוודות על הכוחות שלה ועל כך שהסתירה אותם מהם.
ככל שעברו השנים כך נהיה ללידיה קשה יותר להתפרנס ולכן הם נאלצו לעבור לעיר כשליפ היה בן 12.
לידיה לא יכלה לפרנס את המשפחה בחקלאות, בגלל החוסר באדמות ומן הסתם גידולים, ולכן ליפ התנדב לעבוד בשוק כסבל (עבודות פיזיות של סחיבה של מצרכים וכו').
ליפ לא היה כל כך מקובל, אבל היו לו שני חברים טובים, בן ובת.
בשלב מסוים שני חבריו נהיו זוג וליפ שלא הבין כל כך במערכות יחסים וגם לא היו לא עד כה, לא ידע במי הוא מקנא יותר. כך הוא גם הבין שהוא ביסקסואל.
בזמנו החופשי ובסתר הוא התאמן לבד על השליטה במתכות, רק אחיו ואמו יודעים על כך.
חסרי הכוחות הם מטרה יותר גדולה מאשר השולטים במתכת, אבל שיהיה.
הדמות נכנסה. תודה!
טוב מה לעשות כשאין מידע על הסיפור אי אפשר לדעת כלום. כתבתי מה שידעתי
טוב מה לעשות, כשאין מידע על הסיפור אי אפשר לדעת כלום.
צודק.
תודה רבה!
טוב אז תשמור לי את דמות הקסם
נשמרה.
אפשר להוסיף לג'סי עוד כמה דברים? אם כן אז ככה.
היא נוהגת ליצור יצירות אומנות מחול, אך רק חלקן נשארות איתה להמשך המסע, אלו היפות ביותר לדעתה (החול נשאר יציב כאילו, אפשרי?)
וגם אם היא יכולה כאילו להזיז זכוכיות ממקום למקום בגלל הכוח שלה לשלוט בחול שבהן.
יצירות אומנות מחול מהסוג שנשאר בכלי זכוכית?
אני יכול לעשות שהיא תזיז זכוכיות – אבל שהיא קצת תתקשה בזה.
סבבה. ויצירות אומנות כאילו ממש מחול, רק שכאילו החול יתקשה וכאילו ישאר בצורה הזאת. סתם לדוגמא סוס קטן עשוי חול. אבל כאילו שהיצירות האלו יהיה די שבריריות, כך שאם הן יפגעו הן יתפרקו.
סבבה.
אוקיי בגלל שאין לי שום דבר בראש, זה יהיה נחמד אם תיקח את הדמות שכתבתי לסיפור אז (או לאחד מהם, אני די בטוחה שקוראים לו נואל) ותשנה אותו בהתאם לסיפור XP כי אני ממש רוצה לכתוב דמות אבל אני ריקה ושחזור דמויות זה דבר נהדר.
שחזור דמויות זה דבר נורא.
אם את בכל זאת מעוניינת בכתיבת דמות – תכתבי לי פה.
דווקא אהבתי את הרעיון..
והייתי שמח לכתוב לך דמות, רק ששמתי לב שהכוח כבר תפוס..
מה יקרה אם אני אכתוב בכל זאת?
תוכל להחליט איזו מבין הדמויות טובה יותר- ואותה תקבל?
תגיד לי על איזה כח, ואני אגיד לך אם אתה יכול לכתוב או לא.
חשמל. בין הדמות שלי לדמות לונה מיי אולדרין של אליאנה21 שנכתבה ב-26 16:58
בלאק אני אשלח לך את הדמות שלי או היום בלילה או מחר בבוקר..
יופי. תודה.
מצטער אבל אי אפשר.
אין לי מה לעשות עם עוד דמות של חשמל.
שם מלא: אליסה (אליס) ריי אנדרסון
מין: נקבה
גיל: 16 וחצי
מראה: נערה בגובה ממוצע, צבע עורה שזוף. יש לה קו לסת ברור (ויפה בצורה נשית), אף מעט סולד (לא לגמרי) ועיניים אפורות-כחולות כהות שכמעט מהפנטות את מי שמסתכל עליהן. היא בד"כ לובשת חולצות טריקו אפורות, כחולות או שחורות עם שרשראות (יש לה שרשרת עם תליון כסוף בצורת כוכב-ים שהיא כמעט אף פעם לא מורידה אותה) והיא תמיד עם כפפות שחורות (שלא מכסות את אצבעותיה) המגיעות עד למפרקי ידיה כדי להסתיר את הצלקות בשתי כפות ידיה.
