כאן הייתי כשזה קרה

והנה אני כאן,
הבטחתי לעצמי שיהיה בסדר , שאני אעשה את זה למרות כל הקשיים….
אבל כאן במקום בו זה קרה אני לא יכולה להתרכז, לא יכולה לעמוד בהבטחה שעשיתי עם עצמי.
המדריכה מדברת אבל כל מה שאני שומעת זה קולות מן העבר שכאילו מסתובבים סביבי.
מאז ומתמיד זה היה ככה, שמעתי דברים שאנשים לא אמורים לשמוע וראיתי דברים שלא נראים לעיני אנשים אחרים….
זה קשה אבל יש בזה גם דברים טובים.
אבל היום, כשאני עומדת כאן ושומעת את מה שהיה אז אני מחניקה את הדמעות ומרגישה נורא.
אף אחד לא יכול לעת בי, אני לא רוצה להעביר את התחושות האלה לאדם אחר.
בימים ובמקומות כמו היום אני מתפללת שלא הייתי מקבלת את היכולת הזאת.

אמרתי לעצמי שזה יהיה בסדר, קל, אבל זה לא קל ולעולם לא יהיה.