כוחות הטבע – פרק 13 "אפל חדש"

ג'ייד התעוררה בבוקר ויצאה ממיטתה. היא מתחה את גופה ופיהקה.
היא פתחה את הארון הגדול והחום שניצב בפינת החדר ולקחה לעצמה בגדים.
היא צעדה לעבר דלת המקלחת, פתחה אותה ונכנסה. הדלת נסגרה לאט בעצמה וג'ייד הניחה את הבגדים שלקחה על הרצפה.
היא פשטה את בגדיה, נכנסה למקלחת ופתחה את הברז.
זרם מים חמים שטף אותה ומחק את טיפת העייפות שעוד נשארה בה.
לאחר שסגרה את הברז היא לקחת את הסבון בידה ואז היא ראתה אותה.
היא קפצה בבהלה וקריאת תדהמה נפלטה מפיה, הסבון נשמט מידה והיא מיהרה להרים אותו ולהחיר אותו חזרה למקום. היא שפשפה את עיניה כדי להיות בטוחה שהיא רואה נכון.
פסיפיקה שכבה מעולפת על רצפת חדר האמבטיה.
ג'ייד התנגבה במהירות, כרכה את המגבת סביב גופה ויצאה מהאמבטיה.
היא ניגשה אל פסיפיקה בחשש ונגעה בה קלות. כשראתה שהיא לא מתעוררת היא נלחצה אפילו יותר.
במוחה עברו אלף תרחישים ורעיונות ולבסוף היא הגיעה להחלטה.
היא תפסה את ידה של פסיפיקה וגררה אותה עם יד אחת וביד השנייה תפסה את הבגדים שלה.
לאחר שגררה אותה על רצפת האמבטיה, רצפת החדר ורצפת המסדרון וקצת נהנתה מזה היא הגיעה למעלית.
בהתחלה ידה נשלחה לעבר כפתור הקומה של מקס אך היא מיהרה ללחוץ על כפתור הקומה של ווינטר.
המעלית עלתה קומה, נעצרה ונפתחה. ג'ייד מיהרה לצאת ממנה כשהיא גוררת את פסיפיקה מאחוריה.
היא הגיעה לדלת החדר של ווינטר והחלה לדפוק עליה בעצבנות.
"נו כבר," צעקה, "תפתחי, תפתחי, תפתחי."
לאחר חמש דקות של דפיקה בדלת ידה התחילה לכאוב, הדפיקות נעשו במרווחי זמן גדולים יותר, דמעות התחילו לזלוג על פניה של ג'ייד והייתה לה תחושת מחנק בגרון.
"בבקשה תפתחי!" בכתה ג'ייד, "ר – רק תפתח-"
"מה נסגר?!" ווינטר פתחה את הדלת כשהיא לבושה במגבת כמו ג'ייד, שיערה השחור עם הפס הלבן היה מפוזר ואז עיניה הכחולות הבחינו בדמעות של ג'ייד ובפסיפיקה על הרצפה.
"אלוהים אדירים!" צעקה ג'ייד, "מה קרה?"
הם נכנסו לחדרה של ווינטר וג'ייד דיברה אך בקושי, "נכנ – נכנסתי למקלחת ו – ואז היא הייתה שם מעולפת ולא ידעתי מ – מה לעשות אז הבאתי אותה ל – לפה א – אבל לא פתחת לי את הדלת אז…"
"למה לא הבאת אותה למקס?" שאלה ווינטר.
"אמא שלך רופאה," ענתה לה ג'ייד, "וחוץ מזה," היא אמרה והצביעה על המגבת שעל גופה.
"מגבת," אמרה ווינטר, "נכון, שכחתי." היא גירדה את ראשה בניסיון להיזכר מה לעשות ואז היא נזכרה, היא מיהרה למקלחת וג'ייד שמעה אותה פותחת את הברז.
כעבור דקה היא חזרה עם דלי מלא במים קרים ושפכה אותו על פסיפיקה שהתעוררה בבהלה.
"אחחח…" אמרה פסיפיקה, "היא הסתכלה על ג'ייד ו – ווינטר ואמרה בחיוך, "אפשר מגבת?"
ווינטר מיהרה למקלחת וחזרה עם מגבת בשביל פסיפיקה.
"תודה," אמרה פסיפיקה תוך כדי שהיא ניגבה את פניה החיוורות ושיערה השחור הארוך.

דמיאן שמע את החדשות על בואם של הנבחרים ל'מגדל'. הוא שמע שמקס הביא אותם לשם.
אבל אז משרתיו האפלים אמרו גם משהו טוב. יש ביניהם שני אפלים.
האחד אפל שלם והשני חצי אפל. המשרתים הביאו לו תמונות של השניים כי לדמיאן תמיד הייתה יכולת טובה לקרוא אנשים.
הוא החזיק את שתי התמונות בידיו והתלבט. לבסוף הוא בחר.
תמונה אחת הושלכה על הרצפה ואילו האחרת נשארה בידו.
תמונה של נער בעל שיער שחור וקצר ועיניים ירוקות בהירות מאוד. נדיר לראות עיניים בהירות אצל אפל, לרוב העיניים של האפלים כהות אך של הנער בהירות באופן מוזר.
אומרים שהעיניים הם החלון לנשמה, חשב לעצמו דמיאן ולכן הסתקרן עוד יותר.
הוא קרא לאחד המשרתים שלו, הראה לו את התמונה בידו ושאל, "איך קוראים לו?"
המשרת מיהר להגיב, "נואל צ'ייס, אדוני."
"נואל צ'ייס," אמר דמיאן בשקט, "האפל החדש!"