שיערה הגלי הוא שחור אשר מתבהר לאפור-כסוף ומגיע כמעט עד לאמצע גבה.
הצלקות של אליס מזכירות חתכים במרכז כף ידה – 2 בכל כף יד. החתכים העמוקים חושפים צבעים בוהקים וחזקים (טורקיז, צהוב, ירוק, ורוד, כחול..), צבעים כהים ואפלים (שחור, אדום-דם, בורדו, אפור…) שמשתנים בלי הפסקה – חושפים את כוחותיה ואת העיוות בה שהיא משתדלת כל כך להסתיר. בעת הפעלת כוחותיה, לא משנה באיזו צורה, הצבע ישתנה (בהתאם לבריאותה, לרגשותיה, לקסם שהיא מפעילה וכו').
הצבעים והכוחות מרגישים חשופים ופגיעים במצב הזה, ובכל הפעלת כוחותיה (לא משנה איך) אליס תרגיש דקירות וכאב מהחתכים (שלא נאטמים9. עוצמת הכאב תלויה בעצמת הקסם.
*ככה אליס נראית היום, אך פעם היא הייתה נראית אחרת לגמרי – שיערה היה חום-דבש ועורה היה שזוף עוד יותר ממה שהיא היום. עיניה היו בכלל ירוקות ולא היו לה בכלל צלקות. *
כוח: "מזייפת" כוחות. אליס יכולה לשאוב כוחות טהורים ואלמנטים מחומרים בסביבתה ולהשתמש בהם איך שתרצה – ליצור מהם נשקים רבי עוצמה, לשאוב לעצמה את הכוחות כדי להפוף את גופה לעצמתי יותר.
היא גם יודעת להכין שיקויים ותרופות מיוחדות ומכינה אותם מהאלמנטים ומכישופים שלמדה והיא מיומנת בכל כישוף ולחש שמוכר לאומת הקסם. היא יודעת להשתמש במקל הקסמים שלה וליצור חיים – היא מציירת עם המקל (כמו עם עיפרון) חיות משונות (כל מה שהיא רוצה) ומיד (במילת כשף יחידה) היצירה יוצאת ומקבלת חיים משל עצמה (החיה עצמה תהיה עשוייה מהחומר עליו צויירה, נגיד נייר). היא אוהבת להחיות וליצור ציפורים במחברתה בשעות הפנאי.
אופי: אליס היא נערה אנרגטית שנהנית ומתפעלת מכל הטבע והיופי הטבעי. היא לא מדברת הרבה בחברת הרבה אנשים – היא בד"כ שקועה בעיניים של אנשים ובוחנת אותם (בצורה לא מטרידה יחסית). היא טובה בלקרוא אנשים ולזהות שקרים וסודות נסתרים והיא מעדיפה לתת לאדם אחר להביע את דעתו מאשר שהיא תביע את שלה – אולי בגלל שהיא נהנית לשמוע אחרים, אולי בגלל שהיא מעדיפה לשמור את כל הקלפים לעצמה ואולי שניהם.
אליס היא לא אדם פתוח לרוב – יש מעט אנשים שהיא סומכת עליהם בעולם הזה ואתם תהיה הכי פתוחה וחשופה, תביע את כל הכאבים והפחדים שלה שאותם היא מסתירה מכל אדם אחר בעולם. היא נהנית משקט – חברת הרבה אנשים יכולה לגרום לה להרגיש חסרת תועלת וחסרת ביטחון. היא בד"כ תקועה עם העיניים במחברת שלה, מציירת יצורים שיוצאים ממחברתה ומצטרפים לעולם הטבע שהיא כל כך אוהבת.
היא אוהבת את היופי של הים, המצוקים, השלג, היערות.. – ותמיד רצתה להכיר כמה שיותר, להשתמש בכוח ולהרגיש חלק ממנו. קשה לה לרכוש חברים חדשים – בעיקר בגלל העובדה שהיא בחיים לא תצליח לעשות את הצעד הראשון מול אנשים ולפתוח שיחה (הפעמים היחידות שזה קורה הם רק כשהיא ממש עצבנית והיא מביעה את הדעה שלה מול כולם ורק אז לפעמים תתנהג כמו המנהיגה).
