כוחות אמייתיים או סתם הזיות-פרק 1-
כאב לי הראש ממחשבות. רציתי קצת לעצור את הכל. כאילו לחזור יום אחד קודם. כאילו עוד לא קרה כלום.
הסתכלתי דרך חלום כיתתי. השמיים היו בהירים. המורה דיברה על משהו שקשור בגאוגרפיה מעורבב גם ביולוגיה והסטוריה.
לא יכולתי להתנגד למחשבה שעברה במוחי 'אויש הלוואי שהמורה הזו תסתום'… ופתאום נהיה שקט.
סובבתי את ראשי. ראיתי את המורה שקטה, מעיינת כאילו בדפיה. מנסה בקושי להעביר אליי מחשבה שאני די מנסה להדחיק.
פתאום שמעתי קול. סובבתי את ראשי. ראיתי את דורי מסכל על שילת וחושב לעצמו 'מסכנה. ילדה כזו בודדה… חנונית שכזו.' ומחייך.
כל כך רציתי לומר לו 'די נו זה לא יפה. אתה חייב להיות מגעיל'? פתאום הוא סובב את ראשו וחשב 'נו נו, תראו מי הצטרפה למועדון ה"חושבים" מה? חחח את שומעת אותי לא?'.
נבהלתי לרגע. וואו. הוא שמע את מה שחשבתי?
'כן.' שמעתי את קולו מתנגן במוחי.
'רגע ותשמע מעכשיו כל מילה שאומר? סליחה, שאחשוב?' אמרתי-שאלתי-חשבתי את דורי.
'לא את הכל'-הוא ענה, 'רק מה שתרצי שאשמע.'.
הרבה לעכל ביום אחד. קודם הליפסטיק, עכשו זה… קצת הלם.
'דורי' קראתי לו במחשבתי.
'אה?' הוא ענה לי.
'תגיד מה זה כל הדברים האלא שקורים לי? כל מיני דברים מוזרים…כמו..'
'קסם?'- הוא ענה-עצר אותי בדיבורי.
'קסם? קסם! נכון… זה קסם… רגע.. אז מה עכשיו?'
'מה זאת אומרת מה עכשיו? מה את לא מודעת לקסם שבעולם?'
'לא…' עניתי, מתפלאת.
'אויש נו חדשה? אני אסביר לך מתיישהו..'
'טוב..?' עניתי-שאלתי וסובבתי את ראשי.
'נו בסדר היא יכולה להמשיך לדבר…' חשבתי לעצמי ומורתי, מלאת מבט הכרת הטוב ששלחה כלפי, המשיכה ללמד…
~~~
" זו היא. אני אומר לך שזו היא. לא אמרנו לה על זה כלום. היא נסתה את זה לבד. ומאז שהיא קטנה היא אוהבת קוסמים וסרטים על קסמים. " אמר דרגון למריה.
"אתה לא הולך להמר על עוד אחת. אז מה אם היא אוהבת קסמים? אדיוט!! " אמרה מריה בקול מתנשא משהו…
"כל ילדה חדשה שתתעניין בקסמים תהמר עליה? טמבל! טיפש!"
"אני הולך להמר על כל נקבה בת גילה. היא ביתי ואני לא מוכן לאבש אותה בשביל עוכרת ראשים שכמוך..!!!" הוא כעס עוד יותר
"אה! " היא נבהלה. "אויש אידיוט."…
היא נגשה אל ארון המשקאות ורוקנה לגרונה שתי שוטים של וויסקי יקר.
"תהמר, תהמר. רק שלא תעז לומר לאף אחד שאני אימה של ביתך. ברור לך???!"
היא אמרה ויצאה מהחדר.
תגובות (1)
נשמע מעניין, תמשיכי