היא אוהבת להנהיג – פעם היא הייתה אדם פתוח וכריזמתי שגר את כולם אחריו – אז מאז המקרה היא בקושי פוצחת את פיה. היא פוחדת מאנשים שגבוהים וחזקים ממנה (בעיקר מבנים) – הם יכולים להתקרב יותר מידי ואז לפגוע בה.
היא נערה חזקה ועצמתית שיודעת להילחם ולהגן על עצמה וגם להיות אפלה לפעמים – היא יכולה לסחוט אנשים, להוציא מהם את כל הסודות שלהם תוך דקות ספורות ולפגוע בהם בנקודות הכי אפלות.
היא יודעת להשתמש בכוחותיה ובכוח של המילים בצורה אכזרית – ולכן אליס מסתירה את כוחותיה, כדי לא לפגוע באנשים אחרים (או כדי שאנשים רעים לא יוכלו לנצל אותה כדי לפגוע באחרים).
בסופו של דבר, גם לה יש נקודת תורפה חמורה – אחת שיכולה להפוך אותה לחייל ללא נשמה שירצח כל אחד ויפגע בכל דבר – והיא עוד בורחת מהאחד שכמעט הצליח להפוך אותה לכזאת.
היא נערה יצירתית – היא אחת היחידות באומת הקסם שמצאו את הפתח של כוחות הקסם לכל שאר הכוחות, ואם היא תשקיע מספיק זמן היא יכולה ללמוד ולפתח כמעט כל כוח. היא נערה אמפטית, רגישה ובעיקר מבולבלת שצריכה להחזיר את האמון שלה באנשים ולמצוא מישהו שיעזור לה למצוא את דרכה.
בעיקרון, סיכום כוחות: מה שכתבתי בסעיף כוחות, קריאת אנשים וזיהוי סודות ושקרים, לחימה רגיל. שימוש במילים וסחיטת אנשים (וכל מה שכתבתי באופי ובכוחות..). ומה שהתכוונתי מהפחד מבנים – אם היא צריכה להילחם מול האנשים האלה היא תעשה ולא תפחד או תקפא, אבל במצבים יומיומיים היא פוחדת מבנים (אנשים שגדולים וחזקים ממנה עם חזות מאיימת, אבל בעיקר בנים). בנוסף, היא יכולה לקפוא ודיי לאבד את זה אם אנשים כאלה תוקפים אותה התקפת פתע או מאיימים אליה.
רקע: אליס נולדה לאבא עם כוחות הקסם ואמא מחוסרת כוחות (שנולדה מחוסרת כוחות למשפחה מאומת האופל שגירשו אותה מהבית בגלל הבושה) בבית קטן ונעים במשפחה אוהבת. אביה של אליס היה אחד המכשפים (קוסמים נשמע עלוב מידי) הטובים בכל הממלכה, והוא היה מלמד את אליס את כל מה שהוא ידע – לוקחי אותה (ביחד עם אמה) לטיולים בטבע, נותן לה לחוות הכל וללמוד כמה שיותר. אליס תמיד הייתה מוקפת באנשים שאהבו אותה, שנתנו לה לפרוח ולאהוב את החיים ואת עצמה – המשפחה שלה, המשפחה מצד אביה, החברים הרבים – אבל היא בחיים לא פגשה או שמעה על המשפחה של אמא שלה.
ככל שהיא גדלה, אמה של אליס התחילה להתרחק ממנה – היא הפכה לקרה יחסית, מביטה מהצד ומהרהרת בדברים, היא התחילה לשמוע ריבים בלילות כשההורים חשבו שהיא ישנה.. היא תמיד שאלה את אמא שלה אם הכל בסדר ולמה היא בחיים לא פגשה את המשפחה שלה, אבל אמה אף פעם לא ענתה – ותמיד תירצה לה לבצע את אחת מעבודות הבית והתעלמה מהנושא.
ככל שהתבגרה, אליס הפכה לחזקה ועצמתית יותר מכל מכשף שאי פעם הכירה. היא הצליחה לגלות את סודות הרבדים בכוח הקסם ובגיל 14 הצליחה להפעיל כוח של מים בעזרת הקסמים שלה. בגיל 15, בזמן שעשתה טיול באמצע הלילה, אליס מצאה נער בודד ועייף שישן של האדמה באמצע היער. מרוב דאגה, היא גררה אותו עד למחסן ביתה ושם טיפלה בו – נער יפה-תואר עם עיניים ירוקות, עור בהיר ושיער שחור כפחם.
אליס והנער, שמסתבר ששמו היה מייקל, הכירו ככל שעבר הזמן – והוא סיפר לה שהוא ברח מאנשים שרדפו אחריו והוא בכלל מאומת האופל. השניים הפכו לחברים קרובים ותוך זמן קצר התאהבו והפכו לחברים (כאילו, חברים-חברים).
מהרגע שאמה של אליס פגשה את מייקל, היא ישר הפכה למאושרת ושמחה יותר. היא הייתה יותר עליזה, בירכה כל פעם שנכנס בדלת ביתם. היא התחילה לצאת מהבית יותר אבל לאליס לא היה כל כך אכפת – היא שמחה שאמא שלה מאושרת. אביה החל לעבוד בבית ספר ללימוד קסמים לילדים והיא ראתה אותו בעיקר בערבים ובסופ"שים, אבל העיקר שהיה לה את מייקל.
במהלך השנה הזאת, אליס הרגישה שהיא מתחברת לכוחות האופל דרך עולם הקסמים שלה – מצליחה לבצע דברים שהיא לא יכולה לעשות. היא לא שמה לב ששיערה ועיניה מתכהות והיא נהייתה עיוורת לדברים בגופה שמשתנים. לאט לאט מייקל החל להתנהג שונה יותר, אימן אותה בלי הפסקה ועיקר השיחות שלהם עברו לאימונים ולכוחותיה של אליס – אך היא לא שמה לב או דאגה במיוחד.
בגיל 16, בליל חורף קריר, אליס התעוררה מקול ניפוץ זכוכית בקומה התחתונה. אליס קמה במהרה כששמעה את אביה צורח מכאב ומיד 5 אנשים בשחור פרצו לחדרה ותקפו אותה. אליס הצליחה להילחם בהם בקושי רב ומיהרה לצאת מהחדר. היא ניסתה להילחם בכמה שיותר אנשים שראתה, צורחת בשמות הוריה ומייקל. כשהיא ראתה את מייקל היא רצה לכיוונו, תוקפת וצורחת לעזרה, אך מייקל הביט בה במבט עצוב וירה בה.
אליס המודהמת נפגעה והוטחה ברצפה. היא לא הספיקה להתגונן ממייקל שתפס בה והטיח אותה בקיר, תופס בידיה בחזקה וצורח לשומרים להגיע לעזור לו. "מ-מייקל… למה-" היא לא הספיקה לשאול לפני שמייקל נישק אותה והחזיק בה בחזקה. רק אז היא שמה לב לורידים שלה, שהופכים לכהים יותר. "אני מצטער." מייקל אמר לה בקול עצוב, נותן לשומרים לקשור את גופה ולכסות את עיניה בזמן שגררו אותה רחוק.
אליס התעוררה בלב שבור בתא חשוך ביחד עם אבא שלה. היא מצאה אותו פצוע לחלוטין, מלא שריטות ופצעים – העור שלו נראה חיוור יותר והעיניים והשיער שלו היו כמעט שחורים לחלוטין. תוך כמה דקות האורות נדלקו ואליס הבינה שהם כלואים בתוך חדר, בתוך בניין. הדלת נפתחה ונכנסו אל החדר מייקל, אדם מבוגר שדמה למייקל במראהו ואמה שלה. אליס צרחה על שניהם ודרשה שישחררו אותם, ואמא שלה הסבירה לה שהיא מצאה דרך להחזיר למשפחה את הכבוד האבוד בחוסר הכוחות שלה.
אמה של אליס סיפרה לה שהיא גורשה ממשפחה, שמסתבר שהייתה משפחתו של מייקל גם כן (והם המשפחה החזקה ביותר בממלכת האופל), לאחר שמסתבר שנולדה ללא כוחות. אחרי שנים רבים של דיכאון היא פגשה את מייקל והבינה שהיא יכולה לקבל את משפחתה בחזרה ולהפוך להיות עוצמתית ביותר. האדם המבוגר מבין השלושה המשיך והסביר לה שהמעבר בין כוחות הקסם לשאר הכוחות, כמו שאליס ידעה, היה קרוב במיוחד – אך כוח הקסם וכוח האופל עוד יותר. מאחר ואליס ואביה היחידים שהצליחו להשתמש במעבר בחכמה והצלחה, הם השפנים המושלמים והאנשים המושלמים להפוך לחיילי אופל – אין מה שיעצור אותם.
שומרים נכנסו וגררו את אביה אל מחוץ לתא ואליס צרחה. הם כלאו אותו בשלשלאות והחדירו לגופו אנרגיית אופל (ביריות עליו, במגע, בכל הדרכים). לאחר שבוע של עינויים לאביה, בהם שיערו ועיניו נהפכו שחורות לחלוטין, הוא הפך לחייל הזה – הקוסם החזק ביותר, האפל ביותר והעצמתי ביותר.
ואליס הייתה הבאה בתור.
האדם המבוגר, שהתברר כאביו של מייקל ואח של אמה, החליט שאת המהפך לאליס צריך לעשות בהדרגה, וציווה על מייקל להחליש אותה ולהחדיר לה אופל, וזה מה קרה – 6 שעות בכל יום במשך שבועיים מייקל היה מגיע לתא של אליס (שהייתה מדוכאת ומרוסקת) ומענה אותה, מחדיר לה בכוח את כוחות האופל- מכל מגע, בכל ירייה. מעיניים ירוקות ויפהפיות עיניה הפכו לאפורות-כחולות כהות ושיערה החום הפך לשחור שמתבהר לאפור-כסוף בקצוותיו. כל ערב מייקל היה אומר לה כמה הוא מצטער, ומנסה לחבק אותה ולעודד אותה שזה דווקא לטובה – אך היא העיפה אותה ממנה בבכי וברעד.
מאז לאליס יש פחד מאנשים כמוהו – גבוהים וחזקים ממנה. הם יכולים לפגוע בה. היא לא סמכה על אף אחד יותר ולאחר שבועיים בעינויים היא החליטה שהגיע הזמן לברוח.
באחת מימי העיוניים בהם מייקל חיבק אותה ואמר לה שהוא מצטער היא אמרה שזה בסדר ושהיא למדה לקבל את זה ואפילו נישקה אותו. מייקל, שלא חשד בכלום, היה שמח ומאושר ולא שם לב לאליס שגונבת לו את המפתח מהכיס. ברגע שהמפתח היה בידה היא העיפה אותו ממנה וירתה בו בכל הכוח – עם הכוחוטת הישנים והחדשים. מייקל נפצע קשה, ואליס הרגישה איך כוחות האופל משפיעים עליה – על הילדה הרגישה והאכפתית שפעם הייתה. היא מיהרה לברוח משם, מתחמקת מכל שומר שניסה לעצור אותה (היא אף הרגה כמה בדרך) עד שהצליחה לצאת החוצה, לברוח אל תוך היער.
באותו לילה אליס הסתתרה בתוך מערה ונשארה שם כמעט שלושה ימים, שומעת בכל לילה את קולות השומרים שאחריה. היא יודעת שהם אחריה – שהשינוי שעשו לה עוד לא נגמר. היא שמה לב לחתכים עמוקים שהופיעו בידיה, חושפים אורות צבעוניים – את אורות הכוחות שלה – אך באותו רגע הם היו אפלים וכהים.
היא פוחדת מהאנשים האלה- שיכולים להמשיך לפגוע בה עוד ועוד, היא פוחדת ממייקל ומאמה – שהיא כל כך אהבה ושבגדו בה ככה.
ועכשיו, בגללם – היא פוחדת מעצמה. היא כבר לא מכירה את עצמה יותר.
משהו להוסיף: אליס צריכה ללמוד להשתלט על הצד האפל שלה ולהשתמש בו לטובתה כדי שלא יוכלו לנצל אותה. האורות בחתכים שלה הם בעצם הכוחות שלה – ויש אינספור צבעים שונים בחתכים שמשתנים כל הזמן ותמיד מופיעים עוד. הצבע של האורות הינו מדד האופל האישי שלה – אם הם כהים זה אומר שהיא יכולה לאבד שליטה באופל (וככה היא שהיא סוחטת אנשים וכו', כמו שמתואר באופי) ואם הם בוהקים אז הכל בסדר.
תמונה של השיער העכשווי שלה: https://www.pinterest.com/pin/523332419180592139/
אגב, אני וליאנה כבר משפפות את ג'יימי ואת אליס ויש לנו רעיון ממש ממש ממש ממש מטורף ומדהים שחשבנו שיתווסף לרקע שךה, אבל אנחנו רוצות לשאול אם היית רוצה לשמוע או שאתה רוצתה לעשות לבד בלי לשפף 0אבל ברצינות, זה רעיון ממש קול ואנחנו מתות עליו חח)
קודם כל – ברור שהדמות נכנסת. היא מדהימה.
כמה דברים שכדאי לי להגיד – בן אדם ששולט בקסם יכול לעשות דברים שאנשים עם כוחות אחרים יכולים לעשות(כמו למשל להדליק אש, להזיז מים וכו'.), כמובן שלא את כולם, אבל הוא כן יכול לעשות דברים מסוימים. עכשיו, אם הוא ינסה להילחם במישהו ששולט בכוחות האלה, למשל אם אליס תנסה לתקוף באש את אדריאנה(הדמות של קטניס), אדריאנה תהיה יותר חזקה ממנה, היא לא יכולה לגבור על מישהו בכוחות שלו.
הרעיון של החתכים מדהים.
תגידי את הרעיון שלכן. אם אני אוהב אותו אני אכניס אותו.
תודה רבה!!!
ההרשמה סגורה!
אמורה, אם את רואה את זה – ואת מעוניינת לכתוב דמות, תכתבי לי פה, שמרתי משהו למקרה ש…
יאיי^^
ברור שדמות שהכוח שלה הוא אש תנצח את אליס כשהיא תשתמש בכוחות של אש, אבל זה היופי בה – היא יצירתית. למרות שבכוחות המוגברים (אתה יודע, אש מים, צומח ~לא אופל, כי היא חזקה בזה~ ) היא לא תנצח לבד, היא יכולה תמיד להחליף לפי המצב.
כותבות לך עכשיו!
היי בלאק^ מצטערות שזה לוקח זמן.
הרקע ישלח מחר בבוקר.
בלאק אני וליאנה עכשיו כותבות את זה וחשבתי על משהו:
אם תחליט להשתמש בזה עדיף שלרוב הקוראים זה יהיה סוד.. אם את יכול, אני אשמח אם תשלחי לי עוד מעט הודעה בצור קשר ואז אני ישר אשלח לשם – ביחד עם טיפים ורעיונות צדדים למקרה שתשתמש בזה בסוף.
זה בסדר?
יש לי שתי הצעות לשם אחר לסיפור; טבע מכושף וטבע אפל. אני לא יודעת ממש על מה הסיפור, כי אתה לא ממש פירטת אז לא ידעתי אלו שמות יכולים להתאים לסיפור, אז הבאתי שמות שקרובים לשם המקורי. תודיע לי אם תחליט להשתמש באחד מהם.
יש לי רעיון לשם של הסיפור. רצף/תצרף של אנשים/כוחות שונים-טבע אחד מושלם.
אני יודע שזה די ארוך, פשוט זה מה שעלה לי לראש.
עכשיו בנוגע לג'סי, שכחתי להגיד שהיא ממש טובה בהכנת אוכל ודברים כאלה, לא שזה נראה לי כל כך קריטי,אבל שיהיה.
ועוד משהו, אני ישמח אם תעשה שג'סי תסתמך על אחת הדמויות כמו דמות בוגרת, כאילו סוג של כתף להישען עליה בכל מיני סיטואציות. לא שהיא לא תתחבר לשאר, פשוט אל אחת שממש תתחבר לעומת השאר
אני יודע שאני חופר, אבל אני רוצה להביא לך את הדמות של ג'סי הכי טוב שאפשר. אז ככה,כשהיא מתעצבנת קצת, היא שותקת ומנסה להבליג, כשמעצבנים אותה עוד יותר, היא פשוט מתחילה לצעוק על מי שעצבן אותה ולא אכפת לה מי נמצא לידה, היא פשוט תנסה להחזיר לו (מה שלא ממש הולך, כי היא לא רגילה לפגוע באנשים, ולרדת עליהם בכלל לא), וכשהיא ממש עצבנית, אז היא מאבדת שליטה על הכוחות שלה ומתחילה לתקוף.
זהו בעצם
שם ושם משפחה: אלק טסלה
גיל(14-19): 16
מין: זכר (כמובן, כל הדמויות שלי הם בנים 0-0)
מראה: שיער בלונדיני פלטינה (זאת אומרת, ממש ממש בהיר, אבל טבעי) קצר ופלומתי. עיני חריצים תכולות בהירות (דמוי מלוכסן אבל לא. דמיין את העיניים של כריס או ליאם המסוורת' איי קיי איי ת'ור או גייל), עור מעט שחום, ציפורניים שחורות (לא ידוע אם זה טבעי או לק, מה שבא לך, פשוט בא לי שיהיו לו ציפורניים שחורות ^^), גוף כחוש שמסווה בדרך כלל מתחת לבגדים שנותנים לו מראה עבה אבל עם יכולת להבחין שהוא לא גדול או שמן מתחתיהם. הוא מרבה ללכת עם בגדים ארוכים שמסוגלים לכסות את רוב הגוף שלו, בעיקר צעיפים וכפפות חצי, ואולי גם כובעים למיניהם, מה שיוצא, לרוב הם יהיו או כהים מאוד או בהירים מאוד, אבל לעולם לא בין לבין ולעולם לא צבעוניים מדי.
אופי: הוא מאוד תמים, אבל לא טיפש. הוא נוהג להאמין לדברים שאנשים אומרים לו בעיקר כי הוא רוצה להאמין שלא ישקרו לו, אך כמובן אם מספרים לו משהו שהוא ממש לא הגיוני או בלתי אמין הוא לא יקנה את זה, אלא אם כן קורה מצב מיוחד בו הוא רק זורם עם העניין שאומר שהוא מאמין, למרות שהוא יודע שזו שטות. הוא לרוב נמצא בעולם שלו וסומך בעיקר על עצמו. הוא לא אוהב לחשוף על עצמו יותר מדי, מבחינה נפשית ופיזית (וזו הסיבה שהוא מרבה ללכת עם בגדים ארוכים), והוא לא אוהב לשתף במה שעובר עליו בתקווה שהוא ימצא בעצמו דרך בה המצב יוכל להיפטר מבלי שמישהו יתערב, למרות שעמוק עמוק בפנים הוא מתפלל שמישהו ישים לב (כי ליזום ולדבר על כך עם מישהו זו לא אופציה) ויקל עליו את הדאגה והתסכול שבאים ברגעים שהוא מוצא את עצמו בדרך ללא מוצא. הוא, מה שנקרא, "נשלט", ואפשר לתמרן אותו בקלות אם הוא מאמין שזה מה שנכון לעשות. הוא לא מרבה לריב, וברגע שהוא שם לב שהוא עומד בפתח של ויכוח הוא יוותר ישר, בעיקר כי הוא לא מסוגל להשיב מלחמה והטון שלו חלש מכדי ליצור איזושהי תחושת איום במידה ויצטרך. יהיה נחמד אם אחת הדמויות תנסה ליצור איתו קשר ולהתחבר אליו, וזה לא ממש ילך לה בהתחלה, ואולי איזושהי דמות תחשיב אותו כסנוב או מתנשא או חושב את עצמו כי הוא לא מרבה ליצור עם השאר קשר. הוא יחסית חכם ומבין דברים עוד לפני שיש צורך להסביר אותם, אבל לרוב הוא לא מפרש את זה לסביבה ומסביר, אולי כי אין לו חשק לעשות את זה או אולי כי אז הוא יהיה מרכז תשומת הלב, דבר שהוא לא ממש אוהב שקורה. הוא מאוד לא אוהב שבוהים בו או שמסתכלים עליו, ולכן הוא גם לא יוצר קשר עין כשהוא מדבר עם מישהו. האופי שלו זו הסיבה העיקרית שלפעמים הוא מרגיש שהוא לא מצליח להתקדם בחיים כי הוא חושש לנסות. הוא מאוד יצירתי אבל לא ממש טוב באסטרטגיה. הוא אוהב ליצור דברים, וכשמשעמם לו הוא נוהג להתחיל לשחק עם דברים קטנים שנמצאים בסביבה שהוא נמצא בה (אבנים, ענפים, שברי זכוכית, זרעים וכיוצא בזה). הוא מאוד אוהב שקט, ורעש זה דבר שמאוד מפריע לו, בעיקר מוזיקה רועשת וצעקות.
כוח/בלי כוחות(אי אפשר לשלב כוחות.): רוח רפאים
רקע: אמממ בחלק הזה אני תמיד מסתבכת, אז אם יוצא וזה כללי מדי אתה יותר ממוזמן לשחק עם זה ולהוסיף דברים ^^ אז… הוא בן יחיד לאם חד הורית. הוא גר בחלק יחסית עני (לא ממש עני, אבל גם לא עשיר שיכול להרשות לעצמו כל דבר שהוא רוצה) של העיר/מדינה/אומה מה שזה לא יהיה. את רוב הזמן שלו הוא נוהג לבלות בתוך הבית והוא אלוף בלנצל את הזמן כשאין מה לעשות. הוא בן למופת, והוא מאוד אוהב את אמא שלו. אבא שלו מת כשהוא היה קטן, הסיבה לא ידועה לו, למרות שהוא מרגיש לפעמים שאמא שלו מסתירה ממנו דברים, בקשר לזה ובקשר לחיים שלהם. באזור שבו הוא גר הוא נחשב ל"אגדה", בקטע של "אם אתה רואה אותו אז אתה ממש בר מזל", כי הוא בקושי יוצא החוצה, ואם כן, אז בלילות, מתי שכולם ישנים ושבקושי יש אור בחוץ. ו…. אוקיי, זהו, מוחי התנוון, אין לי יותר מה לכתוב על עבר, שגם ככה הוא טיפ'לה מצ'וקמק, אז אתה מוזמן להוסיף דברים בחלקים החסרים חחח ~
פרטים נוספים וחשובים: אני מאוד אוהבת דמויות בי-סקסואליות, אז שיהיה בי, אבל כמובן שאף אחד לא ידע את זה והוא לא יספר את זה לאף אחד, ולא בגלל שהוא מתבייש אלא בגלל שהוא לא חושב שזה יעניין מישהו. אפשר משהו רומנטי, רומנטיקה בסיפורי פנטזיה זה דבר נהדר ~~
משהו להוסיף: אני מאוד ממליצה לך להעלות את הסיפור לווטפאד, גם בעיקר שאז יהיה לי יותר קל לדעת מתי אתה מעלה פרק וגם כי נחמד שם, ואפשר להוסיף כריכות שזה גם מגניב *-* אבל זו סתם המלצה שלי XP בכללי אין לי משהו להוסיף.. מקווה שאהבת את הדמות! האמת שהיה לי כיף לכתוב אותו, ביססתי אותו על עצמי *-* (מודה מודה. אני גם בלונדינית!)
הדמות נכנסה!
ואת דווקא כותבת מדי פעם בנות….
אהבתי את הדמות!
אני לא חושב שתהיה דרך לבטא את הביסקסואליות שלו…
יש רק דמות אחת לסבית ועוד דמות אחת שלי ביסקסואלית.
אני חושב שאני יודע איזו דמות תחשוב אותו לסנוב ואיזו דמות תנסה להיקשר אליו…
תודה רבה!
לא בהרשמות, זה בעיקר כדי למלא חלל בסיפורים שלי XP
הו ייאיי כיף לשמוע! ^^ הו, אבל לפחות תנסה, אני מאמינה בך! בעיר של גיבורים למשל יש את אלכס שהיא לסבית והייזל שהיא בי אבל הן לא יהיו ביחד בחיים (!) ועדיין הפרטים האלה יתגלו בשלב מסוים בסיפור. אפשר לשלב את זה גם בלי משהו רומנטי (וכמובן, הוא בי, אז הוא יכול להיות גם עם בנים וגם אם בנות, לא משנה מה ההעדפה שלהם. כי הוא נהדר ומי לא ירצה אותו *-* סתם סתם עכשיו אני מגזימה XD)
בכל מקרה, אני מחכה לפרק הבא! 3: וממליצה לך לפתוח ווטפאד כי זה ממש נוח לקריאה וזה נותן התראות למען השם!
סיימנו את הסיפור שלהם!
אני וליאנה שואלות אם נוכל לקבל את המייל שלך (אפילו מזויף) כדי שנוכל לשלוח לך את הסיפור. אם אתה מעדיף שנשלח בצור קשר זה גם בסדר..
[email protected]
תודה!